תנ"ך על הפרק - בראשית כג - תורה עבודה וגמילות חסדים / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

בראשית כג

23 / 929
היום

הפרק

פטירת שרה, אברהם קונה את מערת המכפלה

וַיִּהְיוּ֙ חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה מֵאָ֥ה שָׁנָ֛ה וְעֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים שְׁנֵ֖י חַיֵּ֥י שָׂרָֽה׃וַתָּ֣מָת שָׂרָ֗ה בְּקִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥וא חֶבְר֖וֹן בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיָּבֹא֙ אַבְרָהָ֔ם לִסְפֹּ֥ד לְשָׂרָ֖ה וְלִבְכֹּתָֽהּ׃וַיָּ֙קָם֙ אַבְרָהָ֔ם מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י מֵת֑וֹ וַיְדַבֵּ֥ר אֶל־בְּנֵי־חֵ֖ת לֵאמֹֽר׃גֵּר־וְתוֹשָׁ֥ב אָנֹכִ֖י עִמָּכֶ֑ם תְּנ֨וּ לִ֤י אֲחֻזַּת־קֶ֙בֶר֙ עִמָּכֶ֔ם וְאֶקְבְּרָ֥ה מֵתִ֖י מִלְּפָנָֽי׃וַיַּעֲנ֧וּ בְנֵי־חֵ֛ת אֶת־אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֥ר לֽוֹ׃שְׁמָעֵ֣נוּ ׀ אֲדֹנִ֗י נְשִׂ֨יא אֱלֹהִ֤ים אַתָּה֙ בְּתוֹכֵ֔נוּ בְּמִבְחַ֣ר קְבָרֵ֔ינוּ קְבֹ֖ר אֶת־מֵתֶ֑ךָ אִ֣ישׁ מִמֶּ֔נּוּ אֶת־קִבְר֛וֹ לֹֽא־יִכְלֶ֥ה מִמְּךָ֖ מִקְּבֹ֥ר מֵתֶֽךָ׃וַיָּ֧קָם אַבְרָהָ֛ם וַיִּשְׁתַּ֥חוּ לְעַם־הָאָ֖רֶץ לִבְנֵי־חֵֽת׃וַיְדַבֵּ֥ר אִתָּ֖ם לֵאמֹ֑ר אִם־יֵ֣שׁ אֶֽת־נַפְשְׁכֶ֗ם לִקְבֹּ֤ר אֶת־מֵתִי֙ מִלְּפָנַ֔י שְׁמָע֕וּנִי וּפִגְעוּ־לִ֖י בְּעֶפְר֥וֹן בֶּן־צֹֽחַר׃וְיִתֶּן־לִ֗י אֶת־מְעָרַ֤ת הַמַּכְפֵּלָה֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ אֲשֶׁ֖ר בִּקְצֵ֣ה שָׂדֵ֑הוּ בְּכֶ֨סֶף מָלֵ֜א יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛י בְּתוֹכְכֶ֖ם לַאֲחֻזַּת־קָֽבֶר׃וְעֶפְר֥וֹן יֹשֵׁ֖ב בְּת֣וֹךְ בְּנֵי־חֵ֑ת וַיַּעַן֩ עֶפְר֨וֹן הַחִתִּ֤י אֶת־אַבְרָהָם֙ בְּאָזְנֵ֣י בְנֵי־חֵ֔ת לְכֹ֛ל בָּאֵ֥י שַֽׁעַר־עִיר֖וֹ לֵאמֹֽר׃לֹֽא־אֲדֹנִ֣י שְׁמָעֵ֔נִי הַשָּׂדֶה֙ נָתַ֣תִּי לָ֔ךְ וְהַמְּעָרָ֥ה אֲשֶׁר־בּ֖וֹ לְךָ֣ נְתַתִּ֑יהָ לְעֵינֵ֧י בְנֵי־עַמִּ֛י נְתַתִּ֥יהָ לָּ֖ךְ קְבֹ֥ר מֵתֶֽךָ׃וַיִּשְׁתַּ֙חוּ֙ אַבְרָהָ֔ם לִפְנֵ֖י עַ֥ם הָאָֽרֶץ׃וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־עֶפְר֜וֹן בְּאָזְנֵ֤י עַם־הָאָ֙רֶץ֙ לֵאמֹ֔ר אַ֛ךְ אִם־אַתָּ֥ה ל֖וּ שְׁמָעֵ֑נִי נָתַ֜תִּי כֶּ֤סֶף הַשָּׂדֶה֙ קַ֣ח מִמֶּ֔נִּי וְאֶקְבְּרָ֥ה אֶת־מֵתִ֖י שָֽׁמָּה׃וַיַּ֧עַן עֶפְר֛וֹן אֶת־אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֥ר לֽוֹ׃אֲדֹנִ֣י שְׁמָעֵ֔נִי אֶרֶץ֩ אַרְבַּ֨ע מֵאֹ֧ת שֶֽׁקֶל־כֶּ֛סֶף בֵּינִ֥י וּבֵֽינְךָ֖ מַה־הִ֑וא וְאֶת־מֵתְךָ֖ קְבֹֽר׃וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָהָם֮ אֶל־עֶפְרוֹן֒ וַיִּשְׁקֹ֤ל אַבְרָהָם֙ לְעֶפְרֹ֔ן אֶת־הַכֶּ֕סֶף אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר בְּאָזְנֵ֣י בְנֵי־חֵ֑ת אַרְבַּ֤ע מֵאוֹת֙ שֶׁ֣קֶל כֶּ֔סֶף עֹבֵ֖ר לַסֹּחֵֽר׃וַיָּ֣קָם ׀ שְׂדֵ֣ה עֶפְר֗וֹן אֲשֶׁר֙ בַּמַּכְפֵּלָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֣י מַמְרֵ֑א הַשָּׂדֶה֙ וְהַמְּעָרָ֣ה אֲשֶׁר־בּ֔וֹ וְכָל־הָעֵץ֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר בְּכָל־גְּבֻל֖וֹ סָבִֽיב׃לְאַבְרָהָ֥ם לְמִקְנָ֖ה לְעֵינֵ֣י בְנֵי־חֵ֑ת בְּכֹ֖ל בָּאֵ֥י שַֽׁעַר־עִירֽוֹ׃וְאַחֲרֵי־כֵן֩ קָבַ֨ר אַבְרָהָ֜ם אֶת־שָׂרָ֣ה אִשְׁתּ֗וֹ אֶל־מְעָרַ֞ת שְׂדֵ֧ה הַמַּכְפֵּלָ֛ה עַל־פְּנֵ֥י מַמְרֵ֖א הִ֣וא חֶבְר֑וֹן בְּאֶ֖רֶץ כְּנָֽעַן׃וַיָּ֨קָם הַשָּׂדֶ֜ה וְהַמְּעָרָ֧ה אֲשֶׁר־בּ֛וֹ לְאַבְרָהָ֖ם לַאֲחֻזַּת־קָ֑בֶר מֵאֵ֖ת בְּנֵי־חֵֽת׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט

תורה עבודה וגמילות חסדים

הקדמה

בשלושה מקומות בפרקים כ"ג-כ"ד מצאנו רמז לשלושת הדברים שעליהם העולם עומד: התורה, העבודה וגמילות חסדים.

א. קניית מערת המכפלה

בפרק כ"ג מסופר באריכות על קניית מערת המכפלה.

נאמר על כך במדרש (בראשית רבה עט, ז):

שלושה מקומות אין אומות העולם יכולים להונות את ישראל ולומר 'גזולים הם בידכם': מערת המכפלה וקבורתו של יוסף ובית המקדש.
מערת המכפלה, דכתיב: 'וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרון' (בראשית כג, טז),
בית המקדש, דכתיב: 'ויתן דוד לארנן במקום' וגו' (דברי הימים א כא),
וקבורתו של יוסף: 'ויקן את חלקת השדה' (בראשית לג). יעקב קנה שכם.
(עיין "יפה תואר" ומהרז"ו ובמאמרו של הרב יעקב אריאל "משמעותה של ברית הארץ" בספרו "מאהלי תורה" עמודים 52-54)

רבנו בחיי (כג, כ) הוסיף על דברי המדרש וכתב:

אף על פי שישראל בכניסתן לארץ לקחו רובה לפי חרב, מצינו שלושה מקומות שהיו מעולים מכל שאר המקומות, אשר באו לידם על ידי קניית כסף, ואלו הן: חברון, והר גריזים והר עיבל, והר המוריה.
חברון, הוא שכתוב כאן: 'לאברהם למקנה' (פס' יח), וכתיב: 'השדה אשר קנה אברהם' וגו' (בראשית כה, י).
הר גריזים והר עיבל, ששם כרתנו ברית וקבלנו עלינו התורה באלה , וכתיב עליו: 'ויקן את חלקת השדה' (בראשית לג, יט) [עיין במאמרי "הברכה והקללה בהר גריזים ובהר עיבל" ("ניצני ארץ" גיליון י"ז ופרשת כי תבוא) בעיקר בפרק ה].
הר המוריה, הוא שכתוב: 'ויקן דוד את הגרן' וגו' (שמואל ב כד, כד) [עיין במאמרי "מתי וכיצד גילה דוד המלך את מקום המקדש" בספרי "הדר העולם" עמודים 175-187 בעיקר בפרק האחרון ובבאורי הרב חד"ש לרבנו בחיי כאן בשם רס"ג ובסיכום "דעת מקרא" לפרקנו (עמוד קנה) בשם רס"ג].

ה"חתם סופר" (בפסוק ט) הביא את דברי רבנו בחיי והוסיף ששלושת המקומות הללו הם כנגד שלושת הדברים שעליהם העולם עומד: תורה, עבודה וגמילות חסדים (אבות פ"א מ"ב):

כי מקום הר גריזים ועיבל הוא כריתות ברית התורה באלה ושבועה וערבות, היינו תורה.
מקום בית המקדש היינו עבודה.
ומקום קבר היינו גמילות חסדים.

ב. המתנות שנתן אליעזר לרבקה

על הפסוק "ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם" (כד, כב) כתב רש"י:

בקע - רמז לשקלי ישראל בקע לגלגלת.
ושני צמידים - רמז לשני לוחות מצומדות.
עשרה זהב משקלם - רמז לעשרת הדברות שבהן.

מה ראה רש"י להביא רמזים אלו?

כתבו המפרשים רא"ם, "גור אריה" ו"שפתי חכמים" שאם לא שהדברים באו לרמוז - לשם מה פירטה אותם התורה.

מדוע רמז אליעזר דווקא ענינים אלו מתוך כל מצוות התורה כולה?

כתב המהר"ל ב"גור אריה" שאליעזר בא לרמוז לרבקה שאמנם היא שלמה במידת החסד, אבל: "על שלושה דברים העולם עומד על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים" (אבות א, ב), ולכן נתן לה שני צמידים שעשרה זהב משקלם - רמז - רמז לשני לוחות הברית ולעשרת הדברות שבהם, כנגד התורה, ונזם זהם שבקע משקלו - רמז למחצית השקל, בקע לגלגלת, שהוא היסוד של עבודת הקרבנות בבית המקדש !

ג. המעלות שהיו באהלי אמותינו

על הפסוק "ויבאה יצחק האהלה שרה אמו, ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה, וינחם יצחק אחרי אמו" (כד, סז) : כתב רש"י:

האהלה שרה אמו - ויביאה האהלה, ונעשית דוגמת שרה אמו, כלומר: והרי היא שרה אמו, שכל זמן ששרה קיימת היה נר דלוק מערב שבת לערב שבת, וברכה מצויה בעיסה, וענן קשור על האהל, ומשמתה פסקו, וכשבאת רבקה חזרו.

מה מסמלים שלושת הדברים הללו?

המפרשים הסבירו שהם כנגד נדה, חלה והדלקת הנר, שהאשה מצווה עליהם [עיין בברטנורא וב"גור אריה" ובמפרשים נוספים שכתבו כן].

אבל אולי ניתן לומר הסבר נוסף, ולפיו הנר מסמל את לימוד התורה בהתמדה, גם בלילה, כאשר אין אור. הלחם מסמל את החסד והנתינה לרעב לאכול. הענן מסמל את השראת השכינה על המשכן - מקום עבודת הקרבנות [ועיין בהסבר הרב שפירא ב"אמרי שפר" שם, שכן היה במשכן!].

יהי רצון שנזכה לעסוק בתורה ובעבודה ובגמילות חסדים, ולשלוט שליטה מלאה בשלושת המקומות הללו, ובארץ ישראל כולה, ולבנין בית המקדש.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך