"שלום ואמת יהיה בימי" - כך מדבר מלך צדיק?!
הקדמה
בעקבות מחלת חזקיהו מלך יהודה ורפואתו, נאמר בפרקנו:
יב. בעת ההיא שלח ברֹאדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים ומנחה אל חזקיהו, כי שמע כי חלה חזקיהו.
יג. וישמע עליהם חזקיהו, ויַראֵם את כל בית נכֹתֹה, את הכסף ואת הזהב ואת הבשמים ואת שמן הטוב, ואת בית כליו ואת כל אשר נמצא באוצרֹתיו, לא היה דבר אשר לא הראם חזקיהו בביתו ובכל ממשלתו.
יד. ויבֹא ישעיהו הנביא אל המלך חזקיהו, ויאמר אליו: מה אמרו האנשים האלה ומאין יבֹאו אליך? ויאמר חזקיהו: מארץ רחוקה באו, מבבל.
טו. ויאמר: מה ראו בביתך? ויאמר חזקיהו: את כל אשר בביתי ראו, לא היה דבר אשר לא הראיתִם באֹצרֹתי.
טז. ויאמר ישעיהו אל חזקיהו: שמע דבר ד'.
יז. הנה ימים באים, ונִשָא כל אשר בביתך ואשר אָצרו אבֹתיך עד היום הזה, בבלה, לא יִוָתֵר דבר, אמר ד'.
יח. ומבניך אשר יצאו ממך אשר תוליד יקח, והיו סריסים בהיכל מלך בבל.
יט. ויאמר חזקיהו אל ישעיהו: טוב דבר ד' אשר דברת, ויאמר: הלוא אם שלום ואמת יהיה בימי.
דבריו האחרונים של חזקיהו קשים מאד: וכי כך מדבר מלך צדיק?!
אכן כבר שאל האברבנאל:
מה שנשאר לעיין בזה הוא בתשובת חזקיהו לדברי הנביא שאמר על יעודו הרע אשר לו: 'טוב דבר ד' אשר דברת. הלא אם שלום ואמת יהיה בימי'. והתימה מגודל שלמותו איך לא הרגיש ביעוד הרע ההוא, וביקש על עצמו ולא על זרעו? ולמה על הייעוד הרע אמר: 'טוב דבר ד''?
כי עם היות שחייב אדם להודות על הרעה, אינו חייב מפני זה שיאמר לטוב רע ולרע טוב, ושלא יספוק ידיו ויניע ראשו.
והנה שאול, כשאמר לו שמואל: 'קרע ד' את ממלכות ישראל מעליך' (שמ"א טו, כח), לא השיב: 'טוב דבר ד'', אבל אמר: 'חטאתי. עתה כבדני נא' (שם, ל).
ודוד, על דבר אוריה, כשיעד נתן הנביא על ענשו (שמ"ב יב, ז-יב), לא אמר: 'טוב דבר ד'', אבל צעק: 'חטאתי לד'' (שם, יג), ואיך חזקיהו לא עשה כן"?
כעין זה שאל הרב משה שפירא בספרו "ברכת משה" על נביאים וכתובים (פיעטרקוב, תרס"ט): "יש לדקדק: היתכן כי אחרי שלא יִוָתֵר דבר מאוצרותיו ואוצרות אבותיו ובניו יהיו סריסים, לטובה יחשב בעיניו?
הנה רש"י ז"ל פירש ד'טוב דבר ד' - מאחר שבימיו יהיה שלום'. וגם זה חסירה מלח, חסירה תבלין: כי הלא אף איש פשוט יעבור ארחות ימים ויסכן את נפשו בעד הצלחת ואושר בניו, ומלך צדיק כחזקיהו לא ישים אל לבו צרת בניו שישארו אחריו בעירום ובחוסר כל במצור ובמצוק, ויסכים עוד על זה כי טוב דבר ד'?! ואם שלום יהיה בימיו אין לו לדאוג כלל על בניו?! היתכן?!.
א. הסבר האברבנאל
כתב האברבנאל:
והנכון בעיני בזה הוא, שחזקיהו לא אמר: 'טוב דבר ד' אשר דברת' על מה שיעדו מחורבן יהודה וירושלים ובית ד'. אבל כיוון ליעוד הראשון שיעדו ישעיהו, מתוספת הט"ו שנה על ימיו ורפואתו אל חליו (מל"ב כ, ה-ו). כי כאשר ראה ושמע הצרה העתידה לבא, והרעה אשר ימצא את עמו, נתחרט מאד ממה שהתפלל על רפואתו, וירע בעיניו על תוספת ימיו, כי היה טוב מותו מחייו, פן יראה ברע אשר ימצא אותו.
ובעבור זה אמר חזקיהו אל ישעיהו: 'טוב דבר ד' אשר דברת', רוצה לומר עתה אומר שהדבר אשר דברת בימים הראשונים, והוא על רפואתי ותוספת שני, אשר חשבנוהו שהיה חסד גדול וטובה נפלאה, הוא מאמר 'טוב', 'אם שלום ואמת יהיה בימי'. והייעוד הזה אשר אמרת לא יצא בימי לפועל. שאם לא יהיה כן, ובימי תבוא הרעה ההיא, למה לי חיים? טוב מותי מחיי. והשלום והאמת היה ממלך אשור, שיהיה בשלום עמו תמיד, ולא יהפך לו לאויב וילחם בו.
והמאמר הזה מורה שהיה יודע חזקיהו מדברי הנביא שלא היה החורבן בחטאו, כמו שאמרתי, כי קודם לכן היה גזור לפניו יתברך בעוון עמו, ולכן לא התפלל להשיבו, כי אם שלא יביא בימיו, וכן היה, כי בזכותו האריך השם אפו. הנה התבאר שגם בזה לא חטא חזקיהו בשפתיו, כי הוא היה 'ירא את ד', במצותיו חפץ מאד' (תהלים קיב, א), ולצדקתו גמלו ד' טובות. אם נפשיות, שהיתה נפשו צרורה בצרור החיים את ד', ואם בגופו, ששלום ואמת היה בימיו. ובניו ירשו מלכותו, לקיים מה שנאמר: 'נפשו בטוב תלין, וזרעו יירש ארץ' (תהלים כה, יג).
האברבנאל תירץ שדברי חזקיהו "טוב דבר ד'" מתייחסים לנבואה הראשונה, שהוא יחיה עוד חמש עשרה שנה. וכשהודיע לו ישעיהו על הגלות חשב חזקיהו אולי תבוא הרעה בימיו, בחמש עשרה השנים הקרובות. ולכן אמר שהנבואה ההיא טובה רק אם הגלות לא תהיה בימיו.
עוד הוסיף האברבנאל שחזקיהו ידע שהגלות לא תהיה בגללו, אלא כבר נגזרה קדם לכן, ולכן לא התפלל לבטל אותה, אלא רק שלא תהיה בימיו.
אבל יש להעיר שתשובתו אינה מספקת: גם אם הגלות אינה בגללו - מדוע חזקיהו לא התפלל לבטל את הגזירה?
עוד יש להעיר שהסברו שדברי חזקיהו "טוב דבר ד'" מתייחסים לנבואת ישעיהו על תוספת חמש עשרה השנים, שנאמרה כבר בעבר, ולא על הנבואה שאמר כעת, דחוקים, וכבר העיר זאת ה"כלי יקר".
ב. הסבר המלבי"ם
הסבר אחר כתב המלבי"ם (ישעיהו לט, ח). בתחילה שאל: "איך אמר: 'טוב דבר ד'' יען יהיה שלום בימיו, וכי לא ידאג האב על הקורות אשר יקראו ליוצאי חלציו? ואף כי אם הוא היה הסבה לקורות האלה!".
וענה:
בכל זאת אמר הלא דבר ד' על הטובה לא ישוב ריקם בשום אופן. ובזה יש הבדל בין הדבר שינבא הנביא לרעה, שיוכל להשתנות, על ידי שישנו העם את מעשיהם מרעה לטוב. לא כן אשר ידבר הנביא בשם ד' לטובה, שזה לא ישתנה בשום אופן, כמו שאמר ירמיהו לחנניה בן עזור (ירמיהו כח, ח-ט). ועל פי זה הנבואה שנבא לו ישעיה פה שיגיע רעה על בניו, כלולים בתוכו שתי נבואות:
א] לרעה על בניו, וזה יצוייר שישתנה אם ייטיבו מעשיהם, ועל זה אמר: 'טוב דבר ד''.
ב] נשמע מדברי ד' מעצמו טובה עליו, שלא תגיע הרעה בימיו, וזה לא ישתנה בשום אופן. ועל זה אמר: 'טוב דבר ד''. כי על כל פנים זה ודאי יתקיים שיהיה שלום ואמת בימי, לא כן הנבואה על בני, תוכל להשתנות אם ייטיבו מעשיהם.
המלבי"ם הדגיש שנבואה לרעה יכולה להתבטל, ונבואה לטובה לא, ויש כאן שתי נבואות: אחת לרעה שבניו יגלו, ואחת לטובה שבימיו יהיה שלום. ואמר חזקיהו "טוב דבר ד'", שהרי הנבואה לא תשתנה. כעין זה כתב גם בספר "ברכת משה" הנזכר לעיל.
נראה להוסיף שחזקיהו אמר לישעיהו הנביא: "הרי לפני זמן קצר (בתחילת הפרק) אמרת לי: 'כבר נגזרה גזירה'. ואני אמרתי לך על כך: 'כלה נבואתך וצא, אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים' (ברכות י ע"א). ואכן, לאחר שהתפללתי, מיד קיבלת נבואה חדשה (כ, ד) שהגזירה התבטלה! ומה שם, שחשבת שהגזירה כבר נגזרה ואי אפשר לבטלה - על ידי תפילתי היא התבטלה מיד. כעת, שהבטחת לי שיהיו חמש עשרה שנה של שקט, שזו נבואה לטובה שלא תתבטל - ודאי שאצליח לבטל את הגזירה הרעה. כיון שיש מספיק זמן שכל ישראל יתפללו וילמדו תורה, ועל ידי זה הם יבטלו את הגזירות"!
סיום: הסבר ה"בנין שלמה"
בשו"ת "בנין שלמה" לרבי שלמה הכהן מוילנה (חלק ב סימן לה) כתב:
צריך להבין... דעל הנבואה הקשה שאמר ישעיה לחזקיה ד'הנה ימים באים' וגו' לא חש לזה, והשיב: 'כי שלום ואמת יהיה בימי', וחלילה וחס על צדיק כמוהו שלא יחוש ויצטער על הפורענות שעתיד לבוא על בני ישראל לדורות שאחריו. ולא די שלא התפלל וביקש רחמים עליהם, אלא התנחם בעצמו ואמר: 'כי שלום ואמת יהיה בימי'. ומשמע מלשון זה דלא איכפת ליה כלל מה שיהיה לדורות הבאים אחריו, כיון שבימיו יהיה שלום ואמת. ועוד דמהו ענין 'אמת' לכאן.
...הנה בוודאי ישעיה הנביא, בעת שאמר הנבואה לחזקיה ד'הנה ימים באים וגו'' הודיע לו כל הגלויות שאירע לבניו: גלות בבל וגלות אדום, וגם סיבות הגלויות, שהוא על ידי החטא, ועוון דביטול תורה ושנאת חנם, והשיב לו חזקיהו: 'טוב הדבר אשר דברת', ואני אראה לתקן זה, שיהיה אמת ושלום בימי, והיינו שאראה שכל ישראל יהיו עוסקים בתורה, דכתיב בה: 'אמת קנה', וגם אעשה שלום בין איש לרעהו, כדי שיהיה קיום לבית המקדש וציון וירושלים, שלא יחרבו בימי.
וכן קיים באמת, כמו דכתיב (ישעיה י, כז): 'וחובל עול מפני שמן', ודרשו חז"ל בסנהדרין (דף צד ע"ב): אמר ר"י נפחא: חובל עול של סנחריב מפני שמנו של חזקיה, שהיה דולק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. מה עשה? נעץ חרב על פתח בית המדרש, ואמר: 'כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב זו'. וכן מצינו שבזמן שמלך חזקיהו מלך יהודה היה שלום בעולם, כמו דכתיב (בישעיה ט, ו): 'למרבה המשרה ולשלום אין קץ וגו' מעתה ועד עולם'. פירש רש"י שם: 'מעתה ועד עולם שעולמו של חזקיהו שלום כל ימיו'. וכן משמע בש"ס (בסנהדרין שם). ועל ידי זה תיקן חזקיהו תיקון גדול, דלא נכבשה ירושלים על ידי סנחריב, ואדרבה ראו מפלה גדולה דסנחריב וחילו.
וכשראה ישעיה דעל ידי זה שעשה חזקיה שלום ואמת נעשה לישראל תשועה גדולה על ידי זה, אמר לבית ישראל בנבואה: אם תעשו כמו שעשה חזקיה, היינו שתתעסקו בתורה ויהיה שלום ביניכם, אז: 'נחמו נחמו עמי יאמר אלקיכם', והיינו שתזכו לבנין שני ולבנין שלישי שיבנה במהרה בימינו.