תנ"ך על הפרק - תהילים ל - בקשת הצלה עבור כבוד שמים / הרב לייב מינצברג ז"ל

תנ"ך על הפרק

תהילים ל

597 / 929
היום

הפרק

מִזְמ֡וֹר שִׁיר־חֲנֻכַּ֖ת הַבַּ֣יִת לְדָוִֽד׃אֲרוֹמִמְךָ֣ יְ֭הוָה כִּ֣י דִלִּיתָ֑נִי וְלֹא־שִׂמַּ֖חְתָּ אֹיְבַ֣י לִֽי׃יְהוָ֥ה אֱלֹהָ֑י שִׁוַּ֥עְתִּי אֵ֝לֶ֗יךָ וַתִּרְפָּאֵֽנִי׃יְֽהוָ֗ה הֶֽעֱלִ֣יתָ מִן־שְׁא֣וֹל נַפְשִׁ֑י חִ֝יִּיתַ֗נִימיורדי־מִיָּֽרְדִי־בֽוֹר׃זַמְּר֣וּ לַיהוָ֣ה חֲסִידָ֑יו וְ֝הוֹד֗וּ לְזֵ֣כֶר קָדְשֽׁוֹ׃כִּ֤י רֶ֨גַע ׀ בְּאַפּוֹ֮ חַיִּ֪ים בִּרְצ֫וֹנ֥וֹ בָּ֭עֶרֶב יָלִ֥ין בֶּ֗כִי וְלַבֹּ֥קֶר רִנָּֽה׃וַ֭אֲנִי אָמַ֣רְתִּי בְשַׁלְוִ֑י בַּל־אֶמּ֥וֹט לְעוֹלָֽם׃יְֽהוָ֗ה בִּרְצוֹנְךָ֮ הֶעֱמַ֪דְתָּה לְֽהַרְרִ֫י עֹ֥ז הִסְתַּ֥רְתָּ פָנֶ֗יךָ הָיִ֥יתִי נִבְהָֽל׃אֵלֶ֣יךָ יְהוָ֣ה אֶקְרָ֑א וְאֶל־אֲ֝דֹנָ֗י אֶתְחַנָּֽן׃מַה־בֶּ֥צַע בְּדָמִי֮ בְּרִדְתִּ֪י אֶ֫ל־שָׁ֥חַת הֲיוֹדְךָ֥ עָפָ֑ר הֲיַגִּ֥יד אֲמִתֶּֽךָ׃שְׁמַע־יְהוָ֥ה וְחָנֵּ֑נִי יְ֝הוָה הֱ‍ֽיֵה־עֹזֵ֥ר לִֽי׃הָפַ֣כְתָּ מִסְפְּדִי֮ לְמָח֪וֹל לִ֥י פִּתַּ֥חְתָּ שַׂקִּ֑י וַֽתְּאַזְּרֵ֥נִי שִׂמְחָֽה׃לְמַ֤עַן ׀ יְזַמֶּרְךָ֣ כָ֭בוֹד וְלֹ֣א יִדֹּ֑ם יְהוָ֥ה אֱ֝לֹהַ֗י לְעוֹלָ֥ם אוֹדֶֽךָּ׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב לייב מינצברג ז

בקשת הצלה עבור כבוד שמים

מַה־בֶּ֥צַע בְּדָמִי֮ בְּרִדְתִּ֪י אֶ֫ל־שָׁ֥חַת הֲיוֹדְךָ֥ עָפָ֑ר הֲיַגִּ֥יד אֲמִתֶּֽךָ׃
(תהילים ל י)

דוד המלך עליו השלום פונה בנועם שיחו אל ה', כבן המתחטא אל אביו, ואומר לו: מה בצע לפניך אם תמיתני ואם תענישני, והלא כבוד שמים יתרבה רק אם נמשיך לחיות, שאז נוכל להודות ולהלל לך תמיד. כך ראינו גם בפרק ו': "כי אין במוות זכרך בשאול מי יודה לך"(תהילים ו ו) ועוד נראה להלן בפרק פ"ח: "הלמתים תעשה פלא... היסופר בקבר חסדך... היוודע בחושך פלאך..."(תהילים פח יא-יג) ובפרק קי"ח "לא אמות כי אחיה ואספר מעשי יה"(תהילים קיח יז).

את יסוד הדברים כבר אמר משה רבינו בתפילותיו לה' אחר חטא העגל, התפלל ששמו יתברך לא יתחלל במגפת העם, "למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרוג אותם בהרים..."(שמות לב יב). וכן בפרשת המרגלים אמר: "והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגויים אשר שמעו את שמעך לאמר מבלתי יכולת ה' להביא את העם..."(במדבר יד טו-טז). אלא שבתפילת משה מדובר על שעונש ה' בישראל עלול להביא חילול ה', ולעומת זאת במזמורי דוד המלך, הדגיש יותר כי הרווחה וההצלה שיביא לנו ה' תגרום לעבודת ה' וריבוי כבודו, כלומר שתהיה בזה תוספת קידוש ה'. דבר זה יופסד חס ושלום על ידי העונש, שאז לא נוכל לבוא אליו בהודאות ותשבחות. כמשמעות זו כתב גם חזקיהו המלך במכתבו, "כִּ֣י לֹ֥א שְׁא֛וֹל תּוֹדֶ֖ךָּ מָ֣וֶת יְהַֽלְלֶ֑ךָּ לֹֽא־יְשַׂבְּר֥וּ יֽוֹרְדֵי־ב֖וֹר אֶל־אֲמִתֶּֽךָ׃ חַ֥י חַ֛י ה֥וּא יוֹדֶ֖ךָ כָּמ֣וֹנִי הַיּ֑וֹם"(ישעיה לח יח-יט).

זוהי דרך לעורר את רחמי ה', שאין הדבר כדאי להעניש אותנו, כביכול מצד הקב"ה. פירוש, מה כבר יהיה רווח ותועלת אם יענישונו. הרי נפסיד בזה עבודתו של יהודי. מי ישמור את המצוות, מי ישבח את ה', מי יספר את אמיתת ה'. כלומר, אפילו אם חס ושלום אנו מתחייבים בעונש, אך אם העונש יכלה אותנו חס ושלום, הרי תפחת עבודת ה'. ולאו דווקא מיתה, אלא בכל עונש וייסורים, עוני או גלות, חולי וטרדות לא עלינו, יש בהם גם בקשה של "הֲיַגִּ֥יד אֲמִתֶּֽךָ". כי כאשר ניטל ישוב־הדעת מהאדם אי אפשר לעסוק בתורה כראוי. כאשר ישנן טרדות ואין שלוה כבר אינו מסוגל להתפלל. כאשר אין מנוחת הנפש וצלילות הדעת אי אפשר לעבוד את ה' כראוי.

אמנם לא יעשה אדם שקר בנפשו. עליו לצרף לזה גם החלטה משלו, שכאשר יזכה לחיים, ויזכה לכוחות ושלווה, אכן ינצל זאת ל"יוֹדְךָ" ול"יַגִּיד אֲמִתֶּֽךָ". כי זה כלל גדול בכל דרכי התפילה; הלב צריך להיות נכון עם הדברים שמוציא בפיו, ואז יש להם את התוקף הנכון.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך