עשות משפט, אהבת חסד, הצנע לכת - שלושה יסודות בעבודת ה'
הִגִּ֥יד לְךָ֛ אָדָ֖ם מַה־טּ֑וֹב וּמָֽה־יְ-הוָ֞ה דּוֹרֵ֣שׁ מִמְּךָ֗ כִּ֣י אִם־עֲשׂ֤וֹת מִשְׁפָּט֙ וְאַ֣הֲבַת חֶ֔סֶד וְהַצְנֵ֥עַ לֶ֖כֶת עִם־אֱ-לֹהֶֽיךָ׃
(מיכה ו ח)
הִגִּ֥יד - ה' - לְךָ֛ אָדָ֖ם, שאתה אומר "הַאֲקַדְּמֶ֣נּוּ בְעוֹל֔וֹת בַּעֲגָלִ֖ים בְּנֵ֥י שָׁנָֽה׃ הֲיִרְצֶ֤ה יְ-הוָה֙ בְּאַלְפֵ֣י אֵילִ֔ים בְּרִֽבְב֖וֹת נַֽחֲלֵי־שָׁ֑מֶן (=למנחות) הַאֶתֵּ֤ן בְּכוֹרִי֙ פִּשְׁעִ֔י פְּרִ֥י בִטְנִ֖י חַטַּ֥את נַפְשִֽׁי׃"(מיכה ו ו-ז), לא! אלא דע "מַה־טּ֑וֹב וּמָֽה־יְ-הוָ֞ה דּוֹרֵ֣שׁ מִמְּךָ֗", אפשר לפרש "מַה־טּ֑וֹב", מצוות בין אדם לחברו, "וּמָֽה־יְ-הוָ֞ה דּוֹרֵ֣שׁ מִמְּךָ֗", מצוות בין אדם למקום.
א. "כִּ֣י אִם־עֲשׂ֤וֹת מִשְׁפָּט֙" – כולל כל המצוות בין אדם לחברו, לא לעשות עוול ומרמה, איסור גניבת ממון וגניבת דעת הבריות ואיסור הונאת ממון ודיבור. ולדעת הרד"ק כולל גם איסור עריות.
ב. "וְאַ֣הֲבַת חֶ֔סֶד" – לעשות חסד ולאהוב עשות חסד.
ג. "וְהַצְנֵ֥עַ לֶ֖כֶת עִם־אֱ-לֹהֶֽיךָ׃" – כל מצווה שתעשה, תעשנה בצנעה, לשם ה', ולא להתגאות בה. ודע נא! עבודת ה' באמת ובתמימות היא על ידי מידת הצנע לכת, שהיא לשם ה' יתברך בלבד, טהרת הלב.