תנ"ך על הפרק - משלי ז - כי רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

משלי ז

724 / 929
היום

הפרק

בְּ֭נִי שְׁמֹ֣ר אֲמָרָ֑י וּ֝מִצְוֺתַ֗י תִּצְפֹּ֥ן אִתָּֽךְ׃שְׁמֹ֣ר מִצְוֺתַ֣י וֶחְיֵ֑ה וְ֝תוֹרָתִ֗י כְּאִישׁ֥וֹן עֵינֶֽיךָ׃קָשְׁרֵ֥ם עַל־אֶצְבְּעֹתֶ֑יךָ כָּ֝תְבֵ֗ם עַל־ל֥וּחַ לִבֶּֽךָ׃אֱמֹ֣ר לַֽ֭חָכְמָה אֲחֹ֣תִי אָ֑תְּ וּ֝מֹדָ֗ע לַבִּינָ֥ה תִקְרָֽא׃לִ֭שְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁ֣ה זָרָ֑ה מִ֝נָּכְרִיָּ֗ה אֲמָרֶ֥יהָ הֶחֱלִֽיקָה׃כִּ֭י בְּחַלּ֣וֹן בֵּיתִ֑י בְּעַ֖ד אֶשְׁנַבִּ֣י נִשְׁקָֽפְתִּי׃וָאֵ֤רֶא בַפְּתָאיִ֗ם אָ֘בִ֤ינָה בַבָּנִ֗ים נַ֣עַר חֲסַר־לֵֽב׃עֹבֵ֣ר בַּ֭שּׁוּק אֵ֣צֶל פִּנָּ֑הּ וְדֶ֖רֶךְ בֵּיתָ֣הּ יִצְעָֽד׃בְּנֶֽשֶׁף־בְּעֶ֥רֶב י֑וֹם בְּאִישׁ֥וֹן לַ֝֗יְלָה וַאֲפֵלָֽה׃וְהִנֵּ֣ה אִ֭שָּׁה לִקְרָאת֑וֹ שִׁ֥ית ז֝וֹנָ֗ה וּנְצֻ֥רַת לֵֽב׃הֹמִיָּ֣ה הִ֣יא וְסֹרָ֑רֶת בְּ֝בֵיתָ֗הּ לֹא־יִשְׁכְּנ֥וּ רַגְלֶֽיהָ׃פַּ֤עַם ׀ בַּח֗וּץ פַּ֥עַם בָּרְחֹב֑וֹת וְאֵ֖צֶל כָּל־פִּנָּ֣ה תֶאֱרֹֽב׃וְהֶחֱזִ֣יקָה בּ֭וֹ וְנָ֣שְׁקָה־לּ֑וֹ הֵעֵ֥זָה פָ֝נֶ֗יהָ וַתֹּ֣אמַר לֽוֹ׃זִבְחֵ֣י שְׁלָמִ֣ים עָלָ֑י הַ֝יּ֗וֹם שִׁלַּ֥מְתִּי נְדָרָֽי׃עַל־כֵּ֭ן יָצָ֣אתִי לִקְרָאתֶ֑ךָ לְשַׁחֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וָאֶמְצָאֶֽךָּ׃מַ֭רְבַדִּים רָבַ֣דְתִּי עַרְשִׂ֑י חֲ֝טֻב֗וֹת אֵט֥וּן מִצְרָֽיִם׃נַ֥פְתִּי מִשְׁכָּבִ֑י מֹ֥ר אֲ֝הָלִ֗ים וְקִנָּמֽוֹן׃לְכָ֤ה נִרְוֶ֣ה דֹ֭דִים עַד־הַבֹּ֑קֶר נִ֝תְעַלְּסָ֗ה בָּאֳהָבִֽים׃כִּ֤י אֵ֣ין הָאִ֣ישׁ בְּבֵית֑וֹ הָ֝לַ֗ךְ בְּדֶ֣רֶךְ מֵרָחֽוֹק׃צְֽרוֹר־הַ֭כֶּסֶף לָקַ֣ח בְּיָד֑וֹ לְי֥וֹם הַ֝כֵּ֗סֶא יָבֹ֥א בֵיתֽוֹ׃הִ֭טַּתּוּ בְּרֹ֣ב לִקְחָ֑הּ בְּחֵ֥לֶק שְׂ֝פָתֶ֗יהָ תַּדִּיחֶֽנּוּ׃ה֤וֹלֵ֥ךְ אַחֲרֶ֗יהָ פִּ֫תְאֹ֥ם כְּ֭שׁוֹר אֶל־טָ֣בַח יָב֑וֹא וּ֝כְעֶ֗כֶס אֶל־מוּסַ֥ר אֱוִֽיל׃עַ֤ד יְפַלַּ֪ח חֵ֡ץ כְּֽבֵד֗וֹ כְּמַהֵ֣ר צִפּ֣וֹר אֶל־פָּ֑ח וְלֹֽא־יָ֝דַ֗ע כִּֽי־בְנַפְשׁ֥וֹ הֽוּא׃וְעַתָּ֣ה בָ֭נִים שִׁמְעוּ־לִ֑י וְ֝הַקְשִׁ֗יבוּ לְאִמְרֵי־פִֽי׃אַל־יֵ֣שְׂטְ אֶל־דְּרָכֶ֣יהָ לִבֶּ֑ךָ אַל־תֵּ֝תַע בִּנְתִיבוֹתֶֽיהָ׃כִּֽי־רַבִּ֣ים חֲלָלִ֣ים הִפִּ֑ילָה וַ֝עֲצֻמִ֗ים כָּל־הֲרֻגֶֽיהָ׃דַּרְכֵ֣י שְׁא֣וֹל בֵּיתָ֑הּ יֹ֝רְד֗וֹת אֶל־חַדְרֵי־מָֽוֶת׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט

כי רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה

פרקנו עוסק באשה רעה המחטיאה את הרבים, ובין שאר הדברים נאמר עליה: "כי רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה".

הגמרא במסכת סוטה (דף כב עמוד א) דרשה פסוק זה ביחס לתלמידי חכמים:

אמר רבי אבהו אמר רב הונא אמר רב: מאי דכתיב: 'כי רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה'? כי רבים חללים הפילה - זה תלמיד חכם שלא הגיע להוראה ומורה,
ועצומים כל הרוגיה - זה תלמיד חכם שהגיע להוראה ואינו מורה.

יש לשאול על דרשה זו שלש שאלות:

  1. מדוע דרשה הגמרא את הפסוק על תלמידי חכמים?
  2. מדוע דרשה הגמרא את החצי הראשון של הפסוק על תלמיד חכם שלא הגיע להוראה ומורה?
  3. מדוע דרשה הגמרא את החצי השני של הפסוק על תלמיד חכם שהגיע להוראה ואינו מורה?

א. הסברי רש"י

על השאלה הראשונה כתב רש"י שם: "כי רבים חללים הפילה - באשה זרה משתעי, ותלמיד שאינו נוהג עצמו כשורה קרי ליה נמי הכי".

על השאלה השניה כתב רש"י שם: "זה תלמיד שלא הגיע כו' - הפילה לשון 'נפל', שלא כלו לו חדשיו".

על השאלה השלישית כתב רש"י שם: "ועצומים - לשון 'עוצם עיניו' (ישעיהו לג), שסוגרים פיהם ואינם מורים לצורכי הוראה".

ב. הסבר המהרש"א

הסבר אחר כתב המהרש"א שך על השאלה השלישית: "ועצומים כל הרוגיה זה תלמיד חכם שהגיע להוראה ואינו מורה. פירש רש"י מלשון 'עוצם עיניו'. ויש לפרש כמשמעו ורוצה לומר: גדולים וחשובים שהגיעו להוראה, כמו שנאמר לעיל בסוף פרק ראשון: 'ואת עצומים יחלק שלל' כאברהם יצחק ויעקב. כלומר: למדו מהמלה "עצומים" שמדובר בתלמיד חכם עצום!

על פי זה יש לענות בצורה אחרת מרש"י גם על השאלה השניה: המלה "חללים" רומזת לתלמיד חכם צעיר, שיחסית הוא עדיין חלול - עדיין לא הגיע להוראה.

ג. רמז בשם הגר"א לגמרא זו מעשרת הדברות

הגר"א אמר שהשינוי בניקוד המלים "לא תרצח",  הנובע מההבדל בין הטעם העליון לבין הטעם התחתון רומז לגמרתנו. הניקוד בפתח רומז לתלמיד שלא הגיע להוראה ופותח את פיו ומורה, עליו נאמר: "לא תרצח" בפתח, כמו שנאמר: "רבים חללים הפילה". ועל תלמיד שהגיע להוראה, ומקמץ וסותם את פיו ואינו מורה, נאמר "לא תרצח" בקמץ, כמו שנאמר: "ועצומים כל הרוגיה".

יהי רצון שנדע תמיד מתי לדבר ומתי לשתוק.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך