חן וכבוד יִתֵּן ה'
כִּ֤י שֶׁ֨מֶשׁ ׀ וּמָגֵן֮ יְהוָ֪ה אֱלֹ֫הִ֥ים חֵ֣ן וְ֭כָבוֹד יִתֵּ֣ן יְהוָ֑ה לֹ֥א יִמְנַע־ט֝֗וֹב לַֽהֹלְכִ֥ים בְּתָמִֽים׃
(תהילים פד יב)
המהר"ל (חידושי אגדות ד עמ' צז) אומר "שהפאר והיופי, דבר זה הוא מצד עניין א-להי שיש בנביאים שאין יופי מתייחס אל הגשמי כלל". נבאר את דבריו; ככל שהדבר רוחני יותר הוא יפה יותר. היופי והחן האמיתיים מקורם בבורא אשר הוד והדר לפניו, ומזיו כבודו זוכים גם בריותיו לחן וליופי, והכל לפי מידת קרבתם אל ה'. ומצאנו הדרת פנים אצל גדולי ישראל הרחוקים מחיי החומר. מאחר והחן והיופי מקורם מן הקב"ה (ממקור פנימי) לכן ניכרים הם על פני האדם, כי הפנים מראים על הפנימיות. כלומר, אם האדם שמח, ניכר הדבר בפנים וכן להיפך. וכן אומר שלמה המלך: "חכמת אדם תאיר פניו"(קהלת ח א). מכאן שככל שיתרחק האדם מן הגשמיות ויעסוק בענייני תורה, מצוות ויראת שמים כך יראה חן ויופי על פניו, כי רק ה' הוא הנותן חן.
באדיבות הרב, מתוך ספרו 'אמרי ח"ן – במדבר'