תנ"ך על הפרק - דברי הימים א יד - מה בין שאול לדוד / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

דברי הימים א יד

878 / 929
היום

הפרק

וַ֠יִּשְׁלַחחירםחוּרָ֨םמֶֽלֶךְ־צֹ֥ר מַלְאָכִים֮ אֶל־דָּוִיד֒ וַעֲצֵ֣י אֲרָזִ֔ים וְחָרָשֵׁ֣י קִ֔יר וְחָרָשֵׁ֖י עֵצִ֑ים לִבְנ֥וֹת ל֖וֹ בָּֽיִת׃וַיֵּ֣דַע דָּוִ֔יד כִּֽי־הֱכִינ֧וֹ יְהוָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי־נִשֵּׂ֤את לְמַ֙עְלָה֙ מַלְכוּת֔וֹ בַּעֲב֖וּר עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃וַיִּקַּ֨ח דָּוִ֥יד ע֛וֹד נָשִׁ֖ים בִּירוּשָׁלִָ֑ם וַיּ֧וֹלֶד דָּוִ֛יד ע֖וֹד בָּנִ֥ים וּבָנֽוֹת׃וְאֵ֙לֶּה֙ שְׁמ֣וֹת הַיְלוּדִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָיוּ־ל֖וֹ בִּירוּשָׁלִָ֑ם שַׁמּ֣וּעַ וְשׁוֹבָ֔ב נָתָ֖ן וּשְׁלֹמֹֽה׃וְיִבְחָ֥ר וֶאֱלִישׁ֖וּעַ וְאֶלְפָּֽלֶט׃וְנֹ֥גַהּ וְנֶ֖פֶג וְיָפִֽיעַ׃וֶאֱלִישָׁמָ֥ע וּבְעֶלְיָדָ֖ע וֶאֱלִיפָֽלֶט׃וַיִּשְׁמְע֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים כִּי־נִמְשַׁ֨ח דָּוִ֤יד לְמֶ֙לֶךְ֙ עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּעֲל֥וּ כָל־פְּלִשְׁתִּ֖ים לְבַקֵּ֣שׁ אֶת־דָּוִ֑יד וַיִּשְׁמַ֣ע דָּוִ֔יד וַיֵּצֵ֖א לִפְנֵיהֶֽם׃וּפְלִשְׁתִּ֖ים בָּ֑אוּ וַֽיִּפְשְׁט֖וּ בְּעֵ֥מֶק רְפָאִֽים׃וַיִּשְׁאַ֨ל דָּוִ֤יד בֵּאלֹהִים֙ לֵאמֹ֔ר הַאֶֽעֱלֶה֙ עַל־פלשתייםפְּלִשְׁתִּ֔יםוּנְתַתָּ֖ם בְּיָדִ֑י וַיֹּ֨אמֶר ל֤וֹ יְהוָה֙ עֲלֵ֔ה וּנְתַתִּ֖ים בְּיָדֶֽךָ׃וַיַּעֲל֥וּ בְּבַֽעַל־פְּרָצִים֮ וַיַּכֵּ֣ם שָׁ֣ם דָּוִיד֒ וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔יד פָּרַ֨ץ הָֽאֱלֹהִ֧ים אֶת־אוֹיְבַ֛י בְּיָדִ֖י כְּפֶ֣רֶץ מָ֑יִם עַל־כֵּ֗ן קָֽרְא֛וּ שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בַּ֥עַל פְּרָצִֽים׃וַיַּעַזְבוּ־שָׁ֖ם אֶת־אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔יד וַיִּשָּׂרְפ֖וּ בָּאֵֽשׁ׃וַיֹּסִ֤יפוּ עוֹד֙ פְּלִשְׁתִּ֔ים וַֽיִּפְשְׁט֖וּ בָּעֵֽמֶק׃וַיִּשְׁאַ֨ל ע֤וֹד דָּוִיד֙ בֵּֽאלֹהִ֔ים וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ הָֽאֱלֹהִ֔ים לֹ֥א תַֽעֲלֶ֖ה אַֽחֲרֵיהֶ֑ם הָסֵב֙ מֵֽעֲלֵיהֶ֔ם וּבָ֥אתָ לָהֶ֖ם מִמּ֥וּל הַבְּכָאִֽים׃וִ֠יהִי כְּֽשָׁמְעֲךָ֞ אֶת־ק֤וֹל הַצְּעָדָה֙ בְּרָאשֵׁ֣י הַבְּכָאִ֔ים אָ֖ז תֵּצֵ֣א בַמִּלְחָמָ֑ה כִּֽי־יָצָ֤א הָֽאֱלֹהִים֙ לְפָנֶ֔יךָ לְהַכּ֖וֹת אֶת־מַחֲנֵ֥ה פְלִשְׁתִּֽים׃וַיַּ֣עַשׂ דָּוִ֔יד כַּֽאֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖הוּ הָֽאֱלֹהִ֑ים וַיַּכּוּ֙ אֶת־מַחֲנֵ֣ה פְלִשְׁתִּ֔ים מִגִּבְע֖וֹן וְעַד־גָּֽזְרָה׃וַיֵּצֵ֥א שֵׁם־דָּוִ֖יד בְּכָל־הָֽאֲרָצ֑וֹת וַֽיהוָ֛ה נָתַ֥ן אֶת־פַּחְדּ֖וֹ עַל־כָּל־הַגּוֹיִֽם׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט

מה בין שאול לדוד

הקדמה

נאמר בפרקנו:

ח. וישמעו פלשתים כי נמשח דויד לְמֶלֶך על כל ישראל, ויעלו כל פלשתים לבקש את דויד. וישמע דויד, ויצא לפניהם.
ט. ופלשתים באו, ויפשטו בעמק רפאים.
י. וישאל דויד באלקים לאמר: האעלה על פלשתים ונתתם בידי? ויאמר לו ד': עלה, ונתתים בידך.
יא. ויעלו בבעל פרצים, ויכם שם דויד, ויאמר דויד: פרץ האלקים את אויבי בידי כפרץ מים, על כן קראו שם המקום ההוא בעל פרצים.
יב. ויעזבו שם את אלהיהם, ויאמר דויד וישרפו באש.
יג. ויֹסיפו עוד פלשתים, ויפשטו בעמק.
יד. וישאל עוד דויד באלקים, ויאמר לו האלקים: לא תעלה אחריהם, הסב מעליהם, ובאת להם ממול הבכאים.
טו. ויהי כשמעך את קול הצעדה בראשי הבכאים - אז תצא במלחמה, כי יצא האלקים לפניך, להכות את מחנה פלשתים.
טז. ויעש דויד כאשר צִוהו האלקים, ויכו את מחנה פלשתים מגבעון ועד גזרה.
יז. ויצא שם דויד בכל הארצות, וד' נתן את פחדו על כל הגוים.

יש לשאול על פסוקים י"ד-ט"ו:

  1. מהם "הבכאים"?
  2. מהו "קול הצעדה בראשי הבכאים"?
  3. מדוע אמר ד' לדוד לבא ממול הבכאים, ולחכות לשמיעת קול הצעדה בראשי הבכאים?

א. מהם "הבכאים" ומהו "קול הצעדה בראשי בכאים"?

כתב הרד"ק: "הבכאים - פירשו בו תותים".

וכן כתב ה"מצודת ציון": "הבכאים - הם אילני תותים, וכן 'עוברי בעמק הבכא' (תהלים פד, ז)".

והוסיף: "הצעדה - מלשון צעד ופסיעות".

וב"מצודת דוד" הרחיב יותר:

לא תעלה אחריהם - רצה לומר: לא תלך בדרך המיומן, אך הסב מהם ללכת בדרך עקלתון, ותבוא עליהם ממול אילני הבכאים אשר גדלו שם.
כשמעך - כאשר תשמע קול צעדה וכו' אז תלחם, כי אז יצא האלקים לפניך וכו', רוצה לומר: אז שלח מלאכו להכות בהם.

ב. מדוע ציוה ד' לדוד ללכת מול הבכאים ולחכות לקול הצעדה?

1. הסבר המפרש המיוחס לרש"י

על השאלה מדוע אמר ד' לדוד לבא ממול הבכאים, ולחכות לשמיעת קול הצעדה בראשי הבכאים, כתב המפרש המיוחס לרש"י:

הסב מעליהם - אמרה מדת הדין לפני המקום: רבונו של עולם, למה העברת את שאול מלפני דוד? אמר לה: על שלא המתין לשמואל שבעת ימים כאשר צוהו.
אמר לה הקדוש ברוך הוא: אנסה עתה את דוד: 'הסב מעליהם' וגו' וכל זה שמר דוד.

כעין זה כתב גם ה"מצודת דוד":

ועם שאין מעצור לד' להושיע מבלי תחבולות הסבוב, ומבלי קביעות זמן, מכל מקום אמר כן לנסותו הישמור מצוותיו בדבר המלחמה, או יקל בעיניו, כאשר הקל בהם שאול.

דברי המפרש המיוחס לרש"י וה"מצודת דוד" קצרים ואינם ברורים כל צרכם, ומקורם במדרש, ולכן יש לראות את דברי המדרש.

2. הסבר המדרש תהלים

כך נאמר במדרש תהלים (שוחר טוב) מזמור כ"ז:

נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי - אימתי אמר דוד פסוק זה? כשהיה מהלך לעמק רפאים, אף על פי כן לא הלך למלחמה עד ששאל באורים ותומים.
וכן אתה מוצא כשהלך שמואל למשוח את דוד, היו מלאכי השרת מקטרגין אותו לפני הקדוש ברוך הוא, ואמרו: רבונו של עולם, מפני מה נטלת המלכות משאול ונתת לדוד?
אמר להם: אני אומר לכם מה בין שאול לדוד: שאול הלך ושאל באורים ותומים, כיון שראה שבאו עליו פלשתים אמר לכהן: 'אסוף ידך', ולא המתין עד שיגמור את הדבר, שנאמר: 'ויהי עד דִבֶּר שאול אל הכהן וגו', ויאמר שאול אל הכהן: אסוף ידך' (שמ"א יד, יט). אבל דוד, בשעה שראה את הפלשתים באין עליו בעמק רפאים, מיד התחיל לִשְאוֹל באורים ותומים, שנאמר: 'ויוסיפו עוד פלשתים לעלות, וינטשו בעמק רפאים, וישאל דוד בד', ויאמר: לא תעלה, הסב אל אחריהם' (שמ"ב ה, כב-כג), אין לך רשות לפשוט יד בהן, אפילו אם היו קרבין אצלך, עד שתראה ראשי האילנות מנענעין, שנאמר: 'ויהי בשמעך את קול צעדה בראשי הבכאים' (שם, כד), ולא מאחריהן, 'אז תחרץ' (שם), לשון חיתוך, כענין שנאמר: 'אם חרוצים ימיו' (איוב יד, ה).
ולמה נתן לו סימן בראשי הבכאים ולא מאחריהם?
אמר ר' ברכיה: מיני אילנות שכולם מלאים קוצים, שכל הנוגע בהם מיד בוכה, ללמדך שכל זמן שישראל שרויים בצער, כאילו צער לפני הקדוש ברוך הוא, שנאמר: 'בכל צרתם לו צר' (ישעיה סג, ט).
כיוצא בדבר אתה אומר: 'וירא מלאך ד' אליו בלבת אש מתוך הסנה' (שמות ג, ב), ולמה מתוך הסנה, ולא מתוך אילן אחר? אלא על שם 'עמו אנכי בצרה' (תהלים צא, טו).
כיון שבאו פלשתים, היו ישראל רואין אותן, ולא היו רחוקין מהם אפילו ארבע אמות.
אמרו ישראל לדוד: למה אנו עומדין?
אמר להם: כבר נצטויתי מן השמים, שלא לפשוט יד בהם, עד שנראה ראשי האילנות מנענעין,
ואם נפשוט יד בהן מיד אנו מתין, ואם אין נפשוט יד מהן מיד הורגין אותנו, ומוטב שנמות צדיקים ולא נמות חייבין, אלא אני ואתם נתלה עינינו להקב"ה.
מיד נדדו כל האילנות, ומיד פשטו בהם, שנאמר: 'ויעש דוד כן כאשר צוהו ד', ויך את הפלשתים' (שמ"ב ה, כה).
אמר הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת: ראו מה בין דוד לשאול.
מי גרם לדוד שניצל? דברו של הקדוש ברוך הוא שקיים והאיר לו, לכך נאמר: 'נר לרגלי דבריך'".

נמצאנו למדים מפסוקים אלו על מעלתו של דוד המלך, שהיה דבק בד', ולא סר מדבריו ימין ושמאל, גם כאשר היה בסכנה.

יהי רצון שנלך בדרכו של דוד המלך, ונזכה לראות בביאת מלך המשיח במהרה בימינו.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך