מדוע הוקדמה האות פ' לאות ע' בסדר הפסוקים של פרקים ב-ד (ובפרק א' לא הוקדמה)?
בפרק ב' כתוב:
...
סָֽפְק֨וּ עָלַ֤יִךְ כַּפַּ֙יִם֙ כָּל־עֹ֣בְרֵי דֶ֔רֶךְ שָֽׁרְקוּ֙ וַיָּנִ֣עוּ רֹאשָׁ֔ם עַל־בַּ֖ת יְרוּשָׁלִָ֑ם הֲזֹ֣את הָעִ֗יר שֶׁיֹּֽאמְרוּ֙ כְּלִ֣ילַת יֹ֔פִי מָשׂ֖וֹשׂ לְכָל־הָאָֽרֶץ׃
פָּצ֨וּ עָלַ֤יִךְ פִּיהֶם֙ כָּל־א֣וֹיְבַ֔יִךְ שָֽׁרְקוּ֙ וַיַּֽחַרְקוּ־שֵׁ֔ן אָמְר֖וּ בִּלָּ֑עְנוּ אַ֣ךְ זֶ֥ה הַיּ֛וֹם שֶׁקִּוִּינֻ֖הוּ מָצָ֥אנוּ רָאִֽינוּ׃
עָשָׂ֨ה יְהוָ֜ה אֲשֶׁ֣ר זָמָ֗ם בִּצַּ֤ע אֶמְרָתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה מִֽימֵי־קֶ֔דֶם הָרַ֖ס וְלֹ֣א חָמָ֑ל וַיְשַׂמַּ֤ח עָלַ֙יִךְ֙ אוֹיֵ֔ב הֵרִ֖ים קֶ֥רֶן צָרָֽיִךְ׃
...
ושנוי בפרק ג':
...
סַכֹּ֤תָה בָאַף֙ וַֽתִּרְדְּפֵ֔נוּ הָרַ֖גְתָּ לֹ֥א חָמָֽלְתָּ׃
סַכּ֤וֹתָה בֶֽעָנָן֙ לָ֔ךְ מֵעֲב֖וֹר תְּפִלָּֽה׃
סְחִ֧י וּמָא֛וֹס תְּשִׂימֵ֖נוּ בְּקֶ֥רֶב הָעַמִּֽים׃פָּצ֥וּ עָלֵ֛ינוּ פִּיהֶ֖ם כָּל־אֹיְבֵֽינוּ׃
פַּ֧חַד וָפַ֛חַת הָ֥יָה לָ֖נוּ הַשֵּׁ֥את וְהַשָּֽׁבֶר׃
פַּלְגֵי־מַ֙יִם֙ תֵּרַ֣ד עֵינִ֔י עַל־שֶׁ֖בֶר בַּת־עַמִּֽי׃עֵינִ֧י נִגְּרָ֛ה וְלֹ֥א תִדְמֶ֖ה מֵאֵ֥ין הֲפֻגֽוֹת׃
עַד־יַשְׁקִ֣יף וְיֵ֔רֶא יְהוָ֖ה מִשָּׁמָֽיִם׃
עֵינִי֙ עֽוֹלְלָ֣ה לְנַפְשִׁ֔י מִכֹּ֖ל בְּנ֥וֹת עִירִֽי׃
...
ומשולש בפרקנו:
...
ס֣וּרוּ טָמֵ֞א קָ֣רְאוּ לָ֗מוֹ ס֤וּרוּ ס֙וּרוּ֙ אַל־תִּגָּ֔עוּ כִּ֥י נָצ֖וּ גַּם־נָ֑עוּ אָֽמְרוּ֙ בַּגּוֹיִ֔ם לֹ֥א יוֹסִ֖יפוּ לָגֽוּר׃
פְּנֵ֤י יְהוָה֙ חִלְּקָ֔ם לֹ֥א יוֹסִ֖יף לְהַבִּיטָ֑ם פְּנֵ֤י כֹהֲנִים֙ לֹ֣א נָשָׂ֔אוּ זקנים (וּזְקֵנִ֖ים) לֹ֥א חָנָֽנוּ׃
עודינה (עוֹדֵ֙ינוּ֙) תִּכְלֶ֣ינָה עֵינֵ֔ינוּ אֶל־עֶזְרָתֵ֖נוּ הָ֑בֶל בְּצִפִּיָּתֵ֣נוּ צִפִּ֔ינוּ אֶל־גּ֖וֹי לֹ֥א יוֹשִֽׁעַ׃
...
אומר המדרש:
"פָּצ֥וּ עָלֵ֛ינוּ פִּיהֶ֖ם"(איכה ג מו) – מפני מה הקדים פ"ה לעי"ן?
– על שהיו אומרים בפיהם מה שלא ראו בעיניהם.
(פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) איכה ב סימן טז)
ובגמרא:
"פָּצ֨וּ עָלַ֤יִךְ פִּיהֶם֙"(איכה ב טז) – אמר רבא אמר רבי יוחנן: בשביל מה הקדים פ"א לעי"ן?
– בשביל מרגלים שאמרו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם.
(סנהדרין קד:)
אומר המהר"ל מפראג ז"ל:
"מפני המרגלים שהקדימו פ"ה לעי"ן"... כי המרגלים שהוציאו דיבה על הארץ בשקר (במדבר יג לב), וכדכתיב (=כפי שכתוב): "יַכְרֵ֣ת יְ֭-הוָה כָּל־שִׂפְתֵ֣י חֲלָק֑וֹת לָ֝שׁ֗וֹן מְדַבֶּ֥רֶת גְּדֹלֽוֹת׃"(תהלים יב ד). ולכך החטא הזה, שהוציאו דבה על הארץ, גרם להיות נכרתין מן הארץ ללכת לגולה (כמתואר במגילה).
(נצח ישראל פרק ט)
וכתב ר' פנחס, אב בית דין וולאדאווי ז"ל:
מקשים העולם אם כן, למה כתיב באל"ף בי"ת הראשון שבספר איכה (=פרק א') העי"ן קודם לפ"א (ועיין בחידושי אגדות למהרש"א). ושמעתי בשם... הרב ר' קאפל ז"ל מפוזנא, הטעם הוא על דרך מה דאיתא (=שמובא) בגמרא (סוטה לה.), גבי הא דאמרו (=זה שאמרו) המרגלים, "בָּ֕אנוּ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר שְׁלַחְתָּ֑נוּ וְ֠גַם זָבַ֨ת חָלָ֥ב וּדְבַ֛שׁ הִ֖וא וְזֶה־פִּרְיָֽהּ׃ אֶ֚פֶס כִּֽי־עַ֣ז הָעָ֔ם"(במדבר יג כז-כח): אמר ר' יוחנן משום ר' מאיר, כל דבר לשון הרע שאין אומרים דברי אמת בתחילתו אין מתקיים בסופו (פירש רש"י: לכך פתחו המרגלים תחילה בשבח הארץ וכו'), וכיון שכן, הוכרח למכתב (=לכתוב) גם כן באל"ף בי"ת הראשון (=פרק א') כסדר העי"ן קודם לפ"א, שהרי גם המרגלים אמרו תחילה דברי אמת, אבל בשארי אל"ף בי"ת שבאיכה הקדים פ"א לעי"ן, משום שאמרו בפיהם אחר כך דברי שקר מה שלא ראו בעיניהם וקל להבין. דברי פי חכם חן ושפתים יישק.
(ברית שלום איכה)