פסח עזרא ושאר הפסחים הנזכרים בתנ"ך
הקדמה
נאמר בפרקנו:
יט. ויעשו בני הגולה את הפסח בארבעה עשר לחדש הראשון.
כ. כי הטהרו הכהנים והלוים כאחד כלם טהורים, וישחטו הפסח לכל בני הגולה ולאחיהם הכהנים ולהם.
כא. ויאכלו בני ישראל השבים מהגולה וכל הנבדל מטמאת גויי הארץ אֲלֵהֶם, לדרֹש לד' אלקי ישראל.
כב. ויעשו חג מצות שבעת ימים בשמחה, כי שמחם ד', והסב לב מלך אשור עליהם, לחזק ידיהם במלאכת בית האלקים אלקי ישראל.
עשיית הפסח הנזכרת בפרקנו היא האחרונה הנזכרת בתנ"ך.
ששה פסחים מוזכרים בתנ"ך: שנים בתורה, שנים בנביאים, ושנים בכתובים.
בתורה: פסח מצרים (שמות פרק י"ב) ופסח מדבר (במדבר פרק ט').
בנביאים: פסח גלגל (יהושע פרק ה') ופסח יאשיהו (מל"ב פרק כ"ג).
בכתובים: פסח חזקיהו (דהי"ב פרק ל') ופסח עזרא (בפרקנו).
[אמנם בדבהי"ב פרק ל"ה נזכר גם כן פסח יאשיהו, אך הוא הפסח הנזכר גם בספר מלכים].
יש לשאול: האם ניתן למצוא מכנה משותף בין כל הפסחים הנזכרים בתנ"ך?
א. הסבר ה"משך חכמה" על חלק מהפסחים הנזכרים בתנ"ך
ה"משך חכמה" בפרשת בהעלתך (ט, ז) כתב הסבר נפלא על חלק מהפסחים הנזכרים בתנ"ך, ועל פיו ניתן להסביר גם את הפסחים הנוספים, כולל זה הנזכר בפרקנו.
כך כתב ה"משך חכמה":
מצאנו בכל מקום שהובדלו מעבודה זרה לעבודת ד' יתברך לשמו המיוחד, היה על ידי פסח.
כמו שמצאנו בחזקיה, אחרי שביערו כל הטומאה והוציאו הנדה והביאו קרבנות לכפר על שגגת עבודה זרה (דהי"ב פרק כ"ט), עשה פסח לד' (שם פרק ל')... כי הפסח מורה על ההשגחה הפרטית אשר מצוינים בה ישראל מכל העמים, אשר הבדיל ד' בין עמו ישראל למצרים ובין בכור לאינו בכור...
ולכן ביאשיהו שטיהר את יהודה וירושלים מן האשרים עשה פסח לד' (מלכים ב כג, כא)...
ולכן אחרי שעשו ישראל את העגל, ציוה ד' יתברך בשנה השנית לעשות הפסח (במדבר ט, א-ה), להרחיקם ולהבדילם ולטהרם מגלולי עבודה זרה והבליהם.
וכן בשנת הארבעים, שטעו בבעל פעור, 'ויצמד ישראל לבעל פעור' (במדבר כה, ג), אז ציוה ד' יתברך לעשות פסח בגלגל.
ה"משך חכמה" הסביר את פסח מדבר ואת פסח גלגל, שאחרי שבני ישראל עבדו עבודה זרה ונטהרו ממנה - הם נצטוו לעשות פסח!
יש כאן הסתכלות מעמיקה וגאונית המקשרת בין הפסח במדבר, לבין חטא העגל. והרי לכאורה אין קשר בין חטא העגל, שנזכר בספר שמות, לבין פסח מדבר, שנזכר בחומש במדבר! אלא שהפסח במדבר היה מיד אחרי חטא העגל. שכן חטא העגל היה בי"ז בתמוז בשנה הראשונה, והפסח במדבר היה בתחילת השנה השניה!
כמו כן קישר ה"משך חכמה" בין פסח גלגל לבין חטא בעל פעור. והרי לכאורה אין קשר בין חטא בעל פעור שנזכר בחומש במדבר, שאז בני ישראל היו עדיין במדבר, ובין הפסח שנזכר בספר יהושע, שאז בני ישראל היו כבר בארץ! אבל ה"משך חכמה" פקח את עינינו לראות את הקשר שביניהם, שהפסח בגלגל היה בחדש ניסן הראשון אחרי חטא בעל פעור, שהיה בשנה הארבעים!
ב. המשותף לכל הפסחים הנזכרים בתנ"ך
ה"משך חכמה" הסביר, כאמור, את פסח מדבר ופסח גלגל, על פי מה שמצאנו אצל חזקיהו ויאשיהו. בדבריו מופיעים ארבעה פסחים שנזכרו בתנ"ך: פסח מדבר, פסח גלגל, פסח חזקיהו ופסח יאשיהו. הוא הראה שכולם הוקרבו אחרי שבני ישראל עבדו עבודה זרה ונטהרו ממנה:
פסח מדבר אחרי חטא העגל,
פסח גלגל אחרי חטא בעל פעור,
פסח חזקיהו אחרי העבודה זרה שהיתה בזמן אחז (מלכים ב פרק ט"ז),
ופסח יאשיהו אחרי חטאי מנשה ואמון (מלכים ב פרק כ"א)!
כאמור לעיל בפתיחה, בתנ"ך נזכרו עוד שני פסחים: פסח מצרים (שמות פרק י"ב), והפסח שעשו עולי בבל בפרקנו. גם פסחים אלו הוקרבו אחרי שבני ישראל עבדו עבודה זרה ונטהרו ממנה:
פסח מצרים הוקרב אחרי שבני ישראל עבדו עבודה זרה במצרים, כמו שכתוב בספר יחזקאל (כ, ה-ח), וכמו שכתב רש"י (שמות יב, ו): "ולפי שהיו שטופים בעבודה זרה, אמר להם [משה לישראל]: 'משכו וקחו לכם' (פסוק כא), משכו ידיכם מעבודה זרה וקחו לכם צאן של מצוה".
הפסח שעשו עולי בבל הוקרב אחרי שבני ישראל עבדו עבודה זרה בסוף ימי בית ראשון, וכאשר חזרו לירושלים נטהרו מעבודה זרה, כמו שנאמר בפסוק כ"א: "ויאכלו בני ישראל השבים מהגולה וכל הנבדל מטמאת גויי הארץ אֲלֵהֶם, לדרֹש לד' אלקי ישראל", והקריבו פסח בתחילת ימי בית שני.
נמצאנו למדים שכל הפסחים הנזכרים בתנ"ך הוקרבו אחרי שבני ישראל נטהרו מהעבודה זרה!
סיום
נוסף על כך שכל ששת הפסחים הוקרבו לאחר שנטהרו מעבודה זרה, מצאנו שבארבעה מתוך ששת מקומות הקריבו בני ישראל את קרבן הפסח בשלבים שונים של גאולתם:
במצרים, ערב יציאתם משם.
במדבר, כאשר כבר לא היו משועבדים למצרים.
בגלגל, כאשר זכו להיכנס לארץ ישראל.
בתחילת ימי בית שני, בחזרתם לארץ ישראל, אחרי גלות בבל.
יהי רצון שנזכה לחזור ולהקריב קרבן פסח בגאולה השלמה, בבית המקדש השלישי.