תנ"ך על הפרק - ישעיה מ - במה זכה ישעיהו שרוב נבואותיו הן נבואות נחמה? / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

ישעיה מ

374 / 929
היום

הפרק

נַחֲמ֥וּ נַחֲמ֖וּ עַמִּ֑י יֹאמַ֖ר אֱלֹהֵיכֶֽם׃דַּבְּר֞וּ עַל־לֵ֤ב יְרֽוּשָׁלִַ֙ם֙ וְקִרְא֣וּ אֵלֶ֔יהָ כִּ֤י מָֽלְאָה֙ צְבָאָ֔הּ כִּ֥י נִרְצָ֖ה עֲוֺנָ֑הּ כִּ֤י לָקְחָה֙ מִיַּ֣ד יְהוָ֔ה כִּפְלַ֖יִם בְּכָל־חַטֹּאתֶֽיהָ׃ק֣וֹל קוֹרֵ֔א בַּמִּדְבָּ֕ר פַּנּ֖וּ דֶּ֣רֶךְ יְהוָ֑ה יַשְּׁרוּ֙ בָּעֲרָבָ֔ה מְסִלָּ֖ה לֵאלֹהֵֽינוּ׃כָּל־גֶּיא֙ יִנָּשֵׂ֔א וְכָל־הַ֥ר וְגִבְעָ֖ה יִשְׁפָּ֑לוּ וְהָיָ֤ה הֶֽעָקֹב֙ לְמִישׁ֔וֹר וְהָרְכָסִ֖ים לְבִקְעָֽה׃וְנִגְלָ֖ה כְּב֣וֹד יְהוָ֑ה וְרָא֤וּ כָל־בָּשָׂר֙ יַחְדָּ֔ו כִּ֛י פִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר׃ק֚וֹל אֹמֵ֣ר קְרָ֔א וְאָמַ֖ר מָ֣ה אֶקְרָ֑א כָּל־הַבָּשָׂ֣ר חָצִ֔יר וְכָל־חַסְדּ֖וֹ כְּצִ֥יץ הַשָּׂדֶֽה׃יָבֵ֤שׁ חָצִיר֙ נָ֣בֵֽל צִ֔יץ כִּ֛י ר֥וּחַ יְהוָ֖ה נָ֣שְׁבָה בּ֑וֹ אָכֵ֥ן חָצִ֖יר הָעָֽם׃יָבֵ֥שׁ חָצִ֖יר נָ֣בֵֽל צִ֑יץ וּדְבַר־אֱלֹהֵ֖ינוּ יָק֥וּם לְעוֹלָֽם׃עַ֣ל הַר־גָּבֹ֤הַ עֲלִי־לָךְ֙ מְבַשֶּׂ֣רֶת צִיּ֔וֹן הָרִ֤ימִי בַכֹּ֙חַ֙ קוֹלֵ֔ךְ מְבַשֶּׂ֖רֶת יְרוּשָׁלִָ֑ם הָרִ֙ימִי֙ אַל־תִּירָ֔אִי אִמְרִי֙ לְעָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה הִנֵּ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃הִנֵּ֨ה אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ בְּחָזָ֣ק יָב֔וֹא וּזְרֹע֖וֹ מֹ֣שְׁלָה ל֑וֹ הִנֵּ֤ה שְׂכָרוֹ֙ אִתּ֔וֹ וּפְעֻלָּת֖וֹ לְפָנָֽיו׃כְּרֹעֶה֙ עֶדְר֣וֹ יִרְעֶ֔ה בִּזְרֹעוֹ֙ יְקַבֵּ֣ץ טְלָאִ֔ים וּבְחֵיק֖וֹ יִשָּׂ֑א עָל֖וֹת יְנַהֵֽל׃מִֽי־מָדַ֨ד בְּשָׁעֳל֜וֹ מַ֗יִם וְשָׁמַ֙יִם֙ בַּזֶּ֣רֶת תִּכֵּ֔ן וְכָ֥ל בַּשָּׁלִ֖שׁ עֲפַ֣ר הָאָ֑רֶץ וְשָׁקַ֤ל בַּפֶּ֙לֶס֙ הָרִ֔ים וּגְבָע֖וֹת בְּמֹאזְנָֽיִם׃מִֽי־תִכֵּ֥ן אֶת־ר֖וּחַ יְהוָ֑ה וְאִ֥ישׁ עֲצָת֖וֹ יוֹדִיעֶֽנּוּ׃אֶת־מִ֤י נוֹעָץ֙ וַיְבִינֵ֔הוּ וַֽיְלַמְּדֵ֖הוּ בְּאֹ֣רַח מִשְׁפָּ֑ט וַיְלַמְּדֵ֣הוּ דַ֔עַת וְדֶ֥רֶךְ תְּבוּנ֖וֹת יוֹדִיעֶֽנּוּ׃הֵ֤ן גּוֹיִם֙ כְּמַ֣ר מִדְּלִ֔י וּכְשַׁ֥חַק מֹאזְנַ֖יִם נֶחְשָׁ֑בוּ הֵ֥ן אִיִּ֖ים כַּדַּ֥ק יִטּֽוֹל׃וּלְבָנ֕וֹן אֵ֥ין דֵּ֖י בָּעֵ֑ר וְחַיָּת֔וֹ אֵ֥ין דֵּ֖י עוֹלָֽה׃כָּל־הַגּוֹיִ֖ם כְּאַ֣יִן נֶגְדּ֑וֹ מֵאֶ֥פֶס וָתֹ֖הוּ נֶחְשְׁבוּ־לֽוֹ׃וְאֶל־מִ֖י תְּדַמְּי֣וּן אֵ֑ל וּמַה־דְּמ֖וּת תַּ֥עַרְכוּ לֽוֹ׃הַפֶּ֙סֶל֙ נָסַ֣ךְ חָרָ֔שׁ וְצֹרֵ֖ף בַּזָּהָ֣ב יְרַקְּעֶ֑נּוּ וּרְתֻק֥וֹת כֶּ֖סֶף צוֹרֵֽף׃הַֽמְסֻכָּ֣ן תְּרוּמָ֔ה עֵ֥ץ לֹֽא־יִרְקַ֖ב יִבְחָ֑ר חָרָ֤שׁ חָכָם֙ יְבַקֶּשׁ־ל֔וֹ לְהָכִ֥ין פֶּ֖סֶל לֹ֥א יִמּֽוֹט׃הֲל֤וֹא תֵֽדְעוּ֙ הֲל֣וֹא תִשְׁמָ֔עוּ הֲל֛וֹא הֻגַּ֥ד מֵרֹ֖אשׁ לָכֶ֑ם הֲלוֹא֙ הֲבִ֣ינֹתֶ֔ם מוֹסְד֖וֹת הָאָֽרֶץ׃הַיֹּשֵׁב֙ עַל־ח֣וּג הָאָ֔רֶץ וְיֹשְׁבֶ֖יהָ כַּחֲגָבִ֑ים הַנּוֹטֶ֤ה כַדֹּק֙ שָׁמַ֔יִם וַיִּמְתָּחֵ֥ם כָּאֹ֖הֶל לָשָֽׁבֶת׃הַנּוֹתֵ֥ן רוֹזְנִ֖ים לְאָ֑יִן שֹׁ֥פְטֵי אֶ֖רֶץ כַּתֹּ֥הוּ עָשָֽׂה׃אַ֣ף בַּל־נִטָּ֗עוּ אַ֚ף בַּל־זֹרָ֔עוּ אַ֛ף בַּל־שֹׁרֵ֥שׁ בָּאָ֖רֶץ גִּזְעָ֑ם וְגַם־נָשַׁ֤ף בָּהֶם֙ וַיִּבָ֔שׁוּ וּסְעָרָ֖ה כַּקַּ֥שׁ תִּשָּׂאֵֽם׃וְאֶל־מִ֥י תְדַמְּי֖וּנִי וְאֶשְׁוֶ֑ה יֹאמַ֖ר קָדֽוֹשׁ׃שְׂאוּ־מָר֨וֹם עֵינֵיכֶ֤ם וּרְאוּ֙ מִי־בָרָ֣א אֵ֔לֶּה הַמּוֹצִ֥יא בְמִסְפָּ֖ר צְבָאָ֑ם לְכֻלָּם֙ בְּשֵׁ֣ם יִקְרָ֔א מֵרֹ֤ב אוֹנִים֙ וְאַמִּ֣יץ כֹּ֔חַ אִ֖ישׁ לֹ֥א נֶעְדָּֽר׃לָ֤מָּה תֹאמַר֙ יַֽעֲקֹ֔ב וּתְדַבֵּ֖ר יִשְׂרָאֵ֑ל נִסְתְּרָ֤ה דַרְכִּי֙ מֵֽיְהוָ֔ה וּמֵאֱלֹהַ֖י מִשְׁפָּטִ֥י יַעֲבֽוֹר׃הֲל֨וֹא יָדַ֜עְתָּ אִם־לֹ֣א שָׁמַ֗עְתָּ אֱלֹהֵ֨י עוֹלָ֤ם ׀ יְהוָה֙ בּוֹרֵא֙ קְצ֣וֹת הָאָ֔רֶץ לֹ֥א יִיעַ֖ף וְלֹ֣א יִיגָ֑ע אֵ֥ין חֵ֖קֶר לִתְבוּנָתֽוֹ׃נֹתֵ֥ן לַיָּעֵ֖ף כֹּ֑חַ וּלְאֵ֥ין אוֹנִ֖ים עָצְמָ֥ה יַרְבֶּֽה׃וְיִֽעֲפ֥וּ נְעָרִ֖ים וְיִגָ֑עוּ וּבַחוּרִ֖ים כָּשׁ֥וֹל יִכָּשֵֽׁלוּ׃וְקוֹיֵ֤ יְהוָה֙ יַחֲלִ֣יפוּ כֹ֔חַ יַעֲל֥וּ אֵ֖בֶר כַּנְּשָׁרִ֑ים יָר֙וּצוּ֙ וְלֹ֣א יִיגָ֔עוּ יֵלְכ֖וּ וְלֹ֥א יִיעָֽפוּ׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט

במה זכה ישעיהו שרוב נבואותיו הן נבואות נחמה?

הקדמה

כתב השולחן ערוך (אורח חיים סימן תכח סעיף ט):

מי"ז בתמוז ואילך מפטירין ג' דפורענותא, ז' דנחמתא... ג' דפורענותא: 'דברי ירמיהו', 'שמעו דבר ד'', 'חזון ישעיהו'.
שבע דנחמתא: 'נחמו', 'ותאמר ציון', 'עניה סוערה', 'אנכי', 'רני עקרה', 'קומי אורי', 'שוש אשיש'.

יש לשאול: מדוע כל שבע הפטרות הנחמה הן מספר ישעיהו? וכי אין נבואות נחמה בספרי הנביאים האחרים? למשל בספר ירמיהו יש מקבץ של נבואות נחמה בפרקים ל'-ל"ג!

א. מדוע כל שבע הפטרות הנחמה הן מספר ישעיהו?

נראה לענות על כך על פי מה שאמרה הגמרא במסכת בבא בתרא (דף יד עמוד ב):

תנו רבנן: סדרן של נביאים: יהושע ושופטים, שמואל ומלכים, ירמיה ויחזקאל, ישעיה ושנים עשר.

שאלה על כך הגמרא:

מכדי ישעיה קדים מירמיה ויחזקאל, ליקדמיה לישעיה ברישא!
[תרגום: הרי ישעיה קדם לירמיה וליחזקאל, שהרי ישעיה בימי עוזיה, וירמיה בימי יאשיה ובניו נתנבא בירושלים, ויחזקאל בגולה בימי צדקיה (רש"י), אם כן ראוי להקדים את ספר ישעיהו שיהיה ראשון"!]

ענתה על כך הגמרא:

כיון דמלכים סופיה חורבנא, וירמיה כוליה חורבנא, ויחזקאל רישיה חורבנא וסיפיה נחמתא, וישעיה כוליה נחמתא, סמכינן חורבנא לחורבנא ונחמתא לנחמתא.
[תרגום: כיון דמלכים סופו עוסק בחורבן, וירמיה כולו עוסק בחורבן, ויחזקאל ראשו עוסק בחורבן וסופו עוסק בנחמה, וישעיה כולו נחמה, סומכים חורבן לחורבן ונחמה לנחמה].

אם כן הגמרא אומרת שישעיהו כולו נחמה, ולכן ראוי להביא את נבואות הנחמה מספר ישעיהו שכולו נחמה.

יש לדון בגמרא זו, גם ביחס לספר ירמיהו וגם ביחס לספר ישעיהו.

1. האם ספר ירמיהו כולו עוסק בחורבן?

יש לשאול: האם ספר ירמיהו כולו עוסק בחורבן? והרי יש בו נבואות נחמה רבות!

דבר זה נאמר במפורש במסכת תענית (דף ל עמוד א):

תנו רבנן: כל מצות הנוהגות באבל נוהגות בתשעה באב: אסור באכילה ובשתיה, ובסיכה ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המטה, ואסור לקרות בתורה בנביאים ובכתובים, ולשנות במשנה בתלמוד ובמדרש ובהלכות ובאגדות. אבל קורא הוא... בקינות, באיוב, ובדברים הרעים שבירמיה ...משום שנאמר: 'פקודי ד' ישרים משמחי לב' (תהילים יט, ט).

הגמרא אומרת שמותר ללמוד בתשעה באב בקינות,כלומר באיכה, ובאיוב, אבל לגבי ספר ירמיהו אמרה הגמרא: "ובדברים הרעים שבירמיה"! כיון שיש בו גם דברים טובים!

2. האם ספר ישעיהו כולו עוסק בנחמה?

עוד יש לשאול: האם ספר ישעיהו כולו עוסק בנחמה? והרי יש בו נבואות פורענות!

הרי למדנו בהקדמה שהפטרת "חזון ישעיהו" נקראת בשבת שלפני תשעה באב, והיא נבואת פורענות!

כתב המהרש"א בחידושי אגדות למסכת בבא בתרא שם:

ירמיה כוליה חורבנא כו' - לאו דווקא כוליה, אלא רוביה ככוליה, דהא אשכחן כמה נבואות דנחמות בירמיה.
וכן ישעיה כוליה נחמתא לאו דווקא, דכמה נבואות דחורבנא איכא התם, אלא רובא ככוליה נחמתא.

אם כן הסביר המהרש"א שהגמרא לא התכוונה לומר שירמיהו כולו ממש חורבן וישעיהו כולו ממש נחמה, אלא ירמיהו רובו חורבן, וישעיהו רובו נחמה.

למדנו שישעיהו רובו נחמה, ולכן ראוי להביא את נבואות הנחמה מספר ישעיהו.

ב. במה זכה ישעיהו שרוב נבואותיו הן נבואות נחמה?

יש לשאול: במה זכה ישעיהו שרוב נבואותיו הן נבואות נחמה?

נאמרו על כך שני הסברים בחז"ל.

1. הסבר התנא דבי אליהו

כך נאמר בתנא דבי אליהו רבה (פרשה טז):

אמר לי: רבי, ומה נשתנה ישעיה בן אמוץ מכל הנביאים שנתנבא כל הטובות והנחמות לישראל?
אמרתי לו: בני, מפני שקבל עליו מלכות שמים בשמחה, שנאמר: 'ואשמע את קול ד' אֹמר: את מי אשלח ומי ילך לנו? וָאֹמַר: הנני שלחני' (ישעיהו פרק ו, ח).

לפי התנא דבי אליהו זכה ישעיהו לנבא נבואות נחמה רבות, מפני שקבל עליו מלכות שמים בשמחה. והכוונה באופן מיוחד שישעיהו הסכים לקבל את עול הנבואה בשמחה.

לכאורה יש לשאול: מדוע שהאדם הראוי להיות נביא לא ירצה לקבל את הנבואה?

דבר זה יתבאר בסמוך.

2. הסבר הפסיקתא רבתי

הסבר אחר נאמר בפסיקתא רבתי (פיסקא לג):

אתה מוצא את ישעיה שנתנבא נבואות הרבה יותר מכל הנביאים... מי גרם לישעיה לבא לכל השבח הזה ולכל הכבוד הזה?
על שצידק את ישראל ולימד עליהם זכות.
אמר דוד: 'אָהַבְתָּ צדק' - אהבת לצדק את בריותיו, 'ותשנא רֶשַע' - שנאת להרשעים, 'על כן משחך אלקים אלקיך שמן ששון מֵחֲבֵרֶיךָ' (תהלים מה, ח).
'שמן ששון מחבריך' - שזכה להתנבאות יותר מכל הנביאים, ולא עוד אלא שנתנבא נחמות הרבה יותר מכל הנביאים, ועוד שהיו נבואותיו נבואות כפולים: 'עורי עורי' (ישעיהו נא, ט), 'התעוררי התעוררי' (ישעיהו נא, יז), 'שוש אשיש' (ישעיהו סא, י), 'נחמו נחמו' (ישעיהו מ, א), 'אנכי אנכי הוא מנחמכם' (ישעיהו נא, יב).

לפי הפסיקתא זכה ישעיהו לנבא נבואות נחמה רבות, ונבואות כפולות, מפני שצידק את ישראל, ולימד עליהם זכות.

3. המדרש בויקרא רבה

ישנו מדרש שלישי, שבו אמנם לא התיחסו לשאלה מדוע זכה ישעיהו שרוב נבואותיו יהיו נבואות נחמה, אבל התיחסו לשלש נקודות המופיעות בשני המדרשים הקודמים, ויש להתבונן בו.

כך נאמר בויקרא רבה (פרשה י אות ב):

אמר ישעיה: מטייל הייתי בבית תלמודי, ושמעתי קולו של הקדוש ברוך הוא אומר: 'את מי אשלח ומי ילך לנו' (ישעיה ו, ח).
 שלחתי את מיכה והיו מכין אותו בלחי... שלחתי את עמוס... מעתה את מי אשלח ומי ילך לנו? 'ואומר הנני שלחני' (שם).
אמר לו הקדוש ברוך הוא: ישעיה בני, טרחנין, סרבנים הם. אם אתה מקבל עליך להתבזות וללקות מבני - את הולך בשליחותי, ואם לאו - אין אתה הולך בשליחותי.
אמר לו: על מנת כן: 'גוי נתתי למכים ולחיי למורטים' (ישעיהו נ, ו), ואיני כדאי לילך בשליחות אצל בניך.
אמר לו הקדוש ברוך הוא: ישעיה, 'אהבת צדק' - אהבת לצדק את בני. 'ותשנא רשע' - ששנאת מלחייבן. 'על כן משחך אלקים אלקיך' (תהלים מה, ח).
מהו 'מחבריך'? ...חייך שכל הנביאים מתנבאים נבואות פשוטות, ואתה נחמות כפולות: 'עורי עורי' (ישעיהו נא), 'התעוררי התעוררי' (ישעיהו נא), 'שוש אשיש' (ישעיהו סא), 'אנכי אנכי הוא מנחמכם' (ישעיהו נא), 'נחמו נחמו' (ישעיהו נא).

במדרש זה לא התיחסו לשאלה מדוע זכה ישעיהו שרוב נבואותיו יהיו נבואות נחמה, אבל התיחסו לשלש נקודות המופיעות בשני המדרשים הקודמים:

  1. ישעיהו הסכים לקבל את הנבואה, אף על פי שד' הזהיר אותו שבני ישראל יסרבו לקבל את דבריו, ויבזו אותו וילקו אותו.
  2. ישעיהו הסכים לקבל את הנבואה, כדי לצדק את בני ישראל, כלומר: להוכיח אותן כדי שיחזרו בתשובה.
  3. ישעיהו זכה שנבואותיו יהיו כפולות.

מתוך שהמדרש הסביר את הסכמתו של ישעיהו לקבל את הנבואה כדי לצדק את ישראל, עולה שהסכמתו לקבל את עול הנבואה בשמחה היתה כדי לצדק את בני ישראל בתוכחתו.

בימינו עדיין לא זכינו לנבואה, אבל אנחנו יכולים להידבק במידה זו של ישעיהו הנביא, לצדק את ישראל, לא בתוכחות, אלא בלימוד זכות עליהם.

כך אמרו חז"ל במדרש תנחומא פרשת שופטים (סימן ד):

ושפטו את העם משפט צדק - שיהיו מטין את העם לכף צדק. אמר רבי יהודה ברבי שלום: שיהיו מטין ומלמדין עליהם זכות לפני הקדוש ברוך הוא. ממי אתה למד? מגדעון בן יואש, שבימיו היו ישראל בצרה, והיה הקדוש ברוך הוא מבקש אדם שילמד עליהם זכות, ולא היה מוצא, שהיה הדור דל במצות ובמעשים. כיון שנמצא זכות בגדעון, שלמד עליהם זכות - מיד נגלה עליו המלאך, שנאמר: 'ויבא אליו מלאך ד' ויאמר לו: לך בכחך זה' (שופטים ו, יד) - בכח זכות שלמדת על בני. הוי: 'ושפטו את העם משפט צדק' - שיהיו מלמדין זכות על הדור.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך