תנ"ך על הפרק - שמואל א ד - איזה ארון יצא למלחמה נגד הפלשתים / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

שמואל א ד

236 / 929
היום

הפרק

וַיְהִ֥י דְבַר־שְׁמוּאֵ֖ל לְכָל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּצֵ֣א יִשְׂרָאֵל֩ לִקְרַ֨את פְּלִשְׁתִּ֜ים לַמִּלְחָמָ֗ה וַֽיַּחֲנוּ֙ עַל־הָאֶ֣בֶן הָעֵ֔זֶר וּפְלִשְׁתִּ֖ים חָנ֥וּ בַאֲפֵֽק׃וַיַּעַרְכ֨וּ פְלִשְׁתִּ֜ים לִקְרַ֣את יִשְׂרָאֵ֗ל וַתִּטֹּשׁ֙ הַמִּלְחָמָ֔ה וַיִּנָּ֥גֶף יִשְׂרָאֵ֖ל לִפְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים וַיַּכּ֤וּ בַמַּֽעֲרָכָה֙ בַּשָּׂדֶ֔ה כְּאַרְבַּ֥עַת אֲלָפִ֖ים אִֽישׁ׃וַיָּבֹ֣א הָעָם֮ אֶל־הַֽמַּחֲנֶה֒ וַיֹּֽאמְרוּ֙ זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לָ֣מָּה נְגָפָ֧נוּ יְהוָ֛ה הַיּ֖וֹם לִפְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים נִקְחָ֧ה אֵלֵ֣ינוּ מִשִּׁלֹ֗ה אֶת־אֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית יְהוָ֔ה וְיָבֹ֣א בְקִרְבֵּ֔נוּ וְיֹשִׁעֵ֖נוּ מִכַּ֥ף אֹיְבֵֽינוּ׃וַיִּשְׁלַ֤ח הָעָם֙ שִׁלֹ֔ה וַיִּשְׂא֣וּ מִשָּׁ֗ם אֵ֣ת אֲר֧וֹן בְּרִית־יְהוָ֛ה צְבָא֖וֹת יֹשֵׁ֣ב הַכְּרֻבִ֑ים וְשָׁ֞ם שְׁנֵ֣י בְנֵֽי־עֵלִ֗י עִם־אֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים חָפְנִ֖י וּפִֽינְחָֽס׃וַיְהִ֗י כְּב֨וֹא אֲר֤וֹן בְּרִית־יְהוָה֙ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיָּרִ֥עוּ כָל־יִשְׂרָאֵ֖ל תְּרוּעָ֣ה גְדוֹלָ֑ה וַתֵּהֹ֖ם הָאָֽרֶץ׃וַיִּשְׁמְע֤וּ פְלִשְׁתִּים֙ אֶת־ק֣וֹל הַתְּרוּעָ֔ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֶ֠ה ק֣וֹל הַתְּרוּעָ֧ה הַגְּדוֹלָ֛ה הַזֹּ֖את בְּמַחֲנֵ֣ה הָעִבְרִ֑ים וַיֵּ֣דְע֔וּ כִּ֚י אֲר֣וֹן יְהוָ֔ה בָּ֖א אֶל־הַֽמַּחֲנֶֽה׃וַיִּֽרְאוּ֙ הַפְּלִשְׁתִּ֔ים כִּ֣י אָמְר֔וּ בָּ֥א אֱלֹהִ֖ים אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיֹּאמְרוּ֙ א֣וֹי לָ֔נוּ כִּ֣י לֹ֥א הָיְתָ֛ה כָּזֹ֖את אֶתְמ֥וֹל שִׁלְשֹֽׁם׃א֣וֹי לָ֔נוּ מִ֣י יַצִּילֵ֔נוּ מִיַּ֛ד הָאֱלֹהִ֥ים הָאַדִּירִ֖ים הָאֵ֑לֶּה אֵ֧לֶּה הֵ֣ם הָאֱלֹהִ֗ים הַמַּכִּ֧ים אֶת־מִצְרַ֛יִם בְּכָל־מַכָּ֖ה בַּמִּדְבָּֽר׃הִֽתְחַזְּק֞וּ וִֽהְי֤וּ לַֽאֲנָשִׁים֙ פְּלִשְׁתִּ֔ים פֶּ֚ן תַּעַבְד֣וּ לָעִבְרִ֔ים כַּאֲשֶׁ֥ר עָבְד֖וּ לָכֶ֑ם וִהְיִיתֶ֥ם לַאֲנָשִׁ֖ים וְנִלְחַמְתֶּֽם׃וַיִּלָּחֲמ֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים וַיִּנָּ֤גֶף יִשְׂרָאֵל֙ וַיָּנֻ֙סוּ֙ אִ֣ישׁ לְאֹהָלָ֔יו וַתְּהִ֥י הַמַּכָּ֖ה גְּדוֹלָ֣ה מְאֹ֑ד וַיִּפֹּל֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל שְׁלֹשִׁ֥ים אֶ֖לֶף רַגְלִֽי׃וַאֲר֥וֹן אֱלֹהִ֖ים נִלְקָ֑ח וּשְׁנֵ֤י בְנֵֽי־עֵלִי֙ מֵ֔תוּ חָפְנִ֖י וּפִֽינְחָֽס׃וַיָּ֤רָץ אִישׁ־בִּנְיָמִן֙ מֵהַמַּ֣עֲרָכָ֔ה וַיָּבֹ֥א שִׁלֹ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וּמַדָּ֣יו קְרֻעִ֔ים וַאֲדָמָ֖ה עַל־רֹאשֽׁוֹ׃וַיָּב֗וֹא וְהִנֵּ֣ה עֵ֠לִי יֹשֵׁ֨ב עַֽל־הַכִּסֵּ֜איךיַ֥דדֶּ֙רֶךְ֙ מְצַפֶּ֔ה כִּֽי־הָיָ֤ה לִבּוֹ֙ חָרֵ֔ד עַ֖ל אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֑ים וְהָאִ֗ישׁ בָּ֚א לְהַגִּ֣יד בָּעִ֔יר וַתִּזְעַ֖ק כָּל־הָעִֽיר׃וַיִּשְׁמַ֤ע עֵלִי֙ אֶת־ק֣וֹל הַצְּעָקָ֔ה וַיֹּ֕אמֶר מֶ֛ה ק֥וֹל הֶהָמ֖וֹן הַזֶּ֑ה וְהָאִ֣ישׁ מִהַ֔ר וַיָּבֹ֖א וַיַּגֵּ֥ד לְעֵלִֽי׃וְעֵלִ֕י בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים וּשְׁמֹנֶ֖ה שָׁנָ֑ה וְעֵינָ֣יו קָ֔מָה וְלֹ֥א יָכ֖וֹל לִרְאֽוֹת׃וַיֹּ֨אמֶר הָאִ֜ישׁ אֶל־עֵלִ֗י אָֽנֹכִי֙ הַבָּ֣א מִן־הַמַּעֲרָכָ֔ה וַאֲנִ֕י מִן־הַמַּעֲרָכָ֖ה נַ֣סְתִּי הַיּ֑וֹם וַיֹּ֛אמֶר מֶֽה־הָיָ֥ה הַדָּבָ֖ר בְּנִֽי׃וַיַּ֨עַן הַֽמְבַשֵּׂ֜ר וַיֹּ֗אמֶר נָ֤ס יִשְׂרָאֵל֙ לִפְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים וְגַ֛ם מַגֵּפָ֥ה גְדוֹלָ֖ה הָיְתָ֣ה בָעָ֑ם וְגַם־שְׁנֵ֨י בָנֶ֜יךָ מֵ֗תוּ חָפְנִי֙ וּפִ֣ינְחָ֔ס וַאֲר֥וֹן הָאֱלֹהִ֖ים נִלְקָֽחָה׃וַיְהִ֞י כְּהַזְכִּיר֣וֹ ׀ אֶת־אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֗ים וַיִּפֹּ֣ל מֵֽעַל־הַ֠כִּסֵּא אֲחֹ֨רַנִּ֜ית בְּעַ֣ד ׀ יַ֣ד הַשַּׁ֗עַר וַתִּשָּׁבֵ֤ר מַפְרַקְתּוֹ֙ וַיָּמֹ֔ת כִּֽי־זָקֵ֥ן הָאִ֖ישׁ וְכָבֵ֑ד וְה֛וּא שָׁפַ֥ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה׃וְכַלָּת֣וֹ אֵֽשֶׁת־פִּינְחָס֮ הָרָ֣ה לָלַת֒ וַתִּשְׁמַ֣ע אֶת־הַשְּׁמֻעָ֔ה אֶל־הִלָּקַח֙ אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים וּמֵ֥ת חָמִ֖יהָ וְאִישָׁ֑הּ וַתִּכְרַ֣ע וַתֵּ֔לֶד כִּֽי־נֶהֶפְכ֥וּ עָלֶ֖יהָ צִרֶֽיהָ׃וּכְעֵ֣ת מוּתָ֗הּ וַתְּדַבֵּ֙רְנָה֙ הַנִּצָּב֣וֹת עָלֶ֔יהָ אַל־תִּֽירְאִ֖י כִּ֣י בֵ֣ן יָלָ֑דְתְּ וְלֹ֥א עָנְתָ֖ה וְלֹא־שָׁ֥תָה לִבָּֽהּ׃וַתִּקְרָ֣א לַנַּ֗עַר אִֽי־כָבוֹד֙ לֵאמֹ֔ר גָּלָ֥ה כָב֖וֹד מִיִּשְׂרָאֵ֑ל אֶל־הִלָּקַח֙ אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים וְאֶל־חָמִ֖יהָ וְאִישָֽׁהּ׃וַתֹּ֕אמֶר גָּלָ֥ה כָב֖וֹד מִיִּשְׂרָאֵ֑ל כִּ֥י נִלְקַ֖ח אֲר֥וֹן הָאֱלֹהִֽים׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט

איזה ארון יצא למלחמה נגד הפלשתים

הקדמה

1. הפסוקים

נאמר בפרקנו:

א. וַיֵצֵא ישראל לקראת פלשתים למלחמה...
ב. ...וינגף ישראל לפני פלשתים, ויכו במערכה בשדה כארבעת אלפים איש.
ג. ויבֹא העם אל המחנה, ויאמרו זקני ישראל: למה נְגָפָנוּ ד' היום לפני פלשתים? נקחה אלינו משִלֹה את ארון ברית ד', וְיָבֹא בקִרבנו וְיֹשִׁעֵנו מכף אֹיבֵינו.
ד. וישלח העם שִלֹה, וישאו משם את ארון ברית ד' צבאות יֹשֵב הכְּרֻבים, ושם שני בני עלי עם ארון ברית האלקים, חפני ופינחס.
ה. ויהי כבוא ארון ברית ד' אל המחנה, וירִעו כל ישראל תרועה גדולה, וַתֵהֹם הארץ.
ו. וישמעו פלשתים את קול התרועה, ויאמרו: מה קול התרועה הגדולה הזאת במחנה העברים? וידעו כי ארון ד' בא אל המחנה.
ז. וַיִרְאו הפלשתים, כי אמרו: בא אלקים אל המחנה. ויאמרו: אוי לנו, כי לא היתה כזאת אתמול שלשום.
ח. אוי לנו, מי יצילנו מיד האלקים האדירים האלה. אלה הם האלקים המכים את מצרים בכל מכה במדבר.
ט. התחזקו וִהְיו לאנשים פלשתים, פן תעבדו לעברים כאשר עבדו לכם. וִהְייתם לאנשים ונלחמתם.
י. וילחמו פלשתים, וינגף ישראל, וינֻסו איש לאהליו, ותהי המכה גדולה מאד. ויפל מישראל שלשים אלף רגלי.
יא. וארון אלקים נלקח, ושני בני עלי מתו, חפני ופינחס.

2. מחלוקת התנאים בירושלמי

בתלמוד הירושלמי במסכת שקלים (פ"ו ה"א) נחלקו תנאים:

תני רבי יודה בן לקיש אמר: שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר.
אחד שהיתה התורה נתונה בתוכו, ואחד שהיו שברי הלוחות נתונין בתוכו.
זה שהיתה התורה נתונה בתוכו היה מונח באהל מועד...
זה שהיו שברי הלוחות בתוכו היה נכנס ויוצא עמהן.
ורבנן אמרי: ארון אחד היה, ופעם אחת יצא בימי עלי ונשבה.

מפורש כאן שלדעת חכמים, שלא היה אלא ארון אחד, שעשה בצלאל - הוא שיצא למלחמה בפלשתים ונשבה בידם.

אבל יש לעיין בדעת רבי יהודה בן לקיש, הסובר שהיו שני ארונות - אחד שעשה בצלאל, ובו היו מונחים הלוחות השניים, השלמים, ואחד שעשה משה, ובו היו מונחים שברי הלוחות הראשונים - איזה ארון נלקח על ידי הפלשתים: האם הארון שעשה בצלאל, או הארון שעשה משה? שכן לפי דעת רבי יהודה בן לקיש היו רגילים לקחת למלחמה את הארון שעשה משה, ולא את הארון שעשה בצלאל!

א. הסבר הרד"ק והוכחותיו

כתב הרד"ק (שמ"א ד, ד):

מצאנו מחלוקת בדברי חז"ל... מהם אמרו [רבנן] כי לוחות ושברי לוחות מונחין בארון אחד (ברכות ח ע"ב), ...ומהם אמרו [רבי יהודה בן לקיש] כי לשברי לוחות היה ארון לבדו, והוא היה יוצא למלחמה.
והפסוקים מוכיחים כי הלוחות השלמים היו בזה הארון שהביאו במחנה [גם לדעת רבי יהודה בן לקיש]! שהרי אמר: 'יֹשֵׁב הכרבים' (שמ"א ד, ד) - מראה כי הכרובים היו עליו [ורק בארון שעשה בצלאל היו כרובים, אבל בארון שעשה משה לא היו כרובים].
ועוד כי זה הארון שיצא למלחמה, זה הוא הארון שהיה בבית שמש בשובו משדה פלשתים (שמ"א ו, יג-כא), והוא שהיה בקרית יערים (שם ז, א-ב) ובבית עֹבֵד אדֹם (שמ"ב ו, י-יב) ובעיר דוד (שם, יב-יז), ומעיר דוד העלוהו והכניסוהו לבית קדש הקדשים (מל"א ח, א-ט).

כן כתב הרד"ק גם בהעלאת הארון מקרית יערים לעיר דוד (שמ"ב ו, יז):

זה הארון שהיו בו הלוחות השלמות, והוא הנכון, כמו שפירשנו למעלה (שמ"א ד, ד), במלחמת פלשתים שנלקח הארון. זה הארון הוא שהכניסו לבית עולמים לתוך הדביר, אם כן זה הוא שהיו בו הלוחות השלמות. או השלמות והשבורות לדעת מי שאמר 'לוחות ושברי לוחות מונחין בארון'.

הרד"ק הביא שתי הוכחות:

  1. על הארון שיצא למלחמה נאמר "יושב הכרובים", ורק לארון שעשה בצלאל היו כרובים.
  2. הארון שיצא למלחמה ונפל בשבי הפלשתים הוכנס בסופו של דבר לקדש הקדשים שבמקדש.

ב. הסבר רש"י

גם רש"י בפירושו לתורה כתב שלדעת רבי יהודה בן לקיש הארון שיצא למלחמה עם פלשתים היה הארון שעשה בצלאל.

על הפסוק "בעת ההִוא אמר ד' אלי: פסל לך שני לוחֹת אבנים כראשונים, ועלה אלי ההרה, ועשית לך ארון עץ" (דברים י, א), כתב רש"י:

ואני [-משה] עשיתי ארון... ולא זה הוא הארון שעשה בצלאל... נמצא זה ארון אחר היה, וזהו שהיה יוצא עמהם למלחמה. ואותו שעשה בצלאל לא יצא למלחמה, אלא בימי עלי, ונענשו עליו ונשבה.

רש"י לא כתב מנין לו שהארון שיצא למלחמה בפלשתים היה הארון שעשה בצלאל.

אפשר שרש"י למד כן מהוכחות הרד"ק, ואפשר שלמד כן מהוכחות נוספות שיובאו בסמוך.

נראה שמקורו של רש"י הוא בברייתא דמלאכת המשכן (סוף פרק ו), שם נאמר:

רבי יהודה בן לקיש אומר: שני ארונות היו - אחד שהיה יושב במחנה, ואחד שהיה יוצא עמהם במלחמה והיו בו שברי לוחות... אבל ארון הברית לא יצא למלחמה אלא פעם אחת, שנאמר: 'וישלח העם שִלֹה, וישאו משם את ארון ברית ד' צבאות' (שמ"א ד, ד).

מפורש כאן שגם לדעת רבי יהודה בן לקיש הארון שיצא למלחמה עם פלשתים היה הארון שעשה בצלאל.

דיון בדברי רש"י והברייתא דמלאכת המשכן

יש לשאול על דברי רש"י והברייתא דמלאכת המשכן: כיצד הם כתבו שהארון לא יצא למלחמה אלא פעם אחת, בפרקנו? והרי גם במלחמת יהושע ביריחו לקחו את הארון שעשה בצלאל!

שאלה מעין זו שאלו התוספות בפירושיהם "דעת זקנים מבעלי התוספות" ו"הדר זקנים" (שם), וענו: "ומה שהיה עמהן במלחמת יהושע - על פי הדיבור היה עושה הכל".

כלומר: היתה זו הוראה מפורשת של ד' לקחת את הארון שעשה בצלאל להקפת יריחו, ומה שכתבו רש"י והברייתא דמלאכת המשכן שהארון יצא רק פעם אחת, כוונתם היא שרק פעם אחת הוציאו אותו בני ישראל מעצמם.

ג. הסבר התוספות והוכחתם

התוספות שם הביאו ראיה נוספת לכך שהארון שיצא למלחמה עם פלשתים היה הארון שעשה בצלאל: "ואותו לא היו רגילין להוליך במלחמה, כדכתיב בשילה: 'אוי לנו, כי לא היתה כזאת אתמול שלשום' (שמ"א ד, ז) - שלא היו רגילין להוליכו". כלומר: מדברי הפלשתים בפרקנו: "כי לא היתה כזאת אתמול שלשום" מוכח שארון זה לא יצא עד עתה למלחמה!

ד. הוכחה נוספת

נראה להביא ראיה נוספת לכך שהארון שיצא למלחמה עם פלשתים היה הארון שעשה בצלאל.

בספר דברי הימים (ב א, ג-ד) נאמר:

וילכו שלמה וכל הקהל עמו לבמה אשר בגבעון, כי שם היה אהל מועד האלקים אשר עשה משה עבד ד' במדבר. אבל ארון האלקים העלה דויד מקרית יערים, בהכין לו דויד, כי נטה לו אהל בירושלם.

הכתוב מדגיש שהארון לא היה במשכן, ואם נפרש שהארון שיצא למלחמה עם פלשתים ונלקח על ידי הפלשתים היה הארון שבו היו שברי הלוחות, אבל הארון שבו היו הלוחות עמד באותו זמן בקדש הקדשים שבמשכן, מהו ה"אבל"? מדוע כל כך חשוב היה להדגיש שהארון שבו היו שברי הלוחות לא היה במשכן? ועוד: היכן שמענו עד עתה שהארון שבו שברי לוחות נמצא במשכן?

אלא על כרחנו שהארון שיצא למלחמה עם פלשתים ונלקח על ידם היה הארון שעשה בצלאל, שמקומו בקדש הקדשים שבמשכן, ולכן הכתוב מדגיש שבאותו הזמן הארון לא היה במשכן!

סיכום

המפרשים כתבו שהארון שיצא למלחמה עם פלשתים היה הארון שעשה בצלאל, גם לדעת רבי יהודה בן לקיש הסובר שהיו שני ארונות ובדרך כלל לקחו למלחמה את הארון שבו היו שברי הלוחות.

המפרשים הביאו שלש הוכחות לדבריהם:

  1. על הארון שיצא למלחמה ונפל בשבי הפלשתים נאמר "יושב הכרובים", ורק לארון שעשה בצלאל היו כרובים (רד"ק).
  2. הארון שיצא למלחמה ונפל בשבי הפלשתים הוכנס בסופו של דבר לקֹדש הקדשים שבמקדש (רד"ק).
  3. מדברי הפלשתים "כי לא היתה כזאת אתמול שלשום" מוכח שארון זה לא יצא עד עתה למלחמה (תוספות).
  4. הוספנו עוד הוכחה מהפסוקים בדברי הימים, שמדגישים שהמשכן בגבעון היה בלא הארון, והדגשה זו שייכת רק ביחס לארון שעשה בצלאל.

יהי רצון שנזכה לראות את בית המקדש בבנינו, ואת ארון הברית מוכנס לקדש הקדשים.

[ועיין בהרחבה במאמר בשם זה, וכן במאמר "האם יצא ארון הברית למלחמות ישראל?", וכן במאמר "מדוע לא החזירו בני ישראל את ארון הברית למשכן בשובו משדה פלשתים?" בספרי "הדר העולם"]

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך