תנ"ך על הפרק - במדבר י - "והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ד' עמנו והטבנו לך" / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

במדבר י

127 / 929
היום

הפרק

הַחֲצֹצְרוֹת, מסע המחנות, הַפְּנִיָּה לְחֹבָב, נְסִיעָת הָאָרוֹן

וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃עֲשֵׂ֣ה לְךָ֗ שְׁתֵּי֙ חֲצֽוֹצְרֹ֣ת כֶּ֔סֶף מִקְשָׁ֖ה תַּעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑ם וְהָי֤וּ לְךָ֙ לְמִקְרָ֣א הָֽעֵדָ֔ה וּלְמַסַּ֖ע אֶת־הַֽמַּחֲנֽוֹת׃וְתָקְע֖וּ בָּהֵ֑ן וְנֽוֹעֲד֤וּ אֵלֶ֙יךָ֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃וְאִם־בְּאַחַ֖ת יִתְקָ֑עוּ וְנוֹעֲד֤וּ אֵלֶ֙יךָ֙ הַנְּשִׂיאִ֔ים רָאשֵׁ֖י אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃וּתְקַעְתֶּ֖ם תְּרוּעָ֑ה וְנָֽסְעוּ֙ הַֽמַּחֲנ֔וֹת הַחֹנִ֖ים קֵֽדְמָה׃וּתְקַעְתֶּ֤ם תְּרוּעָה֙ שֵׁנִ֔ית וְנָֽסְעוּ֙ הַֽמַּחֲנ֔וֹת הַחֹנִ֖ים תֵּימָ֑נָה תְּרוּעָ֥ה יִתְקְע֖וּ לְמַסְעֵיהֶֽם׃וּבְהַקְהִ֖יל אֶת־הַקָּהָ֑ל תִּתְקְע֖וּ וְלֹ֥א תָרִֽיעוּ׃וּבְנֵ֤י אַהֲרֹן֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים יִתְקְע֖וּ בַּֽחֲצֹצְר֑וֹת וְהָי֥וּ לָכֶ֛ם לְחֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃וְכִֽי־תָבֹ֨אוּ מִלְחָמָ֜ה בְּאַרְצְכֶ֗ם עַל־הַצַּר֙ הַצֹּרֵ֣ר אֶתְכֶ֔ם וַהֲרֵעֹתֶ֖ם בַּחֲצֹצְר֑וֹת וֲנִזְכַּרְתֶּ֗ם לִפְנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְנוֹשַׁעְתֶּ֖ם מֵאֹיְבֵיכֶֽם׃וּבְי֨וֹם שִׂמְחַתְכֶ֥ם וּֽבְמוֹעֲדֵיכֶם֮ וּבְרָאשֵׁ֣י חָדְשֵׁיכֶם֒ וּתְקַעְתֶּ֣ם בַּחֲצֹֽצְרֹ֗ת עַ֚ל עֹלֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַ֖ל זִבְחֵ֣י שַׁלְמֵיכֶ֑ם וְהָי֨וּ לָכֶ֤ם לְזִכָּרוֹן֙ לִפְנֵ֣י אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃וַיְהִ֞י בַּשָּׁנָ֧ה הַשֵּׁנִ֛ית בַּחֹ֥דֶשׁ הַשֵּׁנִ֖י בְּעֶשְׂרִ֣ים בַּחֹ֑דֶשׁ נַעֲלָה֙ הֶֽעָנָ֔ן מֵעַ֖ל מִשְׁכַּ֥ן הָעֵדֻֽת׃וַיִּסְע֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל לְמַסְעֵיהֶ֖ם מִמִּדְבַּ֣ר סִינָ֑י וַיִּשְׁכֹּ֥ן הֶעָנָ֖ן בְּמִדְבַּ֥ר פָּארָֽן׃וַיִּסְע֖וּ בָּרִאשֹׁנָ֑ה עַל־פִּ֥י יְהוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃וַיִּסַּ֞ע דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֧ה בְנֵֽי־יְהוּדָ֛ה בָּרִאשֹׁנָ֖ה לְצִבְאֹתָ֑ם וְעַל־צְבָא֔וֹ נַחְשׁ֖וֹן בֶּן־עַמִּינָדָֽב׃וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י יִשָׂשכָ֑ר נְתַנְאֵ֖ל בֶּן־צוּעָֽר׃וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י זְבוּלֻ֑ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן־חֵלֽוֹן׃וְהוּרַ֖ד הַמִּשְׁכָּ֑ן וְנָסְע֤וּ בְנֵֽי־גֵרְשׁוֹן֙ וּבְנֵ֣י מְרָרִ֔י נֹשְׂאֵ֖י הַמִּשְׁכָּֽן׃וְנָסַ֗ע דֶּ֛גֶל מַחֲנֵ֥ה רְאוּבֵ֖ן לְצִבְאֹתָ֑ם וְעַל־צְבָא֔וֹ אֱלִיצ֖וּר בֶּן־שְׁדֵיאֽוּר׃וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י שִׁמְע֑וֹן שְׁלֻֽמִיאֵ֖ל בֶּן־צוּרִֽי שַׁדָּֽי׃וְעַל־צְבָ֖א מַטֵּ֣ה בְנֵי־גָ֑ד אֶלְיָסָ֖ף בֶּן־דְּעוּאֵֽל׃וְנָסְעוּ֙ הַקְּהָתִ֔ים נֹשְׂאֵ֖י הַמִּקְדָּ֑שׁ וְהֵקִ֥ימוּ אֶת־הַמִּשְׁכָּ֖ן עַד־בֹּאָֽם׃וְנָסַ֗ע דֶּ֛גֶל מַחֲנֵ֥ה בְנֵֽי־אֶפְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם וְעַל־צְבָא֔וֹ אֱלִישָׁמָ֖ע בֶּן־עַמִּיהֽוּד׃וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י מְנַשֶּׁ֑ה גַּמְלִיאֵ֖ל בֶּן־פְּדָה־צֽוּר׃וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן אֲבִידָ֖ן בֶּן־גִּדְעוֹנִֽי׃וְנָסַ֗ע דֶּ֚גֶל מַחֲנֵ֣ה בְנֵי־דָ֔ן מְאַסֵּ֥ף לְכָל־הַֽמַּחֲנֹ֖ת לְצִבְאֹתָ֑ם וְעַל־צְבָא֔וֹ אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן־עַמִּישַׁדָּֽי׃וְעַל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י אָשֵׁ֑ר פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן־עָכְרָֽן׃וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י נַפְתָּלִ֑י אֲחִירַ֖ע בֶּן־עֵינָֽן׃אֵ֛לֶּה מַסְעֵ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לְצִבְאֹתָ֑ם וַיִּסָּֽעוּ׃וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לְ֠חֹבָב בֶּן־רְעוּאֵ֣ל הַמִּדְיָנִי֮ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁה֒ נֹסְעִ֣ים ׀ אֲנַ֗חְנוּ אֶל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣ר יְהוָ֔ה אֹת֖וֹ אֶתֵּ֣ן לָכֶ֑ם לְכָ֤ה אִתָּ֙נוּ֙ וְהֵטַ֣בְנוּ לָ֔ךְ כִּֽי־יְהוָ֥ה דִּבֶּר־ט֖וֹב עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו לֹ֣א אֵלֵ֑ךְ כִּ֧י אִם־אֶל־אַרְצִ֛י וְאֶל־מוֹלַדְתִּ֖י אֵלֵֽךְ׃וַיֹּ֕אמֶר אַל־נָ֖א תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֑נוּ כִּ֣י ׀ עַל־כֵּ֣ן יָדַ֗עְתָּ חֲנֹתֵ֙נוּ֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וְהָיִ֥יתָ לָּ֖נוּ לְעֵינָֽיִם׃וְהָיָ֖ה כִּי־תֵלֵ֣ךְ עִמָּ֑נוּ וְהָיָ֣ה ׀ הַטּ֣וֹב הַה֗וּא אֲשֶׁ֨ר יֵיטִ֧יב יְהוָ֛ה עִמָּ֖נוּ וְהֵטַ֥בְנוּ לָֽךְ׃וַיִּסְעוּ֙ מֵהַ֣ר יְהוָ֔ה דֶּ֖רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וַאֲר֨וֹן בְּרִית־יְהוָ֜ה נֹסֵ֣עַ לִפְנֵיהֶ֗ם דֶּ֚רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים לָת֥וּר לָהֶ֖ם מְנוּחָֽה׃וַעֲנַ֧ן יְהוָ֛ה עֲלֵיהֶ֖ם יוֹמָ֑ם בְּנָסְעָ֖ם מִן־הַֽמַּחֲנֶֽה׃׆ וַיְהִ֛י בִּנְסֹ֥עַ הָאָרֹ֖ן וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֑ה קוּמָ֣ה ׀ יְהוָ֗ה וְיָפֻ֙צוּ֙ אֹֽיְבֶ֔יךָ וְיָנֻ֥סוּ מְשַׂנְאֶ֖יךָ מִפָּנֶֽיךָ׃וּבְנֻחֹ֖ה יֹאמַ֑ר שׁוּבָ֣ה יְהוָ֔ה רִֽבְב֖וֹת אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃׆

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט

"והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ד' עמנו והטבנו לך"

הקדמה

אחרי תאור המסע הראשון מהר סיני (במדבר י, יא-כח) מופיעה פרשה קצרה בת ארבעה פסוקים בלבד, וכך נאמר בה:

כט. ויאמר מֹשה לחֹבב בן רעואל המדיני חֹתן משה: נֹסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ד' אֹתו אתן לכם. לכה אִתנו והטבנו לך, כי ד' דבר טוב על ישראל.
ל. ויאמר אליו: לא אלך, כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך.
לא. ויאמר: אל נא תעזֹב אתנו, כי על כן ידעת חנֹתנו במדבר והיית לנו לעינים.
לב. והיה כי תלך עמנו, והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ד' עמנו והטבנו לך.

בהסבר שלושת הפסוקים הראשונים עסק המאמר הקודם.

על הפסוק האחרון כתב רש"י:

והיה הטוב ההוא וגו' - מה טובה הטיבו לו?
אמרו: כשהיו ישראל מחלקין את הארץ, היה דושנה של יריחו ת"ק אמה על ת"ק אמה, והניחוהו מלחלוק. אמרו: מי שיבנה בית המקדש בחלקו הוא יטלנו. ובין כך ובין כך נתנוהו לבני יתרו, ליונדב בן רכב, שנאמר: 'ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים' וגו' (שופטים א, טז).

עולה מרש"י שמשה הבטיח ליתרו את דושנה של יריחו, ויתרו הסכים והצטרף לישראל, וקיבל את דושנה של יריחו עד לבנין בית המקדש.

מקור דברי רש"י הוא בספרי כאן בפרשת בהעלותך (פיסקא פא).

א. שאלות על הסבר רש"י

יש לשאול על דברי רש"י אלו ארבע שאלות:

  1. הוכחת רש"י אינה מובנת: הרי הפסוק "ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים" נאמר בתחילת ספר שופטים, ושם מדובר על התקופה שאחרי מות יהושע (שופטים א, א), ומשם משמע שבני יתרו עזבו את יריחו מיד אחרי מות יהושע, וכיצד הוכיח רש"י משם שבני יתרו היו ביריחו עד שנבנה בית המקדש? כעבור כארבע מאות שנה!
  2. בפסוק שם כלל לא נזכר יונדב בן רכב!
  3. יונדב בן רכב, שמופיע ברש"י כאיש שקיבל את דושנה של יריחו בעת כניסת בני ישראל לארץ בימי יהושע, נזכר בספר מלכים (ב י, טו) בתקופת יהוא מלך ישראל, שחי אחרי בנין בית המקדש יותר ממאה שנים, שהן למעלה מחמש מאות שנה אחרי מות יהושע! וכן הוא נזכר בספר ירמיהו (פרק ל"ה) סמוך לחורבן בית המקדש, כאבי משפחת הרכבים. ועוד שהוא לא נזכר שם כלל בקשר לבני יתרו!
  4. מהיכן למדו חז"ל את הקשר בין דושנה של יריחו לבית המקדש? היכן רמוז בית המקדש?

ב. כיצד הוכיח רש"י שבני יתרו היו ביריחו עד שנבנה בית המקדש?

את השאלה הראשונה, שהוכחת הספרי מהפסוק בספר שופטים אינה מובנת, שאל ה"זית רענן" על הילקוט שמעוני בפרשתנו (רמז תשכ"ו):

קשה: הא מקרא זה נאמר אחרי מות יהושע מיד, והיאך מייתי ראיה שישבו שם עד שנבנה בית המקדש?.

וענה:

לכן נראה לי דקאי אדלעיל, להביא ראיה שישבו ביריחו. מדכתיב שעלו מעיר התמרים, דהיינו יריחו, ללמוד תורה אצל עתניאל בן קנז, כמו שכתב רש"י שם, אם כן משמע שישיבתן היה שם.

כלומר: אכן חז"ל לא הביאו ראיה מהפסוק בספר שופטים שבני יתרו ישבו ביריחו עד בנין בית המקדש, אלא רק שבני יתרו ישבו שם בזמן מסוים.

יש לציין שמדברי רש"י אצלנו משמע במפורש שכל ההוכחה מהפסוק בספר שופטים היא רק שנתנו את דושנה של יריחו לבני יתרו, ולא שבני יתרו ישבו שם עד בנין בית המקדש, שכן רש"י אצלנו כתב: "ובין כך ובין כך נתנוהו לבני יתרו, ליונדב בן רכב, שנאמר: 'ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים' וגו' (שופטים א, טז)"!

 אלא שעדיין קשה, שגם אם הספרי לא התכוון להוכיח מפסוק זה שבני יתרו ישבו שם עד בנין בית המקדש, אלא רק שהם ישבו שם בזמן מסוים, עדיין קשה, שהרי סוף סוף הפסוק אומר שהם עזבו את יריחו מיד אחרי מות יהושע!

על כך יש לענות על פי מה שכתב רש"י בספר שופטים (א, טז):

מעיר התמרים - היא יריחו, שניתן להם דושנה של יריחו לאוכלה עד שיבנה בית המקדש, ומי שיבנה בית הבחירה בחלקו יטלנה, כדי שיהא לכל ישראל חלק בבית הבחירה. ונתנוה לבני יתרו ארבע מאות ארבעים שנה. והתלמידים שבהם הניחוה, והלכו אצל עתניאל בן קנז, הוא יעבץ, במדבר יהודה אשר בנגב ערד, ללמוד תורה.

אם כן לפי רש"י לא כל בני יתרו עזבו את יריחו מיד אחרי מות יהושע, אלא רק התלמידים שבהם, אבל השאר נשארו שם!

יש לציין שאף על פי שלפי רש"י לא קשה מהפסוק בספר שופטים על דברי הספרי, מכל מקום עדיין לא מצאנו מקור לדברי הספרי שבני קיני קיבלו את דושנה של יריחו עד שנבנה בית המקדש!

עוד כתב רש"י שם:

וישב את העם - עם התלמידים היושבים לפניו. הוא בקש מאת הקדוש ברוך הוא שיזמין לו תלמידים הגונים, שנאמר: 'ויקרא יעבץ לאלקים' וגו' (דהי"א ד, י), וזימן לו החסידים הללו.

ג. מנין למדו חז"ל שיונדב בן רכב היה מבני יתרו?

על השאלה שיונדב בן רכב שמופיע ברש"י כאיש שקיבל את דושנה של יריחו בעת כניסת בני ישראל לארץ בימי יהושע, נזכר בספר מלכים (ב י, טו) כחמש מאות שנים אחרי מות יהושע וכמאה שנים אחרי בנין בית המקדש, ועוד שהוא לא נזכר שם כלל בקשר לבני יתרו, יש לענות על פי מה שכתב הרד"ק בספר שופטים (א, טז):

ועוד דרשו בו כי מה שאמר 'עלו מעיר התמרים' שהניחו אותו מעצמם, שהלכו ללמוד תורה במדבר יהודה עם עתניאל בן קנז, הוא יעבץ, כמו שכתוב בדברי הימים: 'ומשפחות סופרים יושבי יעבץ וגו', המה הקנים הבאים מחמת אבי בית רכב' (דהי"א ב, נה).

אם כן בפסוק בספר דברי הימים מפורש שהקינים, שחז"ל זיהו אותם עם הקיני חתן משה, הם משפחת בית רכב!

אבל עדיין קשה ששם לא נזכר יונדב בן רכב!

כתב הנצי"ב בפירושו "עמק הנציב" לספרי שכיון שיונדב היה צדיק, ואבי משפחת הרכבים בזמן ירמיהו, תלו בו את בני יתרו כבר מהכניסה לארץ.

ד. מנין למדו חז"ל שדושנה של יריחו היה כנגד בית המקדש?

על השאלה מהיכן למדו חז"ל את הקשר בין דושנה של יריחו לבית המקדש נראה לענות שיסוד דברי הספרי הוא במה שכתוב בספרי זוטא כאן:

והיה הטוב ההוא - 'הטוב' זה בית המקדש, שנאמר: 'ההר הטוב הזה והלבנון' (דברים ג, כה).

דהיינו חז"ל הבינו שכיון שבפסוקים אלו נזכר השרש טוב חמש פעמים, אין הכוונה רק לארץ ישראל שנקראת "הארץ הטובה" (דברים ג, כה), אלא לטוב מיוחד על גבי טובה של ארץ ישראל, ומהו? מקום המקדש! כשם שבפסוק שם נאמר: "אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן, ההר הטוב הזה והלבנון" (דברים ג, כה), שהטוב הוא בית המקדש, כך גם אצלנו. וכיון שלא שייך שבני יתרו יקבלו את בית המקדש, ומצאנו שהם קבלו את יריחו, הסבירו חז"ל שהם קיבלו את דושנה של יריחו שניתן לאחר מכן לשבט בנימין תמורת מקום בית המקדש.

סיכום

  1. רש"י כתב שבני ישראל נתנו לבני יתרו את דושנה של יריחו עד לבנין בית המקדש, והוכיח זאת מפסוק בספר שופטים.
  2. המפרשים שאלו על רש"י שמהפסוק משמע שבני יתרו ישבו שם רק עד אחרי מות יהושע.
  3. הסברנו את דברי רש"י על פי מה שכתב רש"י בספר שופטים, שרק התלמידים מבני יתרו עזבו את דושנה של יריחו אחרי מות יהושע, כדי לללמוד תורה אצל עתניאל בן קנז, אבל שאר בני יתרו נשארו בה עד לבנין בית המקדש.
  4. חז"ל מצאו רמז שבני ישראל נתנו לבני יתרו את דושנה של יריחו, שהיה כנגד בית המקדש, מריבוי הופעת השורש "טוב" בפסוקים שלנו, שרומזים לבית המקדש שנקרא "טוב".

יהי רצון שנזכה בקרוב לבנין בית המקדש, ולכל הטובות הגדולות שהבטיח ד' לכל נביאינו.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך