תנ"ך על הפרק - ישעיה כז - הבאים ישרש יעקב / הרב אברהם ריבלין שליט"א

תנ"ך על הפרק

ישעיה כז

361 / 929
היום

הפרק

בַּיּ֣וֹם הַה֡וּא יִפְקֹ֣ד יְהוָה֩ בְּחַרְב֨וֹ הַקָּשָׁ֜ה וְהַגְּדוֹלָ֣ה וְהַֽחֲזָקָ֗ה עַ֤ל לִוְיָתָן֙ נָחָ֣שׁ בָּרִ֔חַ וְעַל֙ לִוְיָתָ֔ן נָחָ֖שׁ עֲקַלָּת֑וֹן וְהָרַ֥ג אֶת־הַתַּנִּ֖ין אֲשֶׁ֥ר בַּיָּֽם׃בַּיּ֖וֹם הַה֑וּא כֶּ֥רֶם חֶ֖מֶד עַנּוּ־לָֽהּ׃אֲנִ֤י יְהוָה֙ נֹֽצְרָ֔הּ לִרְגָעִ֖ים אַשְׁקֶ֑נָּה פֶּ֚ן יִפְקֹ֣ד עָלֶ֔יהָ לַ֥יְלָה וָי֖וֹם אֶצֳּרֶֽנָּה׃חֵמָ֖ה אֵ֣ין לִ֑י מִֽי־יִתְּנֵ֜נִי שָׁמִ֥יר שַׁ֙יִת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה אֶפְשְׂעָ֥ה בָ֖הּ אֲצִיתֶ֥נָּה יָּֽחַד׃א֚וֹ יַחֲזֵ֣ק בְּמָעוּזִּ֔י יַעֲשֶׂ֥ה שָׁל֖וֹם לִ֑י שָׁל֖וֹם יַֽעֲשֶׂה־לִּֽי׃הַבָּאִים֙ יַשְׁרֵ֣שׁ יַֽעֲקֹ֔ב יָצִ֥יץ וּפָרַ֖ח יִשְׂרָאֵ֑ל וּמָלְא֥וּ פְנֵי־תֵבֵ֖ל תְּנוּבָֽה׃הַכְּמַכַּ֥ת מַכֵּ֖הוּ הִכָּ֑הוּ אִם־כְּהֶ֥רֶג הֲרֻגָ֖יו הֹרָֽג׃בְּסַּאסְּאָ֖ה בְּשַׁלְחָ֣הּ תְּרִיבֶ֑נָּה הָגָ֛ה בְּרוּח֥וֹ הַקָּשָׁ֖ה בְּי֥וֹם קָדִֽים׃לָכֵ֗ן בְּזֹאת֙ יְכֻפַּ֣ר עֲוֺֽן־יַעֲקֹ֔ב וְזֶ֕ה כָּל־פְּרִ֖י הָסִ֣ר חַטָּאת֑וֹ בְּשׂוּמ֣וֹ ׀ כָּל־אַבְנֵ֣י מִזְבֵּ֗חַ כְּאַבְנֵי־גִר֙ מְנֻפָּצ֔וֹת לֹֽא־יָקֻ֥מוּ אֲשֵׁרִ֖ים וְחַמָּנִֽים׃כִּ֣י עִ֤יר בְּצוּרָה֙ בָּדָ֔ד נָוֶ֕ה מְשֻׁלָּ֥ח וְנֶעֱזָ֖ב כַּמִּדְבָּ֑ר שָׁ֣ם יִרְעֶ֥ה עֵ֛גֶל וְשָׁ֥ם יִרְבָּ֖ץ וְכִלָּ֥ה סְעִפֶֽיהָ׃בִּיבֹ֤שׁ קְצִירָהּ֙ תִּשָּׁבַ֔רְנָה נָשִׁ֕ים בָּא֖וֹת מְאִיר֣וֹת אוֹתָ֑הּ כִּ֣י לֹ֤א עַם־בִּינוֹת֙ ה֔וּא עַל־כֵּן֙ לֹֽא־יְרַחֲמֶ֣נּוּ עֹשֵׂ֔הוּ וְיֹצְר֖וֹ לֹ֥א יְחֻנֶּֽנּוּ׃וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יַחְבֹּ֧ט יְהוָ֛ה מִשִּׁבֹּ֥לֶת הַנָּהָ֖ר עַד־נַ֣חַל מִצְרָ֑יִם וְאַתֶּ֧ם תְּלֻקְּט֛וּ לְאַחַ֥ד אֶחָ֖ד בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִתָּקַע֮ בְּשׁוֹפָ֣ר גָּדוֹל֒ וּבָ֗אוּ הָאֹֽבְדִים֙ בְּאֶ֣רֶץ אַשּׁ֔וּר וְהַנִּדָּחִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְהִשְׁתַּחֲו֧וּ לַיהוָ֛ה בְּהַ֥ר הַקֹּ֖דֶשׁ בִּירוּשָׁלִָֽם׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב אברהם ריבלין שליט

הבאים ישרש יעקב

הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל ומלאו פני תבל תנובה. הכמכת מכהו הכהו אם כהרג הרגיו הורג. בסאסאה בשלחה תריבנה הגה ברוחו הקשה ביום קדים. לכן בזאת יכופר עון יעקב...
(ישעיהו כז ו-ט)

להלן נביא שנים מתוך הפרושים לקטע.

א. רש"י מפרש את הקטע על העבר, על תקופת הגלות ויציאת מצרים. ישעיהו מזכיר לעם כיצד ירדו בנ"י למצרים ושם השרישו שרש ונהיו לעם גדול ("ומלאו פני תבל תנובה") פסוק ז' נקרא בניחותא ולא בתמיהה. פרעה שעינה אותם נענש מידה כנגד מידה. ה' הכה את מכה עם ישראל, באותה מכה עצמה. "הם טבעום במים ואני טבעתים במים". וזה ב"סאסאה" זאת אומרת באותה סאה ומידה שהרגו בבני ישראל -בדיוק באותה סאה נהרגו הם. "בשלחה" "רוחו הקשה" "ביום קדים" כולם רמז ליציאת מצרים. שלוח בני ישראל ממצרים, ובקיעת הים "ברוח קדים עזה". בני ישראל יהיו ראויים לנס כבימי יציאת מצרים אם יסירו את חטאתם...

ב. שיטת הרד"ק והמלבי"ם שהפסוקים מדברים על העתיד, "אל הימים הבאים" (רד"ק) או "האנשים הבאים בעתיד" (מלבי"ם). שניהם מסבירים שהקטע בא לבאר את היחס השונה של הקב"ה לישראל ולעמים מבחינת העונש. הנביא שואל בפסוק ו' האם העונש לגויים שוה לעונש לעם ישראל? האם ה' הכה את הגוים כמו שהם הכו את ישראל? התשובה בודאי שלא. כי העונש לגוים היה מוחלט וקשה עד אובדן. ואילו בעם ישראל העונש בא רק כדי לכפר על החטאים. כשהגוים הכו את עם ישראל, הם לא השמידו אותו והעם קם מחרבותיו. אבל כשהקב"ה הכה את הגויים היתה זו מכה ללא תקומה. כשסאת עם ישראל גדושה ומידת הדין רוצה לריב עימם ולשלחם, ("בסאסאה בשלחה תריבנה") אמר ("הגה") הקב"ה שהרוח הקשה "ביום הקדים" היא רק כדי לכפר על עוון יעקב. ופריה של פורענות זו היא הסרת חטאתם של ישראל. (ע"פ המלבי"ם).

רעיון זה ש"את אשר יאהב ה' יוכיח" "ויסורים ממרקים עוונות" יש למצא ברמז במילה "ישרש". לפעל ש.ר.ש הוראות כפולות ומנוגדות. לשרש פרושו לעקור להשמיד ולאבד. ולהשריש פרושו לטעת ולהצמיח. בימי המשיח הבאים באחרית הימים יתברר שעונשם של אומות העולם היה סופי ומוחלט לאבדן. אבל עונשם של ישראל בא להיטיב עמם כמו הזרע שבהתחלה נרקב ומתוך כך באה הצמיחה. כי דוקא מתוך שנעקרו לגלות הם חוזרים ושבים לחיים "הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל".

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך