גירוש ישמעאל ובירור מעמדו
הקדמה
המאבק על ארץ ישראל בין עם ישראל לצאצאי ישמעאל איננו חדש. לפני למעלה משלושת אלפים ושבע מאות שנה – ביום שנגמל יצחק מחלב אמו, התחיל ישמעאל לריב עמו על זכות ירושת אברהם אבינו (בראשית כא, ח-ט), ובראש ובראשונה על ירושת ארץ ישראל.
בעקבות מאבק זה ביקשה שרה מאברהם לגרש את ישמעאל מביתם, וד' ציוה את אברהם לשמוע בקולה (שם, י-יב). בנוסף לכך גם התברר בפרשה זו מעמדו האמיתי של ישמעאל כלפי אברהם אבינו. בירור זה מוצא את ביטויו בכינויים השונים שמכנה התורה את ישמעאל, כפי שביארו הפרשנים.
א. מעשה ישמעאל
התורה מספרת: "ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק" (שם, ט). נשאלת השאלה: מה פירוש המלה "מצחק" בפסוק זה?
עוד יש לשאול: מדוע לא כתבה התורה בקיצור: "ותרא שרה את ישמעאל מצחק", אלא האריכה וכתבה: "ותרא שרה את בן הגר המצרית, אשר ילדה לאברהם, מצחק"?
בבאור המלה "מצחק" נאמרו פירושים רבים בדברי חז"ל והפרשנים.
1. הסברי רש"י
רש"י כתב שלושה פירושים:
לשון עבודה זרה, כמו שנאמר: 'ויקומו לצחק' (שמות לב, ו).
דבר אחר: לשון גילוי עריות, כמו שנאמר: 'לצחק בי' (בראשית לט, יז).
דבר אחר: לשון רציחה, כמו: 'יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו' (שמ"ב ב, יג). שהיה מריב עם יצחק על הירושה, ואומר: 'אני בכור ונוטל פי שנים'. ויוצאים לשדה ונוטל קשתו ויורה בו חיצים. ...ומתשובת שרה אתה למד, שאמרה: 'כי לא יירש בן האמה הזאת' (כא, י).
לפי הפירוש השלישי של רש"י, שהוכיח את דבריו מתוך הפרשה עצמה, טען ישמעאל שהוא בכור ומגיע לו לירש פי שנים בירושת אברהם, אבל באמת רצונו היה לרשת את הכל, ולכן ירה חיצים ביצחק כדי להרגו ולירש לבדו את הכל.
2. הסבר הספורנו
פירוש אחר כתב הספורנו, ולפיו טען ישמעאל שהוא לבדו יירש הכל: "מצחק – מלעיג על המשתה שנעשה בבית אברהם, באמרו שנתעברה [שרה] מאבימלך". כלומר, ישמעאל טען שיצחק כלל אינו בנו של אברהם, אלא של אבימלך, ואם כך הוא – ישמעאל – בנו היחיד של אברהם, ויירש את כל אשר לו!
הספורנו גם ביאר את התיאור "בן הגר", במקום "ישמעאל", וכתב: "את בן הגר המצרית – חשבה [שרה] שהתעורר ישמעאל לזה הלעג מפני ששמע כך מאמו, כאמרם ז"ל: 'שותא דינוקא בשוקא או דאבוה או דאמיה' [- שיחת הילד בשוק, ממה ששמע או מאביו או מאמו] (סוכה נו ע"ב)".
הספורנו ביאר מדוע נאמר "בן הגר", אך הוא לא ביאר מדוע לא הסתפקה התורה בהגדרה "בן הגר", אלא הוסיפה גם את הכינוי: "המצרית". דבר זה נראה להסביר על פי מה שאומרת התורה שהמצרים היו מקולקלים בעניני עריות (ויקרא יח, ג ואילך), ואם כן נראה לומר שהתורה רומזת כאן שצחוקו של ישמעאל היה בענין של גילוי עריות.
מדוע האריכה התורה וכתבה גם "אשר ילדה לאברהם"? ביארו ה"מעשי ד'" והמלבי"ם, בהמשך דרכו של הספורנו, שכאן רמוז שישמעאל הלעיג שיצחק נולד מאבימלך ולא מאברהם, ולכן נאמר: "בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק", שהצחוק היה שישמעאל רק הוא נולד לאברהם, ואילו יצחק נולד לאבימלך.
ב. גירוש ישמעאל
כאשר ראתה שרה דבר זה אמרה לאברהם: "גרש האמה הזאת ואת בנה, כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק" (כא, י).
יש לשאול על פסוק זה מספר שאלות:
- מדוע ביקשה שרה לגרש גם את הגר?
- מדוע שוב לא נזכר ישמעאל בשמו, אלא בכינוי "בנה" ו"בן האמה"?
- כיצד יתכן שישמעאל לא יירש כלל בנכסי אברהם? והרי גם הוא בנו של אברהם!
על השאלה הראשונה כתב הספורנו (שם): "'גרש האמה הזאת ואת בנה' – כי בעצתה עשה הבן שהוציא דיבה, למען יירש בנה הכל".
כלומר לא רק שישמעאל שמע את אימו מדברת כך דרך אגב, אלא היה זה מעשה מכוון מצידה של הגר, כדי שהכל יחשבו שיצחק אינו בנו של אברהם אלא של אבימלך, ומתוך כך יצחק לא יירש את אברהם! על כן יש לגרשה מבית אברהם.
על השאלות השניה והשלישית כתב הספורנו (שם): "לפיכך גרש, מפני שאינו דין שיירש אפילו בקצתם". "כי לא יירש בן האמה – שאינו מיוחס אחריך, שהולד הולך אחר הפגום" (קדושין פ"ג מי"ב). אם כן שרה טענה שישמעאל, אף על פי שנולד לאברהם, מכל מקום הוא איננו מתייחס אחריו, אלא רק אחרי הגר – "בן האמה" – ולכן אין לו לירש כלל את אברהם!
אבל אומר הפסוק הבא: "וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודות בנו" (כא, יא) – אברהם התייחס לישמעאל כאל "בנו", ולא כאל "בן הגר המצרית" או אל "בן האמה"!
נשאלת השאלה: מי צדק – שרה או אברהם? האם ישמעאל נחשב "בן האמה", או "בנו" של אברהם?
"ויאמר אלקים אל אברהם: אל ירע בעינך על הנער ועל אמתך" (כא, יב). בשלב הראשון לא אמר ד' בפירוש האם שרה צודקת בהתייחסותה לישמעאל כאל "בן האמה", או שאברהם צודק בהתייחסותו לישמעאל כאל "בנו", אלא נקט במלה סתמית – "הנער". אבל בשלב השני אמר ד': "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה, כי ביצחק יקרא לך זרע. וגם את בן האמה לגוי אשימנו, כי זרעך הוא" (כא, יב-יג). דהיינו שרה צודקת בכל: הן בדבריה שיש לגרש את האמה ואת בנה, כי לא יירש בן האמה עם יצחק, והן בהגדרתה את ישמעאל כ"בן האמה" ולא כ"בן אברהם"! ואף על פי "שזרעך הוא", אין הוא מתייחס אחריך, אלא אחרי אמו האמה! וכן תרגם יונתן את הפסוק "כי ביצחק יקרא לך זרע": "ארום ביצחק יתקרון לך בנין, ודין בר אמתא לא מתייחס בתרך" [- הרי ביצחק יקראו לך בנים, וזה בן האמה לא מתייחס אחריך].
אברהם קיבל את דברי ד' ושלח את הגר ואת ישמעאל (כא, יד), לא כ"בנו", אלא בהתייחסות סתמית – "הילד". כמו כן לא דאג אברהם להשיא לישמעאל אשה ממשפחתו כשם שדאג ליצחק, אלא אמו השיאה לו אשה מארץ מצרים (כא, כא). נמצאנו למדים מהפרשה שלא זו בלבד שישמעאל גורש מבית אברהם, אלא גם שהוא איננו נחשב בנו של אברהם אבינו, אלא "בן האמה", וממילא אינו יורש את אברהם אבינו ואינו מקבל את ארץ ישראל.