תנ"ך על הפרק - משלי ה - "אילת אהבים ויעלת חן" / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

משלי ה

722 / 929
היום

הפרק

בְּ֭נִי לְחָכְמָתִ֣י הַקְשִׁ֑יבָה לִ֝תְבוּנָתִ֗י הַט־אָזְנֶֽךָ׃לִשְׁמֹ֥ר מְזִמּ֑וֹת וְ֝דַ֗עַת שְׂפָתֶ֥יךָ יִנְצֹֽרוּ׃כִּ֤י נֹ֣פֶת תִּ֭טֹּפְנָה שִׂפְתֵ֣י זָרָ֑ה וְחָלָ֖ק מִשֶּׁ֣מֶן חִכָּֽהּ׃וְֽ֭אַחֲרִיתָהּ מָרָ֣ה כַֽלַּעֲנָ֑ה חַ֝דָּ֗ה כְּחֶ֣רֶב פִּיּֽוֹת׃רַ֭גְלֶיהָ יֹרְד֣וֹת מָ֑וֶת שְׁ֝א֗וֹל צְעָדֶ֥יהָ יִתְמֹֽכוּ׃אֹ֣רַח חַ֭יִּים פֶּן־תְּפַלֵּ֑ס נָע֥וּ מַ֝עְגְּלֹתֶ֗יהָ לֹ֣א תֵדָֽע׃וְעַתָּ֣ה בָ֭נִים שִׁמְעוּ־לִ֑י וְאַל־תָּ֝ס֗וּרוּ מֵאִמְרֵי־פִֽי׃הַרְחֵ֣ק מֵעָלֶ֣יהָ דַרְכֶּ֑ךָ וְאַל־תִּ֝קְרַ֗ב אֶל־פֶּ֥תַח בֵּיתָֽהּ׃פֶּן־תִּתֵּ֣ן לַאֲחֵרִ֣ים הוֹדֶ֑ךָ וּ֝שְׁנֹתֶ֗יךָ לְאַכְזָרִֽי׃פֶּֽן־יִשְׂבְּע֣וּ זָרִ֣ים כֹּחֶ֑ךָ וַ֝עֲצָבֶ֗יךָ בְּבֵ֣ית נָכְרִֽי׃וְנָהַמְתָּ֥ בְאַחֲרִיתֶ֑ךָ בִּכְל֥וֹת בְּ֝שָׂרְךָ֗ וּשְׁאֵרֶֽךָ׃וְֽאָמַרְתָּ֗ אֵ֭יךְ שָׂנֵ֣אתִי מוּסָ֑ר וְ֝תוֹכַ֗חַת נָאַ֥ץ לִבִּֽי׃וְֽלֹא־שָׁ֭מַעְתִּי בְּק֣וֹל מוֹרָ֑י וְ֝לִֽמְלַמְּדַ֗י לֹא־הִטִּ֥יתִי אָזְנִֽי׃כִּ֭מְעַט הָיִ֣יתִי בְכָל־רָ֑ע בְּת֖וֹךְ קָהָ֣ל וְעֵדָֽה׃שְׁתֵה־מַ֥יִם מִבּוֹרֶ֑ךָ וְ֝נֹזְלִ֗ים מִתּ֥וֹךְ בְּאֵרֶֽךָ׃יָפ֣וּצוּ מַעְיְנֹתֶ֣יךָ ח֑וּצָה בָּ֝רְחֹב֗וֹת פַּלְגֵי־מָֽיִם׃יִֽהְיוּ־לְךָ֥ לְבַדֶּ֑ךָ וְאֵ֖ין לְזָרִ֣ים אִתָּֽךְ׃יְהִֽי־מְקוֹרְךָ֥ בָר֑וּךְ וּ֝שְׂמַ֗ח מֵאֵ֥שֶׁת נְעוּרֶֽךָ׃אַיֶּ֥לֶת אֲהָבִ֗ים וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן דַּ֭דֶּיהָ יְרַוֻּ֣ךָ בְכָל־עֵ֑ת בְּ֝אַהֲבָתָ֗הּ תִּשְׁגֶּ֥ה תָמִֽיד׃וְלָ֤מָּה תִשְׁגֶּ֣ה בְנִ֣י בְזָרָ֑ה וּ֝תְחַבֵּ֗ק חֵ֣ק נָכְרִיָּֽה׃כִּ֤י נֹ֨כַח ׀ עֵינֵ֣י יְ֭הוָה דַּרְכֵי־אִ֑ישׁ וְֽכָל־מַעְגְּלֹתָ֥יו מְפַלֵּֽס׃עַֽווֹנוֹתָ֗יו יִלְכְּדֻנ֥וֹ אֶת־הָרָשָׁ֑ע וּבְחַבְלֵ֥י חַ֝טָּאת֗וֹ יִתָּמֵֽךְ׃ה֗וּא יָ֭מוּת בְּאֵ֣ין מוּסָ֑ר וּבְרֹ֖ב אִוַּלְתּ֣וֹ יִשְׁגֶּֽה׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט

"אילת אהבים ויעלת חן"

הקדמה

נאמר בפרקנו: "אילת אהבים ויעלת חן, דדיה ירווך בכל עת, באהבתה תשגה תמיד" (משלי ה, יט).

חז"ל הסבירו שפסוק זה מדבר על התורה, ואמרו עליו דברים נפלאים ביחס לתורה.

א. דברי הזהר הקדוש

ה"חפץ חיים" בספרו "שמירת הלשון" (שער התורה פ"ב) הביא את דברי זוהר הקדוש בפרשת שלח לך (דף קסו ע"ב) על הפסוק שלנו:

בכה רבי שמעון וגעא, פתח ואמר: 'אילת אהבים ויעלת חן, דדיה ירווך בכל עת, באהבתה תשגה תמיד' (משלי ה, יט), אורייתא אורייתא, נהירו דכל עלמין, כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין. מנך כלא, עלך קיימי עלאין ותתאין, נהירו עלאה מנך נפקא.
אורייתא אורייתא, מה אימא לגבך 'אילת אהבים' אנת, 'ויעלת חן' גבי עילא ותתא, רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות. אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך.

תרגום: תורה תורה, האור של כל העולמות, כמה ימים ונחלים ומקורות ומעינות מתפשטים ממך לכל עבר. ממך הכל. עליך קיימים עליונים ותחתונים. אור עליון ממך יוצא.

תורה תורה, מה אומר עליך? 'אילת אהבים' את, 'ויעלת חן' על העליונים והתחתונים, אהבות שלך מי יזכה לינוק ממך כראוי. תורה תורה, שעשועים של ד', מי יכול לגלות ולומר סתרים וגנוזות שלך.

ב. הסבר ה"באר יצחק"

על הפסוק "ויתן אל משה כְּכַלֹּתוֹ לדבר אתו בהר סיני שני לֻחֹת העדֻת, לֻחֹת אבן כתֻבים באצבע אלקים" (שמות לא, יח) כתב רש"י: "ככלתו - ככלתו כתיב, חסר, שנמסרה לו תורה במתנה ככלה לחתן, שלא היה יכול ללמוד כולה בזמן מועט כזה".

יש להבין: מה הדמיון בין התורה לבין כלה?

כתב ה"באר יצחק" על רש"י שם:

מה נעים הדרש הזה בטעם חסרון הוו. וכבר המשיל החכם ע"ה בספר משלי (ה, יט) את החכמה ל'אילת אהבים ויעלת חן'. והדמיון הזה הוא נכון מכל הבחינות: הן מצד כמות ומדרגת האהבה, כי האהבה הגופנית היותר גדולה הוא אהבת יעלת חן, עזה כמות אהבה.
והן מצד החיבור והדבקות הנמשך מן האהבה ההיא, שיתחבר עמה דודה תמיד, ובאהבתה ישגה מאד, והחשיקה תפעל התפעלות גדולה ועצומה בנפש החושק, עד שלא ימצא מנוחה ונופש בלתה.
ואמנם יותר מזה אהבת הנפש אל החכמה, והנועם והערבות המושג אליה מן החכמה יותר עצום ורב, ובאהבתה ישגה תמיד, ויתחבר עמה ברעיוניו, ויתעלס וישתעשע עמה בכל עת, וששון ושמחה רבה ישיגוהו בהגיונה.

דברים דומים כתב "אור החיים" הקדוש בפרשת כי תבוא על הפסוק "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ד' אלקיך ולביתך" (דברים כו, יא):

ושמחת בכל הטוב... ירמוז במאמר 'בכל הטוב' אל התורה, כאומרם ז"ל (ברכות ה ע"א): 'ואין טוב אלא תורה', שאם היו בני אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה, היו משתגעים ומתלהטים אחריה, ולא יחשב בעיניהם מלא עולם, כסף וזהב, למאומה, כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם.
ואומרו: 'ולביתך' - כי לא לנשמה לבד יגיע הטוב, אלא גם לבית הנשמה, שהיא רוח ונפש, שהם משכן הנשמה, כל אחד יתעדן כפי יכלתו.

יהי רצון שנעסוק בתורה, ונשמח בה ונרגיש את עריבותה ואת מתיקותה.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך