תנ"ך על הפרק - דברי הימים ב כד - "וישא לו יהוידע נשים שתים" / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

דברי הימים ב כד

917 / 929
היום

הפרק

בֶּן־שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ יֹאָ֣שׁ בְּמָלְכ֔וֹ וְאַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּֽירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ צִבְיָ֖ה מִבְּאֵ֥ר שָֽׁבַע׃וַיַּ֧עַשׂ יוֹאָ֛שׁ הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה כָּל־יְמֵ֖י יְהוֹיָדָ֥ע הַכֹּהֵֽן׃וַיִּשָּׂא־ל֥וֹ יְהוֹיָדָ֖ע נָשִׁ֣ים שְׁתָּ֑יִם וַיּ֖וֹלֶד בָּנִ֥ים וּבָנֽוֹת׃וַיְהִ֖י אַחֲרֵיכֵ֑ן הָיָה֙ עִם־לֵ֣ב יוֹאָ֔שׁ לְחַדֵּ֖שׁ אֶת־בֵּ֥ית יְהוָֽה׃וַיִּקְבֹּץ֮ אֶת־הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּם֒ וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֡ם צְא֣וּ לְעָרֵ֪י יְהוּדָ֟ה וְקִבְצוּ֩ מִכָּל־יִשְׂרָאֵ֨ל כֶּ֜סֶף לְחַזֵּ֣ק ׀ אֶת־בֵּ֣ית אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם מִדֵּ֤י שָׁנָה֙ בְּשָׁנָ֔ה וְאַתֶּ֖ם תְּמַהֲר֣וּ לַדָּבָ֑ר וְלֹ֥א מִֽהֲר֖וּ הַֽלְוִיִּֽם׃וַיִּקְרָ֣א הַמֶּלֶךְ֮ לִֽיהוֹיָדָ֣ע הָרֹאשׁ֒ וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ מַדּ֙וּעַ֙ לֹֽא־דָרַ֣שְׁתָּ עַל־הַלְוִיִּ֔ם לְהָבִ֞יא מִֽיהוּדָ֣ה וּמִֽירוּשָׁלִַ֗ם אֶת־מַשְׂאַת֙ מֹשֶׁ֣ה עֶֽבֶד־יְהוָ֔ה וְהַקָּהָ֖ל לְיִשְׂרָאֵ֑ל לְאֹ֖הֶל הָעֵדֽוּת׃כִּ֤י עֲתַלְיָ֙הוּ֙ הַמִּרְשַׁ֔עַת בָּנֶ֥יהָ פָרְצ֖וּ אֶת־בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים וְגַם֙ כָּל־קָדְשֵׁ֣י בֵית־יְהוָ֔ה עָשׂ֖וּ לַבְּעָלִֽים׃וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ וַֽיַּעֲשׂ֖וּ אֲר֣וֹן אֶחָ֑ד וַֽיִּתְּנֻ֛הוּ בְּשַׁ֥עַר בֵּית־יְהוָ֖ה חֽוּצָה׃וַיִּתְּנוּ־ק֞וֹל בִּֽיהוּדָ֣ה וּבִֽירוּשָׁלִַ֗ם לְהָבִ֤יא לַֽיהוָה֙ מַשְׂאַ֞ת מֹשֶׁ֧ה עֶֽבֶד־הָאֱלֹהִ֛ים עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּדְבָּֽר׃וַיִּשְׂמְח֥וּ כָל־הַשָּׂרִ֖ים וְכָל־הָעָ֑ם וַיָּבִ֛יאוּ וַיַּשְׁלִ֥יכוּ לָאָר֖וֹן עַד־לְכַלֵּֽה׃וַיְהִ֡י בְּעֵת֩ יָבִ֨יא אֶת־הָֽאָר֜וֹן אֶל־פְּקֻדַּ֣ת הַמֶּלֶךְ֮ בְּיַ֣ד הַלְוִיִּם֒ וְכִרְאוֹתָ֞ם כִּי־רַ֣ב הַכֶּ֗סֶף וּבָ֨א סוֹפֵ֤ר הַמֶּ֙לֶךְ֙ וּפְקִיד֙ כֹּהֵ֣ן הָרֹ֔אשׁ וִיעָ֙רוּ֙ אֶת־הָ֣אָר֔וֹן וְיִשָּׂאֻ֖הוּ וִֽישִׁיבֻ֣הוּ אֶל־מְקֹמ֑וֹ כֹּ֤ה עָשׂוּ֙ לְי֣וֹם ׀ בְּי֔וֹם וַיַּֽאַסְפוּ־כֶ֖סֶף לָרֹֽב׃וַיִּתְּנֵ֨הוּ הַמֶּ֜לֶךְ וִֽיהוֹיָדָ֗ע אֶל־עוֹשֵׂה֙ מְלֶ֙אכֶת֙ עֲבוֹדַ֣ת בֵּית־יְהוָ֔ה וַיִּֽהְי֤וּ שֹׂכְרִים֙ חֹצְבִ֣ים וְחָרָשִׁ֔ים לְחַדֵּ֖שׁ בֵּ֣ית יְהוָ֑ה וְ֠גַם לְחָרָשֵׁ֤י בַרְזֶל֙ וּנְחֹ֔שֶׁת לְחַזֵּ֖ק אֶת־בֵּ֥ית יְהוָֽה׃וַֽיַּעֲשׂוּ֙ עֹשֵׂ֣י הַמְּלָאכָ֔ה וַתַּ֧עַל אֲרוּכָ֛ה לַמְּלָאכָ֖ה בְּיָדָ֑ם וַֽיַּעֲמִ֜ידוּ אֶת־בֵּ֧ית הָֽאֱלֹהִ֛ים עַל־מַתְכֻּנְתּ֖וֹ וַֽיְאַמְּצֻֽהוּ׃וּֽכְכַלּוֹתָ֡ם הֵבִ֣יאוּ לִפְנֵי֩ הַמֶּ֨לֶךְ וִֽיהוֹיָדָ֜ע אֶת־שְׁאָ֣ר הַכֶּ֗סֶף וַיַּעֲשֵׂ֨הוּ כֵלִ֤ים לְבֵית־יְהוָה֙ כְּלֵ֣י שָׁרֵ֔ת וְהַעֲל֣וֹת וְכַפּ֔וֹת וּכְלֵ֥י זָהָ֖ב וָכָ֑סֶף וַ֠יִּֽהְיוּ מַעֲלִ֨ים עֹל֤וֹת בְּבֵית־יְהוָה֙ תָּמִ֔יד כֹּ֖ל יְמֵ֥י יְהוֹיָדָֽע׃וַיִּזְקַ֧ן יְהוֹיָדָ֛ע וַיִּשְׂבַּ֥ע יָמִ֖ים וַיָּמֹ֑ת בֶּן־מֵאָ֧ה וּשְׁלֹשִׁ֛ים שָׁנָ֖ה בְּמוֹתֽוֹ׃וַיִּקְבְּרֻ֥הוּ בְעִיר־דָּוִ֖יד עִם־הַמְּלָכִ֑ים כִּֽי־עָשָׂ֤ה טוֹבָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וְעִ֥ם הָאֱלֹהִ֖ים וּבֵיתֽוֹ׃וְאַֽחֲרֵ֥י מוֹת֙ יְה֣וֹיָדָ֔ע בָּ֚אוּ שָׂרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לַמֶּ֑לֶךְ אָ֛ז שָׁמַ֥ע הַמֶּ֖לֶךְ אֲלֵיהֶֽם׃וַיַּֽעַזְב֗וּ אֶת־בֵּ֤ית יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י אֲבוֹתֵיהֶ֔ם וַיַּֽעַבְד֥וּ אֶת־הָאֲשֵׁרִ֖ים וְאֶת־הָֽעֲצַבִּ֑ים וַֽיְהִי־קֶ֗צֶף עַל־יְהוּדָה֙ וִיר֣וּשָׁלִַ֔ם בְּאַשְׁמָתָ֖ם זֹֽאת׃וַיִּשְׁלַ֤ח בָּהֶם֙ נְבִאִ֔ים לַהֲשִׁיבָ֖ם אֶל־יְהוָ֑ה וַיָּעִ֥ידוּ בָ֖ם וְלֹ֥א הֶאֱזִֽינוּ׃וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֗ים לָֽבְשָׁה֙ אֶת־זְכַרְיָה֙ בֶּן־יְהוֹיָדָ֣ע הַכֹּהֵ֔ן וַֽיַּעֲמֹ֖ד מֵעַ֣ל לָעָ֑ם וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר הָאֱלֹהִ֗ים לָמָה֩ אַתֶּ֨ם עֹבְרִ֜ים אֶת־מִצְוֺ֤ת יְהוָה֙ וְלֹ֣א תַצְלִ֔יחוּ כִּֽי־עֲזַבְתֶּ֥ם אֶת־יְהוָ֖ה וַיַּֽעֲזֹ֥ב אֶתְכֶֽם׃וַיִּקְשְׁר֣וּ עָלָ֔יו וַיִּרְגְּמֻ֥הוּ אֶ֖בֶן בְּמִצְוַ֣ת הַמֶּ֑לֶךְ בַּחֲצַ֖ר בֵּ֥ית יְהוָֽה׃וְלֹא־זָכַ֞ר יוֹאָ֣שׁ הַמֶּ֗לֶךְ הַחֶ֙סֶד֙ אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה יְהוֹיָדָ֤ע אָבִיו֙ עִמּ֔וֹ וַֽיַּהֲרֹ֖ג אֶת־בְּנ֑וֹ וּכְמוֹת֣וֹ אָמַ֔ר יֵ֥רֶא יְהוָ֖ה וְיִדְרֹֽשׁ׃וַיְהִ֣י ׀ לִתְקוּפַ֣ת הַשָּׁנָ֗ה עָלָ֣ה עָלָיו֮ חֵ֣יל אֲרָם֒ וַיָּבֹ֗אוּ אֶל־יְהוּדָה֙ וִיר֣וּשָׁלִַ֔ם וַיַּשְׁחִ֛יתוּ אֶת־כָּל־שָׂרֵ֥י הָעָ֖ם מֵעָ֑ם וְכָל־שְׁלָלָ֥ם שִׁלְּח֖וּ לְמֶ֥לֶךְ דַּרְמָֽשֶׂק׃כִּי֩ בְמִצְעַ֨ר אֲנָשִׁ֜ים בָּ֣אוּ ׀ חֵ֣יל אֲרָ֗ם וַֽיהוָה֙ נָתַ֨ן בְּיָדָ֥ם חַ֙יִל֙ לָרֹ֣ב מְאֹ֔ד כִּ֣י עָֽזְב֔וּ אֶת־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבוֹתֵיהֶ֑ם וְאֶת־יוֹאָ֖שׁ עָשׂ֥וּ שְׁפָטִֽים׃וּבְלֶכְתָּ֣ם מִמֶּ֗נּוּ כִּֽי־עָזְב֣וּ אֹתוֹ֮במחלייםבְּמַחֲלוּיִ֣םרַבִּים֒ הִתְקַשְּׁר֨וּ עָלָ֜יו עֲבָדָ֗יו בִּדְמֵי֙ בְּנֵי֙ יְהוֹיָדָ֣ע הַכֹּהֵ֔ן וַיַּֽהַרְגֻ֥הוּ עַל־מִטָּת֖וֹ וַיָּמֹ֑ת וַֽיִּקְבְּרֻ֙הוּ֙ בְּעִ֣יר דָּוִ֔יד וְלֹ֥א קְבָרֻ֖הוּ בְּקִבְר֥וֹת הַמְּלָכִֽים׃וְאֵ֖לֶּה הַמִּתְקַשְּׁרִ֣ים עָלָ֑יו זָבָ֗ד בֶּן־שִׁמְעָת֙ הָֽעַמּוֹנִ֔ית וִיה֣וֹזָבָ֔ד בֶּן־שִׁמְרִ֖ית הַמּוֹאָבִֽית׃וּבָנָ֞יוורביִ֧רֶ֞בהַמַּשָּׂ֣א עָלָ֗יו וִיסוֹד֙ בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֔ים עַל־מִדְרַ֖שׁ סֵ֣פֶר הַמְּלָכִ֑ים וַיִּמְלֹ֛ךְ אֲמַצְיָ֥הוּ בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט
מאת:

"וישא לו יהוידע נשים שתים"

הקדמה

נאמר בפרקנו:

א. בן שבע שנים יֹאש במלכו, וארבעים שנה מלך בירושלם, ושם אמו צביה מבאר שבע.
ב. ויעש יואש הישר בעיני ד' כל ימי יהוידע הכהן.
ג. וישא לו יהוידע נשים שתים, ויולד בנים ובנות.
ד. ויהי אחרי כן היה עם לב יואש לחדש את בית ד'.

יש לשאול על הנאמר בפסוק ג': מי נשא שתי נשים - יהוידע או יואש?

לכאורה פשוט. כתוב: "וישא לו יהוידע נשים שתים, ויולד בנים ובנות". אם כן יהוידע הוא שנשא שתי נשים. אבל מצד שני הפסוק הקודם והפסוק הבא מתארים את יואש, ומדוע בין שני פסוקים המתארים את יואש מופיע פסוק העוסק ביהוידע?

בהסבר פסוק זה נחלקו המפרשים.

א. הסבר הראב"ד

1. פסק הרמב"ם

כתב הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה (פי"ז הי"ג):

מצות עשה על כהן גדול שישא נערה בתולה... ואינו נושא שתי נשים לעולם כאחת, שנאמר: 'אשה' - אחת ולא שתים.

2. השגת הראב"ד

כתב עליו הראב"ד:

לא אמרו במסכת יומא אלא 'ביתו' אמר רחמנא, ולא שני בתים. ואפשר שלא נאסר בשתי נשים אלא ביום הכפורים, שמא ימשוך לבו אחריהן... אבל הדעת נותנת כן, כדי שלא יצטרך לגרש ערב יום הכפורים. אלא שאני מוצא: 'וישא לו יהוידע נשים שתים ויולד בנים ובנות' (דהי"ב כד, ג).

לפי הראב"ד הנאמר בפסוק ג' מתיחס ליהוידע, שהוא זה שנשא שתי נשים.

ב. הסבר החיד"א בשם מהר"ר יצחקי

כתב על כך החיד"א בפירושו "חומת אנך":

וישא לו יהוידע נשים שתים. הרמב"ם ז"ל בפי"ז מהלכות אסורי ביאה ובפ"ה מהלכות כלי המקדש פסק דכהן גדול לא ישא שתי נשים. והשיג עליו הראב"ד ז"ל מהך קרא דכתיב: 'וישא לו יהוידע נשים שתים'.
ושמעתי שהרב הגדול, שארינו, כמהר"ר אברהם יצחקי ז"ל, היה תמיה על הראב"ד ז"ל דקרא לפניו ואחריו מדבר ביואש, ואם כן מאי דכתיב 'וישא לו' היינו שיהוידע לקח ליואש נשים שתים, בכלל מה שעשה לו, ואין כוונת הכתוב דיהוידע נשא נשים שתים כאשר חשב הראב"ד. והרב ז"ל היה תמיה ומתחזק בקושיא זו.

לפי מהר"ר יצחקי הנאמר בפסוק ג' מתיחס ליואש, שהוא נשא שתי נשים, ולא ליהוידע!

הסבר החיד"א

כתב על כך החיד"א שם:

ואני בעניי אומר דאין כאן תימה כלל. דודאי כוונת הכתוב כמו שפירש הראב"ד. גם הרב המגיד ז"ל עינו ראה כי טוב פתר, וכן כתבו תוספות ישנים ביומא דף י"ג, והדבר ברור דכוונת הכתוב על יהוידע. דאי כוונת הכתוב כמו שפירש הרב הנזכר, דיהוידע השיא ליואש נשים שתים, מאי רבותיה? ותו דהמלך נושא שמונה עשרה נשים, ומאי איריא שתים? ותו דהכתוב הוה ליה למימר: 'וישיא לו יהוידע'!

כלומר: לפי הראב"ד הפסוק מתיחס ליהוידע. שאם כוונת הפסוק ליואש מה החידוש בפסוק? הרי המלך יכול לשאת שמונה עשרה נשים!

ועוד שלפי פירוש מהר"א יצחקי היה צריך להיות כתוב: "וישיא לו יהוידע נשים שתים"! ולכן נראה יותר לפרש כמו הראב"ד שהפסוק מתיחס ליהוידע.

המשיך החיד"א וכתב:

ואפשר דשמע השומע ממורינו הרב הנזכר, ולא כיוון שמועתו, דכוונת מורינו הרב ז"ל לא היתה להקשות על הראב"ד ז"ל, רק דהיה אומר דהרמב"ם ז"ל פירש דיואש נשא שתי נשים, ובא הכתוב לומר דיואש גם זה לא רצה לעשות מעצמו, רק שיהוידע הוא יבחר לו נשים צדקניות שתים, כהלכתן. וזהו שאמר: 'וישא לו יהוידע', והינו רבותא, דיואש בתחילה היה עושה הכל על פי יהוידע, ולא רצה לישא כי אם על פי יהוידע, והוה ליה כאילו כתוב: 'וישיא לו יהוידע'. זה אפשר שהיה כוונת מורינו הרב לישב להרמב"ם ז"ל.

כלומר: לפי הרמב"ם הפסוק מתיחס ליואש. ומה החידוש בפסוק? שיואש עשה את כל מעשיו על פי הדרכת יהוידע הכהן, עד שגם את נשיו נשא על פי מה שאמר לו יהוידע הכהן.

יהי רצון שנזכה לראות בקרוב את המלך המשיח ואת הכהן הגדול עובד בבית המקדש.

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך