לא עשה כן לכל גוי

הפרק נחתם:

מַגִּ֣יד דברו (דְּבָרָ֣יו) לְיַעֲקֹ֑ב חֻקָּ֥יו וּ֝מִשְׁפָּטָ֗יו לְיִשְׂרָאֵֽל׃ לֹ֘א עָ֤שָׂה כֵ֨ן ׀ לְכָל־גּ֗וֹי וּמִשְׁפָּטִ֥ים בַּל־יְדָע֗וּם הַֽלְלוּ־יָֽ-הּ׃
(תהילים קמז יט-כ)

יש לישראל לשבח על שנתן להם חוקים ומשפטים שכל גּ֗וֹי בַּל־יְדָע֗וּם. אי ידיעה זו של הגויים בתורה אינה רק חסרון במה שלא שמעו את דבר התורה, ואילו ישמעו כבר ידעו, אלא שאין שייך שידעו אותה. אין להם כל שייכות ואפשרות להבין תורה, גם אם יאמרו להם את מה שכתוב בתורה יהיו בַּל־יְדָע֗וּם. ואף על פי שיש ביניהם חכמים גדולים מביני חוק ומדע, אבל תורה אי אפשר שישיגו כי קיים הבדל יסודי בין תורה, שהיא חכמת ה', לשאר החכמות שבעולם. אין חכמת התורה עוד חכמה בעולם, חכמה עמוקה ככל שתהא, אלא התורה היא סוג אחר של חכמה. גויים לא זכו למתנה זו של קניין התורה. אין לבם מסוגל לקלוט שקיים מוסר שמיימי מוחלט. כל המוסר של הגוי הוא רק מוסר של נוחיות וקיומיות.