תנ"ך על הפרק - בראשית יג - המזבחות שבנה אברהם אבינו / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

בראשית יג

13 / 929
היום

הפרק

הפרדות אברם מלוט, הבטחת ה' לאברם לתת לו את ארץ כנען

וַיַּעַל֩ אַבְרָ֨ם מִמִּצְרַ֜יִם ה֠וּא וְאִשְׁתּ֧וֹ וְכָל־אֲשֶׁר־ל֛וֹ וְל֥וֹט עִמּ֖וֹ הַנֶּֽגְבָּה׃וְאַבְרָ֖ם כָּבֵ֣ד מְאֹ֑ד בַּמִּקְנֶ֕ה בַּכֶּ֖סֶף וּבַזָּהָֽב׃וַיֵּ֙לֶךְ֙ לְמַסָּעָ֔יו מִנֶּ֖גֶב וְעַד־בֵּֽית־אֵ֑ל עַד־הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר־הָ֨יָה שָׁ֤םאהלהאָֽהֳלוֹ֙בַּתְּחִלָּ֔ה בֵּ֥ין בֵּֽית־אֵ֖ל וּבֵ֥ין הָעָֽי׃אֶל־מְקוֹם֙ הַמִּזְבֵּ֔חַ אֲשֶׁר־עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָ֑ה וַיִּקְרָ֥א שָׁ֛ם אַבְרָ֖ם בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃וְגַם־לְל֔וֹט הַהֹלֵ֖ךְ אֶת־אַבְרָ֑ם הָיָ֥ה צֹאן־וּבָקָ֖ר וְאֹהָלִֽים׃וְלֹא־נָשָׂ֥א אֹתָ֛ם הָאָ֖רֶץ לָשֶׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו כִּֽי־הָיָ֤ה רְכוּשָׁם֙ רָ֔ב וְלֹ֥א יָֽכְל֖וּ לָשֶׁ֥בֶת יַחְדָּֽו׃וַֽיְהִי־רִ֗יב בֵּ֚ין רֹעֵ֣י מִקְנֵֽה־אַבְרָ֔ם וּבֵ֖ין רֹעֵ֣י מִקְנֵה־ל֑וֹט וְהַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י אָ֖ז יֹשֵׁ֥ב בָּאָֽרֶץ׃וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָ֜ם אֶל־ל֗וֹט אַל־נָ֨א תְהִ֤י מְרִיבָה֙ בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֔יךָ וּבֵ֥ין רֹעַ֖י וּבֵ֣ין רֹעֶ֑יךָ כִּֽי־אֲנָשִׁ֥ים אַחִ֖ים אֲנָֽחְנוּ׃הֲלֹ֤א כָל־הָאָ֙רֶץ֙ לְפָנֶ֔יךָ הִפָּ֥רֶד נָ֖א מֵעָלָ֑י אִם־הַשְּׂמֹ֣אל וְאֵימִ֔נָה וְאִם־הַיָּמִ֖ין וְאַשְׂמְאִֽילָה׃וַיִּשָּׂא־ל֣וֹט אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ אֶת־כָּל־כִּכַּ֣ר הַיַּרְדֵּ֔ן כִּ֥י כֻלָּ֖הּ מַשְׁקֶ֑ה לִפְנֵ֣י ׀ שַׁחֵ֣ת יְהוָ֗ה אֶת־סְדֹם֙ וְאֶת־עֲמֹרָ֔ה כְּגַן־יְהוָה֙ כְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בֹּאֲכָ֖ה צֹֽעַר׃וַיִּבְחַר־ל֣וֹ ל֗וֹט אֵ֚ת כָּל־כִּכַּ֣ר הַיַּרְדֵּ֔ן וַיִּסַּ֥ע ל֖וֹט מִקֶּ֑דֶם וַיִּפָּ֣רְד֔וּ אִ֖ישׁ מֵעַ֥ל אָחִֽיו׃אַבְרָ֖ם יָשַׁ֣ב בְּאֶֽרֶץ־כְּנָ֑עַן וְל֗וֹט יָשַׁב֙ בְּעָרֵ֣י הַכִּכָּ֔ר וַיֶּאֱהַ֖ל עַד־סְדֹֽם׃וְאַנְשֵׁ֣י סְדֹ֔ם רָעִ֖ים וְחַטָּאִ֑ים לַיהוָ֖ה מְאֹֽד׃וַֽיהוָ֞ה אָמַ֣ר אֶל־אַבְרָ֗ם אַחֲרֵי֙ הִפָּֽרֶד־ל֣וֹט מֵֽעִמּ֔וֹ שָׂ֣א נָ֤א עֵינֶ֙יךָ֙ וּרְאֵ֔ה מִן־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־אַתָּ֣ה שָׁ֑ם צָפֹ֥נָה וָנֶ֖גְבָּה וָקֵ֥דְמָה וָיָֽמָּה׃כִּ֧י אֶת־כָּל־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּֽלְזַרְעֲךָ֖ עַד־עוֹלָֽם׃וְשַׂמְתִּ֥י אֶֽת־זַרְעֲךָ֖ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֣ר ׀ אִם־יוּכַ֣ל אִ֗ישׁ לִמְנוֹת֙ אֶת־עֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ גַּֽם־זַרְעֲךָ֖ יִמָּנֶֽה׃ק֚וּם הִתְהַלֵּ֣ךְ בָּאָ֔רֶץ לְאָרְכָּ֖הּ וּלְרָחְבָּ֑הּ כִּ֥י לְךָ֖ אֶתְּנֶֽנָּה׃וַיֶּאֱהַ֣ל אַבְרָ֗ם וַיָּבֹ֛א וַיֵּ֛שֶׁב בְּאֵלֹנֵ֥י מַמְרֵ֖א אֲשֶׁ֣ר בְּחֶבְר֑וֹן וַיִּֽבֶן־שָׁ֥ם מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהוָֽה׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט

המזבחות שבנה אברהם אבינו

הקדמה

בפרשתנו מסופר על שלושה מזבחות שבנה אברהם אבינו.

בפרק י"ב נאמר:

ו. ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה, והכנעני אז בארץ.
ז. וירא ד' אל אברם ויאמר: לזרעך אתן את הארץ הזאת. ויבן שם מזבח לד' הנראה אליו'.
ח. ויעתק משם ההרה מקדם לבית א-ל ויט אהלה, בית א-ל מים והעי מקדם, ויבן שם מזבח לד', ויקרא בשם ד'.

בפרק י"ג פסוק י"ח נאמר:

"ויאהל אברהם ויבא וישב באלוני ממרא אשר בחברון, ויבן שם מזבח לד'".

כלומר: אברהם בנה שלושה מזבחות: בשכם, בין בית אל ובין העי, ובחברון.

יש לשאול: מדוע בנה אברהם אבינו את כל המזבחות הללו, ומדוע דווקא במקומות ההם?

א. מדוע בנה אברהם את המזבח בשכם?

על המזבח שבנה אברהם אבינו בשכם נאמרו שני הסברים עיקריים.

1. הסבר רש"י והרד"ק

כתב רש"י: "ויבן שם מזבח - על בשורת הזרע ועל בשורת ארץ ישראל".

כעין זה כתב הרד"ק: "ויבן שם מזבח - כטעם הודאה לא-ל שנראה אליו ובשרו בארץ ההיא, שהיא טובה ורחבה זבת חלב ודבש, שיתננה לזרעו".

כלומר: המזבח היה לתודה על שתי הבטחות טובות שהבטיח לו ד' שם, בשכם: הזרע והארץ.

2. הסבר הרמב"ן ו"אור החיים" הקדוש

הסבר אחר כתב הרמב"ן שם: "לד' הנראה אליו - כי הודה לשם הנכבד וזבח לו זבח תודה על שנראה אליו, כי עד הנה לא נראה אליו השם, ולא נתודע אליו במראה ולא במחזה, אבל נאמר לו: 'לך לך מארצך' בחלום הלילה, או ברוח הקדש".

כלומר: לפי הרמב"ן אברהם אבינו בנה את המזבח בשכם לא על ההבטחות שהבטיח לו ד' על הארץ ועל הזרע, אלא על עצם ההתגלות של ד' אליו.

כעין זה וביתר הרחבה כתב "אור החיים" הקדוש שם:

וירא ד' אל וגו' ויבן שם וגו' - כוונת הכתוב להודיע הפלגת חיבת אברהם בקונו, כי ד' נגלה אליו ובשרו בזרע ובנתינת הארץ, והוא לא החשיב בשורת שתי מעלות טובות לכלום בערך שמחתו בגילוי שכינתו יתברך אליו, לקיים מה שנאמר 'שובע שמחות את פניך' (תהלים טז, יא), והוא אומרו: 'ויבן שם מזבח לד' הנראה אליו', כאן פירש סיבת שמחתו אשר עליה בנה מזבח הוא לצד הראותו יתברך אליו והבן.

המשיך אור החיים הקדוש וכתב: "וזה אות לבניו כמה מהם אשר הרחיקו חשק הזרע בערך חשק התורה והמצוות, וצא ולמד מבן עזאי (יבמות סג ע"ב) בטענתו: 'ומה אעשה, ונפשי חשקה בתורה'".

ב. מדוע בנה אברהם את המזבח בין בית אל ובין העי?

גם על המזבח שבנה אברהם אבינו בין בית אל ובין העי נאמרו שני הסברים עיקריים, אבל שניהם שונים מההסברים שנאמרו על המזבח שבנה אברהם אבינו בשכם.

1. הסבר רש"י ואונקלוס

כתב רש"י: "ויבן שם מזבח - נתנבא שעתידין בניו להכשל שם על עון עכן והתפלל שם עליהם".

כלומר: המזבח היה לתפילה, והתפילה היתה על העתיד לקרות לעם ישראל שם, בכניסתם לארץ.

מקורו של רש"י הוא במדרש בראשית רבה (לט, טז).

כעין החלק הראשון של דברי רש"י כתב גם אונקלוס: "ואסתלק מתמן לטורא ממדנח לבית אל ופרסיה למשכניה בית אל ממערבא ועי ממדנחא ובנא תמן מדבחא קדם ד' וצלי בשמא דד'".

כך הסביר הרמב"ן: "ויקרא בשם ד' - פירש אונקלוס שהתפלל שם, כמו 'קראתי שמך ד' מבור תחתיות' (איכה ג, נה)".

2. הסבר הרד"ק והרמב"ן

הסבר אחר כתב הרד"ק:

ובנה שם מזבח לד' ושם קרא בשם ד', כלומר: קרא ליושבי ההר ההוא שיבאו אל המזבח אשר בנה לשם ד', והראה להם דברים של טעם, כי לאותו הא-ל שבנה מזבח - לשמו ראוי לעבוד, לו לבדו, לא לאלמים שעובדים הם. והיה משיב רבים מהם לאמונתו כי שתי פעמים קרא שם בשם ד'. אולי הכיר באנשים ההם שהיו קרובים לתשובה.

כעין זה כתב גם הרמב"ן:

והנכון שהיה קורא בקול גדול שם לפני המזבח את שם ד', מודיע אותו ואלקותו לבני אדם. כי באור כשדים היה מלמדם, ולא אבו שמוע, ועתה כשבא בארץ הזאת שהובטח בה 'ואברכה מברכיך', היה למוד ללמד ולפרסם האלקות.
וכן אמר הכתוב ביצחק כאשר הלך אל נחל גרר והובטח 'אל תירא כי אתך אנכי', שבנה מזבח 'ויקרא בשם ד'' (להלן כו, כד). כי בא במקום חדש אשר לא שמעו את שמעו, ולא ראו את כבודו, והגיד כבודו בגוים ההם. ולא נאמר ביעקב כן, מפני שהוליד בנים רבים, כולם עובדי ד', והיתה לו קהלה גדולה, נקראת 'עדת ישראל' ונתפרסמה האמונה בהם, ונודעה לכל עם, וגם כי מימי אבותיו נתפרסמה בכל ארץ כנען.

גם הסבר זה מקורו במדרש בראשית רבה, כמו שציין הרמב"ן: "וכך אמרו בבראשית רבה (לט, טז) מלמד שהקריא שמו של הקדוש ברוך הוא בפי כל בריה".

כעין זה כתב גם הספורנו, והסביר גם מדוע דווקא שם בנה אברהם את המזבח: "בית אל מים והעי מקדם - בין שתי עירות גדולות, למען ירבו הבאים לשמוע בקראו בשם ד'". כעין זה כתב גם המלבי"ם.

ג. מדוע בנה אברהם את המזבח בחברון?

1. הסבר הרד"ק

על המזבח שבנה אברהם בחברון כתב הרד"ק: "ויבן שם מזבח לד' - שהיה קורא שם לבני אדם לשם ד' אל מקום המזבח אשר בנה, ובכל מקום שהיה קובע שם מקום היה בונה מזבח וקורא בשם ד'". הסבר זה ממשיך את הסבר הרד"ק והרמב"ן ביחס למזבח שבנה אברהם בין בית אל ובין העי.

2. הסבר נוסף

אולי ניתן לפרש גם כאן בדומה למה שכתבו רש"י ורד"ק על המזבח שבנה אברהם אבינו בשכם: לתודה על הבשורה. שכן גם כאן לפני בניית המזבח הובטח אברהם מד' בהבטחות טובות, והן היו טובות יותר מאשר ההבטחות הראשונות שאמר לו ד' בהיותו בשכם!

כך כתב הרמב"ן בפרשת ברית בין הבתרים (טו, יח):

הנה הקדוש ברוך הוא הבטיח את אברהם במתנת הארץ פעמים רבים, וכולם לצורך ענין.
בבואו בארץ מתחילה אמר לו: 'לזרעך אתן את הארץ הזאת' (לעיל יב, ז), ולא באר מתנתו, כי אין במשמע רק במה שהלך בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה.
ואחרי כן, כשרבו זכיותיו בארץ, הוסיף לו: 'שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפֹנה ונגבה וקדמה וימה, כי את כל הארץ אשר אתה רֹאה לך אתננה' (לעיל יג, יד-טו), כי יתן לו כל הארצות ההן בכללן. ואין הטעם 'אשר אתה רואה' בעיניך, כי ראות האדם איננו למרחק, רק שיתן לו לכל מראה עיניו הרוחות. או שהראהו כל ארץ ישראל כאשר היה במשה רבינו.
והוסיף לו בברכה השנית הזאת עוד: 'ולזרעך עד עולם', ושירבה זרעו כעפר הארץ (שם, טו-טז).

אם כן ניתן לומר שגם כאן בנה אברהם מזבח לתודה על ההבטחות הטובות שהבטיח לו ד'.

סיכום

בפרשתנו מסופר שאברהם אבינו בנה שלושה מזבחות: בשכם, בין בית אל ובין העי, ובחברון.

נאמרו ארבעה הסברים לבניית המזבחות:

1. כדי להודות לד' על ההבטחות הטובות שד' הבטיח לו.

2. כדי להודות לד' על עצם ההתגלות שד' התגלה אליו.

3. כדי להתפלל לד' על העתיד.

4. כדי לקרוא בשם ד' ולפרסמו בעולם.

סיום

כתב הרמב"ם בספר המצוות מצות עשה ג:

והמצוה השלישית היא שצונו לאהבו יתעלה, וזה שנתבונן ונשכיל מצוותיו ופעולותיו עד שנשיגהו ונתענג בהשגתו תכלית התענוג, וזאת היא האהבה המחוייבת. ולשון סיפרי (פרשת שמע): לפי שנאמר: 'ואהבת את ד' אלקיך' - איני יודע כיצד אוהב את המקום. תלמוד לומר: 'והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך', שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם. הנה כבר בארו לך כי בהשתכלות תתאמת לך ההשגה, ויגיע התענוג ותבא האהבה בהכרח.
וכבר אמרו שמצוה זו כוללת גם כן שנדרוש ונקרא האנשים כולם לעבודתו יתעלה ולהאמין בו.
וזה כי כשתאהב אדם תשים לבך עליו ותשבחהו, ותבקש האנשים לאהוב אותו. וזה על צד המשל כן כשתאהב הא-ל באמת כמה שהגיעה לך מהשגת אמיתתו הנה אתה בלא ספק תדרוש ותקרא הכופרים והסכלים לידיעת האמת אשר ידעת אותה. ולשון סיפרי (שם): 'ואהבת את ד'' אהבהו על הבריות, כאברהם אביך, שנאמר: 'ואת הנפש אשר עשו בחרן'. רצונם לומר: כמו שאברהם בעבור שהיה אוהב ד', כמו שהעיד הכתוב: 'אברהם אוהבי' (ישעיהו מא) שהיה גם כן לגודל השגתו דרש האנשים אל האמונה מחוזק אהבתו, כן אתה אהוב אותו עד שתדרוש האנשים אליו.

יהי רצון שנזכה כל הזמן להודות לד' על כל הטובות שהוא עושה עמנו, להתפלל על העתיד, ולפרסם שמו בעולם, ועל ידי כך אולי גם נזכה שד' יתגלה אלינו.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך