נאומו האחרון של שמואל ונאומי המנהיגים הקודמים
הקדמה
בפרקנו מופיע נאום ארוך של שמואל, הנאום האחרון שהוא אומר לעם.
יש לשאול מספר שאלות על נאום זה:
- מה מטרת הנאום?
- מדוע הוא נאמר דווקא עכשיו (אחרי ניצחון שאול על נחש)?
- האם הוא דומה לנאומי מנהיגים אחרים בעם ישראל?
א. מה מטרת הנאום?
נאמר בפסוק ז':
ועתה התיצבו, ואשפטה אתכם לפני ד', את כל צדקות ד' אשר עשה אתכם ואת אבותיכם.
הסביר רש"י:
ואשפטה אתכם - אתוכח עמכם.
הוסיף הרד"ק:
ואשפטה אתכם - כלומר: אהיה נשפט עמכם לפני ד' ביניכם ובין ד', כי הוא עשה עם אבותיכם ועמכם צדקות, ואתם עשיתם רעות.
הוסיף המלבי"ם:
ועתה - אחר שהתוכח עמהם על מה שחטאו נגדו, התחיל להתוכח על מה שחטאו נגד ד'. וזהו שאמר: 'ועתה התיצבו ואשפטה אתכם לפני ד'', לאמר מה מצאתם בו עול כי מאסתם במלכותו, זכרו את כל צדקות ד' אשר עשה אתכם ואת אבותיכם.
כעין זה פירש האברבנאל.
אם כן מטרת הנאום היא להוכיח את העם.
ב. מדוע נאמר הנאום דווקא עכשיו?
כתב רש"י בספר דברים (א, ג):
ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש - מלמד שלא הוכיחן אלא סמוך למיתה. ממי למד? מיעקב, שלא הוכיח את בניו אלא סמוך למיתה...
וכן יהושע לא הוכיח את ישראל אלא סמוך למיתה,
וכן שמואל, שנאמר: 'הנני ענו בי' (שמ"א יב, ג),
וכן דוד את שלמה בנו.
לפי רש"י, בעקבות חז"ל בספרי, כך דרכם של מנהיגי ישראל: הם מוכיחים את העם בסוף ימיהם!
אמנם יש להעיר ששמואל לא מת בסמוך לנאום זה, אלא שלש שנים אחר כך (זבחים קיח ע"ב), אלא שכעת הוא הפסיק להנהיג את ישראל, והעביר את ההנהגה לשאול. ועיין בסמוך.
ג. מטרה נוספת לנאום
רש"י בפרשת נצבים (דברים כט, יב) כתב מטרה נוספת לנאום.
כך כתב רש"י שם:
דבר אחר: 'אתם נצבים' - לפי שהיו ישראל יוצאין מפרנס לפרנס, ממשה ליהושע, לפיכך עשה אותם מצבה כדי לזרזם.
וכן עשה יהושע (כד, א): 'ויאסף יהושע את כל שבטי ישראל שכמה, ויקרא לזקני ישראל ולראשיו ולשפטיו ולשטריו, ויתיצבו לפני האלקים'.
וכן שמואל: 'התיצבו ואשפטה אתכם' (שמ"א יב, ז), כשיצאו מידו ונכנסו לידו של שאול.
כלומר: לפני שהמנהיג עוזב את ההנהגה הוא אומר לעם: "אתם נצבים", או: "התיצבו", ובכך הוא "עושה אותם מצבה". מה פירוש הדברים?
כתב ה"באר יצחק" על רש"י שם:
לפי שכבר הגיעה העת למוסרם לפרנס ומנהיג אחר, לזה אמר: 'אתם נצבים', שעם השתנות הפרנס, ואין כל הדעות שוות, בכל זאת עמדו והתיצבו בקדושתכם, כמצבת אבן שלא תמוט.
כלומר: המנהיג מחזק את העם שיתמידו בקיום המצוות, ויהיו חזקים כמו אבן.
ד. מטרה נוספת לנאום
חז"ל במדרש שמואל (סוף פרשה ט"ו) ובילקוט שמעוני כאן (רמז קטו) אמרו מטרה נוספת לנאום.
כך נאמר שם:
ועתה התיצבו ואשפטה אתכם (שמ"א יב, ז).
ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק: מגילת בית המקדש מסר הקדוש ברוך הוא בעמידה,
הדא הוא דכתיב: 'ואתה פה עמד עמדי' וגו' (דברים ה, כח),
עמד משה ומסרה ליהושע, הדא הוא דכתיב: 'קרא את יהושע, והתיצבו באהל מועד' (שם לא, יד),
עמד יהושע ומסרה לזקנים בעמידה, הדא הוא דכתיב: 'ויאסוף יהושע את כל שבטי ישראל שכמה... ויתיצבו לפני האלקים' (יהושע כד, א).
עמדו זקנים ומסרוה לנביאים בעמידה, הדא הוא דכתיב: 'ועתה התיצבו ואשפטה אתכם' (שמואל א יב, ז).
עמדו נביאים ומסרוה לדוד בעמידה, ולית ליה קריא.
עמד דוד ומסרה לשלמה בעמידה: 'ואתה ד' חנני והקימני, ואשלמה להם' (תהלים מא, יא).
ואומר: 'הכל בכתב מיד ד'' (דהי"א כח, יט) - מלמד שנתנה במסורת.
'עלי השכיל' (שם) - מלמד שנתנה ברוח הקודש.
כלומר: חז"ל מוסרים לנו שבאותם מעמדים גם מסרו המנהיגים המסיימים את תפקידם למנהיגים הבאים, את מגילת בית המקדש, כלומר: המגילה שבה תוכניות בית המקדש, וציוו אותם להעביר אותה הלאה, למנהיגים שיבואו אחריהם, עד שיגיע היום שבו יזכו לבנות את בית המקדש!
יהי רצון שנזכה בקרוב למנהיג המיוחל, מלך המשיח, ולבנין בית המקדש.