לפרק קמ"א

בשמואל (א כד) מסופר: שאול ואנשיו באו לבקש את דוד על פני צורי היעלים; שאול סר שם אל מערה להסך את רגליו, ושם במערה בירכתיה הסתתרו דוד ואנשיו. אנשי דוד מוצאים כי עתה שעת הכושר להנקם משאול - והם מלחשים באוזני דוד לאמר: "הנה היום אשר נתן לך ה' אויבך בידיך",  אז יתפלל דוד התפילה הזאת להציל ה' אותו ממכשול עוון לשלוח ידו במשיח ה'.

שִׁיתָ֣ה ה' שָׁמְרָ֣ה לְפִ֑י נִ֝צְּרָ֗ה עַל-דַּ֥ל שְׂפָתָֽי:
(תהילים קמא ג)

הכוונה: לבל יאמר לאנשיו לעשות לשאול רעה.

אַל-תַּט-לִבִּ֨י לְדָבָ֪ר רָ֡ע לְהִתְע֘וֹלֵ֤ל עֲלִל֨וֹת בְּרֶ֗שַׁע אֶת-אִישִׁ֥ים פֹּֽעֲלֵי-אָ֑וֶן וּבַל-אֶ֝לְחַ֗ם בְּמַנְעַמֵּיהֶֽם:
(תהילים קמא ד)

הכוונה: לבל יפתה לבו לעשות בעצמו לשאול רעה; "לְהִתְע֘וֹלֵ֤ל" - הוראתו: להתמכר לעלילות (שתמונת התפעל משמשת אף להוראה זו של התמכרות לפעולה המובעת על ידי הפועל). "אֶת-אִישִׁ֥ים פֹּֽעֲלֵי-אָ֑וֶן" - כלומר, על דרך שאול ואנשיו המתמכרים לעלילות ברשע, "וּבַל-אֶ֝לְחַ֗ם בְּמַנְעַמֵּיהֶֽם" - מליצה פיוטית להביע שלא יערב עליו מעשה הרשע הנעים להם.

יֶֽהֶלְמֵֽנִי-צַדִּ֨יק חֶ֡סֶד וְֽיוֹכִיחֵ֗נִי שֶׁ֣מֶן רֹ֭אשׁ אַל-יָנִ֣י רֹאשִׁ֑י כִּי-ע֥וֹד וּ֝תְפִלָּתִ֗י בְּרָעוֹתֵיהֶֽם:
(תהילים קמא ה)

"יֶֽהֶלְמֵֽנִי-צַדִּ֨יק חֶ֡סֶד" - יהא הולם אותי ונאה לי, ה"צַדִּ֨יק", ה"חֶ֡סֶד" שאעשה עתה לשאול; "וְֽיוֹכִיחֵ֗נִי" - ויוכיח עלי שאני הצדיק; "שֶׁ֣מֶן רֹ֭אשׁ אַל-יָנִ֣י רֹאשִׁ֑י" - שמן ראש של שאול המשוח מלך אל יבטל, אל יפקיע [כהוראת "כי הניא אביה אותה" (במדבר ל ו), "ולמה תניאון את לב בני ישראל" (במדבר לב ז)] שמן משחת ראשי ["שֶׁ֣מֶן" מושך עצמו ואחר עמו] - כלומר, מלכותו לא תאריך ימים עוד בגלל רשעת לבו; "כִּי-ע֥וֹד וּ֝תְפִלָּתִ֗י בְּרָעוֹתֵיהֶֽם" - בעוד שאני תפילה שאשלוט ברוחי ולא אגע בשאול לרעה, הם, שאול ואנשיו - "בְּרָעוֹתֵיהֶֽם" - במחשבתם עלי לרעה.

נִשְׁמְט֣וּ בִֽידֵי-סֶ֭לַע שֹׁפְטֵיהֶ֑ם וְשָׁמְע֥וּ אֲ֝מָרַ֗י כִּ֣י נָעֵֽמוּ:
(תהילים קמא ו)

לפני דוד מרחפת התמונה מהעתיד לבוא כאשר תחוס עינו על שאול: כי שאול יקום לתומו מהמערה וילך בדרך והוא דוד יצא אחריו ויגל עיניו כי הוא חס עליו במערה וידבר באזניו דברים כבושים (שמואל ב כד); "וְשָׁמְע֥וּ אֲ֝מָרַ֗י כִּ֣י נָעֵֽמוּ!" - עד כי שאול שופט ישראל מרוב בושה וכלימה [בושתו של שופט, הדוגל בשם הצדק, בהגלות קלונו כי מעשיו שלא בצדק - גדולה מבושתו של אחר] ימהר להשמט ממנו "בִֽידֵי-סֶ֭לַע" - על ידי סלע, כלומר, שיתחמק מאחורי סלע מסלעי הדרך, אשר השם שלה - "צורי-הסלעים" מעיד עליה כי הייתה זרועה צורים וסלעים.

כְּמ֤וֹ פֹלֵ֣חַ וּבֹקֵ֣עַ בָּאָ֑רֶץ נִפְזְר֥וּ עֲ֝צָמֵ֗ינוּ לְפִ֣י שְׁאֽוֹל: כִּ֤י אֵלֶ֨יךָ ה' אֲ-דֹנָ֣י עֵינָ֑י בְּכָ֥ה חָ֝סִ֗יתִי אַל-תְּעַ֥ר נַפְשִֽׁי: שָׁמְרֵ֗נִי מִ֣ידֵי פַ֭ח יָ֣קְשׁוּ לִ֑י וּ֝מֹקְשׁ֗וֹת פֹּ֣עֲלֵי אָֽוֶן: יִפְּל֣וּ בְמַכְמֹרָ֣יו רְשָׁעִ֑ים יַ֥חַד אָ֝נֹכִ֗י עַֽד-אֶעֱבֽוֹר:
(תהילים קמא ז-י)

עניין תפילתו - להוסיף ה' להצילו מיד שאול, כי לב דוד יגיד לו כי בכל זאת לא ירף שאול ממנו ולא יחדל לרודפו.