תנ"ך על הפרק - תהילים קיח - הודיית יחיד וציבור בבית ה' / הרב שלמה זלמן פינס ז"ל

תנ"ך על הפרק

תהילים קיח

685 / 929
היום

הפרק

הוֹד֣וּ לַיהוָ֣ה כִּי־ט֑וֹב כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃יֹֽאמַר־נָ֥א יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃יֹֽאמְרוּ־נָ֥א בֵֽית־אַהֲרֹ֑ן כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃יֹֽאמְרוּ־נָ֭א יִרְאֵ֣י יְהוָ֑ה כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃מִֽן־הַ֭מֵּצַ֥ר קָרָ֣אתִי יָּ֑הּ עָנָ֖נִי בַמֶּרְחָ֣ב יָֽהּ׃יְהוָ֣ה לִ֭י לֹ֣א אִירָ֑א מַה־יַּעֲשֶׂ֖ה לִ֣י אָדָֽם׃יְהוָ֣ה לִ֭י בְּעֹזְרָ֑י וַ֝אֲנִ֗י אֶרְאֶ֥ה בְשֹׂנְאָֽי׃ט֗וֹב לַחֲס֥וֹת בַּיהוָ֑ה מִ֝בְּטֹ֗חַ בָּאָדָֽם׃ט֗וֹב לַחֲס֥וֹת בַּיהוָ֑ה מִ֝בְּטֹ֗חַ בִּנְדִיבִֽים׃כָּל־גּוֹיִ֥ם סְבָב֑וּנִי בְּשֵׁ֥ם יְ֝הוָ֗ה כִּ֣י אֲמִילַֽם׃סַבּ֥וּנִי גַם־סְבָב֑וּנִי בְּשֵׁ֥ם יְ֝הוָ֗ה כִּ֣י אֲמִילַֽם׃סַבּ֤וּנִי כִדְבוֹרִ֗ים דֹּ֭עֲכוּ כְּאֵ֣שׁ קוֹצִ֑ים בְּשֵׁ֥ם יְ֝הוָ֗ה כִּ֣י אֲמִילַֽם׃דַּחֹ֣ה דְחִיתַ֣נִי לִנְפֹּ֑ל וַ֖יהוָ֣ה עֲזָרָֽנִי׃עָזִּ֣י וְזִמְרָ֣ת יָ֑הּ וַֽיְהִי־לִ֝֗י לִֽישׁוּעָֽה׃ק֤וֹל ׀ רִנָּ֬ה וִֽישׁוּעָ֗ה בְּאָהֳלֵ֥י צַדִּיקִ֑ים יְמִ֥ין יְ֝הוָה עֹ֣שָׂה חָֽיִל׃יְמִ֣ין יְ֭הוָה רוֹמֵמָ֑ה יְמִ֥ין יְ֝הוָה עֹ֣שָׂה חָֽיִל׃לֹֽא אָמ֥וּת כִּי־אֶֽחְיֶ֑ה וַ֝אֲסַפֵּ֗ר מַֽעֲשֵׂ֥י יָֽהּ׃יַסֹּ֣ר יִסְּרַ֣נִּי יָּ֑הּ וְ֝לַמָּ֗וֶת לֹ֣א נְתָנָֽנִי׃פִּתְחוּ־לִ֥י שַׁעֲרֵי־צֶ֑דֶק אָֽבֹא־בָ֝ם אוֹדֶ֥ה יָֽהּ׃זֶֽה־הַשַּׁ֥עַר לַיהוָ֑ה צַ֝דִּיקִ֗ים יָבֹ֥אוּ בֽוֹ׃א֭וֹדְךָ כִּ֣י עֲנִיתָ֑נִי וַתְּהִי־לִ֝֗י לִֽישׁוּעָֽה׃אֶ֭בֶן מָאֲס֣וּ הַבּוֹנִ֑ים הָ֝יְתָ֗ה לְרֹ֣אשׁ פִּנָּֽה׃מֵאֵ֣ת יְ֭הוָה הָ֣יְתָה זֹּ֑את הִ֖יא נִפְלָ֣את בְּעֵינֵֽינוּ׃זֶה־הַ֭יּוֹם עָשָׂ֣ה יְהוָ֑ה נָגִ֖ילָה וְנִשְׂמְחָ֣ה בֽוֹ׃אָנָּ֣א יְ֭הוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א אָֽנָּ֥א יְ֝הוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃בָּר֣וּךְ הַ֭בָּא בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה בֵּ֝רַֽכְנוּכֶ֗ם מִבֵּ֥ית יְהוָֽה׃אֵ֤ל ׀ יְהוָה֮ וַיָּ֪אֶר לָ֥נוּ אִסְרוּ־חַ֥ג בַּעֲבֹתִ֑ים עַד־קַ֝רְנ֗וֹת הַמִּזְבֵּֽחַ׃אֵלִ֣י אַתָּ֣ה וְאוֹדֶ֑ךָּ אֱ֝לֹהַ֗י אֲרוֹמְמֶֽךָּ׃הוֹד֣וּ לַיהוָ֣ה כִּי־ט֑וֹב כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב שלמה זלמן פינס ז

הודיית יחיד וציבור בבית ה'

הוֹד֣וּ לה' כִּי-ט֑וֹב כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: יֹֽאמַר-נָ֥א יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: יֹֽאמְרוּ-נָ֥א בֵֽית-אַהֲרֹ֑ן כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: יֹֽאמְרוּ-נָ֭א יִרְאֵ֣י ה' כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ:
(תהילים קיח א-ד)

בתור המשך מהפרק הקודם - בא לשחר את עם ישראל בכלל, ואת בית אהרן ויראי ה' בפרט, להודות לכל הפחות הם לה' על טובו ועל חסדו [כן משמעות "יֹֽאמַר-נָ֥א", "יֹֽאמְרוּ-נָ֥א"].


מִֽן-הַ֭מֵּצַ֥ר קָרָ֣אתִי יָּ֑-הּ עָנָ֖נִי בַמֶּרְחָ֣ב יָֽ-הּ: ה' לִ֭י לֹ֣א אִירָ֑א מַה-יַּעֲשֶׂ֖ה לִ֣י אָדָֽם: ה' לִ֭י בְּעֹזְרָ֑י וַ֝אֲנִ֗י אֶרְאֶ֥ה בְשֹׂנְאָֽי: ט֗וֹב לַחֲס֥וֹת בה' מִ֝בְּטֹ֗חַ בָּאָדָֽם: ט֗וֹב לַחֲס֥וֹת בה' מִ֝בְּטֹ֗חַ בִּנְדִיבִֽים:
(תהילים קיח ה-ט)

מכאן והלאה מתחדשת ההופעה לפני הקהל של יחידים אשר חננם ה' נפלאותיו, ולפנינו פה במשך הפסוקים ה'-ט' סיפורו של אדם, שהציקוהו שונאיו מבני עמו מאוד, והוא לא חדל לקרוא אל ה' ולבטוח בו לבדו עד אשר הייתה לו הרווחה.


כָּל-גּוֹיִ֥ם סְבָב֑וּנִי בְּשֵׁ֥ם ה' כִּ֣י אֲמִילַֽם: סַבּ֥וּנִי גַם-סְבָב֑וּנִי בְּשֵׁ֥ם ה' כִּ֣י אֲמִילַֽם: סַבּ֤וּנִי כִדְבוֹרִ֗ים דֹּ֭עֲכוּ כְּאֵ֣שׁ קוֹצִ֑ים בְּשֵׁ֥ם ה' כִּ֣י אֲמִילַֽם:
(תהילים קיח י-יב)

מכאן ועד פסוק י"ט סיפורו של גיבור חיל, שהבקיע אל תוך המלחמה והאויבים סביב שחו עליו, אבל הוא לא ניחת מפניהם ובקראו: "בְּשֵׁ֥ם ה' כִּ֣י אֲמִילַֽם!" גזר בחרבו על ימין ועל שמאל. "סַבּ֤וּנִי כִדְבוֹרִ֗ים דֹּ֭עֲכוּ כְּאֵ֣שׁ קוֹצִ֑ים" - הכוונה: אויביי הקיפוני כדבורים, אך פתאום קפצו אחורנית כאשר תעשינה הדבורים בבוא מוציא הדבש מהכוורת ובידו [כנהוג גם עתה בארץ ישראל] כלי אש המעלה עשן רב [בייחוד: להבת הקוצים, כדי להפיץ את הדבורים ולהרחיקן מעליו, ומלת "כְּאֵ֣שׁ" הוראתה: "כבאש", על דרך "ואצרוף כבור סיגיך" (ישעיהו א כה); לשון דוד ילין בפירושו לאיוב].


דַּחֹ֣ה דְחִיתַ֣נִי לִנְפֹּ֑ל וה' עֲזָרָֽנִי:
(תהילים קיח יג)

כמעט שנפל ביד אויב וה' עזרו להצילו.


ק֤וֹל רִנָּ֬ה וִֽישׁוּעָ֗ה בְּאָהֳלֵ֥י צַדִּיקִ֑ים יְמִ֥ין ה' עֹ֣שָׂה חָֽיִל: יְמִ֣ין ה' רוֹמֵמָ֑ה יְמִ֥ין ה' עֹ֣שָׂה חָֽיִל:
(תהילים קיח טו-טז)

מעשה-גבורתו שימש אות-תשועה לצבא ישראל, ובאהליהם - "אָהֳלֵ֥י צַדִּיקִ֑ים" עבר "ק֤וֹל רִנָּ֬ה וִֽישׁוּעָ֗ה" לאמר: "יְמִ֥ין ה' עֹ֣שָׂה חָֽיִל".


יַסֹּ֣ר יִסְּרַ֣נִּי יָּ֑-הּ וְ֝לַמָּ֗וֶת לֹ֣א נְתָנָֽנִי:
(תהילים קיח יח)

הוא אכן נפצע אבל נשאר בחיים ונחלץ מאויביו באורח פלא.


פִּתְחוּ-לִ֥י שַׁעֲרֵי-צֶ֑דֶק אָֽבֹא-בָ֝ם אוֹדֶ֥ה יָֽ-הּ:
(תהילים קיח יט)

בדרישה זו מתדפק פלוני אלמוני על "שַׁעֲרֵי-צֶ֑דֶק" - הם שערי הבית או החצר המיוחדים לצדיקים שזכו לנפלאות ה' לבוא בהם בתודה.


זֶֽה-הַשַּׁ֥עַר לה' צַ֝דִּיקִ֗ים יָבֹ֥אוּ בֽוֹ:
(תהילים קיח כ)

מבפנים עונים לו כי דרך זה השער לא יבואו אלא "צַ֝דִּיקִ֗ים".


א֭וֹדְךָ כִּ֣י עֲנִיתָ֑נִי וַתְּהִי-לִ֝֗י לִֽישׁוּעָֽה: אֶ֭בֶן מָאֲס֣וּ הַבּוֹנִ֑ים הָ֝יְתָ֗ה לְרֹ֣אשׁ פִּנָּֽה:
(תהילים קיח כא-כב)

אחר אשר נתברר כי גם הוא מהצדיקים שזכו לנפלאות, מניחים לו להיכנס, והוא נכנס ופותח בקול רינה: "א֭וֹדְךָ..." - להודות לה' על שהקימהו על משפל המצב ו-"אֶ֭בֶן מָאֲס֣וּ הַבּוֹנִ֑ים הָ֝יְתָ֗ה לְרֹ֣אשׁ פִּנָּֽה".


מֵאֵ֣ת ה' הָ֣יְתָה זֹּ֑את הִ֖יא נִפְלָ֣את בְּעֵינֵֽינוּ: זֶה-הַ֭יּוֹם עָשָׂ֣ה ה' נָגִ֖ילָה וְנִשְׂמְחָ֣ה בֽוֹ:
(תהילים קיח כג-כד)

זאת הקריאה קורא כל הקהל בחום רגשותיו בקרבו.


אָנָּ֣א ה' הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א אָֽנָּ֥א ה' הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא:
(תהילים קיח כה)

תפילה על תשועה והצלחה כללית של הכלל כולו.


בָּר֣וּךְ הַ֭בָּא בְּשֵׁ֣ם ה' בֵּ֝רַֽכְנוּכֶ֗ם מִבֵּ֥ית ה':
(תהילים קיח כו)

לאחרונה נכנסים להודות יחיד וחבורה, והקהל מקבל פני היחיד בקריאה: "בָּר֣וּךְ הַ֭בָּא בְּשֵׁ֣ם ה'!", ופני החבורה בקריאה: "בֵּ֝רַֽכְנוּכֶ֗ם מִבֵּ֥ית ה'!".


אֵ֤-ל ה' וַיָּ֪אֶר לָ֥נוּ אִסְרוּ-חַ֥ג בַּעֲבֹתִ֑ים עַד-קַ֝רְנ֗וֹת הַמִּזְבֵּֽחַ: אֵ-לִ֣י אַתָּ֣ה וְאוֹדֶ֑ךָּ אֱ֝-לֹהַ֗י אֲרוֹמְמֶֽךָּ:
(תהילים קיח כז-כח)

החבורה פותחת: "אֵ֤-ל ה' וַיָּ֪אֶר לָ֥נוּ!", והקהל מפסיקה בקריאה: "אִסְרוּ-חַ֥ג..." - כלומר, "אִסְרוּ" קרבן ה"חַ֥ג" "בַּעֲבֹתִ֑ים עַד-קַ֝רְנ֗וֹת הַמִּזְבֵּֽחַ", כי כבר הגיעה שעת ההקרבה; מתוך כך גם היחיד מקצר ויורד ואינו מפליט מפיו אלא המילים: "אֵ-לִ֣י אַתָּ֣ה וְאוֹדֶ֑ךָּ אֱ֝-לֹהַ֗י אֲרוֹמְמֶֽךָּ!".


הוֹד֣וּ לה' כִּי-ט֑וֹב כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ:
(תהילים קיח כט)

החגיגה מסתיימת בקריאה השגורה אז בפי המון חוגג בקודש.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך