מדוע לא החזירו את ארון הברית למשכן בשובו משדה פלשתים?
הצגת הבעיה
בספר שמואל מסופר שכאשר יצאו ישראל למלחמה בפלשתים הם ניגפו במערכה, ומתו מהם כארבעת אלפים איש (שמ"א ד, ב). בעקבות זאת אמרו זקני ישראל: "למה נְגָפָנוּ ד' היום לפני פלשתים, נקחה אלינו מִשִלֹה את ארון ברית ד', ויבֹא בקרבנו ויֹשִענו מכף אֹיבינו" (שם, ג). העם שמע בקול הזקנים "וישלח העם שִלֹה, וישאו משם את ארון ברית ד' צבאות יֹשֵב הכרֻבים, ושם שני בני עלי עם ארון ברית האלקים, חפני ופינחס" (שם, ד). אולם בני ישראל ניגפו בשנית: "ותהי המכה גדולה מאד, ויפֹל מישראל שלֹשים אלף רגלי" (שם, י). לא רק שבני ישראל ניגפו, אלא גם שני בני עלי, חפני ופינחס, מתו, ואף ארון האלקים נלקח בשבי על ידי הפלשתים (שם, יא).
ארון ד' היה בשבי הפלשתים שבעה חודשים (שם ו, א), אבל הוא היכה בהם מכה גדולה (שם ה, א-יב), עד שהפלשתים נאלצו להחזירו לישראל (שם ו, א-יב).
כאשר הגיע הארון לבית שמש, הוא היכה גם בהם מכה גדולה (שמ"א ו, יט).
ויאמרו אנשי בית שמש: מי יוכל לעמֹד לפני ד' האלקים הקדוש הזה, ואל מי יעלה מעלינו. וישלחו מלאכים אל יושבי קרית יערים לאמר: הֵשִבוּ פלשתים את ארון ד', רדו העלו אֹתו אֲליכם. ויבֹאו אנשי קרית יערים, ויעלו את ארון ד', ויבִאו אֹתו אל בית אבינדב בגבעה, ואת אלעזר בנו קִדְּשוּ לשמֹר את ארון ד'. ויהי מיום שבת הארון בקרית יערים וירבו הימים ויהיו עשרים שנה.
(שמ"א ו, כ - ז, ב)
יש לשאול: מדוע לא החזירו אנשי בית שמש את ארון הברית למקום שממנו הוא נלקח - משכן שילה, אלא ביקשו מאנשי קרית יערים להעלות את ארון ד' אליהם? ומדוע השאירוהו אנשי קרית יערים וכל ישראל בבית אבינדב בקרית יערים עשרים שנה ולא העלוהו למשכן?
א. חורבן משכן שילה
מהנאמר בספר ירמיהו (ז, יב-יד) עולה שמשכן שילה חרב, ובספר תהלים (עח, נח-סו) מפורש שהיה זה במלחמה עם פלשתים שבה נלקח הארון בשבי הפלשתים, וכפי שהתבאר בפירוט במאמר בפ"ד: "מה קרה למשכן שילה ומדוע הדבר אינו כתוב בספר שמואל?", ממילא לא היה שייך להעלות אליו את הארון.
אבל עדיין יש לשאול: האם לאחר חורבן משכן שילה לא הקימו בני ישראל את המשכן בשום מקום אחר?
ב. המשכן בנוב ובגבעון
חז"ל אמרו שלאחר חורבן משכן שילה הוקם המשכן בנוב (זבחים פי"ד מ"ז ועוד). מנין למדו זאת?
פירש רש"י (זבחים קיב ע"ב ד"ה "באו לנוב וגבעון") שלמדו זאת מהפסוקים:
ויבא דוד נֹבֶה [לנוב] אל אחימלך הכהן... ויאמר דוד לאחימלך הכהן: המלך צִוַני דבר, ויאמר אלי: איש אל ידע מאומה... ועתה מה יש תחת ידך, חֲמִשָה לחם, תנה בידי... ויען הכהן את דוד ויאמר: אין לחם חֹל תחת ידי, כי אם לחם קֹדש יש... ויתן לו הכהן קֹדש, כי לא היה שם לחם, כי אם לחם הפנים המוסרים מלפני ד'.
(שמ"א כא, ב-ז)
כיון שמפורש בפסוק שלחם הפנים היה בנוב, ומקומו של לחם הפנים הוא על השולחן שבמשכן (שמות כה, ל; כו, לה), מוכח שהמשכן היה באותה תקופה בנוב, וזהו שכתוב כאן: "לחם הפנים המוסרים מלפני ד'".
פסוק זה נאמר אמנם מספר שנים לאחר חורבן שילה, ואם כן לא מוכח ממנו שהמשכן עבר לנוב מיד לאחר חורבן שילה. אך גם בזמן המתואר, שבו היה המשכן בנוב, היה הארון בקרית יערים, שכן הארון נשאר בקרית יערים כל ימי שמואל ושאול, עד השנה השמינית למלכות דוד (עיין בשמ"ב ה, ד-ז ו, א-ד), ובהגיע דוד לנוב עדיין מלך שאול (שמ"א כב, ו-יח). נוסף על כך חז"ל אמרו שלאחר חורבן משכן שילה מיד הוקם המשכן בנוב (זבחים קיח ע"ב). חוזרת אם כן השאלה מדוע לא העלו בני ישראל את הארון למשכן שהוקם בנוב.
חז"ל גם אמרו (שם) שלאחר חורבן משכן נוב עבר המשכן לגבעון. אם כן יש לשאול גם על זמן עמידת המשכן בגבעון: מדוע לא העלו בני ישראל את הארון למשכן בגבעון?
במאמר בפ"ד התבאר שהארון הוא עיקרו של המשכן, וכאשר הארון אינו במקומו - קדושת המשכן קטנה. לכן כנראה גם לא נזכרת בנביא שום התאספות ציבורית של עם ישראל במשכן בנוב.
לעומת זאת, שמואל הנביא ואחריו שאול המלך אספו את ישראל לגלגל "לכבוד הארון ואהל מועד שהיו שם מתחילה כשבאו לארץ. לפיכך היו מכבדים אותו המקום, אף על פי שעתה לא היה שם [לא המשכן ולא הארון], כי בנוב היה [המשכן]" (רד"ק שמ"א יא, יד).
לכן גם לא תיאר הנביא בספר שמואל את חורבן משכן שילה: כיון שחורבנו העיקרי של המשכן תואר בהרחבה, בלקיחת הארון על ידי הפלשתים!
מתוך כל האמור גדולה עוד יותר התמיהה מדוע לא העלו בני ישראל את הארון למשכן. שכן אם היעדרו של הארון מהמשכן גורם להפחתת קדושתו של המשכן, כיצד הסכימו בני ישראל להשאיר את הארון מחוץ למשכן?
בשו"ת "דבר שמואל" (לרבי שמואל ברבי אברהם אבוהב, שחי בין השנים ש"ע-תנ"ד, סימן שי"ד) הקשה:
כשנמצא [הארון] בקרית יערים... - מה טעם היתה ההבדלה ההיא בינו ובין המשכן ואהל מועד?.
וענה:
בודאי מסורת היתה בידם, והלכה למשה מסיני, בסוד נכמס, אין לנו להרהר עליה. אמנם פליאה דעת ממני סיבת זה וטעמו היכא רמיזא בדברי חז"ל.
ג. העלאת דוד את הארון לירושלים
יש לציין שאף על פי שהשאלה נשאלת בעיקרה על העלאת הארון מבית שמש לקרית יערים והשארתו שם, מכל מקום יש לשאול שאלה דומה גם על העלאת דוד את הארון לירושלים (שמ"ב פ"ו): מדוע לא העלהו דוד למשכן בגבעון?
שאלה זו כבר שאל הרד"ק (שמ"ב ו, יז):
ולמה לא הביא דוד את הארון לגבעון, שהיה שם אהל מועד?.
לשתי השאלות הללו התייחסו המפרשים, וענו תשובות רבות מכיוונים שונים. במאמר קצר זה נעסוק רק בשיטת הרד"ק.
ד. דוד ידע שבית המקדש יבנה בירושלים
כאמור, על העלאת הארון על ידי דוד לירושלים שאל הרד"ק (שמ"ב ו, יז):
ולמה לא הביא דוד את הארון לגבעון, שהיה שם אהל מועד?
ענה הרד"ק:
לפי שידע כי אהל מועד עתיד לבוא לירושלים, וחשב כי בימיו יהיה זה, והוא יבנה בית המקדש. לפיכך אחר שהביא הארון לירושלים שאל לנתן הנביא אם יבנה בית לד' (שם ז, ב). ונתן אמר לו: 'כל אשר בלבבך לך עשה' (שם, ג)! ומלבו אמר לו נתן זה, לא בנבואה. כי חשב בלבו כמו שחשב דוד כי הוא יבנה הבית.
הרד"ק ענה שדוד ידע שבית המקדש יבנה בירושלים, ולכן העלה אליה את הארון, מתוך כוונה לבנות בה גם את בית המקדש. אך הוא לא התייחס לשאלה מדוע השאירו שמואל וכל ישראל את הארון בקרית יערים, ותשובתו על העלאת הארון לירושלים אינה עונה על השאלה מדוע השאירו שמואל וכל ישראל את הארון בקרית יערים ולא העלוהו למשכן בנוב.
יש לשאול על דברי הרד"ק שלוש שאלות:
- מדוע הזדרז דוד להעלות את הארון לירושלים עוד לפני שהתחיל לבנות את בית המקדש? והרי בניית בית המקדש ארכה כשבע שנים (מל"א ו, לח)!
- מדוע לא העלה דוד גם את המשכן לירושלים כאשר מנע ד' ממנו לבנות את בית המקדש?
- הרד"ק לא התייחס כאמור, לשאלה מדוע השאירו שמואל וכל ישראל את הארון בקרית יערים ולא העלוהו למשכן בנוב, ותשובתו על העלאת הארון לירושלים אינה עונה על השאלה מדוע השאירו שמואל וכל ישראל את הארון בקרית יערים ולא העלוהו למשכן בנוב.
ה. דוד רצה לחנך את העם שבית המקדש יבנה בירושלים
על השאלה הראשונה - מדוע הזדרז דוד להעלות את הארון לירושלים עוד לפני שנבנה בית המקדש - נראה לומר שדוד רצה ללמד את בני ישראל על קדושתה של ירושלים (עיין זבחים נד ע"ב, בראשית רבה צט, א, רד"ק מל"א יב, כט, ורמב"ם ב"מורה נבוכים" ח"ג פמ"ה), שבה עתיד להיבנות בקרוב בית המקדש, ולכן העלה אליה את הארון עוד לפני שהתחיל לבנות את בית המקדש, ואף על פי שידע שמלאכת הבניה תארך שנים רבות: כדי לקבוע בלב כל ישראל שבית המקדש יבנה בירושלים.
על השאלה השניה - מדוע לא העלה דוד גם את המשכן לירושלים - נראה לומר שדוד רצה ללמד את בני ישראל שירושלים איננה רק מקום נוסף בין שאר המקומות שבהם עמד המשכן, אלא יבינו שירושלים היא מקומו של בית המקדש הנצחי!
ו. שמואל רצה לחנך את העם להשתוקק לבנין בית המקדש
על השאלה השלישית - מדוע לא העלה שמואל את הארון למשכן - נראה להסביר ששמואל השאיר את הארון מחוץ למשכן מפני ששמואל ידע על פי נבואת חנה (שמ"א ב, י) שכעת יקום מלך בישראל, ואז יגיע זמנה של מצות בנין בית המקדש, ולכן השאיר שמואל את הארון מחוץ למשכן, כדי שבני ישראל ירגישו בחיסרון שנוצר על ידי הפירוד בין המשכן ובין הארון, ועל ידי כך ישתוקקו לבנין בית המקדש.
סיכום וסיום
למדנו מדברי הרד"ק שדוד העלה את הארון לירושלים בשביל לחנך את העם להכיר בחשיבותה ובקדושתה של ירושלים, ולמדנו עוד מדבריו שניתן להשאיר את המשכן בקדושתו הנמוכה יחסית, באופן זמני, על מנת ליצור בעם ישראל את ההשתוקקות לבנין בית המקדש הנצחי.
על פי דרכו הסברנו ששמואל השאיר את הארון מחוץ למשכן כדי שבני ישראל ירגישו בחיסרון שנוצר על ידי הפירוד בין המשכן ובין הארון, ועל ידי כך ישתוקקו לבנין בית המקדש.
ו"ירושלים תבנה כשיכספו בני ישראל לה תכלית הכוסף, עד שיחוננו אבניה ועפרה" (ספר הכוזרי ה, כז).
[ועיין בהרחבה במאמר בשם זה בספרי "הדר הנביאים"]