על דואג האדומי

תַּֽחַת-אַהֲבָתִ֥י יִשְׂטְנ֗וּנִי וַאֲנִ֥י תְפִלָּֽה:
(תהילים קט ד)

"תַּֽחַת-אַהֲבָתִ֥י יִשְׂטְנ֗וּנִי" - יעמדו לשטן לי, לקטרג עלי לפני שאול בגלל עצירתי בנוב, ובאמת "וַאֲנִ֥י תְפִלָּֽה" - תכלית העצרי שם הייתה התפילה בבית ה'.

הַפְקֵ֣ד עָלָ֣יו רָשָׁ֑ע וְ֝שָׂטָ֗ן יַעֲמֹ֥ד עַל-יְמִינֽוֹ: בְּ֭הִשָּׁ֣פְטוֹ יֵצֵ֣א רָשָׁ֑ע וּ֝תְפִלָּת֗וֹ תִּהְיֶ֥ה לַֽחֲטָאָֽה:
(תהילים קט ו-ז)

יהפך הגלגל, ואיתו יבואו במשפט על העצרו בנוב, שגרם לעוון המלשינות, ו"רָשָׁ֑ע וְ֝שָׂטָ֗ן יַעֲמֹ֥ד עַל-יְמִינֽוֹ" במשפטו לשטנו ו"בְּ֭הִשָּׁ֣פְטוֹ יֵצֵ֣א רָשָׁ֑ע", ואף גם "תְפִלָּת֗וֹ" שהתפלל אז בנוב תחשב לו "לַֽחֲטָאָֽה", כי נאץ בה ה'.

יִֽהְיֽוּ-יָמָ֥יו מְעַטִּ֑ים פְּ֝קֻדָּת֗וֹ יִקַּ֥ח אַחֵֽר:
(תהילים קט ח)

"יִֽהְיֽוּ-יָמָ֥יו מְעַטִּ֑ים" - על דרך זה קילל את דואג גם לעיל: "אַנְשֵׁ֤י דָמִ֣ים וּ֭מִרְמָה לֹא-יֶחֱצ֣וּ יְמֵיהֶ֑ם!"(תהילים נה כד).

"פְּ֝קֻדָּת֗וֹ יִקַּ֥ח אַחֵֽר" - פקודתו בתור אביר הרועים אשר לשאול (שמואל א כא ח) יקח אחר ולא יוריש אותה במותו לבניו אחריו [כמשפט בישראל אם הניח נושא משרה בן, ממלא מקומו].

וְנ֤וֹעַ יָנ֣וּעוּ בָנָ֣יו וְשִׁאֵ֑לוּ וְ֝דָרְשׁ֗וּ מֵחָרְבוֹתֵיהֶֽם:
(תהילים קט י)

"וְנ֤וֹעַ יָנ֣וּעוּ בָנָ֣יו וְשִׁאֵ֑לוּ" - כלומר, יחזרו על הפתחים!

"וְ֝דָרְשׁ֗וּ מֵחָרְבוֹתֵיהֶֽם" - מארמנות אבותיהם שנהפכו לחרבות ידרשו פת לחם מעוברים ושבים (ר' דוד קמחי).

יְנַקֵּ֣שׁ נ֭וֹשֶׁה לְכָל-אֲשֶׁר-ל֑וֹ וְיָבֹ֖זּוּ זָרִ֣ים יְגִיעֽוֹ:
(תהילים קט יא)

כנגד "וַ֭יִּבְטַח בְּרֹ֣ב עָשְׁר֑וֹ יָ֝עֹ֗ז בְּהַוָּתֽוֹ"(תהילים נב ט) האמור עליו לעיל.

יִזָּכֵ֤ר עֲוֹ֣ן אֲ֭בֹתָיו אֶל-ה' וְחַטַּ֥את אִ֝מּ֗וֹ אַל-תִּמָּֽח:
(תהילים קט יד)

אבות דואג האדומי היו כנראה אדומים נכרים השקועים בחטא [כעין זכר לדבר מלשון הכתוב: "ויאמר המלך לדויג סוב אתה ופגע בכהנים ויסוב דויג האדומי ויפגע הוא בכהנים..."(שמואל א כב יח), תחילה נאמר "לדויג" סתם ועל מעשה הרצח נרשם מוצאו האדומי].

כִּֽי-יַ֭עֲמֹד לִימִ֣ין אֶבְי֑וֹן לְ֝הוֹשִׁ֗יעַ מִשֹּׁפְטֵ֥י נַפְשֽׁוֹ:
(תהילים קט לא)

"מִשֹּׁפְטֵ֥י נַפְשֽׁוֹ" - הם שאול וחבורתו שחרצו משפטו כי בן מות הוא (שמואל א כ לא).