תנ"ך על הפרק - בראשית נ - הדרן לספר בראשית: הצהרת עקרונות על ארץ ישראל / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

בראשית נ

50 / 929
היום

הפרק

חניטת יעקב במצרים וקבורתו במערת המכפלה, פטירת יוסף

וַיִּפֹּ֥ל יוֹסֵ֖ף עַל־פְּנֵ֣י אָבִ֑יו וַיֵּ֥בְךְּ עָלָ֖יו וַיִּשַּׁק־לֽוֹ׃וַיְצַ֨ו יוֹסֵ֤ף אֶת־עֲבָדָיו֙ אֶת־הָרֹ֣פְאִ֔ים לַחֲנֹ֖ט אֶת־אָבִ֑יו וַיַּחַנְט֥וּ הָרֹפְאִ֖ים אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃וַיִּמְלְאוּ־לוֹ֙ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם כִּ֛י כֵּ֥ן יִמְלְא֖וּ יְמֵ֣י הַחֲנֻטִ֑ים וַיִּבְכּ֥וּ אֹת֛וֹ מִצְרַ֖יִם שִׁבְעִ֥ים יֽוֹם׃וַיַּֽעַבְרוּ֙ יְמֵ֣י בְכִית֔וֹ וַיְדַבֵּ֣ר יוֹסֵ֔ף אֶל־בֵּ֥ית פַּרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם דַּבְּרוּ־נָ֕א בְּאָזְנֵ֥י פַרְעֹ֖ה לֵאמֹֽר׃אָבִ֞י הִשְׁבִּיעַ֣נִי לֵאמֹ֗ר הִנֵּ֣ה אָנֹכִי֮ מֵת֒ בְּקִבְרִ֗י אֲשֶׁ֨ר כָּרִ֤יתִי לִי֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן שָׁ֖מָּה תִּקְבְּרֵ֑נִי וְעַתָּ֗ה אֶֽעֱלֶה־נָּ֛א וְאֶקְבְּרָ֥ה אֶת־אָבִ֖י וְאָשֽׁוּבָה׃וַיֹּ֖אמֶר פַּרְעֹ֑ה עֲלֵ֛ה וּקְבֹ֥ר אֶת־אָבִ֖יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר הִשְׁבִּיעֶֽךָ׃וַיַּ֥עַל יוֹסֵ֖ף לִקְבֹּ֣ר אֶת־אָבִ֑יו וַיַּֽעֲל֨וּ אִתּ֜וֹ כָּל־עַבְדֵ֤י פַרְעֹה֙ זִקְנֵ֣י בֵית֔וֹ וְכֹ֖ל זִקְנֵ֥י אֶֽרֶץ־מִצְרָֽיִם׃וְכֹל֙ בֵּ֣ית יוֹסֵ֔ף וְאֶחָ֖יו וּבֵ֣ית אָבִ֑יו רַ֗ק טַפָּם֙ וְצֹאנָ֣ם וּבְקָרָ֔ם עָזְב֖וּ בְּאֶ֥רֶץ גֹּֽשֶׁן׃וַיַּ֣עַל עִמּ֔וֹ גַּם־רֶ֖כֶב גַּם־פָּרָשִׁ֑ים וַיְהִ֥י הַֽמַּחֲנֶ֖ה כָּבֵ֥ד מְאֹֽד׃וַיָּבֹ֜אוּ עַד־גֹּ֣רֶן הָאָטָ֗ד אֲשֶׁר֙ בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֔ן וַיִּ֨סְפְּדוּ־שָׁ֔ם מִסְפֵּ֛ד גָּד֥וֹל וְכָבֵ֖ד מְאֹ֑ד וַיַּ֧עַשׂ לְאָבִ֛יו אֵ֖בֶל שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃וַיַּ֡רְא יוֹשֵׁב֩ הָאָ֨רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֜י אֶת־הָאֵ֗בֶל בְּגֹ֙רֶן֙ הָֽאָטָ֔ד וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵֽבֶל־כָּבֵ֥ד זֶ֖ה לְמִצְרָ֑יִם עַל־כֵּ֞ן קָרָ֤א שְׁמָהּ֙ אָבֵ֣ל מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּֽן׃וַיַּעֲשׂ֥וּ בָנָ֖יו ל֑וֹ כֵּ֖ן כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּֽם׃וַיִּשְׂא֨וּ אֹת֤וֹ בָנָיו֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֔וֹ בִּמְעָרַ֖ת שְׂדֵ֣ה הַמַּכְפֵּלָ֑ה אֲשֶׁ֣ר קָנָה֩ אַבְרָהָ֨ם אֶת־הַשָּׂדֶ֜ה לַאֲחֻזַּת־קֶ֗בֶר מֵאֵ֛ת עֶפְרֹ֥ן הַחִתִּ֖י עַל־פְּנֵ֥י מַמְרֵֽא׃וַיָּ֨שָׁב יוֹסֵ֤ף מִצְרַ֙יְמָה֙ ה֣וּא וְאֶחָ֔יו וְכָל־הָעֹלִ֥ים אִתּ֖וֹ לִקְבֹּ֣ר אֶת־אָבִ֑יו אַחֲרֵ֖י קָבְר֥וֹ אֶת־אָבִֽיו׃וַיִּרְא֤וּ אֲחֵֽי־יוֹסֵף֙ כִּי־מֵ֣ת אֲבִיהֶ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ ל֥וּ יִשְׂטְמֵ֖נוּ יוֹסֵ֑ף וְהָשֵׁ֤ב יָשִׁיב֙ לָ֔נוּ אֵ֚ת כָּל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר גָּמַ֖לְנוּ אֹתֽוֹ׃וַיְצַוּ֕וּ אֶל־יוֹסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר אָבִ֣יךָ צִוָּ֔ה לִפְנֵ֥י מוֹת֖וֹ לֵאמֹֽר׃כֹּֽה־תֹאמְר֣וּ לְיוֹסֵ֗ף אָ֣נָּ֡א שָׂ֣א נָ֠א פֶּ֣שַׁע אַחֶ֤יךָ וְחַטָּאתָם֙ כִּי־רָעָ֣ה גְמָל֔וּךָ וְעַתָּה֙ שָׂ֣א נָ֔א לְפֶ֥שַׁע עַבְדֵ֖י אֱלֹהֵ֣י אָבִ֑יךָ וַיֵּ֥בְךְּ יוֹסֵ֖ף בְּדַבְּרָ֥ם אֵלָֽיו׃וַיֵּלְכוּ֙ גַּם־אֶחָ֔יו וַֽיִּפְּל֖וּ לְפָנָ֑יו וַיֹּ֣אמְר֔וּ הִנֶּ֥נּֽוּ לְךָ֖ לַעֲבָדִֽים׃וַיֹּ֧אמֶר אֲלֵהֶ֛ם יוֹסֵ֖ף אַל־תִּירָ֑אוּ כִּ֛י הֲתַ֥חַת אֱלֹהִ֖ים אָֽנִי׃וְאַתֶּ֕ם חֲשַׁבְתֶּ֥ם עָלַ֖י רָעָ֑ה אֱלֹהִים֙ חֲשָׁבָ֣הּ לְטֹבָ֔ה לְמַ֗עַן עֲשֹׂ֛ה כַּיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לְהַחֲיֹ֥ת עַם־רָֽב׃וְעַתָּה֙ אַל־תִּירָ֔אוּ אָנֹכִ֛י אֲכַלְכֵּ֥ל אֶתְכֶ֖ם וְאֶֽת־טַפְּכֶ֑ם וַיְנַחֵ֣ם אוֹתָ֔ם וַיְדַבֵּ֖ר עַל־לִבָּֽם׃וַיֵּ֤שֶׁב יוֹסֵף֙ בְּמִצְרַ֔יִם ה֖וּא וּבֵ֣ית אָבִ֑יו וַיְחִ֣י יוֹסֵ֔ף מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִֽים׃וַיַּ֤רְא יוֹסֵף֙ לְאֶפְרַ֔יִם בְּנֵ֖י שִׁלֵּשִׁ֑ים גַּ֗ם בְּנֵ֤י מָכִיר֙ בֶּן־מְנַשֶּׁ֔ה יֻלְּד֖וּ עַל־בִּרְכֵּ֥י יוֹסֵֽף׃וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־אֶחָ֔יו אָנֹכִ֖י מֵ֑ת וֵֽאלֹהִ֞ים פָּקֹ֧ד יִפְקֹ֣ד אֶתְכֶ֗ם וְהֶעֱלָ֤ה אֶתְכֶם֙ מִן־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֛ע לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב׃וַיַּשְׁבַּ֣ע יוֹסֵ֔ף אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר פָּקֹ֨ד יִפְקֹ֤ד אֱלֹהִים֙ אֶתְכֶ֔ם וְהַעֲלִתֶ֥ם אֶת־עַצְמֹתַ֖י מִזֶּֽה׃וַיָּ֣מָת יוֹסֵ֔ף בֶּן־מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִ֑ים וַיַּחַנְט֣וּ אֹת֔וֹ וַיִּ֥ישֶׂם בָּאָר֖וֹן בְּמִצְרָֽיִם׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט

הדרן לספר בראשית: הצהרת עקרונות על ארץ ישראל

א. היחס בין ארץ ישראל לעם ישראל בספר בראשית

לסיום ספר בראשית כדאי לחזור ולסכם בעשר נקודות את היחס בין ארץ ישראל לעם ישראל בספר בראשית:

הקדמה: ד' ברא את העולם (בראשית א, א, ועיין שם ברש"י!).

א. הציווי הראשון שציוה הקב"ה את אברהם אבינו, אבי האומה הישראלית, היה ללכת לארץ ישראל: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, אל הארץ אשר אראך" (בראשית יב, א).

ב. ד' הבטיח את ארץ ישראל לאברהם אבינו פעמים רבות, ומהן הבטחות בברית ובשבועה:

  1. "וירא ד' אל אברם ויאמר: לזרעך אתן את הארץ הזאת..." (שם יב, ז).
  2. "וד' אמר אל אברם: ...שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם, צפנה ונגבה וקדמה וימה. כי את כל הארץ אשר אתה רֹאה, לך אתננה ולזרעך עד עולם... קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה, כי לך אתננה" (יג, יד-יז).
  3. "ויאמר אליו: אני ד' אשר הוצאתיך מאור כשדים, לתת לך את הארץ הזאת לרשתה" (טו, ז)
  4. "ביום ההוא כרת ד' את אברם ברית לאמר: לזרעך נתתי את הארץ הזאת, מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת. את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמֹני. ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים. ואת האמֹרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי" (טו, יח-כא).
  5. "והקמֹתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדֹרֹתם לברית עולם להיות לך לאלקים ולזרעך אחריך. ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגֻריך, את כל ארץ כנען לאחזת עולם, והייתי להם לאלקים" (יז, ז-ח).
  6. "ויאמר: בי נשבעתי נאם ד' כי יען אשר עשית את הדבר הזה, ולא חשכת את בנך את יחידך. כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים, וירש זרעך את שער איביו" (כב, יז).

ג. ד' הבטיח לאברהם אבינו שגבולות הארץ יהיו מנהר מצרים עד נהר פרת (בראשית טו, יח).

ד. ד' אמר לאברהם שהברית על הארץ תהיה עם יצחק, ולא עם ישמעאל (בראשית יז, יט-כא).

ה. ד' אמר לאברהם לגרש את ישמעאל, וחזר ואמר שהברית על הארץ תהיה עם יצחק ולא עם ישמעאל, ואברהם שמע בקול ד' וגירש את ישמעאל (בראשית כא, יב-יד).

ו. בסוף ימיו שלח אברהם את בני הפלגשים קדמה אל ארץ קדם, כדי שהארץ תהיה רק של יצחק (בראשית כה, ו).

ז. ד' הבטיח את הארץ ליצחק:

"גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך, כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל, והקִמֹתי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך. והרביתי את זרעך ככוכבי השמים, ונתתי לזרעך את כל הארצות האל" (כו, ג-ד).

ח. ד' הבטיח את הארץ ליעקב:

  1. "הארץ אשר אתה שֹכב עליה לך אתננה ולזרעך. והיה זרעך כעפר הארץ, ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה" (כח, יג-יד).
  2. "ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה, ולזרעך אחריך אתן את הארץ" (לה, יב).

ט. יעקב אבינו ירד למצרים בגלל הרעב, אך לפני מותו אמר לבניו שד' הבטיח לו את ארץ ישראל, והשביע אותם שיקברוהו במערת המכפלה אשר בחברון, אשר בארץ כנען (בראשית מז, כט-לא ומט, כט-לב).

י. יוסף, למרות היותו שליט במצרים, הודיע לבני ישראל לפני מותו שהקב"ה יפקוד אותם ויעלה אותם לארץ ישראל, והשביע את בני ישראל שכאשר יצאו ממצרים יעלו את עצמותיו לארץ ישראל (בראשית נ, כד-כו).

ב. גם הגויים הנאורים הבינו שעם ישראל צריך לחזור לארץ ישראל

1. מלך אנגליה ג'ורג' החמישי אמר לד"ר וייצמן לאחר הצהרת בלפור: "כתוב בתורה כי עתידים בני ישראל לשוב לארצם (דברים ל, ג-ה), ואני שמח מאוד שממלכתי תסייע לכך" (ספר "צניף מלוכה" לרב משה צבי נריה זצ"ל עמ' 228 הערה 13).
2. קולונל סקוט ("מגילת הגדוד" עמ' 231): "בחלקה של אנגליה נפל כבוד גדול: קרענו מהתנ"ך דף אשר עליו חרותה הנבואה העתיקה ביותר, ועל השטר של האלקים הוספנו את ערבותו של העם האנגלי. לחתימה כזו אין האומה – האנגלית – יכולה להתכחש" (ספר "ארץ ישראל – נחלת עם ישראל" לרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל, הוצאת "נצח", בני ברק תשכ"ט עמ' יא).
3. נשיא ארה"ב הארי טרומן, שהכיר במדינת ישראל מיד לאחר הכרזתה, נימק את מעשהו כך: "אני חונכתי על התנ"ך... ונזכרתי שנאמר בחומש שד' הבטיח ליעקב: 'הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך' (בראשית כח, יג). וכאשר העניין הזה עלה על הפרק נזכרתי באותו פסוק ובהבטחות אלקיות אחרות שניתנו ליהודים על ארץ ישראל... ואמרתי לעצמי: אם בכוחך לתת יד שהבטחות אלקיות אלה תתקיימנה – איזו זכות גדולה מזו יכולה להתרחש לך?" (ספר "צניף מלוכה" לרב משה צבי נריה זצ"ל עמ' 228 הערה 13).
4. נציג סין באו"ם: כל עיקר קיומו של ארגון זה הרי הוא כדי לקיים את חזון נביאי ישראל ("לנתיבות ישראל" לרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל ח"א עמ' קמה-ו).

יהי רצון שעם ישראל וכל העולם כולו יכירו בזכותו של עם ישראל על ארץ ישראל, ועם ישראל ישלוט על ארץ ישראל כולה, מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך