תנ"ך על הפרק - משלי יז - "מצדיק רשע ומרשיע צדיק - תועבת ד' גם שניהם" / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

משלי יז

734 / 929
היום

הפרק

ט֤וֹב פַּ֣ת חֲ֭רֵבָה וְשַׁלְוָה־בָ֑הּ מִ֝בַּ֗יִת מָלֵ֥א זִבְחֵי־רִֽיב׃עֶֽבֶד־מַשְׂכִּ֗יל יִ֭מְשֹׁל בְּבֵ֣ן מֵבִ֑ישׁ וּבְת֥וֹךְ אַ֝חִ֗ים יַחֲלֹ֥ק נַחֲלָֽה׃מַצְרֵ֣ף לַ֭כֶּסֶף וְכ֣וּר לַזָּהָ֑ב וּבֹחֵ֖ן לִבּ֣וֹת יְהוָֽה׃מֵ֭רַע מַקְשִׁ֣יב עַל־שְׂפַת־אָ֑וֶן שֶׁ֥קֶר מֵ֝זִין עַל־לְשׁ֥וֹן הַוֺּֽת׃לֹעֵ֣ג לָ֭רָשׁ חֵרֵ֣ף עֹשֵׂ֑הוּ שָׂמֵ֥חַ לְ֝אֵ֗יד לֹ֣א יִנָּקֶֽה׃עֲטֶ֣רֶת זְ֭קֵנִים בְּנֵ֣י בָנִ֑ים וְתִפְאֶ֖רֶת בָּנִ֣ים אֲבוֹתָֽם׃לֹא־נָאוָ֣ה לְנָבָ֣ל שְׂפַת־יֶ֑תֶר אַ֝֗ף כִּֽי־לְנָדִ֥יב שְׂפַת־שָֽׁקֶר׃אֶֽבֶן־חֵ֣ן הַ֭שֹּׁחַד בְּעֵינֵ֣י בְעָלָ֑יו אֶֽל־כָּל־אֲשֶׁ֖ר יִפְנֶ֣ה יַשְׂכִּֽיל׃מְֽכַסֶּה־פֶּ֭שַׁע מְבַקֵּ֣שׁ אַהֲבָ֑ה וְשֹׁנֶ֥ה בְ֝דָבָ֗ר מַפְרִ֥יד אַלּֽוּף׃תֵּ֣חַת גְּעָרָ֣ה בְמֵבִ֑ין מֵהַכּ֖וֹת כְּסִ֣יל מֵאָֽה׃אַךְ־מְרִ֥י יְבַקֶּשׁ־רָ֑ע וּמַלְאָ֥ךְ אַ֝כְזָרִ֗י יְשֻׁלַּח־בּֽוֹ׃פָּג֬וֹשׁ דֹּ֣ב שַׁכּ֣וּל בְּאִ֑ישׁ וְאַל־כְּ֝סִ֗יל בְּאִוַּלְתּֽוֹ׃מֵשִׁ֣יב רָ֭עָה תַּ֣חַת טוֹבָ֑ה לֹא־תמישתָמ֥וּשׁרָ֝עָ֗ה מִבֵּיתֽוֹ׃פּ֣וֹטֵֽר מַ֭יִם רֵאשִׁ֣ית מָד֑וֹן וְלִפְנֵ֥י הִ֝תְגַּלַּ֗ע הָרִ֥יב נְטֽוֹשׁ׃מַצְדִּ֣יק רָ֭שָׁע וּמַרְשִׁ֣יעַ צַדִּ֑יק תּוֹעֲבַ֥ת יְ֝הוָ֗ה גַּם־שְׁנֵיהֶֽם׃לָמָּה־זֶּ֣ה מְחִ֣יר בְּיַד־כְּסִ֑יל לִקְנ֖וֹת חָכְמָ֣ה וְלֶב־אָֽיִן׃בְּכָל־עֵ֭ת אֹהֵ֣ב הָרֵ֑עַ וְאָ֥ח לְ֝צָרָ֗ה יִוָּלֵֽד׃אָדָ֣ם חֲסַר־לֵ֭ב תּוֹקֵ֣עַ כָּ֑ף עֹרֵ֥ב עֲ֝רֻבָּ֗ה לִפְנֵ֥י רֵעֵֽהוּ׃אֹ֣הֵֽב פֶּ֭שַׁע אֹהֵ֣ב מַצָּ֑ה מַגְבִּ֥יהַּ פִּ֝תְח֗וֹ מְבַקֶּשׁ־שָֽׁבֶר׃עִקֶּשׁ־לֵ֭ב לֹ֣א יִמְצָא־ט֑וֹב וְנֶהְפָּ֥ךְ בִּ֝לְשׁוֹנ֗וֹ יִפּ֥וֹל בְּרָעָֽה׃יֹלֵ֣ד כְּ֭סִיל לְת֣וּגָה ל֑וֹ וְלֹֽא־יִ֝שְׂמַ֗ח אֲבִ֣י נָבָֽל׃לֵ֣ב שָׂ֭מֵחַ יֵיטִ֣ב גֵּהָ֑ה וְר֥וּחַ נְ֝כֵאָ֗ה תְּיַבֶּשׁ־גָּֽרֶם׃שֹׁ֣חַד מֵ֭חֵיק רָשָׁ֣ע יִקָּ֑ח לְ֝הַטּ֗וֹת אָרְח֥וֹת מִשְׁפָּֽט׃אֶת־פְּנֵ֣י מֵבִ֣ין חָכְמָ֑ה וְעֵינֵ֥י כְ֝סִ֗יל בִּקְצֵה־אָֽרֶץ׃כַּ֣עַס לְ֭אָבִיו בֵּ֣ן כְּסִ֑יל וּ֝מֶ֗מֶר לְיוֹלַדְתּֽוֹ׃גַּ֤ם עֲנ֣וֹשׁ לַצַּדִּ֣יק לֹא־ט֑וֹב לְהַכּ֖וֹת נְדִיבִ֣ים עַל־יֹֽשֶׁר׃חוֹשֵׂ֣ךְ אֲ֭מָרָיו יוֹדֵ֣עַ דָּ֑עַתוקר־יְקַר־ר֝֗וּחַ אִ֣ישׁ תְּבוּנָֽה׃גַּ֤ם אֱוִ֣יל מַ֭חֲרִישׁ חָכָ֣ם יֵחָשֵׁ֑ב אֹטֵ֖ם שְׂפָתָ֣יו נָבֽוֹן׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט
מאת:

"מצדיק רשע ומרשיע צדיק - תועבת ד' גם שניהם"

הקדמה

נאמר בפרקנו: "מצדיק רשע ומרשיע צדיק - תועבת ד' גם שניהם".

שאל על כך בעל ה"נודע ביהודה" בספרו "ציון לנפש חיה" (צל"ח) במסכת סנהדרין (דף כו עמוד א):

ראיתי בספר 'בינה לעתים' שמדקדק איזה דבר חכמה בא שלמה המלך להשמיענו בזה? הלא דבר פשוט שתועבת ד' העושה רעות אלה!
ועוד מדקדק שמלת: 'גם שניהם' הוא אך למותר!

הסבר הצל"ח

ענה על כך הצל"ח:

ונראה בישוב דבר זה, דלכאורה יש לתמוה דלמה קרא המלך שלמה לזה: 'תועבה' במה שמצדיק הרשע? הלא אמרו חכמינו ז"ל (אבות פ"א מ"ו): 'הוי דן את כל אדם לכף זכות'! ואם זה שמצדיק הרשע הוא מהפך בזכותו, לומר שאין כוונתו לרע, או שלא ידע כי עושה רעה, אדרבה היא מדה טובה! ולמה קרא לזה: 'תועבה'?
וכן במי שמרשיע את הצדיק, יש מקום לומר ששמע עליו מהולכי רכיל שאמרו על צדיק זה כי ברע הוא. ואם שזה לא עשה כהוגן על שהאמין לדברי הרוכל, מכל מקום אינו ראוי לומר לכנות לו בשם: 'תועבה', ויותר נאה לו לקראו בשם: 'פתי', כאמרו: 'פתי יאמין לכל דבר' (משלי יד, טו)!
אך כל זה הוא אם היה הכתוב מדבר בשני בני אדם, שאחד מצדיק רשע, ואחד מרשיע את הצדיק, על זה היה מקום לתמוה תמיהה הנ"ל. אבל אם אלו שתי מדות גרועות הם באדם אחד, שמצדיק את הרשע ומרשיע את הצדיק - לזה אין לו טענה והמלטה. דממה נפשך, אם דרכו לדון את כל אדם לכף זכות - אם כן למה זה מרשיע את הצדיק? ואם דרכו להאמין לכל דבר ואינו מהפך בזכות אדם - למה זה מצדיק את הרשע?
היוצא מזה מי ששתי מדות הרעות נצמדים יחדיו - זה בודאי תועבה הוא. ומעתה הן הן דברי שלמה המלך ע"ה: 'מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת ד' גם שניהם', דהיינו אם שתי מדות אלה הם מצומדות יחדיו.

יהי רצון שנדע תמיד לדבר בזכות הצדיקים.

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך