תנ"ך על הפרק - בראשית י - מדוע פירטה התורה את גבול הכנעני? / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

בראשית י

10 / 929
היום

הפרק

תולדות בני נח

וְאֵ֙לֶּה֙ תּוֹלְדֹ֣ת בְּנֵי־נֹ֔חַ שֵׁ֖ם חָ֣ם וָיָ֑פֶת וַיִּוָּלְד֥וּ לָהֶ֛ם בָּנִ֖ים אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃בְּנֵ֣י יֶ֔פֶת גֹּ֣מֶר וּמָג֔וֹג וּמָדַ֖י וְיָוָ֣ן וְתֻבָ֑ל וּמֶ֖שֶׁךְ וְתִירָֽס׃וּבְנֵ֖י גֹּ֑מֶר אַשְׁכֲּנַ֥ז וְרִיפַ֖ת וְתֹגַרְמָֽה׃וּבְנֵ֥י יָוָ֖ן אֱלִישָׁ֣ה וְתַרְשִׁ֑ישׁ כִּתִּ֖ים וְדֹדָנִֽים׃מֵ֠אֵלֶּה נִפְרְד֞וּ אִיֵּ֤י הַגּוֹיִם֙ בְּאַרְצֹתָ֔ם אִ֖ישׁ לִלְשֹׁנ֑וֹ לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם בְּגוֹיֵהֶֽם׃וּבְנֵ֖י חָ֑ם כּ֥וּשׁ וּמִצְרַ֖יִם וּפ֥וּט וּכְנָֽעַן׃וּבְנֵ֣י כ֔וּשׁ סְבָא֙ וַֽחֲוִילָ֔ה וְסַבְתָּ֥ה וְרַעְמָ֖ה וְסַבְתְּכָ֑א וּבְנֵ֥י רַעְמָ֖ה שְׁבָ֥א וּדְדָֽן׃וְכ֖וּשׁ יָלַ֣ד אֶת־נִמְרֹ֑ד ה֣וּא הֵחֵ֔ל לִֽהְי֥וֹת גִּבֹּ֖ר בָּאָֽרֶץ׃הֽוּא־הָיָ֥ה גִבֹּֽר־צַ֖יִד לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה עַל־כֵּן֙ יֵֽאָמַ֔ר כְּנִמְרֹ֛ד גִּבּ֥וֹר צַ֖יִד לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃וַתְּהִ֨י רֵאשִׁ֤ית מַמְלַכְתּוֹ֙ בָּבֶ֔ל וְאֶ֖רֶךְ וְאַכַּ֣ד וְכַלְנֵ֑ה בְּאֶ֖רֶץ שִׁנְעָֽר׃מִן־הָאָ֥רֶץ הַהִ֖וא יָצָ֣א אַשּׁ֑וּר וַיִּ֙בֶן֙ אֶת־נִ֣ינְוֵ֔ה וְאֶת־רְחֹבֹ֥ת עִ֖יר וְאֶת־כָּֽלַח׃וְֽאֶת־רֶ֔סֶן בֵּ֥ין נִֽינְוֵ֖ה וּבֵ֣ין כָּ֑לַח הִ֖וא הָעִ֥יר הַגְּדֹלָֽה׃וּמִצְרַ֡יִם יָלַ֞ד אֶת־לוּדִ֧ים וְאֶת־עֲנָמִ֛ים וְאֶת־לְהָבִ֖ים וְאֶת־נַפְתֻּחִֽים׃וְֽאֶת־פַּתְרֻסִ֞ים וְאֶת־כַּסְלֻחִ֗ים אֲשֶׁ֨ר יָצְא֥וּ מִשָּׁ֛ם פְּלִשְׁתִּ֖ים וְאֶת־כַּפְתֹּרִֽים׃וּכְנַ֗עַן יָלַ֛ד אֶת־צִידֹ֥ן בְּכֹר֖וֹ וְאֶת־חֵֽת׃וְאֶת־הַיְבוּסִי֙ וְאֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י וְאֵ֖ת הַגִּרְגָּשִֽׁי׃וְאֶת־הַֽחִוִּ֥י וְאֶת־הַֽעַרְקִ֖י וְאֶת־הַסִּינִֽי׃וְאֶת־הָֽאַרְוָדִ֥י וְאֶת־הַצְּמָרִ֖י וְאֶת־הַֽחֲמָתִ֑י וְאַחַ֣ר נָפֹ֔צוּ מִשְׁפְּח֖וֹת הַֽכְּנַעֲנִֽי׃וַֽיְהִ֞י גְּב֤וּל הַֽכְּנַעֲנִי֙ מִצִּידֹ֔ן בֹּאֲכָ֥ה גְרָ֖רָה עַד־עַזָּ֑ה בֹּאֲכָ֞ה סְדֹ֧מָה וַעֲמֹרָ֛ה וְאַדְמָ֥ה וּצְבֹיִ֖ם עַד־לָֽשַׁע׃אֵ֣לֶּה בְנֵי־חָ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לִלְשֹֽׁנֹתָ֑ם בְּאַרְצֹתָ֖ם בְּגוֹיֵהֶֽם׃וּלְשֵׁ֥ם יֻלַּ֖ד גַּם־ה֑וּא אֲבִי֙ כָּל־בְּנֵי־עֵ֔בֶר אֲחִ֖י יֶ֥פֶת הַגָּדֽוֹל׃בְּנֵ֥י שֵׁ֖ם עֵילָ֣ם וְאַשּׁ֑וּר וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד וְל֥וּד וַֽאֲרָֽם׃וּבְנֵ֖י אֲרָ֑ם ע֥וּץ וְח֖וּל וְגֶ֥תֶר וָמַֽשׁ׃וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד יָלַ֣ד אֶת־שָׁ֑לַח וְשֶׁ֖לַח יָלַ֥ד אֶת־עֵֽבֶר׃וּלְעֵ֥בֶר יֻלַּ֖ד שְׁנֵ֣י בָנִ֑ים שֵׁ֣ם הָֽאֶחָ֞ד פֶּ֗לֶג כִּ֤י בְיָמָיו֙ נִפְלְגָ֣ה הָאָ֔רֶץ וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו יָקְטָֽן׃וְיָקְטָ֣ן יָלַ֔ד אֶת־אַלְמוֹדָ֖ד וְאֶת־שָׁ֑לֶף וְאֶת־חֲצַרְמָ֖וֶת וְאֶת־יָֽרַח׃וְאֶת־הֲדוֹרָ֥ם וְאֶת־אוּזָ֖ל וְאֶת־דִּקְלָֽה׃וְאֶת־עוֹבָ֥ל וְאֶת־אֲבִֽימָאֵ֖ל וְאֶת־שְׁבָֽא׃וְאֶת־אוֹפִ֥ר וְאֶת־חֲוִילָ֖ה וְאֶת־יוֹבָ֑ב כָּל־אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י יָקְטָֽן׃וַֽיְהִ֥י מוֹשָׁבָ֖ם מִמֵּשָׁ֑א בֹּאֲכָ֥ה סְפָ֖רָה הַ֥ר הַקֶּֽדֶם׃אֵ֣לֶּה בְנֵי־שֵׁ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לִלְשֹׁנֹתָ֑ם בְּאַרְצֹתָ֖ם לְגוֹיֵהֶֽם׃אֵ֣לֶּה מִשְׁפְּחֹ֧ת בְּנֵי־נֹ֛חַ לְתוֹלְדֹתָ֖ם בְּגוֹיֵהֶ֑ם וּמֵאֵ֜לֶּה נִפְרְד֧וּ הַגּוֹיִ֛ם בָּאָ֖רֶץ אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט

מדוע פירטה התורה את גבול הכנעני?

נאמר בפרקנו:

וכנען ילד את צידן בכרו ואת חת. ואת היבוסי ואת האמרי ואת הגרגשי. ואת החוי ואת הערקי ואת הסיני. ואת הארודי ואת הצמרי ואת החמתי, ואחר נפצו משפחות הכנעני.
ויהי גבול הכנעני מצידֹן, בֹאכה גררה עד עזה, בֹאכה סדֹמה ועמֹרה ואדמה וצבֹיִם עד לשע.
(י, טו-יט)

יש לשאול: מדוע התפרש דווקא גבול הכנעני?

כתב החזקוני: "נתפרש גבולו, מה שלא נעשה כן באחרים, לפי שישראל ירשו את ארצו".

פירוש הראשונים בפרשת האזינו

1. הסבר הרשב"ם

כך כתב הרשב"ם בפרשת האזינו על הפסוק "בהנחל עליון גוים, בהפרידו בני אדם, יצב גבֻלֹת עמים למספר בני ישראל" (דברים לב, ח):

בהנחל עליון גוים - שנתן להם נחלות.
בהפרידו בני אדם - אחר מיתת נח ובימי אברהם, שכתוב שם: 'משם נפרדו איי הגוים בארצותם איש ללשונו' (בראשית י, ה), ושם תמצא שהציב גבולות עמים, בני כנען, שנים עשר כנגד מספר בני יעקב שהיו שנים עשר. שתמצא כנען ואחד עשר בניו - שנים עשר, וכתוב שם: 'ויהי גבול הכנעני מצידון' וגו' (שם, יט), לפי שכל אלו היו לישראל, אבל בכל שאר בני נח לא פירש בהם שום גבול.

כעין זה אמרו חז"ל בסיפרי על הפסוק בתחילת ספר דברים (פיסקא ו): "ארץ הכנעני - זה גבולי כנען, שנאמר: 'ויהי גבול הכנעני מצידון וגו' עד לשע'".

2. הסבר רבנו יוסף בכור שור

כעין פירוש הרשב"ם אבל עם תוספת כתב רבנו יוסף בכור שור שם:

'בהנחל עליון גוים' - שהנחיל לכל אומה ואומה נחלתה.
'בהפרידו בני אדם' - בדור הפלגה, שהפרידם וחלק כל אחד ואחד למקומו.
'יצב גבולות עמים למספר בני ישראל' - ברר נחלה לשנים עשר שבטים, שעדיין לא נולדו השבטים, והציב גבולות עמים, שמסר לשנים עשר בני כנען את ארץ ישראל. שהם - בני כנען - עבדי בני שם. ולא רצה למסרה לשאר אומות, שלא יערערו עליה, אלא מסרה לעבדה, לבני כנען, שאינם יכולים לערער עליה כלום, דמה שקנה עבד קנה רבו, ושמרו אותה עד שבאו אדוניהם ונטלו אותה מידם. כי בני כנען, עבדים לבני שם, דכתיב: 'ברוך ד' אלקי שם, ויהי כנען עבד למו...', ובני כנען שנים עשר היו, דכתיב: 'וכנען ילד את צידן בכרו ואת חת. ואת היבוסי ואת האמרי ואת הגרגשי. ואת החוי ואת הערקי ואת הסיני. ואת הארודי ואת הצמרי ואת החמתי' (בראשית י, טו-יח), והם י"א, 'ואחר נפוצו משפחת הכנעני', שאחת מן המשפחות נחלקה לשנים ויצאו מהם הפריזי, שאינם מנויים כאן - הרי י"ב, והם למפרע בניו, ולכך התקין נחלתם.

אם כן, לפי רבנו יוסף בכור שור (ובעקבותיו החזקוני ובעלי התוספות), הנחיל ד' את ארץ ישראל דווקא לכנען, ולא לשום אומה אחרת, מפני שכנען עבד לנו, ולא יוכל לטעון שארץ ישראל שלו. בניגוד לאומות אחרות, שאילו היו יושבות בארץ, היו יכולות לטעון שארץ ישראל שלהם.

3. הסבר הרמב"ן

כעין זה בקיצור כתב הרמב"ן בפרקנו (י, טו):

ודע כי ארץ כנען לגבולותיה מאז היתה לגוי היא ראויה לישראל, והיא חבל נחלתם, כמו שנאמר: 'בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבולות עמים למספר בני ישראל' (דברים לב, ח). אבל נתנה הקדוש ברוך הוא בעת הפלגה לכנען, מפני היותו עבד, לשמור אותה לישראל, כאדם שמפקיד נכסי בן האדון לעבדו עד שיגדל ויזכה בנכסים וגם בעבד.

יהי רצון שנשלוט בקרוב בכל ארץ ישראל כולה.

[ועיין עוד בהרחבה במאמר "מה טעם פתח בבראשית?", בספרי "הדר התורה" בפרשת בראשית, ובמאמר "גבולות הארץ בספר יהושע ובתורה" בספרי "הדר הנביאים", ביהושע פ"א].

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך