"ואתה ד' חנני והקימני, ואשלמה להם"
הקדמה
נאמר במזמור:
א. למנצח מזמור לדוד:
ב. אשרי משכיל אל דל, ביום רעה ימלטהו ד'.
ג. ד' ישמרהו ויחיהו, וְאֻשר בארץ, ואל תתנהו בנפש אֹיביו.
ד. ד' יסעדנו על ערש דְוָי, כל משכבו הפכת בחליו.
ה. אני אמרתי: ד' חָנֵּני, רפאה נפשי, כי חטאתי לך.
ו. אויבי יאמרו רע לי, מתי ימות ואבד שמו.
ז. ואם בא לראות, שוא ידבר לבו, יִקְבָּץ-אָוֶן לו, יצא לחוץ ידבר.
ח. יחד עלי יתלחשו, כל שֹׂנאי עלי יחשבו רעה לי.
ט. דבר בליעל יצוק בו, ואשר שכב לא יוסיף לקום.
י. גם איש שלומי אשר בטחתי בו, אוכל לחמי הגדיל עלי עקב.
יא. ואתה ד' חָנֵּני וֲהקימני, ואשלמה להם.
יב. בזאת ידעתי כי חפצת בי, כי לא יריע אֹיבִי עלי.
יג. ואני בתֻמי תמכת בי, ותציבני לפניך לעולם.
יד. ברוך ד' אלקי ישראל, מהעולם ועד העולם, אמן ואמן.
המזמור עוסק בתחילתו בחולה באופן כללי, ובהמשכו במה שקרה לדוד כאשר היה חולה, שאויביו ושונאיו קיוו שהוא ימות.
בפסוק י"ד נאמר: "ואתה ד' חנני והקימני, ואשלמה להם". והדברים קשים: האם דוד המלך ביקש לקום מחוליו כדי לנקום בשונאיו?
כבר נשאלה שאלה זו במדרש תהלים בפרקנו:
ואתה ד' חנני והקימני ואשלמה להם - והכתיב: 'אל תאמר: אשלמה רע, קוה לד' ויושע לך' (משלי כ, כב)!
כך היא הגירסה במדרש במהדורת בובר, ובמהדורה הרגילה הגירסה היא:
אמר לו [ד' לדוד]: מה אתה משלם להם רעה?
[וכן היא גירסת הילקוט שמעוני (רמז תשמא)].
נאמרו על כך מספר הסברים במפרשים ובמדרשים.
א. הסברו הראשון של הרד"ק
כתב הרד"ק:
ואתה ד' חנני והקימני, כי הם אומרים שלא אקום, ואתה תקימני, ואשלמה להם, מה שאמרו רע עלי בעודני חולה.
ולא אמר שיעשה להם רע, שהרי אמר: 'ואחלצה צוררי ריקם' (ז, ה), אלא שהתשלום הוא שיודיעם כי רע היו עושים במה שהיו חושבים עליו רע בעודנו חולה.
לפי הסבר זה אין פירוש הפסוק שדוד יעשה רע לשונאיו, אלא שדוד יודיע להם שהם עשו רע במה שחשבו עליו רע כאשר הוא היה חולה.
ב. הסברו השני של הרד"ק
עוד כתב הרד"ק:
או שהתשלום הוא שלא ילבש שק בחלותם, ולא יתפלל עליהם ולא יצר לצרותם.
לפי הסבר זה גם כן אין פירוש הפסוק שדוד יעשה רע לשונאיו, אלא שדוד לא יתפלל עליהם להצילם מצרותיהם.
ג. הסבר הרד"ק בשם רב סעדיה גאון והמדרש בתהלים
עוד כתב הרד"ק:
וראיתי בדברי הגאון (רבנו סעדיה): ואשלמה להם - טובות תחת רעות, כמו שהיה מנהגו, כמו שאמר: 'ואני בחלותם לבושי שק' (לה, יג).
הסבר זה מופיע גם במדרש תהלים:
ואתה ד' חנני והקימני ואשלמה להם - והכתיב: 'אל תאמר: אשלמה רע, קוה לד' ויושע לך' (משלי כ כב)! אלא אשלמה להם טובה תחת רעה.
כך היא הגירסה במדרש במהדורת בובר, ובמהדורה הרגילה הגירסה היא:
אמר לו [ד' לדוד]: מה אתה משלם להם רעה? אמר לו: לאו. 'ואני בחלותם לבושי שק' (לה, יג).
[וכן היא גירסת הילקוט שמעוני (רמז תשמא)].
לפי הסבר זה גם כן אין פירוש הפסוק שדוד יעשה רע לשונאיו, אלא להיפך: שדוד יעשה להם טובה, ויתפלל עליהם להצילם מצרותיהם.
ד. הסבר המדרש שמואל
במדרש שמואל (סוף פרשה ט"ו) שהובא בילקוט שמעוני שם (שמ"א פי"ב, רמז קטו) אמרו הסבר אחר לפסוק.
כך נאמר שם:
ועתה התיצבו ואשפטה אתכם (שמ"א יב, ז) - ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק:
מגילת בית המקדש מסר הקדוש ברוך הוא [למשה] בעמידה, הדא הוא דכתיב: 'ואתה פה עמד עמדי' וגו' (דברים ה, כח),
עמד משה ומסרה ליהושע, הדא הוא דכתיב: 'קרא את יהושע, והתיצבו באהל מועד' (שם לא, יד),
עמד יהושע ומסרה לזקנים בעמידה, הדא הוא דכתיב: 'ויאסוף יהושע את כל שבטי ישראל שכמה... ויתיצבו לפני האלקים' (יהושע כד, א).
עמדו זקנים ומסרוה לנביאים בעמידה, הדא הוא דכתיב: 'ועתה התיצבו ואשפטה אתכם' (שמואל א יב, ז).
עמדו נביאים ומסרוה לדוד בעמידה, ולית ליה קריא.
עמד דוד ומסרה לשלמה בעמידה: 'ואתה ד' חנני והקימני, ואשלמה להם' (תהלים מא, יא).
לפי הסבר זה המלים "ואשלמה להם" אינה מתייחסת כלל לשונאיו, אלא לשלמה בנו!
וכמובן שאין הכוונה שדוד ישלם לו רע, אלא שדוד ימסור לו את מגילת בית המקדש, כלומר: המגילה שבה תוכניות בית המקדש.
כיצד הסביר המדרש את הפסוק, והיכן הוא מצא רמז להסברו?
יש לשאול: כיצד הסביר המדרש את הפסוק, והיכן הוא מצא רמז להסברו, שנראה כל כך רחוק מן הפשט?
אכן כתבו מספר מפרשים על המדרש שהם לא ידעו מקור לכך ("עץ יוסף" ו"פירוש" לרבי יעקב מבראד).
הסביר ה"יפה נוף" (לרבי שמואל יפה אשכנזי, בעל ה"יפה תואר", "יפה קול" ו"יפה ענף" על המדרש רבה, ו"יפה מראה" על אגדות הירושלמי):
חנני והקימני ואשלמה להם - פירוש: אמסור להם, מלשון 'השלמתי נאמן לנאמן' בבראשית רבה (צד, ט). ולזה ביקש שיקימהו ד' - למסור להם מגילת בית המקדש, שאינו יכול למוסרה אלא בעמידה, וכשקם וידע ששלמה יעמוד במקומו מסר לו.
כלומר: המדרש הסביר שהמלים "ואשלמה להם" אינה מתפרשת במובן של תשלומים, אלא במובן של מסירה, כמו שמצאנו במדרש רבה בבראשית, שהשתמש במלה זו במשמעות של מסירה.
הוסיף ה"יפה נוף" והסביר:
ומה שנזקקו לפירוש זה ולא כמשמעו, דאם כן משמע שהוא נוקם ונוטר, וכמו שאמרו במדרש 'שוחר טוב' (במהדורות הרגילות ובילקוט שמעוני כאן רמז תשמא): 'מה אתה משלם להם רעה?', ונדחקו לומר דלשלם להם טובה קאמר, כאומרו: 'ואני בחלותם לבושי שק' (לה, יג).
כלומר: המדרש שמואל הסביר שדוד רצה לקום לא כדי לנקום באויביו, אלא כדי למסור את מגילת בית המקדש לשלמה בנו, מכח השאלה ששאל המדרש בתהלים, האם דוד המלך ביקש לקום מחוליו כדי לנקום באויביו. ועל כך הוא ענה שהמלים "ואשלמה להם" אין פירושן שדוד ישלם רעה לשונאיו, אלא שדוד ימסור את מגילת בית המקדש לשלמה.
אבל יש לשאול: הרי "להם" הוא לשון רבים, וכיצד אפשר להסביר שמלה זו מתייחסת רק לשלמה?
כתב הרד"ל בפירושו למדרש שמואל שהמלה "להם" מתייחסת לשלמה ולבית הדין הגדול.
ואמנם העיר הרד"ל שדברי המדרש שמואל הם אסמכתא בעלמא, ואין זה ענינו של המזמור בתהלים, אבל מכל מקום למדנו שדברי המדרש בנויים על קושי בפשט!
סיכום
נאמרו ארבעה הסברים לפסוק, ולפי כולם אין הכוונה שדוד יעשה רע לשונאיו, אלא הכוונה אחרת:
- שדוד יודיע להם שהם עשו רע במה שחשבו עליו רע כאשר הוא היה חולה.
- שדוד לא יתפלל עליהם להצילם מצרותיהם.
- שדוד יעשה להם טוב ויתפלל עליהם להצילם מצרותיהם.
- שדוד ביקש לקום כדי למסור את מגילת בית המקדש לשלמה בנו ולבית הדין הגדול.
יהי רצון שנזכה לראות בקרוב בביאת משיח בן דוד, ובבנין בית המקדש.