תנ"ך על הפרק - משלי לא - אשת חיל - זמר הנפש לכנסת ישראל / הרב קלונימוס קלמיש שפירא הי"ד

תנ"ך על הפרק

משלי לא

748 / 929
היום

הפרק

דִּ֭בְרֵי לְמוּאֵ֣ל מֶ֑לֶךְ מַ֝שָּׂ֗א אֲ‍ֽשֶׁר־יִסְּרַ֥תּוּ אִמּֽוֹ׃מַה־בְּ֭רִי וּמַֽה־בַּר־בִּטְנִ֑י וּ֝מֶה בַּר־נְדָרָֽי׃אַל־תִּתֵּ֣ן לַנָּשִׁ֣ים חֵילֶ֑ךָ וּ֝דְרָכֶ֗יךָ לַֽמְח֥וֹת מְלָכִֽין׃אַ֤ל לַֽמְלָכִ֨ים ׀ לְֽמוֹאֵ֗ל אַ֣ל לַֽמְלָכִ֣ים שְׁתוֹ־יָ֑יִן וּ֝לְרוֹזְנִ֗יםאואֵ֣ישֵׁכָֽר׃פֶּן־יִ֭שְׁתֶּה וְיִשְׁכַּ֣ח מְחֻקָּ֑ק וִֽ֝ישַׁנֶּה דִּ֣ין כָּל־בְּנֵי־עֹֽנִי׃תְּנוּ־שֵׁכָ֣ר לְאוֹבֵ֑ד וְ֝יַיִן לְמָ֣רֵי נָֽפֶשׁ׃יִ֭שְׁתֶּה וְיִשְׁכַּ֣ח רִישׁ֑וֹ וַ֝עֲמָל֗וֹ לֹ֣א יִזְכָּר־עֽוֹד׃פְּתַח־פִּ֥יךָ לְאִלֵּ֑ם אֶל־דִּ֝֗ין כָּל־בְּנֵ֥י חֲלֽוֹף׃פְּתַח־פִּ֥יךָ שְׁפָט־צֶ֑דֶק וְ֝דִ֗ין עָנִ֥י וְאֶבְיֽוֹן׃אֵֽשֶׁת־חַ֭יִל מִ֣י יִמְצָ֑א וְרָחֹ֖ק מִפְּנִינִ֣ים מִכְרָֽהּ׃בָּ֣טַח בָּ֭הּ לֵ֣ב בַּעְלָ֑הּ וְ֝שָׁלָ֗ל לֹ֣א יֶחְסָֽר׃גְּמָלַ֣תְהוּ ט֣וֹב וְלֹא־רָ֑ע כֹּ֝֗ל יְמֵ֣י חַיֶּֽיה׃דָּ֭רְשָׁה צֶ֣מֶר וּפִשְׁתִּ֑ים וַ֝תַּ֗עַשׂ בְּחֵ֣פֶץ כַּפֶּֽיהָ׃הָ֭יְתָה כָּאֳנִיּ֣וֹת סוֹחֵ֑ר מִ֝מֶּרְחָ֗ק תָּבִ֥יא לַחְמָֽהּ׃וַתָּ֤קָם ׀ בְּע֬וֹד לַ֗יְלָה וַתִּתֵּ֣ן טֶ֣רֶף לְבֵיתָ֑הּ וְ֝חֹ֗ק לְנַעֲרֹתֶֽיהָ׃זָמְמָ֣ה שָׂ֭דֶה וַתִּקָּחֵ֑הוּ מִפְּרִ֥י כַ֝פֶּ֗יהָנטענָ֣טְעָהכָּֽרֶם׃חָֽגְרָ֣ה בְע֣וֹז מָתְנֶ֑יהָ וַ֝תְּאַמֵּ֗ץ זְרֹעוֹתֶֽיהָ׃טָ֭עֲמָה כִּי־ט֣וֹב סַחְרָ֑הּ לֹֽא־יִכְבֶּ֖הבלילבַלַּ֣יְלָהנֵרָֽהּ׃יָ֭דֶיהָ שִׁלְּחָ֣ה בַכִּישׁ֑וֹר וְ֝כַפֶּ֗יהָ תָּ֣מְכוּ פָֽלֶךְ׃כַּ֭פָּהּ פָּרְשָׂ֣ה לֶעָנִ֑י וְ֝יָדֶ֗יהָ שִׁלְּחָ֥ה לָֽאֶבְיֽוֹן׃לֹא־תִירָ֣א לְבֵיתָ֣הּ מִשָּׁ֑לֶג כִּ֥י כָל־בֵּ֝יתָ֗הּ לָבֻ֥שׁ שָׁנִֽים׃מַרְבַדִּ֥ים עָֽשְׂתָה־לָּ֑הּ שֵׁ֖שׁ וְאַרְגָּמָ֣ן לְבוּשָֽׁהּ׃נוֹדָ֣ע בַּשְּׁעָרִ֣ים בַּעְלָ֑הּ בְּ֝שִׁבְתּ֗וֹ עִם־זִקְנֵי־אָֽרֶץ׃סָדִ֣ין עָ֭שְׂתָה וַתִּמְכֹּ֑ר וַ֝חֲג֗וֹר נָתְנָ֥ה לַֽכְּנַעֲנִֽי׃עֹז־וְהָדָ֥ר לְבוּשָׁ֑הּ וַ֝תִּשְׂחַ֗ק לְי֣וֹם אַחֲרֽוֹן׃פִּ֭יהָ פָּתְחָ֣ה בְחָכְמָ֑ה וְתֽוֹרַת־חֶ֝֗סֶד עַל־לְשׁוֹנָֽהּ׃צ֭וֹפִיָּה הֲלִיכ֣וֹת בֵּיתָ֑הּ וְלֶ֥חֶם עַ֝צְל֗וּת לֹ֣א תֹאכֵֽל׃קָ֣מוּ בָ֭נֶיהָ וַֽיְאַשְּׁר֑וּהָ בַּ֝עְלָ֗הּ וַֽיְהַֽלְלָהּ׃רַבּ֣וֹת בָּ֭נוֹת עָ֣שׂוּ חָ֑יִל וְ֝אַ֗תְּ עָלִ֥ית עַל־כֻּלָּֽנָה׃שֶׁ֣קֶר הַ֭חֵן וְהֶ֣בֶל הַיֹּ֑פִי אִשָּׁ֥ה יִרְאַת־יְ֝הוָ֗ה הִ֣יא תִתְהַלָּֽל׃תְּנוּ־לָ֭הּ מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִֽיהַלְל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים מַעֲשֶֽׂיהָ׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב קלונימוס קלמיש שפירא הי

אשת חיל - זמר הנפש לכנסת ישראל

ויש לפעמים בליל מלילי שבת קודש כאשר רוחך מתרומם, ומתבונן אתה בקדושת ה' וישראל, אז לא אנשים פרטיים אתה רואה בישראל, רק המלכה עלאה (=עליונה), האור המאיר מעצם קדושת ה' כשהוא מלובש בגופים אלו... הולך אתה אל החלון ועיניך נשואות למרום אל יושב-שמים וכאילו לא בבחירתך, נפשך מעצמה, מקרבך, מזמרת לה' על בחינת כנסת ישראל:

רבונו של עולם אֵֽשֶׁת־חַ֭יִל כזו מִ֣י יִמְצָ֑א וְרָחֹ֖ק מִפְּנִינִ֣ים מִכְרָֽהּ׃ בָּ֣טַח בָּ֭הּ לֵ֣ב בַּעְלָ֑הּ – בטוח בה לב בעלה כביכול, כי באמונה ובמסירות נפש את עבודתו היא עובדת ואת כל העולם לא יתברך מכניעה, וְ֝שָׁלָ֗ל לֹ֣א יֶחְסָֽר׃ – ולשלל לו היא מביאה. גְּמָלַ֣תְהוּ ט֣וֹב וְלֹא־רָ֑ע כֹּ֝֗ל יְמֵ֣י חַיֶּֽיה׃... – לא בלבד בשעה שטוב לה, רק וַתָּ֤קָם ׀ בְּע֬וֹד לַ֗יְלָה... גם בגלות המר וגם בצרותיה החשוכות תקום וַתִּתֵּ֣ן טֶ֣רֶף לְבֵיתָ֑הּ... מקדושתו יתברך, לכל האנשים מישראל, אף לכל העולם תתן, לא בשטחיות ולא בדרך העברה, רק חָֽגְרָ֣ה בְע֣וֹז מָתְנֶ֑יהָ וַ֝תְּאַמֵּ֗ץ זְרֹעוֹתֶֽיהָ׃ – תורתה ועבודתה, הכל במסירות נפש, כי אין עבודתה ביבשות, ולא כשפחה נכרית, הארת עצם ה' בה, וגם היא טָ֭עֲמָה כִּי־ט֣וֹב סַחְרָ֑הּ – את טעם קדושתו ועבודתו גם היא מרגישה. לכן לֹֽא־יִכְבֶּ֖ה בליל (בַלַּ֣יְלָה) נֵרָֽהּ׃ וזאת חזקתה בחשכת צרות גלותה. ...נוֹדָ֣ע בַּשְּׁעָרִ֣ים בַּעְלָ֑הּ – רבונו של עולם, מי מודיע את שמך בעולם אם לא כנסת ישראל? ומי מקדש את קדושתך אם לא אנחנו, בניך? ולא בהכרח את סבלותיך אנו סובלים, ולא בתוגה בשביל קדושתך אנו מתענים, רק בשמחה ובהתחזקות. ...עֹז־וְהָדָ֥ר לְבוּשָׁ֑הּ וַ֝תִּשְׂחַ֗ק לְי֣וֹם אַחֲרֽוֹן׃ של חייה. את עבודתך באמונה עבדה, ואת שמך הקדוש קידשה. פִּ֭יהָ פָּתְחָ֣ה בְחָכְמָ֑ה, חכמת ה'. וְתֽוֹרַת־חֶ֝֗סֶד, תורת ה', תמיד עַל־לְשׁוֹנָֽהּ׃ ...קָ֣מוּ בָ֭נֶיהָ וַֽיְאַשְּׁר֑וּהָ – ועל זה לא אוכל להתאפק ונפשי שרה לה. ולא אנו בלבד אלא גם בַּ֝עְלָ֗הּ במרום וַֽיְהַֽלְלָהּ׃ הן רַבּ֣וֹת בָּ֭נוֹת עָ֣שׂוּ חָ֑יִל, כל הנפשות שגילה ה' בעולם מגלות את כבודו יתברך. אבל וְ֝אַ֗תְּ עָלִ֥ית עַל־כֻּלָּֽנָה׃. כי כולן רק ניצוץ הארת כחו יתברך מגלות, והיא, את עצמו, דעתו וקדושתו. אִשָּׁ֥ה יִרְאַת־יְ֝הוָ֗ה הִ֣יא תִתְהַלָּֽל׃. לכן, רבונו של עולם, תְּנוּ־לָ֭הּ מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ – הקם אותה מעפרה ותמהר להושיעה מצרותיה וגלותה.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך