כיצד יתכן שיהוא, שהשמיד את הבעל מישראל, נכשל בעבודת העגלים?!
הקדמה
נאמר בפרקנו:
יח. וַיִקְבֹּץ יהוא את כל העם, ויאמר אלהם: אחאב עבד את הבעל מעט, יהוא יעבדנו הרבה.
יט. ועתה כל נביאי הבעל, כל עֹבדיו וכל כֹהניו, קראו אלי, איש אל יפקד, כי זבח גדול לי לבעל. כל אשר יפקד - לא יחיה. ויהוא עשה בעקבה, למען האביד את עֹבדי הבעל.
כ. ויאמר יהוא: קדשו עצרה לבעל, ויקראו.
כא. וישלח יהוא בכל ישראל, ויבֹֹאו כל עֹבדי הבעל, ולא נשאר איש אשר לא בא, ויבֹאו בית הבעל, ויִמָלֵא בית הבעל פה לפה.
כב. ויאמר לאשר על המלתחה: הוצא לבוש לכל עֹבדי הבעל. ויֹצֵא להם המלבוש.
כג. ויבֹא יהוא ויהונדב בן רכב בית הבעל ויאמר לעֹבדי הבעל: חפשו וראו, פן יש פה עמכם מעַבדי ד', כי אם עֹבדי הבעל לבדם.
כד. ויבֹאו לעשות זבחים ועֹלות, ויהוא שם לו בחוץ שמֹנים איש, ויאמר: האיש אשר ימלט מן האנשים אשר אני מביא על ידיכם נפשו תחת נפשו.
כה. ויהי ככלֹתו לעשות העֹלה ויאמר יהוא לרצים ולשָלִשים: בֹאו הכום, איש אל יצא. ויכום לפי חרב, וישלִכו הרצים והשָלִשים, וילכו עד עיר בית הבעל.
כו. ויֹצִאו את מצבות בית הבעל, וישרפוה.
כז. ויתצו את מצבת הבעל, ויתצו את בית הבעל, וישמֻהו למוצאות עד היום.
כח. וישמד יהוא את הבעל מישראל.
כט. רק חטאי ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל, לא סר יהוא מאחריהם, עגלי הזהב אשר בית אל ואשר בדן.
ל. ויאמר ד' אל יהוא: יען אשר הטיבֹת לעשות הישר בעיני, ככל אשר בלבבי עשית לבית אחאב - בני רְבִעים ישבו לך על כסא ישראל.
לא. ויהוא לא שמר ללכת בתורת ד' אלקי ישראל בכל לבבו, לא סר מעל חטאות ירבעם אשר החטיא את ישראל.
שאל האברבנאל (מלכים ב פרק ח השאלה הששית):
איך יהוא, בהסירו הבעל והאשרה, ובבערו הכהנים ועובדי העבודה זרה מן הארץ, נמשך אחרי חטאת ירבעם בן נבט מהעגלים אשר עשה? והנה זה היה חטא עבודה זרה! ואיך נכשל במה שהוכיח והעניש את אחרים?.
בתשובה לשאלה זו נאמרו מספר הסברים.
א. הסבר המפרשים
1. הסבר רש"י
כתב רש"י (בפסוק כ"ט):
רק חטאי ירבעם וגו' - מדאגה שלא תשוב הממלכה לבית דוד, כמו שנתירא ירבעם.
רש"י כתב רק שמטרת יהוא בהשארת העגלים היתה כדי ששבטי ישראל לא יעלו לירושלים ויעזבו את ממלכת ישראל, כמו שנתירא ירבעם, אך רש"י לא הסביר האם חטאו של יהוא בהשארת העגלים היה חמור כמו עבודת הבעל, או לא.
2. הסבר הרד"ק והכוזרי
הסבר אחר כתב הרד"ק (בפסוק ל'):
ויהוא בער הבעל ולא בער העגלים, כי אותם נעשו לשם ד'. ואף על פי כן היה חטא גדול, כמו שכתוב: 'לא תעשון אתי, אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם' (שמות כ, כ).
הרד"ק כתב שחטאו של יהוא בהשארת העגלים לא היה חמור כמו עבודת הבעל, כיון שהבעל היה עבודה זרה ממש, ואילו העגלים היו לשם ד', אלא שגם הם היו אסורים. אבל הרד"ק לא הסביר מה היתה מטרת יהוא בהשארת העגלים.
כעין זה כתב גם ספר הכוזרי (מאמר ד, סעיף יד):
אמר הכוזרי: צריך שנבדיל בין סיעת ירבעם ובין סיעת אחאב הבדלה גדולה. כי עובדי הבעל הם עובדי עבודה זרה לגמרי, וכן אמר אליהו: 'אם ד' הוא האלקים - לכו אחריו, ואם הבעל - לכו אחריו' (מלכים א יח, כא), ובהם היו מסופקים החכמים, איך היה אוכל יהושפט מסעודת אחאב, ולא אמרו כזה בסיעת ירבעם.
וגם אליהו לא דבר בעבודת העגלים כאשר אמר: 'קנא קנאתי לד' אלקי צ-באות' (מלכים א יט, י), כי סיעת ירבעם לד' אלקי ישראל היו כל מעשיהם, ומה שהיה להם מהנביאים היו נביאי ד', ונביאי אחאב נביאי הבעל.
וכבר קם יהוא בן נמשי למחות את מעשה אחאב, והשתדל ההשתדלה ההיא בתחבולה ההיא, באמרו: 'אחאב עבד הבעל מעט, יהוא יעבדנו הרבה' (מלכים ב י, יח), עד שמחה זכר הבעל, ולא שלח יד בעגלים.
ועושי העגל הראשון, וסיעת ירבעם, ובעלי הבמות ופסל מיכה, לא היו מכוונים כלם, רק לאלקי ישראל, אך עם עבירה שחייבין עושיה מיתה.
3. איחוד דברי רש"י והרד"ק
האברבנאל (כח-כט) איחד את דברי רש"י והרד"ק:
ובזה האופן השמיד יהוא את הבעל מישראל, אך אמנם מכל אשר עשה יהוא לשם ד' הנה לא עזב עגלי הזהב אשר עשה ירבעם, שבהם החטיא את ישראל. והנה היה זה לא לעבוד עבודה זרה, כי הם לא נתכוונו לכך כאשר נעשו, כמו שכתבתי, אבל עשה זה להתמיד מלכות ישראל, כדי שלא יעלו ישראל ירושלם ותסוב הממלכה למלכי בית דוד. ואין ספק שחטא בזה מאד יהוא, אבל לא חטא לעבוד ע"ז (והותרה בזה השאלה הששית).
כאמור, רש"י כתב רק שמטרת יהוא בהשארת העגלים היתה כדי ששבטי ישראל לא יעלו לירושלים ויעזבו את ממלכת ישראל, אך רש"י לא הסביר האם חטאו של יהוא בהשארת העגלים היה חמור כמו עבודת הבעל, או לא.
לעומתו הרד"ק כתב שחטאו של יהוא בהשארת העגלים לא היה חמור כמו עבודת הבעל, כיון שהבעל היה עבודה זרה ממש, ואילו העגלים היו לשם ד', אלא שגם הם היו אסורים. אבל הרד"ק לא הסביר מה היתה מטרת יהוא בהשארת העגלים.
בא האברבנאל ואיחד את שני הדברים, והסביר שחטאו של יהוא בהשארת העגלים לא היה חמור כמו עבודת הבעל, כיון שהבעל היה עבודה זרה ממש, ואילו העגלים היו לשם ד', אלא שגם הם היו אסורים, כמו שכתב הרד"ק. ועוד הוסיף שמטרת יהוא בהשארת העגלים היתה כדי ששבטי ישראל לא יעלו לירושלים ויעזבו את ממלכת ישראל, כמו שכתב רש"י.
ב. מחלוקת אביי ורבא בגמרא במסכת סנהדרין
בגמרא במסכת סנהדרין שאלו גם כן את השאלה, איך יהוא הסיר את הבעל, ובסוף עבד את העגלים, ונחלקו בכך אביי ורבא.
כך נאמר בגמרא שם (קב ע"א):
...יהוא צדיקא רבה הוה, שנאמר: 'ויאמר ד' אל יהוא: יען אשר הטיבת לעשות הישר בעיני, ככל אשר בלבבי עשית לבית אחאב, בני רבעים ישבו לך על כסא ישראל' (מל"ב י, ל). וכתיב: 'ויהוא לא שמר ללכת בתורת ד' אלקי ישראל בכל לבבו, לא סר מעל חטאות ירבעם אשר החטיא את ישראל' (שם, לא).
מאי גרמא ליה?
אמר אביי: ברית כרותה לשפתים, שנאמר: 'אחאב עבד את הבעל מעט, יהוא יעבדנו הרבה' (שם, יח).
רבא אמר: חותמו של אחיה השילוני ראה, וטעה.
אם כן לפי אביי יהוא עבד את העגלים כיון שהוא הוציא מפיו את המלים "אחאב עבד את הבעל מעט, יהוא יעבדנו הרבה". ואף על פי שהוא לא התכוון לעבוד את הבעל, אלא אמר את דבריו כדי להשמיד את עובדי הבעל, מכל מקום הדיבור עושה רושם ולכן הוא נכשל בעגלים.
לפי רבא יהוא ראה את חותמו של אחיה השילוני, וטעה שמותר לעבוד את העגלים.
1. מהו חותמו של אחיה השילוני?
יש לשאול: מהו חותמו של אחיה השילוני?
נאמר על כך בגמרא שם (קב ע"א):
'וַיִוָעַץ המלך, ויעש שני עגלי זהב, ויאמר אלהם: רב לכם מעלות ירושלים. הנה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים. וישם את האחד בבית אל ואת האחד נתן בדן' (מל"א יב, כח-כט). מאי 'וַיִוָעַץ'? אמר רב יהודה: שהושיב רשע אצל צדיק.
אמר להו: חתמיתו על כל דעבידנא? אמרו ליה: הין.
אמר להו: מלכא בעינא למיהוי. אמרו ליה: הין.
כל דאמינא לכו עבידתו? אמרו ליה: הין.
אפילו למפלח לעבודה זרה? אמר ליה צדיק: חס ושלום!
אמר ליה רשע לצדיק: סלקא דעתך דגברא כירבעם פלח לעבודה זרה? אלא למינסינהו הוא דקא בעי, אי קבליתו למימריה.
ואף אחיה השילוני טעה וחתם.
פירש רש"י:
שהושיב רשע אצל צדיק - ואומר להם להעמיד להם צלם אחד בבית אל, ואחד בדן, הסכימו עמו.
אמר לו רשע לצדיק - סלקא דעתך גברא כירבעם פלח לעבודת כוכבים, אלא לנסיונהו בעי, אם דעתנו שלם עמו, נתרצה בדבר, וכך היה מטעה רשע לצדיק, עד שהיו כולן חתומים שהן היו רוצים, ושוב לא היו יכולים לחזור בהן.
ואף אחיה השילוני טעה בדבר - דסבר לנסויינהו אתי, וחתם באותו מעשה.
2. הסברו המיוחד של ה"יד רמ"ה"
הוסיף ה"יד רמ"ה" שם:
ויועץ המלך כו' מאי 'ויועץ'? שנטל עצה בדבר כדי לפתות את ישראל ולמשכן אחר ע"ג. בתחילה פתה את הצדיקים וחתמו, שהסכימו עמו לעבוד ע"ג. כיון שראו שאר חותמן של צדיקים הלכו ועבדו ע"ג. ואף על פי שחזרו הצדיקים ואמרו: 'לא חתמנו על מנת לעבוד', לא שמעו להם שאר העם.
ודברים הללו האמורים על אחיה השלוני ע"ה לא נאמרו על פשטן לומר שחתם לשמוע לו אפילו לעבוד ע"ג, שהרי לא אמרו אלא: 'טעה וחתם' סתם, ולא אמרו על מה חתם. אלא יש לומר שחתם לשמוע לו לכל מה שיהיה רוצה לעשות סתם, ומאי טעה? דהוה ליה לפרושי ליה: 'לבר מעבירה', כדאמרי ליה ליהושע: 'כל איש אשר ימרה את פיך ולא ישמע את דבריך לכל אשר תצונו יומת, רק חזק ואמץ' (יהושע א, יח). ומפרש בסוף פרק 'נגמר הדין' (מט ע"א) דהאי 'רק' למעוטי ביטול תורה קאתי. כלומר: רק חזק וחמץ לקיים את התורה, והשמר שלא תצוה עלינו ליבטל הימנה, ואין צריך לומר לעבור עליה, שאם אתה עושה כן אין אנו שומעין. וכיון דחזא יהוא חותמו של אחיה השילוני שחתם לקיים כל מצותו של ירבעם וכל דבר, סבר דאפילו לע"ג נמי קבל עליו. ומפרש זולתי זה הפירוש עתיד ליתן את הדין.
אם כן לפי רבא יהוא טעה והשאיר את העגלים, בגלל חתימתו של אחיה השילוני, ואילו לפי אביי יהוא טעה והשאיר את העגלים, בגלל "ברית כרותה לשפתים", שאמר: "אחאב עבד את הבעל מעט, יהוא יעבדנו הרבה".
3. מה שורש המחלוקת בין אביי ורבא?
יש לשאול: מה שורש המחלוקת בין אביי ורבא?
כתב החיד"א בפירושו "חומת אנך" בפרקנו:
יהוא יעבדנו הרבה - ולדעת רבא בסנהדרין (קב ע"א) אין בזה משום 'ברית כרותה לשפתים', דכיון דלבו חלוק ועשה זה בדרך המצאה - אין לחוש שאמר 'יהוא יעבדנו הרבה'. ועיין מה שכתבתי בעניותי בקונטרס 'דברים אחדים' (דף קכ"ז ע"ג) בס"ד.
סיכום
א. רש"י כתב שמטרת יהוא בהשארת העגלים היתה כדי ששבטי ישראל לא יעלו לירושלים ויעזבו את ממלכת ישראל.
רש"י לא הסביר האם חטאו של יהוא בהשארת העגלים היה חמור כמו עבודת הבעל, או לא.
ב. הרד"ק והכוזרי כתבו שחטאו של יהוא בהשארת העגלים לא היה חמור כמו עבודת הבעל, כיון שהבעל היה עבודה זרה ממש, ואילו העגלים היו לשם ד', אלא שגם הם היו אסורים.
הרד"ק והכוזרי לא הסבירו מה היתה מטרת יהוא בהשארת העגלים.
ג. האברבנאל איחד את שני הדברים, והסביר שחטאו של יהוא בהשארת העגלים לא היה חמור כמו עבודת הבעל, כיון שהבעל היה עבודה זרה ממש, ואילו העגלים היו לשם ד', אלא שגם הם היו אסורים, כמו שכתב הרד"ק. ועוד הוסיף שמטרת יהוא בהשארת העגלים היתה כדי ששבטי ישראל לא יעלו לירושלים ויעזבו את ממלכת ישראל, כמו שכתב רש"י.
ד. אביי אמר שיהוא עבד את העגלים כיון שהוא הוציא מפיו את המלים "אחאב עבד את הבעל מעט, יהוא יעבדנו הרבה". ואף על פי שהוא לא התכוון לעבוד את הבעל, אלא אמר את דבריו כדי להשמיד את עובדי הבעל, מכל מקום הדיבור עושה רושם ולכן הוא נכשל בעגלים.
ה. רבא אמר שיהוא ראה את חותמו של אחיה השילוני, שממנו היה משמע שכל מה שעושה ירבעם הוא כשר, ולכן הוא טעה שמותר לעבוד את העגלים.
יהי רצון שניזהר תמיד בדברינו ובמעשינו ולא ניכשל לעולם ועד.