ורעם ונשאם עד העולם – ה' מנחיל אותנו בעצמו ולא נגלה עוד
הוֹשִׁ֤יעָה ׀ אֶת־עַמֶּ֗ךָ וּבָרֵ֥ךְ אֶת־נַחֲלָתֶ֑ךָ וּֽרְעֵ֥ם וְ֝נַשְּׂאֵ֗ם עַד־הָעוֹלָֽם׃
(תהילים כח ט)
לעתיד לבוא יהיה דוד נשיא, שנאמר: "ודוד עבדי נשיא להם לעולם"(יחזקאל לז כה). והוא יקבץ כל ישראל לארץ הקדושה, אף כי היא קטנה מהכל. ואמר הקב"ה: קבלי אוכלוסייך, "הרחיבי מקום אהלך..."(ישעיה נד ב).
לעתיד לבוא הקב"ה בכבודו ובעצמו ינחיל את הארץ. והטעם, כי מה שהנחיל יהושע, היה אחר כך חורבן. מה שאין כן בעתיד, לא יוסיף ה' להגלותנו, וזה שאמר: "הושיעה את עמך".
"וברך את נחלתך" – הנחלה שאתה מנחיל בעצמך, תברך להרחיב מקום אהלך, כאמור: "וּֽרְעֵ֥ם וְ֝נַשְּׂאֵ֗ם עַד־הָעוֹלָֽם", ולא יוסיף להגלותם עוד. ויתקיים: "בָּר֥וּךְ יְ-הוָ֑ה כִּי־שָׁ֝מַע ק֣וֹל תַּחֲנוּנָֽי׃ יְ-הוָ֤ה ׀ עֻזִּ֥י וּמָגִנִּי֮ בּ֤וֹ בָטַ֥ח לִבִּ֗י וְֽנֶ֫עֱזָ֥רְתִּי וַיַּעֲלֹ֥ז לִבִּ֑י וּֽמִשִּׁירִ֥י אֲהוֹדֶֽנּוּ׃"(תהילים כח ו-ז)
ובשעה שעמד משה רבינו עליו השלום לברך את ישראל, "וזאת הברכה אשר ברך משה"(דברים לג א) בירכם ברכות פרטיות לכל שבט ושבט, ואחר כך בירכם ברכה כללית, לכל ישראל, ואמר: הוֹשִׁ֤יעָה ׀ אֶת־עַמֶּ֗ךָ וּבָרֵ֥ךְ אֶת־נַחֲלָתֶ֑ךָ וּֽרְעֵ֥ם וְ֝נַשְּׂאֵ֗ם עַד־הָעוֹלָֽם׃(תהילים כח ט). אמן ואמן.