תנ"ך על הפרק - שמואל ב כב - "ארדפה אויבי ואשמידם" / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

שמואל ב כב

285 / 929
היום

הפרק

וַיְדַבֵּ֤ר דָּוִד֙ לַֽיהוָ֔ה אֶת־דִּבְרֵ֖י הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֑את בְּיוֹם֩ הִצִּ֨יל יְהוָ֥ה אֹת֛וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹיְבָ֖יו וּמִכַּ֥ף שָׁאֽוּל׃וַיֹּאמַ֑ר יְהוָ֛ה סַֽלְעִ֥י וּמְצֻדָתִ֖י וּמְפַלְטִי־לִֽי׃אֱלֹהֵ֥י צוּרִ֖י אֶחֱסֶה־בּ֑וֹ מָגִנִּ֞י וְקֶ֣רֶן יִשְׁעִ֗י מִשְׂגַּבִּי֙ וּמְנוּסִ֔י מֹשִׁעִ֕י מֵחָמָ֖ס תֹּשִׁעֵֽנִי׃מְהֻלָּ֖ל אֶקְרָ֣א יְהוָ֑ה וּמֵאֹיְבַ֖י אִוָּשֵֽׁעַ׃כִּ֥י אֲפָפֻ֖נִי מִשְׁבְּרֵי־מָ֑וֶת נַחֲלֵ֥י בְלִיַּ֖עַל יְבַעֲתֻֽנִי׃חֶבְלֵ֥י שְׁא֖וֹל סַבֻּ֑נִי קִדְּמֻ֖נִי מֹֽקְשֵׁי־מָֽוֶת׃בַּצַּר־לִי֙ אֶקְרָ֣א יְהוָ֔ה וְאֶל־אֱלֹהַ֖י אֶקְרָ֑א וַיִּשְׁמַ֤ע מֵהֵֽיכָלוֹ֙ קוֹלִ֔י וְשַׁוְעָתִ֖י בְּאָזְנָֽיו׃ותגעשוַיִּתְגָּעַ֤שׁוַתִּרְעַשׁ֙ הָאָ֔רֶץ מוֹסְד֥וֹת הַשָּׁמַ֖יִם יִרְגָּ֑זוּ וַיִּֽתְגָּעֲשׁ֖וּ כִּֽי־חָ֥רָה לֽוֹ׃עָלָ֤ה עָשָׁן֙ בְּאַפּ֔וֹ וְאֵ֥שׁ מִפִּ֖יו תֹּאכֵ֑ל גֶּחָלִ֖ים בָּעֲר֥וּ מִמֶּֽנּוּ׃וַיֵּ֥ט שָׁמַ֖יִם וַיֵּרַ֑ד וַעֲרָפֶ֖ל תַּ֥חַת רַגְלָֽיו׃וַיִּרְכַּ֥ב עַל־כְּר֖וּב וַיָּעֹ֑ף וַיֵּרָ֖א עַל־כַּנְפֵי־רֽוּחַ׃וַיָּ֥שֶׁת חֹ֛שֶׁךְ סְבִיבֹתָ֖יו סֻכּ֑וֹת חַֽשְׁרַת־מַ֖יִם עָבֵ֥י שְׁחָקִֽים׃מִנֹּ֖גַהּ נֶגְדּ֑וֹ בָּעֲר֖וּ גַּחֲלֵי־אֵֽשׁ׃יַרְעֵ֥ם מִן־שָׁמַ֖יִם יְהוָ֑ה וְעֶלְי֖וֹן יִתֵּ֥ן קוֹלֽוֹ׃וַיִּשְׁלַ֥ח חִצִּ֖ים וַיְפִיצֵ֑ם בָּרָ֖קויהמםוַיָּהֹֽם׃וַיֵּֽרָאוּ֙ אֲפִ֣קֵי יָ֔ם יִגָּל֖וּ מֹסְד֣וֹת תֵּבֵ֑ל בְּגַעֲרַ֣ת יְהוָ֔ה מִנִּשְׁמַ֖ת ר֥וּחַ אַפּֽוֹ׃יִשְׁלַ֥ח מִמָּר֖וֹם יִקָּחֵ֑נִי יַֽמְשֵׁ֖נִי מִמַּ֥יִם רַבִּֽים׃יַצִּילֵ֕נִי מֵאֹיְבִ֖י עָ֑ז מִשֹּׂ֣נְאַ֔י כִּ֥י אָמְצ֖וּ מִמֶּֽנִּי׃יְקַדְּמֻ֖נִי בְּי֣וֹם אֵידִ֑י וַיְהִ֧י יְהוָ֛ה מִשְׁעָ֖ן לִֽי׃וַיֹּצֵ֥א לַמֶּרְחָ֖ב אֹתִ֑י יְחַלְּצֵ֖נִי כִּי־חָ֥פֵֽץ בִּֽי׃יִגְמְלֵ֥נִי יְהוָ֖ה כְּצִדְקָתִ֑י כְּבֹ֥ר יָדַ֖י יָשִׁ֥יב לִֽי׃כִּ֥י שָׁמַ֖רְתִּי דַּרְכֵ֣י יְהוָ֑ה וְלֹ֥א רָשַׁ֖עְתִּי מֵאֱלֹהָֽי׃כִּ֥י כָל־משפטומִשְׁפָּטָ֖יולְנֶגְדִּ֑י וְחֻקֹּתָ֖יו לֹא־אָס֥וּר מִמֶּֽנָּה׃וָאֶהְיֶ֥ה תָמִ֖ים ל֑וֹ וָאֶשְׁתַּמְּרָ֖ה מֵעֲוֺנִֽי׃וַיָּ֧שֶׁב יְהוָ֛ה לִ֖י כְּצִדְקָתִ֑י כְּבֹרִ֖י לְנֶ֥גֶד עֵינָֽיו׃עִם־חָסִ֖יד תִּתְחַסָּ֑ד עִם־גִּבּ֥וֹר תָּמִ֖ים תִּתַּמָּֽם׃עִם־נָבָ֖ר תִּתָּבָ֑ר וְעִם־עִקֵּ֖שׁ תִּתַּפָּֽל׃וְאֶת־עַ֥ם עָנִ֖י תּוֹשִׁ֑יעַ וְעֵינֶ֖יךָ עַל־רָמִ֥ים תַּשְׁפִּֽיל׃כִּֽי־אַתָּ֥ה נֵירִ֖י יְהוָ֑ה וַיהוָ֖ה יַגִּ֥יהַּ חָשְׁכִּֽי׃כִּ֥י בְכָ֖ה אָר֣וּץ גְּד֑וּד בֵּאלֹהַ֖י אֲדַלֶּג־שֽׁוּר׃הָאֵ֖ל תָּמִ֣ים דַּרְכּ֑וֹ אִמְרַ֤ת יְהוָה֙ צְרוּפָ֔ה מָגֵ֣ן ה֔וּא לְכֹ֖ל הַחֹסִ֥ים בּֽוֹ׃כִּ֥י מִי־אֵ֖ל מִבַּלְעֲדֵ֣י יְהוָ֑ה וּמִ֥י צ֖וּר מִֽבַּלְעֲדֵ֥י אֱלֹהֵֽינוּ׃הָאֵ֥ל מָעוּזִּ֖י חָ֑יִל וַיַּתֵּ֥ר תָּמִ֖יםדרכודַּרְכִּֽי׃מְשַׁוֶּ֥הרגליורַגְלַ֖יכָּאַיָּל֑וֹת וְעַ֥ל בָּמוֹתַ֖י יַעֲמִדֵֽנִי׃מְלַמֵּ֥ד יָדַ֖י לַמִּלְחָמָ֑ה וְנִחַ֥ת קֶֽשֶׁת־נְחוּשָׁ֖ה זְרֹעֹתָֽי׃וַתִּתֶּן־לִ֖י מָגֵ֣ן יִשְׁעֶ֑ךָ וַעֲנֹתְךָ֖ תַּרְבֵּֽנִי׃תַּרְחִ֥יב צַעֲדִ֖י תַּחְתֵּ֑נִי וְלֹ֥א מָעֲד֖וּ קַרְסֻלָּֽי׃אֶרְדְּפָ֥ה אֹיְבַ֖י וָאַשְׁמִידֵ֑ם וְלֹ֥א אָשׁ֖וּב עַד־כַּלּוֹתָֽם׃וָאֲכַלֵּ֥ם וָאֶמְחָצֵ֖ם וְלֹ֣א יְקוּמ֑וּן וַֽיִּפְּל֖וּ תַּ֥חַת רַגְלָֽי׃וַתַּזְרֵ֥נִי חַ֖יִל לַמִּלְחָמָ֑ה תַּכְרִ֥יעַ קָמַ֖י תַּחְתֵּֽנִי׃וְאֹ֣יְבַ֔י תַּ֥תָּה לִּ֖י עֹ֑רֶף מְשַׂנְאַ֖י וָאַצְמִיתֵֽם׃יִשְׁע֖וּ וְאֵ֣ין מֹשִׁ֑יעַ אֶל־יְהוָ֖ה וְלֹ֥א עָנָֽם׃וְאֶשְׁחָקֵ֖ם כַּעֲפַר־אָ֑רֶץ כְּטִיט־חוּצ֥וֹת אֲדִקֵּ֖ם אֶרְקָעֵֽם׃וַֽתְּפַלְּטֵ֔נִי מֵרִיבֵ֖י עַמִּ֑י תִּשְׁמְרֵ֙נִי֙ לְרֹ֣אשׁ גּוֹיִ֔ם עַ֥ם לֹא־יָדַ֖עְתִּי יַעַבְדֻֽנִי׃בְּנֵ֥י נֵכָ֖ר יִתְכַּֽחֲשׁוּ־לִ֑י לִשְׁמ֥וֹעַ אֹ֖זֶן יִשָּׁ֥מְעוּ לִֽי׃בְּנֵ֥י נֵכָ֖ר יִבֹּ֑לוּ וְיַחְגְּר֖וּ מִמִּסְגְּרוֹתָֽם׃חַי־יְהוָ֖ה וּבָר֣וּךְ צוּרִ֑י וְיָרֻ֕ם אֱלֹהֵ֖י צ֥וּר יִשְׁעִֽי׃הָאֵ֕ל הַנֹּתֵ֥ן נְקָמֹ֖ת לִ֑י וּמוֹרִ֥יד עַמִּ֖ים תַּחְתֵּֽנִי׃וּמוֹצִיאִ֖י מֵאֹֽיְבָ֑י וּמִקָּמַי֙ תְּר֣וֹמְמֵ֔נִי מֵאִ֥ישׁ חֲמָסִ֖ים תַּצִּילֵֽנִי׃עַל־כֵּ֛ן אוֹדְךָ֥ יְהוָ֖ה בַּגּוֹיִ֑ם וּלְשִׁמְךָ֖ אֲזַמֵּֽר׃מגדילמִגְדּ֖וֹליְשׁוּע֣וֹת מַלְכּ֑וֹ וְעֹֽשֶׂה־חֶ֧סֶד לִמְשִׁיח֛וֹ לְדָוִ֥ד וּלְזַרְע֖וֹ עַד־עוֹלָֽם׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט

"ארדפה אויבי ואשמידם"

הקדמה

בפרקנו מופיעה שירת דוד. בדברי השירה נאמרו גם הפסוקים הבאים:

כא. יגמלני ד' כצדקתי, כבֹר ידי ישיב לי.
כב. כי שמרתי דרכי ד', ולא רשעתי מאלקי.
כג. כי כל משפטו משפטיו לנגדי, וחקתיו לא אסור ממנה.
כד. ואהיה תמים לו, ואשתמרה מעוני.
כה. וישב ד' לי כצדקתי, כבֹרי לנגד עיניו.
כט. כי אתה נירי ד', וד' יגיה חשכי.
ל. כי בכה ארוץ גדוד, באלקי אדלג שור.
לא. הא-ל תמים דרכו, אמרת ד' צרופה, מגן הוא לכל החסים בו.
לב. כי מי א-ל מבלעדי ד', ומי צור מבלעדי אלקינו.
לג. הא-ל מעוזי חיל, ויתר תמים דרכו דרכי.
לד. משוה רגליו רגלי כאילות, ועל במותי יעמדני.
לה. מלמד ידי למלחמה, ונחת קשת נחושה זרעתי.
לו. ותתן לי מגן ישעך, וענתך תרבני.
לז. תרחיב צעדי תחתני, ולא מעדו קרסלי.
לח. ארדפה איבי ואשמידם, ולא אשוב עד כלותם.

בדברי המדרש נאמר הסבר לחלק מהפסוקים הללו, והמפרשים הסבירו פסוקים נוספים על פי המדרש.

א. דברי המדרש באיכה רבה

במדרש איכה רבה בפתיחתא ל' נאמר:

ארבעה מלכים היו, מה שתבע זה לא תבע זה, ואלו הן: דוד ואסא ויהושפט וחזקיהו.
דוד אמר: 'ארדוף אויבי ואשיגם, ולא אשוב עד כלותם' (תהלים יח, לח). אמר לו הקדוש ברוך הוא: אני עושה כן, הדא הוא דכתיב: 'ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם' (שמ"א ל, יז).
מהו 'למחרתם'? ר"י בן לוי אמר: לשני לילות ויום אחד.
היה הקדוש ברוך הוא מאיר לו בלילות בזיקין וברקים, כמה דתנינן תמן: 'על הזיקין ועל הזועות ועל הברקים' (ברכות פ"ט מ"ב). הדא הוא דכתיב: 'כי אתה תאיר נרי, ד' אלקי יגיה חשכי' (תהלים יח, כט).
עמד אסא ואמר: אני אין בי כח להרוג להם, אלא אני רודף אותם, ואתה עושה.
אמר לו: אני עושה, שנאמר: 'וירדפם אסא' וגו' (דהי"ב יד, יב). 'לפני אסא' אין כתיב כאן, אלא 'לפני ד' ולפני מחנהו'.
עמד יהושפט ואמר: אני אין בי כח לא להרוג ולא לרדוף, אלא אני אומר שירה ואתה עושה.
אמר לו הקדוש ברוך הוא: אני עושה, שנאמר: 'ובעת החלו ברנה ותהלה' וגו' (שם כ, כב).
עמד חזקיהו ואמר: אני אין בי כח לא להרוג ולא לרדוף ולא לומר שירה, אלא אני ישן על מטתי ואתה עושה. אמר לו הקדוש ברוך הוא: אני עושה, שנאמר: 'ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ד', ויך במחנה אשור' (מל"ב יט, לה).

יש לציין שהמדרש הביא את הפסוקים משירת דוד כפי שהיא מופיעה בספר תהלים (פרק י"ח), ולא כפי שהיא מופיעה בפרקנו, אבל הכוונה היא לאותה שירה כמובן.

ב. מדוע דרשו את הפסוקים דווקא על מלחמת דוד בעמלק?

יש לשאול על המדרש שאלות רבות, ועל המובא מפרקנו יש לשאול: מדוע דרשו את הפסוקים שאמר דוד דווקא על מלחמתו בעמלק (שמואל א פרק ל')?

ראשית יש להסביר שהמדרש עצמו הסביר שבשירה נאמר: "כי אתה תאיר נרי, ד' אלקי יגיה חשכי", ובמלחמת דוד בעמלק נאמר: "ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם" (שמ"א ל, יז).

עוד פירש המהרז"ו שם:

'כי אתה תאיר נרי, ד' אלקי יגיה חשכי, כי בך ארוץ גדוד' - היינו מלחמת עמלק, שנקרא 'גדוד', כמו שאמר: 'ארדוף אחרי הגדוד הזה?' (שמ"א ל, ח), 'התורדני אל הגדוד?' (שם, טו).

עוד נראה להוסיף שבשירה נאמר: "ארדוף אויבי ואשיגם", ובמלחמת דוד בעמלק נאמר: "ארדף אחרי הגדוד הזה, האשיגנו?" (שמואל א ל, ח), וכן: "רדף, כי השג תשיג" (שם).

ג. מי יותר משובח?

יש לשאול: מי יותר משובח מבין ארבעת המלכים - דוד שרדף אחרי אויביו, או חזקיהו שישן על מיטתו, וד' הכה את כל אויביו?

בדבר זה נחלקו המפרשים:

1. הסבר "אור החיים" הקדוש

על הפסוק "ד' ילחם לכם ואתם תחרישון" (שמות יד, יד) כתב "אור החיים" הקדוש:

...עוד ירצה 'ילחם לכם', כי לא לעזרה לבד יהיה להם במלחמה, אלא הוא יערוך כל המלחמה.
ואומרו: 'ואתם תחרישון' יתבאר על דרך אומרם ז"ל (פתיחתא דאיכה רבתי ל): 'ארבעה צדיקים, מה ששאל זה לא שאל זה', וחלוקה המעולה שבכולן הוא מה ששאל חזקיה, שאמר: 'אני אין בי כח, לא להרוג ולא לרדוף ולא להתפלל, אלא אני ישן על מטתי ואתה עושה', וכן עשה ד', דכתיב: 'ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ד', ויך במחנה אשור' (מל"ב יט, לה), והיא המדריגה שאמר משה: 'ואתם תחרישון', פירוש: אפילו בתפילה, אם אין בכם כח, כמאמר חזקיה, תחרישון, והוא ילחם לכם".

כעין זה כתב גם ה"צפנת פענח" (לרבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה, תלמיד הבעש"ט, בעל ה"תולדות יעקב יוסף") על אותו פסוק.

2. הסבר ה"ענף יוסף" על המדרש רבה וה"מסילת ישרים"

לעומתם כתב ה"ענף יוסף" על המדרש רבה שם:

מה שתבע זה לא תבע זה - הכוונה דבנצחון ישראל לאויביהם היו ארבע מעלות זו על זו:
דמי שכוחו גדול ושלם ביותר, זכה לנקום מאויביו בידיו, ורדף אותם והכה בהם הוא בעצמו.
ומי שלא היה בו כח וזכות גדול, זכה על כל פנים לרדיפה אחריהם, אף על פי שבאמת הם נופלים לפני הקב"ה, מכל מקום, מפני שיצא ורדף אחריהם נראה כאילו כוחו ועוצם ידו עשה בהם.
ועוד יש שלא היה זכותם גדול כמו אלו, ולא נצחו אפילו ברדיפה, רק על ידי רנה ותפילה, ומכל מקום מעלה יש לו מה שנענה בתפילתו.
אבל מדרגה התחתונה שבהם הוא שיש שנעשה להם נס בעודם ישנים על מיטתם, ולא עשו שום פעולה, דזה מורה שלא עשה הקב"ה כי אם למענו ולמען שמו הגדול.

כעין זה כתב גם ה"מסילת ישרים" (פרק י):

ואמרו זכרונם לברכה שדוד היה נזהר ומנקה עצמו נקיון גמור מכל אלה, ועל כן היה הולך למלחמה בבטחון חזק, והיה שואל: 'ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם' (תהלים יח, לח), מה שלא שאלו יהושפט אסא וחזקיה, לפי שלא היו מנוקים כל כך. והוא מה שאמר הוא עצמו בתוך דבריו: 'יגמלני ד' כצדקי, כבור ידי ישיב לי' (שם, כא). ואמר עוד: 'וישב ד' לי כצדקי, כבור ידי לנגד עיניו' (שם, כה), והוא הבור והנקיון הזה שזכרנו. ואז חזר ואמר: 'כי בך ארוץ גדוד וגו' (שם, ל), ארדוף אויבי ואשיגם' (שם, לח). והוא עצמו אמר עוד: 'מי יעלה בהר ד' ומי יקום במקום קדשו? נקי כפים ובר לבב' (שם כד).

יש לציין שה"מסילת ישרים" התיחס לפסוקים נוספים בפרקנו, הפסוקים הראשונים המצוטטים בראש המאמר, והסביר שכולם קשורים לדברי דוד "ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם"!

יהי רצון שנשמור תמיד דרכי ד' ולא נסור מחוקיו, ונזכה לראות בביאת המלך המשיח, מזרעם של דוד, אסא, יהושפט, וחזקיהו, ובקיום בקשת דוד: "ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם".

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך