תנ"ך על הפרק - דברי הימים ב טז - ההחמצה של אסא / הרב אליהו מאלי שליט"א

תנ"ך על הפרק

דברי הימים ב טז

909 / 929
היום

הפרק

בִּשְׁנַ֨ת שְׁלֹשִׁ֤ים וָשֵׁשׁ֙ לְמַלְכ֣וּת אָסָ֔א עָלָ֞ה בַּעְשָׁ֤א מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ עַל־יְהוּדָ֔ה וַיִּ֖בֶן אֶת־הָרָמָ֑ה לְבִלְתִּ֗י תֵּ֚ת יוֹצֵ֣א וָבָ֔א לְאָסָ֖א מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃וַיֹּצֵ֨א אָסָ֜א כֶּ֣סֶף וְזָהָ֗ב מֵאֹֽצְר֛וֹת בֵּ֥ית יְהוָ֖ה וּבֵ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַיִּשְׁלַ֗ח אֶל־בֶּן־הֲדַד֙ מֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם הַיּוֹשֵׁ֥ב בְּדַרְמֶ֖שֶׂק לֵאמֹֽר׃בְּרִית֙ בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֔ךָ וּבֵ֥ין אָבִ֖י וּבֵ֣ין אָבִ֑יךָ הִנֵּ֨ה שָׁלַ֤חְתִּֽי לְךָ֙ כֶּ֣סֶף וְזָהָ֔ב לֵ֞ךְ הָפֵ֣ר בְּרִֽיתְךָ֗ אֶת־בַּעְשָׁא֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל וְיַעֲלֶ֖ה מֵעָלָֽי׃וַיִּשְׁמַ֨ע בֶּן הֲדַ֜ד אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ אָסָ֗א וַ֠יִּשְׁלַח אֶת־שָׂרֵ֨י הַחֲיָלִ֤ים אֲשֶׁר־לוֹ֙ אֶל־עָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּכּוּ֙ אֶת־עִיּ֣וֹן וְאֶת־דָּ֔ן וְאֵ֖ת אָבֵ֣ל מָ֑יִם וְאֵ֥ת כָּֽל־מִסְכְּנ֖וֹת עָרֵ֥י נַפְתָּלִֽי׃וַיְהִי֙ כִּשְׁמֹ֣עַ בַּעְשָׁ֔א וַיֶּחְדַּ֕ל מִבְּנ֖וֹת אֶת־הָרָמָ֑ה וַיַּשְׁבֵּ֖ת אֶת־מְלַאכְתּֽוֹ׃וְאָסָ֣א הַמֶּ֗לֶךְ לָקַח֙ אֶת־כָּל־יְהוּדָ֔ה וַיִּשְׂא֞וּ אֶת־אַבְנֵ֤י הָֽרָמָה֙ וְאֶת־עֵצֶ֔יהָ אֲשֶׁ֥ר בָּנָ֖ה בַּעְשָׁ֑א וַיִּ֣בֶן בָּהֶ֔ם אֶת־גֶּ֖בַע וְאֶת־הַמִּצְפָּֽה׃וּבָעֵ֣ת הַהִ֗יא בָּ֚א חֲנָ֣נִי הָרֹאֶ֔ה אֶל־אָסָ֖א מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו בְּהִשָּׁ֨עֶנְךָ֜ עַל־מֶ֤לֶךְ אֲרָם֙ וְלֹ֤א נִשְׁעַ֙נְתָּ֙ עַל־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ עַל־כֵּ֗ן נִמְלַ֛ט חֵ֥יל מֶֽלֶךְ־אֲרָ֖ם מִיָּדֶֽךָ׃הֲלֹ֧א הַכּוּשִׁ֣ים וְהַלּוּבִ֗ים הָי֨וּ לְחַ֧יִל ׀ לָרֹ֛ב לְרֶ֥כֶב וּלְפָרָשִׁ֖ים לְהַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד וּבְהִשָּֽׁעֶנְךָ֥ עַל־יְהוָ֖ה נְתָנָ֥ם בְּיָדֶֽךָ׃כִּ֣י יְהוָ֗ה עֵינָ֞יו מְשֹׁטְט֤וֹת בְּכָל־הָאָ֙רֶץ֙ לְ֠הִתְחַזֵּק עִם־לְבָבָ֥ם שָׁלֵ֛ם אֵלָ֖יו נִסְכַּ֣לְתָּ עַל־זֹ֑את כִּ֣י מֵעַ֔תָּה יֵ֥שׁ עִמְּךָ֖ מִלְחָמֽוֹת׃וַיִּכְעַ֨ס אָסָ֜א אֶל־הָרֹאֶ֗ה וַֽיִּתְּנֵ֙הוּ֙ בֵּ֣ית הַמַּהְפֶּ֔כֶת כִּֽי־בְזַ֥עַף עִמּ֖וֹ עַל־זֹ֑את וַיְרַצֵּ֥ץ אָסָ֛א מִן־הָעָ֖ם בָּעֵ֥ת הַהִֽיא׃וְהִנֵּה֙ דִּבְרֵ֣י אָסָ֔א הָרִאשׁוֹנִ֖ים וְהָאַחֲרוֹנִ֑ים הִנָּ֤ם כְּתוּבִים֙ עַל־סֵ֣פֶר הַמְּלָכִ֔ים לִיהוּדָ֖ה וְיִשְׂרָאֵֽל׃וַיֶּחֱלֶ֣א אָסָ֡א בִּשְׁנַת֩ שְׁלוֹשִׁ֨ים וָתֵ֤שַׁע לְמַלְכוּתוֹ֙ בְּרַגְלָ֔יו עַד־לְמַ֖עְלָה חָלְי֑וֹ וְגַם־בְּחָלְיוֹ֙ לֹא־דָרַ֣שׁ אֶת־יְהוָ֔ה כִּ֖י בָּרֹפְאִֽים׃וַיִּשְׁכַּ֥ב אָסָ֖א עִם־אֲבֹתָ֑יו וַיָּ֕מָת בִּשְׁנַ֛ת אַרְבָּעִ֥ים וְאַחַ֖ת לְמָלְכֽוֹ׃וַיִּקְבְּרֻ֣הוּ בְקִבְרֹתָ֗יו אֲשֶׁ֣ר כָּֽרָה־לוֹ֮ בְּעִ֣יר דָּוִיד֒ וַיַּשְׁכִּיבֻ֗הוּ בַּמִּשְׁכָּב֙ אֲשֶׁ֤ר מִלֵּא֙ בְּשָׂמִ֣ים וּזְנִ֔ים מְרֻקָּחִ֖ים בְּמִרְקַ֣חַת מַעֲשֶׂ֑ה וַיִּשְׂרְפוּ־ל֥וֹ שְׂרֵפָ֖ה גְּדוֹלָ֥ה עַד־לִמְאֹֽד׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב אליהו מאלי שליט

ההחמצה של אסא

תקופת מלכותו של אביה בן רחבעם הייתה שלוש שנים. מלך יהודה הבא אחריו הוא אסא, ובמלכות ישראל, לאחר ירבעם, בעשא (תקופת מלכותו של נדב בן ירבעם רק שנתיים). באופן כללי לא שררו יחסי שלום בין שתי הממלכות. בפרקנו מסופר על מלחמה בין אסא לבעשא. אסא משחד את מלך ארם שיעלה על ישראל. כתוצאה מזה בעשא מסיר את המצור מאסא ואסא מנצל את אבני המצור לבניין מחודש של ערי מלכותו.

שני פרטים במלחמה זו מעוררים את תשומת הלב.

  1. תאריך המלחמה (דברי הימים ב טז א).
  2. הביקורת החריפה שזוכה לה אסא מפי חנני הרואה (דברי הימים ב טז ז-ט). 

תאריך המלחמה

בִּשְׁנַ֨ת שְׁלֹשִׁ֤ים וָשֵׁשׁ֙ לְמַלְכ֣וּת אָסָ֔א עָלָ֞ה בַּעְשָׁ֤א מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ עַל־יְהוּדָ֔ה...
(דברי הימים ב טז א)

למדנו בספר מלכים (מלכים א טו לג) שבעשא מלך בשנת שלוש לאסא ושמלך עשרים וארבע שנים, נמצא שהשנה שמת בה הייתה שנת עשרים ושבע לאסא. אם כן כיצד יתכן שערך מלחמה עם אסא בשנת שלושים ושש לאסא? חייבים אנו לומר שלתאריך זה משמעות אחרת. אם כן שנת שלושים ושש למה? 

חז"ל שאלו שאלה זו:

"בִּשְׁנַ֨ת שְׁלֹשִׁ֤ים וָשֵׁשׁ֙ לְמַלְכ֣וּת אָסָ֔א עָלָ֞ה בַּעְשָׁ֤א מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ עַל־יְהוּדָ֔ה וַיִּ֖בֶן אֶת־הָרָמָ֑ה". אפשר לומר כן? והלא אסא קבר את בעשא בשנת עשרים ושש למלכותו! מה תלמוד לומר בשנת שלשים ושש שנה?
(כיון) שנתחתן שלמה במלך מצרים (שהיה נשוי לבת פרעה שלושים ושש שנים), נגד שלושים ושש שנה שנגזרה גזירה על מלכות בית דוד שתחלק ובאחרונה עתידה שתחזור להם; נגד שלושים ושש שנה שנגזרה גזירה על מלכי ארם שיהו שטנין על ישראל ובאחרונה עתידין ליפול ביד בני דוד. לכך נאמר בשנת שלשים ושש שנה למלכות אסא.
(תוספתא סוטה יב א)

אומרים לנו חז"ל שכאן נרמזת מידה כנגד מידה שנהג הקב"ה בעם ישראל. שלמה היה נשוי לבת פרעה שלושים ושש שנים, שהרי נשאה עם תחילת בנין בית המקדש שהיה בשנת ארבע למלכותו (מלכים א ג א; מלכים א ו א) ושלמה מלך ארבעים שנה (מלכים א יא מב). כנגד שנות נישואים אלו, נגזרה גזירה על מלכות בית דוד שתיחלק. על ידי כך תוסר ההשפעה הזרה שחדרה אל ישראל עם בת פרעה וחברותיה.

רחבעם מלך שבע עשרה שנים, כפי שראינו בפרק הקודם (מלכים יד כא); אביה בנו מלך שלש שנים, כפי שמופיע בפרקנו (מלכים א טו ב); הרי עשרים. נמצא ששנת שש עשרה למלכות אסא היא שנת שלושים ושש לחלוקה. מכאן ואילך אין צורך יותר בחלוקת הממלכה!

הביקורת על אסא

התכנית הא-להית גלגלה את המלחמה של אסא נגד בעשא. מטרת המלחמה שאסא ינצח את בעשא ויחזיר את המלוכה בשלמותה אל בית דוד. באופן צבאי היה יכול אסא לבצע זאת, וכפי שלמדנו בפרק י"ד שאף את צבאו של זרח הכושי, אשר בא עם למעלה ממליון חייל, ניצח אסא.

יודעים אנו שמאז חטאי שלמה קם מלך ארם כנגדו, הטריד והציק לעם ישראל (מלכים א יא כה). עוד נאמר בכתוב, שמלך ארם היה בברית עם בעשא. ניתן להניח שכשהיה מפסיד בעשא, היה בא מלך ארם לעזור לו, ואז היה נופל אף הוא בידיו של אסא.

לאור זאת ניתן להבין את ביקורתו החריפה של יהוא בן חנני הנביא על אסא. יהוא בן חנני ראה שמתחוללת אל מול עיניו החמצה הסטורית. במקום להכניע במלחמה אחת את ממלכת ישראל ולחזור ולאחדה עם ממלכת יהודה לממלכה אחת, ובאותה הזדמנות להפטר מארם, כורת אסא ברית עם מלך ארם ורק מבריח מעליו את בעשא. בשל כך החלוקה של הממלכה נמשכת!

הגזירה הא-להית על קריעת מלכות ישראל מיועדת הייתה לכתחילה לשלושים ושש שנים בלבד, כנגד שנות נישואי שלמה עם בת פרעה. אילו היה ירבעם מלך כשר, הייתה מצטרפת מלכותו ומתאחדת מחדש עם ממלכת יהודה לאחר זמן זה; אולי היה הוא או זרעו מקבלים מעמד משנה למלך (עיין משנה תורה לרמב"ם מלכים פ"א ה"ט). משהחמיץ וקלקל - איבד מלכותו. המלך אסא היה צריך לאחד את הממלכה תחתיו בדרך של מלחמה עם מלכות ישראל, אך אסא החמיץ את ההזדמנות.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך