תנ"ך על הפרק - מלכים א כב - כיצד יתכן שיהושפט המלך הצדיק התחבר עם מלכי ישראל הרשעים? / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

מלכים א כב

309 / 929
היום

הפרק

וַיֵּשְׁב֖וּ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֑ים אֵ֚ין מִלְחָמָ֔ה בֵּ֥ין אֲרָ֖ם וּבֵ֥ין יִשְׂרָאֵֽל׃וַיְהִ֖י בַּשָּׁנָ֣ה הַשְּׁלִישִׁ֑ית וַיֵּ֛רֶד יְהוֹשָׁפָ֥ט מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֖ה אֶל־מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃וַיֹּ֤אמֶר מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־עֲבָדָ֔יו הַיְדַעְתֶּ֕ם כִּֽי־לָ֖נוּ רָמֹ֣ת גִּלְעָ֑ד וַאֲנַ֣חְנוּ מַחְשִׁ֔ים מִקַּ֣חַת אֹתָ֔הּ מִיַּ֖ד מֶ֥לֶךְ אֲרָֽם׃וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־יְה֣וֹשָׁפָ֔ט הֲתֵלֵ֥ךְ אִתִּ֛י לַמִּלְחָמָ֖ה רָמֹ֣ת גִּלְעָ֑ד וַיֹּ֤אמֶר יְהֽוֹשָׁפָט֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל כָּמ֧וֹנִי כָמ֛וֹךָ כְּעַמִּ֥י כְעַמֶּ֖ךָ כְּסוּסַ֥י כְּסוּסֶֽיךָ׃וַיֹּ֥אמֶר יְהוֹשָׁפָ֖ט אֶל־מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל דְּרָשׁ־נָ֥א כַיּ֖וֹם אֶת־דְּבַ֥ר יְהוָֽה׃וַיִּקְבֹּ֨ץ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֥ל אֶֽת־הַנְּבִיאִים֮ כְּאַרְבַּ֣ע מֵא֣וֹת אִישׁ֒ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם הַאֵלֵ֞ךְ עַל־רָמֹ֥ת גִּלְעָ֛ד לַמִּלְחָמָ֖ה אִם־אֶחְדָּ֑ל וַיֹּאמְר֣וּ עֲלֵ֔ה וְיִתֵּ֥ן אֲדֹנָ֖י בְּיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ׃וַיֹּ֙אמֶר֙ יְה֣וֹשָׁפָ֔ט הַאֵ֨ין פֹּ֥ה נָבִ֛יא לַיהוָ֖ה ע֑וֹד וְנִדְרְשָׁ֖ה מֵאוֹתֽוֹ׃וַיֹּ֣אמֶר מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֣ל ׀ אֶֽל־יְהוֹשָׁפָ֡ט ע֣וֹד אִישׁ־אֶחָ֡ד לִדְרֹשׁ֩ אֶת־יְהוָ֨ה מֵאֹת֜וֹ וַאֲנִ֣י שְׂנֵאתִ֗יו כִּ֠י לֹֽא־יִתְנַבֵּ֨א עָלַ֥י טוֹב֙ כִּ֣י אִם־רָ֔ע מִיכָ֖יְהוּ בֶּן־יִמְלָ֑ה וַיֹּ֙אמֶר֙ יְה֣וֹשָׁפָ֔ט אַל־יֹאמַ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ כֵּֽן׃וַיִּקְרָא֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־סָרִ֖יס אֶחָ֑ד וַיֹּ֕אמֶר מַהֲרָ֖ה מִיכָ֥יְהוּ בֶן־יִמְלָֽה׃וּמֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֡ל וִֽיהוֹשָׁפָ֣ט מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֡ה יֹשְׁבִים֩ אִ֨ישׁ עַל־כִּסְא֜וֹ מְלֻבָּשִׁ֤ים בְּגָדִים֙ בְּגֹ֔רֶן פֶּ֖תַח שַׁ֣עַר שֹׁמְר֑וֹן וְכָ֨ל־הַנְּבִיאִ֔ים מִֽתְנַבְּאִ֖ים לִפְנֵיהֶֽם׃וַיַּ֥עַשׂ ל֛וֹ צִדְקִיָּ֥ה בֶֽן־כְּנַעֲנָ֖ה קַרְנֵ֣י בַרְזֶ֑ל וַיֹּ֙אמֶר֙ כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֔ה בְּאֵ֛לֶּה תְּנַגַּ֥ח אֶת־אֲרָ֖ם עַד־כַּלֹּתָֽם׃וְכָל־הַנְּבִאִ֔ים נִבְּאִ֥ים כֵּ֖ן לֵאמֹ֑ר עֲלֵ֞ה רָמֹ֤ת גִּלְעָד֙ וְהַצְלַ֔ח וְנָתַ֥ן יְהוָ֖ה בְּיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ׃וְהַמַּלְאָ֞ךְ אֲשֶׁר־הָלַ֣ךְ ׀ לִקְרֹ֣א מִיכָ֗יְהוּ דִּבֶּ֤ר אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּה־נָ֞א דִּבְרֵ֧י הַנְּבִיאִ֛ים פֶּֽה־אֶחָ֥ד ט֖וֹב אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ יְהִֽי־נָ֣אדבריךדְבָרְךָ֗כִּדְבַ֛ר אַחַ֥ד מֵהֶ֖ם וְדִבַּ֥רְתָּ טּֽוֹב׃וַיֹּ֖אמֶר מִיכָ֑יְהוּ חַי־יְהוָ֕ה כִּ֠י אֶת־אֲשֶׁ֨ר יֹאמַ֧ר יְהוָ֛ה אֵלַ֖י אֹת֥וֹ אֲדַבֵּֽר׃וַיָּבוֹא֮ אֶל־הַמֶּלֶךְ֒ וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֵלָ֗יו מִיכָ֙יְהוּ֙ הֲנֵלֵ֞ךְ אֶל־רָמֹ֥ת גִּלְעָ֛ד לַמִּלְחָמָ֖ה אִם־נֶחְדָּ֑ל וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ עֲלֵ֣ה וְהַצְלַ֔ח וְנָתַ֥ן יְהוָ֖ה בְּיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ׃וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ הַמֶּ֔לֶךְ עַד־כַּמֶּ֥ה פְעָמִ֖ים אֲנִ֣י מַשְׁבִּעֶ֑ךָ אֲ֠שֶׁר לֹֽא־תְדַבֵּ֥ר אֵלַ֛י רַק־אֱמֶ֖ת בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃וַיֹּ֗אמֶר רָאִ֤יתִי אֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵל֙ נְפֹצִ֣ים אֶל־הֶהָרִ֔ים כַּצֹּ֕אן אֲשֶׁ֥ר אֵין־לָהֶ֖ם רֹעֶ֑ה וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ לֹֽא־אֲדֹנִ֣ים לָאֵ֔לֶּה יָשׁ֥וּבוּ אִישׁ־לְבֵית֖וֹ בְּשָׁלֽוֹם׃וַיֹּ֥אמֶר מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־יְהוֹשָׁפָ֑ט הֲלוֹא֙ אָמַ֣רְתִּי אֵלֶ֔יךָ לֽוֹא־יִתְנַבֵּ֥א עָלַ֛י ט֖וֹב כִּ֥י אִם־רָֽע׃וַיֹּ֕אמֶר לָכֵ֖ן שְׁמַ֣ע דְּבַר־יְהוָ֑ה רָאִ֤יתִי אֶת־יְהוָה֙ יֹשֵׁ֣ב עַל־כִּסְא֔וֹ וְכָל־צְבָ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ עֹמֵ֣ד עָלָ֔יו מִימִינ֖וֹ וּמִשְּׂמֹאלֽוֹ׃וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה מִ֤י יְפַתֶּה֙ אֶת־אַחְאָ֔ב וְיַ֕עַל וְיִפֹּ֖ל בְּרָמֹ֣ת גִּלְעָ֑ד וַיֹּ֤אמֶר זֶה֙ בְּכֹ֔ה וְזֶ֥ה אֹמֵ֖ר בְּכֹֽה׃וַיֵּצֵ֣א הָר֗וּחַ וַֽיַּעֲמֹד֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר אֲנִ֣י אֲפַתֶּ֑נּוּ וַיֹּ֧אמֶר יְהוָ֛ה אֵלָ֖יו בַּמָּֽה׃וַיֹּ֗אמֶר אֵצֵא֙ וְהָיִ֙יתִי֙ ר֣וּחַ שֶׁ֔קֶר בְּפִ֖י כָּל־נְבִיאָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר תְּפַתֶּה֙ וְגַם־תּוּכָ֔ל צֵ֖א וַעֲשֵׂה־כֵֽן׃וְעַתָּ֗ה הִנֵּ֨ה נָתַ֤ן יְהוָה֙ ר֣וּחַ שֶׁ֔קֶר בְּפִ֖י כָּל־נְבִיאֶ֣יךָ אֵ֑לֶּה וַֽיהוָ֔ה דִּבֶּ֥ר עָלֶ֖יךָ רָעָֽה׃וַיִּגַּשׁ֙ צִדְקִיָּ֣הוּ בֶֽן־כְּנַעֲנָ֔ה וַיַּכֶּ֥ה אֶת־מִיכָ֖יְהוּ עַל־הַלֶּ֑חִי וַיֹּ֕אמֶר אֵי־זֶ֨ה עָבַ֧ר רֽוּחַ־יְהוָ֛ה מֵאִתִּ֖י לְדַבֵּ֥ר אוֹתָֽךְ׃וַיֹּ֣אמֶר מִיכָ֔יְהוּ הִנְּךָ֥ רֹאֶ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא אֲשֶׁ֥ר תָּבֹ֛א חֶ֥דֶר בְּחֶ֖דֶר לְהֵחָבֵֽה׃וַיֹּ֙אמֶר֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל קַ֚ח אֶת־מִיכָ֔יְהוּ וַהֲשִׁיבֵ֖הוּ אֶל־אָמֹ֣ן שַׂר־הָעִ֑יר וְאֶל־יוֹאָ֖שׁ בֶּן־הַמֶּֽלֶךְ׃וְאָמַרְתָּ֗ כֹּ֚ה אָמַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ שִׂ֥ימוּ אֶת־זֶ֖ה בֵּ֣ית הַכֶּ֑לֶא וְהַאֲכִילֻ֨הוּ לֶ֤חֶם לַ֙חַץ֙ וּמַ֣יִם לַ֔חַץ עַ֖ד בֹּאִ֥י בְשָׁלֽוֹם׃וַיֹּ֣אמֶר מִיכָ֔יְהוּ אִם־שׁ֤וֹב תָּשׁוּב֙ בְּשָׁל֔וֹם לֹֽא־דִבֶּ֥ר יְהוָ֖ה בִּ֑י וַיֹּ֕אמֶר שִׁמְע֖וּ עַמִּ֥ים כֻּלָּֽם׃וַיַּ֧עַל מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֛ל וְיהוֹשָׁפָ֥ט מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֖ה רָמֹ֥ת גִּלְעָֽד׃וַיֹּאמֶר֩ מֶ֨לֶךְ יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־יְהוֹשָׁפָ֗ט הִתְחַפֵּשׂ֙ וָבֹ֣א בַמִּלְחָמָ֔ה וְאַתָּ֖ה לְבַ֣שׁ בְּגָדֶ֑יךָ וַיִּתְחַפֵּשׂ֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל וַיָּב֖וֹא בַּמִּלְחָמָֽה׃וּמֶ֣לֶךְ אֲרָ֡ם צִוָּ֣ה אֶת־שָׂרֵי֩ הָרֶ֨כֶב אֲשֶׁר־ל֜וֹ שְׁלֹשִׁ֤ים וּשְׁנַ֙יִם֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֚א תִּלָּ֣חֲמ֔וּ אֶת־קָטֹ֖ן וְאֶת־גָּד֑וֹל כִּ֛י אִֽם־אֶת־מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵ֖ל לְבַדּֽוֹ׃וַיְהִ֡י כִּרְאוֹת֩ שָׂרֵ֨י הָרֶ֜כֶב אֶת־יְהוֹשָׁפָ֗ט וְהֵ֤מָּה אָֽמְרוּ֙ אַ֣ךְ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֣ל ה֔וּא וַיָּסֻ֥רוּ עָלָ֖יו לְהִלָּחֵ֑ם וַיִּזְעַ֖ק יְהוֹשָׁפָֽט׃וַיְהִ֗י כִּרְאוֹת֙ שָׂרֵ֣י הָרֶ֔כֶב כִּֽי־לֹא־מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵ֖ל ה֑וּא וַיָּשׁ֖וּבוּ מֵאַחֲרָֽיו׃וְאִ֗ישׁ מָשַׁ֤ךְ בַּקֶּ֙שֶׁת֙ לְתֻמּ֔וֹ וַיַּכֶּה֙ אֶת־מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל בֵּ֥ין הַדְּבָקִ֖ים וּבֵ֣ין הַשִּׁרְיָ֑ן וַיֹּ֣אמֶר לְרַכָּב֗וֹ הֲפֹ֥ךְ יָדְךָ֛ וְהוֹצִיאֵ֥נִי מִן־הַֽמַּחֲנֶ֖ה כִּ֥י הָחֳלֵֽיתִי׃וַתַּעֲלֶ֤ה הַמִּלְחָמָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וְהַמֶּ֗לֶךְ הָיָ֧ה מָעֳמָ֛ד בַּמֶּרְכָּבָ֖ה נֹ֣כַח אֲרָ֑ם וַיָּ֣מָת בָּעֶ֔רֶב וַיִּ֥צֶק דַּֽם־הַמַּכָּ֖ה אֶל־חֵ֥יק הָרָֽכֶב׃וַיַּעֲבֹ֤ר הָרִנָּה֙ בַּֽמַּחֲנֶ֔ה כְּבֹ֥א הַשֶּׁ֖מֶשׁ לֵאמֹ֑ר אִ֥ישׁ אֶל־עִיר֖וֹ וְאִ֥ישׁ אֶל־אַרְצֽוֹ׃וַיָּ֣מָת הַמֶּ֔לֶךְ וַיָּב֖וֹא שֹׁמְר֑וֹן וַיִּקְבְּר֥וּ אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ בְּשֹׁמְרֽוֹן׃וַיִּשְׁטֹ֨ף אֶת־הָרֶ֜כֶב עַ֣ל ׀ בְּרֵכַ֣ת שֹׁמְר֗וֹן וַיָּלֹ֤קּוּ הַכְּלָבִים֙ אֶת־דָּמ֔וֹ וְהַזֹּנ֖וֹת רָחָ֑צוּ כִּדְבַ֥ר יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃וְיֶתֶר֩ דִּבְרֵ֨י אַחְאָ֜ב וְכָל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֗ה וּבֵ֤ית הַשֵּׁן֙ אֲשֶׁ֣ר בָּנָ֔ה וְכָל־הֶעָרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר בָּנָ֑ה הֲלֽוֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃וַיִּשְׁכַּ֥ב אַחְאָ֖ב עִם־אֲבֹתָ֑יו וַיִּמְלֹ֛ךְ אֲחַזְיָ֥הוּ בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃וִיהֽוֹשָׁפָט֙ בֶּן־אָסָ֔א מָלַ֖ךְ עַל־יְהוּדָ֑ה בִּשְׁנַ֣ת אַרְבַּ֔ע לְאַחְאָ֖ב מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃יְהוֹשָׁפָ֗ט בֶּן־שְׁלֹשִׁ֨ים וְחָמֵ֤שׁ שָׁנָה֙ בְּמָלְכ֔וֹ וְעֶשְׂרִ֤ים וְחָמֵשׁ֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ עֲזוּבָ֖ה בַּת־שִׁלְחִֽי׃וַיֵּ֗לֶךְ בְּכָל־דֶּ֛רֶךְ אָסָ֥א אָבִ֖יו לֹא־סָ֣ר מִמֶּ֑נּוּ לַעֲשׂ֥וֹת הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃אַ֥ךְ הַבָּמ֖וֹת לֹֽא־סָ֑רוּ ע֥וֹד הָעָ֛ם מְזַבְּחִ֥ים וּֽמְקַטְּרִ֖ים בַּבָּמֽוֹת׃וַיַּשְׁלֵ֥ם יְהוֹשָׁפָ֖ט עִם־מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃וְיֶ֨תֶר דִּבְרֵ֧י יְהוֹשָׁפָ֛ט וּגְבוּרָת֥וֹ אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה וַאֲשֶׁ֣ר נִלְחָ֑ם הֲלֹֽא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃וְיֶ֙תֶר֙ הַקָּדֵ֔שׁ אֲשֶׁ֣ר נִשְׁאַ֔ר בִּימֵ֖י אָסָ֣א אָבִ֑יו בִּעֵ֖ר מִן־הָאָֽרֶץ׃וּמֶ֥לֶךְ אֵ֛ין בֶּאֱד֖וֹם נִצָּ֥ב מֶֽלֶךְ׃יְהוֹשָׁפָ֡טעשרעָשָׂה֩אֳנִיּ֨וֹת תַּרְשִׁ֜ישׁ לָלֶ֧כֶת אוֹפִ֛ירָה לַזָּהָ֖ב וְלֹ֣א הָלָ֑ךְ כִּֽי־נשברהנִשְׁבְּר֥וּאֳנִיּ֖וֹת בְּעֶצְי֥וֹן גָּֽבֶר׃אָ֠ז אָמַ֞ר אֲחַזְיָ֤הוּ בֶן־אַחְאָב֙ אֶל־יְה֣וֹשָׁפָ֔ט יֵלְכ֧וּ עֲבָדַ֛י עִם־עֲבָדֶ֖יךָ בָּאֳנִיּ֑וֹת וְלֹ֥א אָבָ֖ה יְהוֹשָׁפָֽט׃וַיִּשְׁכַּ֤ב יְהֽוֹשָׁפָט֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵר֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו בְּעִ֖יר דָּוִ֣ד אָבִ֑יו וַיִּמְלֹ֛ךְ יְהוֹרָ֥ם בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃אֲחַזְיָ֣הוּ בֶן־אַחְאָ֗ב מָלַ֤ךְ עַל־יִשְׂרָאֵל֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן בִּשְׁנַת֙ שְׁבַ֣ע עֶשְׂרֵ֔ה לִיהוֹשָׁפָ֖ט מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַיִּמְלֹ֥ךְ עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁנָתָֽיִם׃וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֵּ֗לֶךְ בְּדֶ֤רֶךְ אָבִיו֙ וּבְדֶ֣רֶךְ אִמּ֔וֹ וּבְדֶ֙רֶךְ֙ יָרָבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֔ט אֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃וַֽיַּעֲבֹד֙ אֶת־הַבַּ֔עַל וַיִּֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה ל֑וֹ וַיַּכְעֵ֗ס אֶת־יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה אָבִֽיו׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט

כיצד יתכן שיהושפט המלך הצדיק התחבר עם מלכי ישראל הרשעים?

הקדמה

יהושפט מלך יהודה היה מהמלכים הצדיקים. הפסוק המרכזי המסכם את מעשיו הוא:

וילך בכל דרך אסא אביו, לא סר ממנו, לעשות הישר בעיני ד'.
(מל"א כב, מג)

בספר מלכים מסופר עליו במספר מקומות, ובהם מתוארת עזרתו לאחאב מלך ישראל במלחמתו בארם (מל"א כב, א-מ) וליהורם מלך ישראל במלחמתו במואב (מל"ב פ"ג), והיחידה המתמקדת בו מופיעה בספר מלכים א' פרק כ"ב פסוקים מ"א-נ"א.

כך נאמר בה:

מא. ויהושפט בן אסא מָלַך על יהודה, בשנת ארבע לאחאב מֶלֶך ישראל.
מב. יהושפט בן שלֹשים וחמש שנה במלכו, ועשרים וחמש שנה מלך בירושלם, ושם אמו עזובה בת שִלְחִי.
מג. וילך בכל דרך אסא אביו, לא סר ממנו, לעשות הישר בעיני ד'.
מד. אך הבמות לא סרו, עוד העם מְזַבְּחים ומְקַטְּרים בבמות.
מה. וַיַשְלֵם יהושפט עם מלך ישראל.
מו. ויתר דברי יהושפט וגבורתו אשר עשה ואשר נלחם, הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה.
מז. ויתר הקָדֵש אשר נשאר בימי אסא אביו, בִּעֵר מן הארץ.
מח. ומלך אין באדום, נִצָב מלך.
מט. יהושפט עשה אניות תרשיש ללכת אופירה לזהב, ולא הלך, כי נשברו אניות בעציון גבר.
נ. אז אמר אחזיהו בן אחאב אל יהושפט: ילכו עבדי עם עבדיך באניות, ולא אבה יהושפט.
נא. וישכב יהושפט עם אבֹתיו, ויקָבֵר עם אבֹתיו בעיר דוד אביו, וימלֹך יהורם בנו תחתיו.

השאלות

על פסוקים אלו לא שאלו המפרשים שאלות מיוחדות.

גם שלושת הפרשנים שהקדימו בדרך כלל שאלות לפירושיהם, האברבנאל, האלשיך הקדוש והמלבי"ם, לא שאלו שום שאלה על יחידה זו.

אבל נראה שיש לשאול עליה שתי שאלות כלליות: שאלה אחת ערכית, ושאלה אחת על המבנה.

השאלה הערכית היא על פסוק מ"ה: "וַיַשְלֵם יהושפט עם מלך ישראל". האם פסוק זה נאמר כשבח ליהושפט, או כביקורת עליו?

השאלה על המבנה היא: בכל המלכים שנזכרו לפניו ולאחריו נאמר הפסוק המסכם: "ויתר דברי ... אשר עשה, הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ..." בפסוק האחרון המתאר את אותו המלך, או בפסוק שלפני האחרון (עיין במל"א יא, מא; יד, יט; יד, כט; טו, ז; טו, לא; טז, ה;טז, יד; טז, כ; טז, כז; כב, לט ועוד). והדבר מובן, כיון שהסיכום נעשה בסוף תיאור מעשיו, וסמוך לתיאור מותו. אבל ביהושפט מופיע הפסוק: "ויתר דברי יהושפט וגבורתו אשר עשה ואשר נלחם, הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה", ממש באמצע היחידה: חמישה פסוקים לפניו, וחמישה פסוקים אחריו! מדוע?

א. האם פסוק מ"ה נאמר כשבח ליהושפט, או כביקורת עליו?

שאל הרד"ק על פסוק מ"ה:

וטעם הספור הזה, כי נודע זה שהשלים עמו, שהרי עזרו, כל שכן שהיה בשלום עמו!

כלומר: בכל הפרק מסופר שיהושפט יצא למלחמה ביחד עם אחאב נגד ארם, ואם כן פשוט שהוא השלים עמו, ומה בא הנביא לחדש כאן?

ענה הרד"ק:

אלא טעם הסיפור הזה, וכתבו אותו אחר: 'אך הבמות לא סרו', אמר: ועוד רעה אחרת נמצא בו - שהשלים עם מלך ישראל ועזרו, כמו שאמר לו הנביא: 'הלרשע לעזור ולשונאי ד' תאהב'.

כלומר: הפסוק בא להדגיש שמעשהו זה של יהושפט היה מעשה רע, ולכן הוא בא בצמוד לרעה אחרת שהיתה במלכות יהושפט - שהבמות לא סרו.

הפסוק שהביא הרד"ק מופיע בספר דברי הימים (ב יט, ב), והוא נאמר אחרי שיהושפט חזר מהמלחמה עם אחאב ברמות גלעד, וכך נאמר בו: "ויצא אל פניו יהוא בן חנני החֹזֶה, ויאמר אל המלך יהושפט: הֲלָרָשָע לַעְזֹר וּלְשֹׂנְאֵי ד' תֶאֱהָב? ובזאת עליך קצף מלפני ד'"!

כלומר: לא רק שהיתה כאן תוכחה מפי נביא ליהושפט, אלא הנביא גם אמר לו שבמעשהו זה היה עליו קצף מאת ד'!

יש לשאול: כיצד יתכן שיהושפט המלך הצדיק עשה רע, והתחבר לאחאב המלך הרשע?

לכאורה ניתן לשאול כך גם לגבי אי הסרת הבמות. אבל יש הבדל בין אי הסרת הבמות, ששם הוא לא עשה מעשה רע, אלא רק נמנע מלעשות מעשה טוב, לבין התחברותו עם אחאב, שבה הוא עשה מעשה רע! (ועל אי הסרת הבמות עיין בהרחבה במאמרי על חזקיהו מלך יהודה והסרת הבמות).

השאלה גְדֵלה עוד יותר כאשר אנו מתבוננים בספר דברי הימים, ורואים שם, שאחרי התוכחה שאמר הנביא יהוא בן חנני ליהושפט על התחברותו לאחאב, הוסיף יהושפט והתחבר גם עם אחזיהו, בנו של אחאב!

כך נאמר שם בספר דברי הימים (ב פרק כ'):

לה. ואחרי כן אֶתחבר יהושפט מלך יהודה עם אחזיה מלך ישראל, הוא הרשיע לעשות.
לו. ויחברהו עמו לעשות אניות ללכת תרשיש, ויעשו אניות בעציון גבר.
לז. ויתנבא אליעזר בן דוֹדָוָהו ממָרֵשָה על יהושפט לאמר: כהתחברך עם אחזיהו פרץ ד' את מעשיך. וישברו אניות, ולא עצרו ללכת אל תרשיש.

גם כאן הנביא הוכיח אותו על התחברותו עם מלך ישראל!

והנה, למרבה הפלא, שב יהושפט והתחבר גם עם יהורם, שמלך אחרי אחזיה!

כך נאמר בספר מלכים (ב ג, ו-ז):

ויצא המלך יהורם ביום ההוא משֹמרון ויפקֹד את כל ישראל.
וילך וישלח אל יהושפט מלך יהודה לאמר: מלך מואב פשע בי. התלך אתי אל מואב למלחמה?
ויאמר: אעלה. כמוני כמוך, כעמי כעמך, כסוסי כסוסיך.

כיצד יתכן שיהושפט, המלך הצדיק, התחבר לשלושת מלכי ישראל הרשעים? ועוד אחרי שתי תוכחות של נביאים על כך!

ב. כיצד יתכן שיהושפט, המלך הצדיק, התחבר לשלושת מלכי ישראל הרשעים?

ועוד אחרי שתי תוכחות של נביאים על כך!

כדי לענות על השאלה יש להתבונן תחילה במה שקרה במלחמת יהורם ויהושפט במואב.

כך נאמר שם (במלכים ב פרק ג'):

ט. וילך מלך ישראל ומלך יהודה ומלך אדום, וַיָסֹבּו דרך שבעת ימים, ולא היה מים למחנה ולבהמה אשר ברגליהם.
י. ויאמר מלך ישראל: אהה, כי קרא ד' לשלשת המלכים האלה לתת אותם ביד מואב.
יא. ויאמר יהושפט: האין פה נביא לד' ונדרשה את ד' מאותו?
ויען אחד מעבדי מלך ישראל ויאמר: פה אלישע בן שפט, אשר יצק מים על ידי אליהו.
יב. ויאמר יהושפט: יש אותו דבר ד'. וירדו אליו מלך ישראל ויהושפט ומלך אדום.
יג. ויאמר אלישע אל מלך ישראל: מה לי וָלָךְ? לֵךְ אל נביאי אביך, ואל נביאי אמך.
ויאמר לו מלך ישראל: אל, כי קרא ד' לשלשת המלכים האלה, לתת אותם ביד מואב.
יד. ויאמר אלישע: חי ד' צב-אות אשר עמדתי לפניו, כי לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נֹשֵׂא, אם אביט אליך ואם אראך.
טו. ועתה קחו לי מנגן, והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ד'.
טז. ויאמר: כה אמר ד': עָשֹׂה הנחל הזה גבים גבים.
יז. כי כה אמר ד': לא תראו רוח ולא תראו גשם, והנחל ההוא יִמָּלֵא מים, וּשְתיתם אתם ומקניכם ובהמתכם.
יח. ונָקַל זאת בעיני ד', ונתן את מואב בידכם.

לכאורה היינו חושבים שהנביא אלישע יגער ביהושפט, ויאמר לו: הלא כבר הוכיחו אותך שני נביאים על התחברותך עם מלכי ישראל, ומדוע אתה חוזר ומתחבר עמהם?

אבל מה שקרה הוא ההיפך: לא רק שאלישע לא גער ביהושפט, אלא הוא אמר שבזכות יהושפט הוא מוכן להינבא עליהם (יד), וניבא להם שד' יעשה להם ניסים: הם גם לא ימותו בצמא, והם גם ינצחו את מואב!

מדוע?

נראה לענות על כך שיהושפט רצה להחזיר את מלכי ישראל בתשובה, ולכן התחבר עמהם.

גם אחרי שהנביא גער בו על התחברותו עם אחאב, חשב יהושפט שהגערה היתה רק מפני שאחאב כבר מלך עשרים ושתים שנה, והיה שקוע בחטא זמן רב, וקשה היה להחזירו בתשובה. אבל את אחזיה, שרק עכשיו עלה למלכות, חשב יהושפט שהוא יוכל להחזיר בתשובה אם יתחבר אתו, ולכן התחבר אתו למרות הגערה הראשונה על התחברותו עם אחאב.

ואף על פי שהנביא גער בו גם על התחברותו זאת עם אחזיה, חשב יהושפט שהגערה היתה מפני שאחזיה גם הוא הרשיע כמו אביו אחאב, אבל עם יהורם, שחזר בתשובה במדה מסוימת, אפשר להתחבר.

ואכן, אלישע, לא רק שלא גער בו על התחברותו עם יהורם, אלא, כאמור, עוד אמר שהוא מנבא להם בזכות יהושפט, ובישר להם שהם יזכו לנסים גדולים!

1. היכן רואים שיהורם חזר בתשובה לעומת אחאב ואחזיה?

על אחאב נאמר (מלכים א פרק ט"ז):

כט. ואחאב בן עמרי מָלַך על ישראל בשנת שלֹשים ושמֹנה שנה לאסא מֶלֶך יהודה, וימלֹך אחאב בן עמרי על ישראל בשֹׁמרון עשרים ושתים שנה.
ל. ויעש אחאב בן עמרי הרע בעיני ד', מכל אשר לפניו.
לא. ויהי הנקל לכתו בחטאות ירבעם בן נבט, ויקח אשה את איזבל בת אתבעל מלך צידֹנים, וילך ויעבֹד את הבעל וישתַחוּ לו.
לב. ויקֶם מזבח לבעל, בית הבעל אשר בנה בשֹׁמרון.
לג. ויעש אחאב את האשרה, ויוסף אחאב לעשות להכעיס את ד' אלקי ישראל מכל מלכי ישראל אשר היו לפניו.

על אחזיה נאמר (מלכים א פרק כ"ב):

נב. אחזיהו בן אחאב מָלַך על ישראל בשֹׁמרון בשנת שבע עשרה ליהושפט מֶלֶך יהודה, וימלֹך על ישראל שנתים.
נג. ויעש הרע בעיני ד' וילך בדרך אביו, ובדרך אמו, ובדרך ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל.
נד. ויעבֹד את הבעל וישתחוה לו, ויכעֵס את ד' אלקי ישראל, ככל אשר עשה אביו.

על יהורם נאמר (מלכים ב פרק ג'):

א. ויהורם בן אחאב מָלַך על ישראל בשֹׁמרון בשנת שמֹנה עשרה ליהושפט מֶלֶך יהודה, וימלֹך שתים עשרה שנה.
ב. ויעשה הרע בעיני ד', רק לא כאביו וכאמו, ויסַר את מצבת הבעל אשר עשה אביו.
ג. רק בחטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל דָבֵק, לא סר ממנה.

אם כן רואים שיהורם חזר בתשובה לעומת אחאב ואחזיה, ולכן יהושפט התחבר עמו, ואלישע לא גער בו על כך!

2. ראיה לכך שיהושפט שמע בקול הנביא

יש להביא ראיה לדברינו, שיהושפט לא עבר על דברי הנביאים שגערו בו על התחברותו למלכי ישראל הרשעים, ממה שמצאנו סתירה לכאורה בענין התחברותו עם אחזיה.

בפרקנו כתוב:

מט. יהושפט עשה אניות תרשיש ללכת אופירה לזהב, ולא הלך, כי נשברו אניות בעציון גבר.
נ. אז אמר אחזיהו בן אחאב אל יהושפט: ילכו עבדי עם עבדיך באניות, ולא אבה יהושפט.

לעומת זאת בספר דברי הימים (ב פרק כ') כתוב:

לה. ואחרי כן אֶתחבר יהושפט מלך יהודה עם אחזיה מלך ישראל, הוא הרשיע לעשות.
לו. ויחברהו עמו לעשות אניות ללכת תרשיש, ויעשו אניות בעציון גבר.
לז. ויתנבא אליעזר בן דוֹדָוָהו ממָרֵשָה על יהושפט לאמר: כהתחברך עם אחזיהו פרץ ד' את מעשיך. וישברו אניות, ולא עצרו ללכת אל תרשיש.

יש לשאול: האם יהושפט התחבר עם אחזיה בענין האוניות לתרשיש?

כתב הרד"ק:

ומפני שנתחבר באניות עם מלך ישראל שהיה רשע נשברו, כמו שכתוב בדברי הימים: 'בהתחברך עם אחזיהו...' לפיכך כשאמר לו אחזיהו שיתחבר עמו פעם שנית באניות - 'ולא אבה יהושפט'.

וכן כתב הרלב"ג:

וכבר זכר בספר דברי הימים כי מפני שנתחבר בהם עם אחזיהו פרץ ד' יתברך מעשיו, ולזה לא הסכים יהושפט שילכו עוד עבדיו עם עבדי אחזיה.

הוסיף והדגיש האלשיך הקדוש (מט): "'יהושפט עשה אניות תרשיש ללכת אופירה לזהב, ולא הלך', על כי כבר הראשונות 'נשברו לו אניות בעציון גבר' בלכתם תרשישה. ולמה לא הלך? שאם נשברו הראשונות - לא יחויב להישבר השניות! לזה אמר: תדע למה: כי 'אז אמר אחזיהו' הרשע, 'בן אחאב': 'עבדי ילכו עם עבדיך באניות' ראשונות, שעל כן בהתחברו אליו נשברו, על כן: 'לא אבה יהושפט' בשניה, ועל כן היה מה שלא הלך יהושפט אחרי כן, כי ראה וקבל מוסר. וזה הפירוש יראה מוכרח על פי הנראה בדברי הימים".

ממה שראינו שיהושפט קיבל את דברי הנביא שגער בו על התחברותו עם אחזיה, והפסיק את התחברותו עם אחזיה, נראה שגם הליכתו עם יהורם לא היתה בניגוד לדברי הנביא.

ג. מדוע הפסוק "ויתר דברי יהושפט... הלא הם כתובים על ספר דברי הימים" מופיע באמצע היחידה?

1. הסבר על פי מה שלמדנו עד כה

לפי מה שראינו שיהושפט התחבר עם שלושת מלכי ישראל שהיו בימיו, ניתן לומר שזה היה דבר מרכזי בחייו, ולכן הפסוק "ויתר דברי יהושפט", שמהוה סיכום, כתוב אחרי הפסוק "וישלם יהושפט עם מלך ישראל".

2. הסבר על פי דברי חז"ל

נראה לומר הסבר נוסף על פי מה שהסבירו חז"ל ביחס לנקודה נוספת במלכותו של יהושפט.

בספר מלכים ב' פרק א' פסוק י"ז נאמר:

וימת [אחזיה]... וימלך יהורם תחתיו, בשנת שתים ליהורם בן יהושפט מלך יהודה, כי לא היה לו בן.

ובפרק ג' פסוק א' נאמר:

ויהורם בן אחאב מלך על ישראל בשמרון, בשנת שמנה עשרה ליהושפט מלך יהודה, וימלך שתים עשרה שנה.

הפסוק השני מובן, שכן אחזיהו מלך בשנת שבע עשרה ליהושפט, ומלך שנתיים (מל"א כב, נב), שהן מקוטעות, ולכן יהורם, שמלך אחריו, מלך בשנת שמונה עשרה ליהושפט. אבל הפסוק הראשון שאומר שיהורם מלך בשנת שתים ליהורם בן יהושפט קשה מאד, שכן יהושפט מלך עשרים וחמש שנה (מל"א כב, מב)!

אכן עמדו על הדבר חז"ל במדרש "סדר עולם" (פי"ז) ובתוספתא בסוטה (פי"ב ה"ב), והובאו דבריהם ברש"י וברד"ק.

כך כתב רש"י (מל"ב א, יז):

בשנת שתים ליהורם בן יהושפט - אפשר לומר כן? והלא מלך בשנת י"ט ליהושפט, שהרי אחזיה מלך בי"ז, ומלך שנתים! ובסמוך נמי כתיב: 'בשנת שמונה עשרה ליהושפט מלך יהודה' (ג, א), ויהושפט מלך עשרים וחמש שנים קודם שמלך יהורם בנו!
אלא ראוי היה יהושפט ליהרג ברמות גלעד, ובשכר שזעק תלה לו שבע שנים, ומאותה שעה הוא מונה לבנו.

וכן כתב הרד"ק (שם) ביתר הרחבה:

בשנת שתים ליהורם בן יהושפט - ...וב'סדר עולם': 'בשנת שתים ליהורם בן יהושפט' - אפשר לומר כן? והלא הוא מלך משנת שמונה עשרה ליהושפט!
אלא לענין שנאמר: 'ויזעק יהושפט, וד' עזרו, ויסיתם אלקים ממנו' (דהי"ב יח, לא) - ראוי היה יהושפט ליהרג באותה שעה, לפי שהיה עוזר לרשע, ובשכר שזעק - תלה לו הא-ל שבע שנים, ועלו לבנו.

אם כן הפסוק במנותו ליהורם בן יהושפט רומז לכך שיהושפט היה ראוי למות ברמות גלעד במלחמה עם אחאב.

על פי זה נראה להסביר את מיקומו של הפסוק: "ויתר דברי יהושפט וגבורתו אשר עשה ואשר נלחם, הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה", ממש באמצע היחידה: כיון שכאן, בהתחברותו עם אחאב מלך ישראל, ראוי היה יהושפט למות, ולכן כאילו כבר נגמרה היחידה שעוסקת בו. ומה שנרמז במנין השנים נרמז גם כן במיקום הפסוק המסכם את מלכותו.

סיכום

א. נקודה מרכזית במעשיו של יהושפט מלך יהודה, ביחס למלכי יהודה האחרים, היתה התחברותו עם שלושת מלכי ישראל שהיו בימיו: אחאב, אחזיה ויהורם.

  1. על ההתחברות עם שני המלכים הראשונים, גערו בו הנביאים.
  2. אחרי שהנביא גער בו על התחברותו עם אחזיה קיבל יהושפט את תוכחתו, ולא הסכים להמשיך את השותפות עם אחזיה, למרות בקשתו.
  3. בהתחברותו עם יהורם זכה יהושפט לניסים.

ב. כיון שההתחברות עם שלושת מלכי ישראל היתה דבר מרכזי בחייו, לכן הפסוק שמהוה סיכום למעשיו כתוב אחרי הפסוק "וישלם יהושפט עם מלך ישראל".

ג. סיבה נוספת לכתיבת פסוק זה, שמהוה סיכום למעשיו, באמצע תיאור מעשיו, היא שכיון שיהושפט היה ראוי להיהרג במלחמה ברמות גלעד, לכן פסוק זה כתוב אחרי הפסוק "וישלם יהושפט עם מלך ישראל", כדי לרמוז שבגלל החברות זו הוא כמעט מת.

ד. כל כוונתו של יהושפט היתה לטובה, להחזיר את מלכי ישראל בתשובה, ולכן אף על פי שהוא היה ראוי להיהרג במלחמה ברמות גלעד, הוא לא נהרג.

ה. כמו כן למרות גערת הנביא הוא מסר את נפשו על החזרת מלכי ישראל בתשובה, והלך למלחמה נוספת עם יהורם מלך ישראל, כיון שיהורם היה פחות רשע משני המלכים הקודמים, ואפילו זכה לניסים במלחמה זו.

יהי רצון שכשם שלימדנו זכות על יהושפט, המלך הצדיק, כך ילמד ד' עלינו תמיד זכות, ונזכה בקרוב לביאת משיח צדקנו, שיחזיר את כל עם ישראל בתשובה שלמה.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך