"רק אין יראת אלקים במקום הזה והרגוני"
בתשובה לטענת אבימלך "מה ראית כי עשית את הדבר הזה"? ענה אברהם אבינו: "כי אמרתי: רק אין יראת אלקים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי" (כ, י-יא).
א. הסבר המלבי"ם
המלבי"ם הרחיב בהסבר תשובת אברהם בדברים נפלאים:
ויאמר אברהם: כי אמרתי רק אין יראת אלקים במקום הזה - הודיע לו שגם אם נראה איש, או עַם, שהוא פילוסוף גדול, וחקק לו נימוסים ישרים, והרגיל את עצמו במידות טובות על פי עצת שכלו, והוא עושה משפט וצדקה, הכל על פי עצת שכלו, בכל זאת לא נוכל לבטוח על האיש ההוא או העם ההוא, שבעת תסיתהו תאוותו לעשות רע, שתמיד יגבר שכלו על תאוותו. כי בהפך, עת תבער בו אש תאוותו אל אשת חן, או הון רעהו באין רואה, אז גם שכלו ילך שולל לרצוח ולנאוף, ולעשות כל רע. רק כח אחד נמצא בנפש האדם אשר בו נוכל לבטוח שלא נחטא, והיא מידת היראה השתולה בנפש, עד שממנה יסתעף סעיף אחד שהיא יראת אלקים, עת תמלא הנפש מיראת אלקים המשקיף על נגלהו ונסתריו, והצופה אל כל מעשיו, אז גם עת יגבר עליו יצרו, יירא ויבוש מהמלך הגדול הרואה את כל מעשיו, ויזהר מעשות רע, וכמו שנאמר: 'יראת ד' מוסר חכמה' (משלי טו, לג), 'יראת ד' ראשית דעת' (שם א, ז)... ועל זה אמר: 'כי אמרתי' הגם שראיתי עמך שהם בעלי מידות טובות, עושים משפט וצדקה, ולא ראיתי בם שום דופי, 'רק' חסרון אחד ש'אין יראת אלקים במקום הזה' [כי אי אפשר שיהיה בם יראת אלקים, רק אם מאמינים בהשגחה פרטית שד' רואה ויודע ומשגיח על כל עלילות מצעדי גבר, לא אם יאמרו שהעולם קדמון ומתנהג בדרך הטבע], 'והרגוני על דבר אשתי'. לא אוכל לבטוח בם, שעת יראו אשה יפה ותבער בם אש התאווה, לא יוכלו לכבוש את יצרם ויהרגו אותי, אחר שלא יראו אלקים, השכל לבדו ונמוסים השכליים לא יעמדו בפני זרועות התאווה.
ב. הסבר המלבי"ם לעשרת הדברות
על פי זה הסביר המלבי"ם מדוע היה צורך שעשרת הדברות ש"הם מצוות שהשכל מחייבם", יאמרו במעמד הר סיני:
והורה אותנו יוצר הנפשות, כי גם המצוות האלה, השכליות, אם יעשום רק מצד השכל והנימוס לבד, שלא מפני יראת אלקים שהזהיר עליהם בקולות וברקים, זרועות השכל לא יעמדו מפני התאוה... לכן... אלקים הופיע לצוות עליהם, וכמו שאמרו חז"ל שאומות אדום וישמעאל לא רצו לקבל 'לא תרצח' ו'לא תגנֹב'.
עיין בהרחבה בספרי "הדר התורה" שמות, במאמר "מדוע נאמרו דווקא עשרת הדברות במעמד הר סיני?"