תנ"ך על הפרק - קהלת יב - סוף דבר... ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם / הרב לייב מינצברג ז"ל

תנ"ך על הפרק

קהלת יב

819 / 929
היום

הפרק

וּזְכֹר֙ אֶת־בּ֣וֹרְאֶ֔יךָ בִּימֵ֖י בְּחוּרֹתֶ֑יךָ עַ֣ד אֲשֶׁ֤ר לֹא־יָבֹ֙אוּ֙ יְמֵ֣י הָֽרָעָ֔ה וְהִגִּ֣יעוּ שָׁנִ֔ים אֲשֶׁ֣ר תֹּאמַ֔ר אֵֽין־לִ֥י בָהֶ֖ם חֵֽפֶץ׃עַ֠ד אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־תֶחְשַׁ֤ךְ הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ וְהָא֔וֹר וְהַיָּרֵ֖חַ וְהַכּוֹכָבִ֑ים וְשָׁ֥בוּ הֶעָבִ֖ים אַחַ֥ר הַגָּֽשֶׁם׃בַּיּ֗וֹם שֶׁיָּזֻ֙עוּ֙ שֹׁמְרֵ֣י הַבַּ֔יִת וְהִֽתְעַוְּת֖וּ אַנְשֵׁ֣י הֶחָ֑יִל וּבָטְל֤וּ הַטֹּֽחֲנוֹת֙ כִּ֣י מִעֵ֔טוּ וְחָשְׁכ֥וּ הָרֹא֖וֹת בָּאֲרֻבּֽוֹת׃וְסֻגְּר֤וּ דְלָתַ֙יִם֙ בַּשּׁ֔וּק בִּשְׁפַ֖ל ק֣וֹל הַֽטַּחֲנָ֑ה וְיָקוּם֙ לְק֣וֹל הַצִּפּ֔וֹר וְיִשַּׁ֖חוּ כָּל־בְּנ֥וֹת הַשִּֽׁיר׃גַּ֣ם מִגָּבֹ֤הַּ יִרָ֙אוּ֙ וְחַתְחַתִּ֣ים בַּדֶּ֔רֶךְ וְיָנֵ֤אץ הַשָּׁקֵד֙ וְיִסְתַּבֵּ֣ל הֶֽחָגָ֔ב וְתָפֵ֖ר הָֽאֲבִיּוֹנָ֑ה כִּֽי־הֹלֵ֤ךְ הָאָדָם֙ אֶל־בֵּ֣ית עוֹלָמ֔וֹ וְסָבְב֥וּ בָשּׁ֖וּק הַסֹּפְדִֽים׃עַ֣ד אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־ירחקיֵרָתֵק֙חֶ֣בֶל הַכֶּ֔סֶף וְתָרֻ֖ץ גֻּלַּ֣ת הַזָּהָ֑ב וְתִשָּׁ֤בֶר כַּד֙ עַל־הַמַּבּ֔וּעַ וְנָרֹ֥ץ הַגַּלְגַּ֖ל אֶל־הַבּֽוֹר׃וְיָשֹׁ֧ב הֶעָפָ֛ר עַל־הָאָ֖רֶץ כְּשֶׁהָיָ֑ה וְהָר֣וּחַ תָּשׁ֔וּב אֶל־הָאֱלֹהִ֖ים אֲשֶׁ֥ר נְתָנָֽהּ׃הֲבֵ֧ל הֲבָלִ֛ים אָמַ֥ר הַקּוֹהֶ֖לֶת הַכֹּ֥ל הָֽבֶל׃וְיֹתֵ֕ר שֶׁהָיָ֥ה קֹהֶ֖לֶת חָכָ֑ם ע֗וֹד לִמַּד־דַּ֙עַת֙ אֶת־הָעָ֔ם וְאִזֵּ֣ן וְחִקֵּ֔ר תִּקֵּ֖ן מְשָׁלִ֥ים הַרְבֵּֽה׃בִּקֵּ֣שׁ קֹהֶ֔לֶת לִמְצֹ֖א דִּבְרֵי־חֵ֑פֶץ וְכָת֥וּב יֹ֖שֶׁר דִּבְרֵ֥י אֱמֶֽת׃דִּבְרֵ֤י חֲכָמִים֙ כַּדָּ֣רְבֹנ֔וֹת וּֽכְמַשְׂמְר֥וֹת נְטוּעִ֖ים בַּעֲלֵ֣י אֲסֻפּ֑וֹת נִתְּנ֖וּ מֵרֹעֶ֥ה אֶחָֽד׃וְיֹתֵ֥ר מֵהֵ֖מָּה בְּנִ֣י הִזָּהֵ֑ר עֲשׂ֨וֹת סְפָרִ֤ים הַרְבֵּה֙ אֵ֣ין קֵ֔ץ וְלַ֥הַג הַרְבֵּ֖ה יְגִעַ֥ת בָּשָֽׂר׃ס֥וֹף דָּבָ֖ר הַכֹּ֣ל נִשְׁמָ֑ע אֶת־הָאֱלֹהִ֤ים יְרָא֙ וְאֶת־מִצְוֺתָ֣יו שְׁמ֔וֹר כִּי־זֶ֖ה כָּל־הָאָדָֽם׃כִּ֤י אֶת־כָּל־מַֽעֲשֶׂ֔ה הָאֱלֹהִ֛ים יָבִ֥א בְמִשְׁפָּ֖ט עַ֣ל כָּל־נֶעְלָ֑ם אִם־ט֖וֹב וְאִם־רָֽע׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב לייב מינצברג ז

סוף דבר... ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם

מבט עמוק על כללות מצב האדם והתייחסותו אל העולם מעניק לנו שלמה המלך בחכמתו בספר קהלת. תוכנו של הספר הוא, שהעולם וכל ענייניו הבל הבלים. שלמה המלך כבר ניסה את הכל וראה שכל הדברים הללו אין להם ערך.

בל ידמה האדם שיוכל להשיג את העולם וחפציו, שהרי בין כך אין הדבר תלוי בו, ואין מועילים לאדם חכמתו ומאמציו. יש עמל כל חייו ולבסוף אינו משיג רצונו, יש שלא עמל וזכה בהון רב, יש שיש לו כל ואינו שמח בו ויש שעמל כל ימיו ולבסוף מוריש כל הונו לבניו הכסילים.

ובכן, הרי ברור שאין העולם ניתן בכדי להשיגו.

אכן יש עניין אחר שניתן להשיגו בעולם בשפע. שלמה המלך מגלה בפנינו את הדמיון הכוזב של הבלי העולם, אך לעומת זה הוא מגלה לנו את העושר הגדול הצפון בעולם, והוא כל מטרתו. על ידי העולם ניתן לזכות לשלימות הנשמה על ידי בחירה בטוב והנהגה ישרה. כך אמר שלמה בחכמתו בפרק ג':

רָאִ֣יתִי אֶת־הָֽעִנְיָ֗ן אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧ן אֱלֹהִ֛ים לִבְנֵ֥י הָאָדָ֖ם לַעֲנ֥וֹת בּֽוֹ׃
(קהלת ג י)

וברש"י: "לַעֲנ֥וֹת בּֽוֹ – להתנהג".

כלומר, העולם על כל צעד ושעל מלא בהזדמנויות לבחור הנהגה נכונה. כל העניינים והמאורעות המתרחשים אין להם משמעות וערך, כי אם זה בלבד שהם 'היכי תמצי' כיצד להתמודד בהם, והם מעניקים אין סוף אפשרויות לאדם לבחור ולהכריע כיצד להתנהג. ריבוי האנשים והחפצים בעולם מזמן לאדם מגוון דרכים, ומציב בפניו שאלות ואתגרים שעל האדם להתמודד עמהם.

העולם ניתן לנו כמקום להתמודדות ולמילוי התפקיד

מכל העולם וחפציו וברואיו ויחסיהם ומאורעותיהם לא יוותר מאומה, "הכל הבל". לבסוף תישאר רק שלימות הנשמה אשר נבנית מבחירתו של האדם בטוב והנהגתו הנכונה, כשהלך בדרך הישרה, והתייחס והתמודד כראוי בכל המקרים שבאו לפניו. בעולם הבא, אשר הוא עולם ההוויה האמיתית והנצחית, אין משמעות אלא למה שהאדם התנהג והתמודד, וכיצד התייחס לכל התרחשות שהזדמנה לפניו בעולם המעשה. כפי מידת הנהגתו הנכונה בעולם הזה כך תהיה מידת חלקו בעולם הבא, כמו שאמרו חז"ל – "העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא, התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין"(אבות ד טז). כלומר העולם הזה אינו מקום שיש בו עניין בפני עצמו, אלא הוא משמש רק כמקום מעבר אל הטרקלין ועל ידו באים אל התכלית.

כל מה שאירע לבני אדם ומה שהיה חלקם בחיים בבנים ומשפחה ועושר וכבוד, כל זה אינו מעניינו של האדם, ואינו כדאי להצטער עליו, שהרי בלאו הכי בסוף לא ישאר מכל זה מאומה "ונמצא מצטער על עולם שאינו שלו"(עיין סנהדרין ק:). בעולם הבא הנצחי לא יהיה קיום לכל ענייני המציאות של העולם הזה, כי אם הנשמות אשר יזכו ליהנות מזיו השכינה כפי מה שזכו להשתלם בעבודתם [וממילא חייו (בעולם הזה) מתוקים ומלאי אושר והוא רגוע ושליו בלי כל דאגה ועצב]. הדבר היחיד שצריך להעסיק את האדם הוא, כיצד להתמודד נכונה עם כל ה'היכי תמצי' והאפשרויות שהעולם מעמיד לפניו להתנהג בו, כִּי־זֶ֖ה כָּל־הָאָדָֽם, עד כמה ירא הוא מן הָאֱ-לֹהִ֤ים ועובד אותו, ועד כמה שומר אֶת־מִצְוֺתָיו. הוא הדבר שחתם בו שלמה את ספר קהלת בחכמתו:

ס֥וֹף דָּבָ֖ר הַכֹּ֣ל נִשְׁמָ֑ע אֶת־הָאֱ-לֹהִ֤ים יְרָא֙ וְאֶת־מִצְוֺתָ֣יו שְׁמ֔וֹר כִּי־זֶ֖ה כָּל־הָאָדָֽם׃
(קהלת יב יג)

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך