וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם עוֹד לִמַּד־דַּעַת אֶת־הָעָם וְאִזֵּן וְחִקֵּר

נאמר בפרקנו:

וְיֹתֵ֕ר שֶׁהָיָ֥ה קֹהֶ֖לֶת חָכָ֑ם ע֗וֹד לִמַּד־דַּ֙עַת֙ אֶת־הָעָ֔ם וְאִזֵּ֣ן וְחִקֵּ֔ר תִּקֵּ֖ן מְשָׁלִ֥ים הַרְבֵּֽה׃
(קהלת יב ט)

דרשו חז"ל: 

עד שלא עמד שלמה לא היה אדם יכול להשכיל דברי תורה, וכיוון שעמד שלמה התחילו הכל סוברים תורה.
(שיר השירים רבה א ח)

"וְאִזֵּ֣ן" – שעשה אוזניים לתורה. 
(עירובין כא:)

בחיי המלך שלמה החלו להשיג סברת התורה ורעיונה. "בשעה שתיקן שלמה עירובין ונטילת ידיים יצאה בת קול ואמרה: 'בְּ֭נִי אִם־חָכַ֣ם לִבֶּ֑ךָ יִשְׂמַ֖ח לִבִּ֣י גַם־אָֽנִי׃'(משלי כג טו)". שלמה המלך השכיל לתקן הוספות של עירובין ונטילת ידיים, כי לשם הוספת תקנות צריכים חכמת לב והשגה בסברות התורה.