אישיותה המיוחדת של רחב
הקדמה
פרק ב' עוסק במרגלים ששלח יהושע לרגל את הארץ, אולם עיקר הפרק אינו עוסק במרגלים, אלא באשה שאליה הגיעו המרגלים: רחב.
רחב, כידוע, החביאה את המרגלים מפני שלוחי המלך, ואחר כך מילטה אותם דרך החלון (ד-טו). נשאלת השאלה: מה ראתה רחב הגויה להציל אנשים מבני ישראל ולבגוד בעמה?
במבט ראשון ניתן לומר שהיא עשתה זאת כדי להציל את עצמה ואת משפחתה, כמו שהיא אומרת: "וְהַחֲיִתֶם את אבי ואת אמי, ואת אחי ואת אחיותי, ואת כל אשר להם, והצלתם את נפשֹתינו מִמָוֶת" (יג). ואכן אשה שמפקירה את עצמה מבלי להתחשב בצניעות הבסיסית ביותר, כפי שהיא מתוארת בפסוק ב', מסוגלת גם לבגוד בעמה למען טובתה הפרטית והמשפחתית.
א. רחב - מאמינה בד', צדיקה וחסידה
אבל נראה שהדברים עמוקים הרבה יותר:
כאשר מתבוננים בדבריה של רחב רואים שהם מלאים אמונה בד'.
רחב אומרת: ידעתי כי נתן ד' לכם את הארץ" (ט). היא אינה מיחסת את הנצחונות של עם ישראל על סיחון ועוג לכוחו של עם ישראל, או לתחכומו, אלא לכך שד' הוא שנותן לנו את הארץ.
וכן היא אומרת: "כי שמענו את אשר הוביש ד' את מי ים סוף מפניכם" (י). היא אינה מסבירה את נס קריעת ים סוף בהסברים טבעיים של גאות ושפל, אלא אומרת שד' הוא אשר הוביש את מי ים סוף מפני בני ישראל!
ומעל לכל: "כי ד' אלקיכם הוא אלקים בשמים ממעל, ועל הארץ מתחת" (יא)!
דברים אלו מזכירים את דברי משה רבנו לעם ישראל בספר דברים (ד, לט), הנאמרים על ידינו שלש פעמים ביום: "וידעת היום וַהֲשֵבֹתָ אל לבבך, כי ד' הוא האלקים, בשמים ממעל ועל הארץ מתחת, אין עוד". דברים כאלו אינם מתאימים לאשה כמו זו המתוארת בפסוק ב'!
נראה שרחב היתה אשה בעלת נשמה גדולה, שלא השכילה להוציא את כוחותיה אל הפֹּעל בדרך הטובה, ושקעה במצולות החטא, אך כאשר הגיעו לביתה שני אנשים צדיקים מבני ישראל, פינחס וכלב (רש"י בפסוק ד' בשם מדרש תנחומא שלח א'), היא הצליחה להתנתק בבת אחת מהחטא שהיתה נתונה בו ארבעים שנה, ולהתרומם אל האמת הפנימית שבקרבה.
כך אמרו חז"ל בירושלמי במסכת ברכות (פ"ב ה"ח): "בשעה שישראל עושים רצונו של הקדוש ברוך הוא, [הוא] מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב". כעין זה אמרו חז"ל בילקוט שמעוני (יהושע רמז ט): "יש נשים חסידות גיורות: הגר, אסנת, צפֹרה, שפרה, פועה, בת פרעה, רחב, רות, ויעל אשת חבר הקיני" (ומקורו במדרש תדשא פכ"א).
ב. האם רחב בגדה בעמה?
עדיין יש לשאול: האם היה מותר לה לבגוד בעמה?
נראה לענות על כך על פי מקרה נוסף בתנ"ך, שבו אשה הצילה איש מידי מלך שרצה להורגו, על ידי מילוטו דרך החלון: מיכל שהצילה את דוד, מידי שאול המלך (שמ"א יט, יא-יב).
האם נתיחס אל מיכל כבוגדת שבגדה באביה? ודאי שלא! האשה צריכה להיות נאמנת לבעלה יותר מאשר לאביה. מה עוד שהיא הצילה את בעלה ממות, ואת אביה מעבירת הריגה. ובכלל כל אדם צריך להיות נאמן לאמת, ולדבר ד' מקור האמת, יותר מהנאמנות לכל דבר אחר.
כך גם בעניננו: הנאמנות לעם ישראל שמייצג את ד' בעולם, צריכה להיות גדולה יותר מהנאמנות לכל דבר אחר.
רחב אמנם פעלה נגד עמה. אך יש לזכור שעמה פעל בניגוד לרצון ד', ובגד בחובתו לקיים את שבע מצוות בני נח, כמו שמופיע במקומות רבים בתורה, ביחס לעבודה זרה (שמות כג, כג-כד ועוד), לגילוי עריות (ויקרא יח, כז-ל), ולשפיכות דמים (דברים יב, כט-לא).
עזרתה של רחב לעם ישראל, עם ד', שלמענו נבראה כל הבריאה (רש"י בראשית א, א וויקרא כ, ב), אינה נחשבת בגידה, אלא חזרה בתשובה!
ג. רחב זכתה לרוח הקדש!
אמרו חז"ל שבעקבות הצלתה את המרגלים זכתה רחב לרוח הקדש!
כך אמרו בספרי דברים (פיסקא כב) (והובאו הדברים בקיצור ברש"י בפסוק ט"ז):
וכן רחב אומרת לשלוחי יהושע: 'ההרה לכו, פן יפגעו בכם הרודפים' (יהושע ב, טז) - מגיד ששרתה עליה רוח הקדש. שאילו לא שרתה עליה רוח הקדש - מאין הייתה יודעת שעתידים לחזור לאחר שלשה ימים? אלא מלמד ששרתה עליה רוח הקדש.
ד. רחב זכתה להינשא ליהושע בן נון!
בוא וראה למה עוד זכתה רחב: אמרו חז"ל שהיא זכתה להינשא ליהושע בן נון, מנהיג ישראל ומוסר התורה (מגילה יד ע"ב ועיין גם ברד"ק ו, כה)!
עוד אמרו חז"ל שרחב זכתה וממנה ומיהושע יצאו ירמיהו ויחזקאל הנביאים, ועוד נביאים וכהנים (שם במגילה)!
סיום
כמה גדול כח התשובה, שאפילו מי שהיה כל כולו שקוע בחטא, מגיל עשר ועד גיל ארבעים (רש"י בפסוק י"א), יכול בבת אחת לצאת מכל הטומאה, ולזכות לרוח הקדש ולהידבק בצדיקים ולהוליד צדיקים ונביאים!
יהי רצון שנזכה כולנו לחזור בתשובה שלמה.