נס חנוכה בנבואת חגי
הנביא חגי מגלה לעם מראש את העתידות להיות עמהם לאורך ימי בית שני, אשר אז יראו זאת בעליל כי רוח ה' עומדת בקרבם, "כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ יְ-הוָ֣ה צְבָא֔וֹ-ת ע֥וֹד אַחַ֖ת מְעַ֣ט הִ֑יא וַאֲנִ֗י מַרְעִישׁ֙ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֔רֶץ וְאֶת־הַיָּ֖ם וְאֶת־הֶחָרָבָֽה׃ וְהִרְעַשְׁתִּי֙ אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֔ם וּבָ֖אוּ חֶמְדַּ֣ת כָּל־הַגּוֹיִ֑ם וּמִלֵּאתִ֞י אֶת־הַבַּ֤יִת הַזֶּה֙ כָּב֔וֹד אָמַ֖ר יְ-הוָ֥ה צְבָאֽוֹ-ת׃ לִ֥י הַכֶּ֖סֶף וְלִ֣י הַזָּהָ֑ב נְאֻ֖ם יְ-הוָ֥ה צְבָאֽוֹ-ת׃"(חגי ב ו-ח).
וברש"י:
ע֥וֹד אַחַ֖ת מְעַ֣ט הִ֑יא - משתכלה מלכות פרס זו המושלת עליכם, עוד אחת תקום למשול עליכם להצר לכם, מן מלכות יון. ומעט יהא זמן ממשלתה. ואני מרעיש בניסים הנעשים לבני חשמונאי.
אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם... - ויבינו ששכינתי שורה בבית זה, ויביאו תשורת זהב וכסף, כאשר כתוב בספר יוסף בן גוריון.
ומבואר ברש"י שעל ידי הניסים של בני חשמונאי "יבינו ששכינתי שורה בבית הזה", והרי על כך הייתה נטושה כל המערכה, האם השכינה שורה בישראל. וזאת באו הניסים ללמד. ועל ידי כך יתברר מעלת בית שני, "גָּד֣וֹל יִֽהְיֶ֡ה כְּבוֹד֩ הַבַּ֨יִת הַזֶּ֤ה הָאַֽחֲרוֹן֙ מִן־הָ֣רִאשׁ֔וֹן אָמַ֖ר יְ-הוָ֣ה צְבָא֑וֹ-ת וּבַמָּק֤וֹם הַזֶּה֙ אֶתֵּ֣ן שָׁל֔וֹם נְאֻ֖ם יְ-הוָ֥ה צְבָאֽוֹ-ת׃"(חגי ב ט).
והנה יש כאן דבר נפלא, שהנבואה של חגי היתה באותו יום בו אירע נס חנוכה לאחר כמאתיים שנה – "בְּעֶשְׂרִ֤ים וְאַרְבָּעָה֙ לַתְּשִׁיעִ֔י בִּשְׁנַ֥ת שְׁתַּ֖יִם לְדָרְיָ֑וֶשׁ הָיָה֙ דְּבַר־יְ-הוָ֔ה אֶל־חַגַּ֥י הַנָּבִ֖יא לֵאמֹֽר׃"(חגי ב י). וכן מבואר בהמשך הפרק שהתחיל לבנות את יסוד הבית באותו היום, כ"ד כסליו – "שִׂימוּ־נָ֣א לְבַבְכֶ֔ם מִן־הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה וָמָ֑עְלָה מִיּוֹם֩ עֶשְׂרִ֨ים וְאַרְבָּעָ֜ה לַתְּשִׁיעִ֗י לְמִן־הַיּ֛וֹם אֲשֶׁר־יֻסַּ֥ד הֵֽיכַל־יְהוָ֖ה שִׂ֥ימוּ לְבַבְכֶֽם׃"(חגי ב יח).
המפרשים חלוקים מתי אירע ניצחון המלחמה בחנוכה. דעת הרמב"ם שהיה בכ"ה בכסלו. אולם דעת המאירי (שבת כא:) שהנצחון היה בכ"ד, ובליל כ"ה הדליקו את נרות המנורה, ואנו עושים את ימי החנוכה זכר לימים שהדליקו במנורה. נמצא לפי דעת המאירי שהנבואה על מאורע חנוכה והתחלת בנין הבית היו ביום שבו אירע נס הנצחון של בני חשמונאי.