תנ"ך על הפרק - יחזקאל ב - בן אדם / הרב אברהם ריבלין שליט"א

תנ"ך על הפרק

יחזקאל ב

454 / 929
היום

הפרק

וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑י בֶּן־אָדָם֙ עֲמֹ֣ד עַל־רַגְלֶ֔יךָ וַאֲדַבֵּ֖ר אֹתָֽךְ׃וַתָּ֧בֹא בִ֣י ר֗וּחַ כַּֽאֲשֶׁר֙ דִּבֶּ֣ר אֵלַ֔י וַתַּעֲמִדֵ֖נִי עַל־רַגְלָ֑י וָאֶשְׁמַ֕ע אֵ֖ת מִדַּבֵּ֥ר אֵלָֽי׃וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י בֶּן־אָדָם֙ שׁוֹלֵ֨חַ אֲנִ֤י אֽוֹתְךָ֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־גּוֹיִ֥ם הַמּוֹרְדִ֖ים אֲשֶׁ֣ר מָרְדוּ־בִ֑י הֵ֤מָּה וַאֲבוֹתָם֙ פָּ֣שְׁעוּ בִ֔י עַד־עֶ֖צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃וְהַבָּנִ֗ים קְשֵׁ֤י פָנִים֙ וְחִזְקֵי־לֵ֔ב אֲנִ֛י שׁוֹלֵ֥חַ אוֹתְךָ֖ אֲלֵיהֶ֑ם וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֥י יְהֹוִֽה׃וְהֵ֙מָּה֙ אִם־יִשְׁמְע֣וּ וְאִם־יֶחְדָּ֔לוּ כִּ֛י בֵּ֥ית מְרִ֖י הֵ֑מָּה וְיָ֣דְע֔וּ כִּ֥י נָבִ֖יא הָיָ֥ה בְתוֹכָֽם׃וְאַתָּ֣ה בֶן־אָ֠דָם אַל־תִּירָ֨א מֵהֶ֜ם וּמִדִּבְרֵיהֶ֣ם אַל־תִּירָ֗א כִּ֣י סָרָבִ֤ים וְסַלּוֹנִים֙ אוֹתָ֔ךְ וְאֶל־עַקְרַבִּ֖ים אַתָּ֣ה יוֹשֵׁ֑ב מִדִּבְרֵיהֶ֤ם אַל־תִּירָא֙ וּמִפְּנֵיהֶ֣ם אַל־תֵּחָ֔ת כִּ֛י בֵּ֥ית מְרִ֖י הֵֽמָּה׃וְדִבַּרְתָּ֤ אֶת־דְּבָרַי֙ אֲלֵיהֶ֔ם אִֽם־יִשְׁמְע֖וּ וְאִם־יֶחְדָּ֑לוּ כִּ֥י מְרִ֖י הֵֽמָּה׃וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם שְׁמַע֙ אֵ֤ת אֲשֶׁר־אֲנִי֙ מְדַבֵּ֣ר אֵלֶ֔יךָ אַל־תְּהִי־מֶ֖רִי כְּבֵ֣ית הַמֶּ֑רִי פְּצֵ֣ה פִ֔יךָ וֶאֱכֹ֕ל אֵ֥ת אֲשֶׁר־אֲנִ֖י נֹתֵ֥ן אֵלֶֽיךָ׃וָאֶרְאֶ֕ה וְהִנֵּה־יָ֖ד שְׁלוּחָ֣ה אֵלָ֑י וְהִנֵּה־ב֖וֹ מְגִלַּת־סֵֽפֶר׃וַיִּפְרֹ֤שׂ אוֹתָהּ֙ לְפָנַ֔י וְהִ֥יא כְתוּבָ֖ה פָּנִ֣ים וְאָח֑וֹר וְכָת֣וּב אֵלֶ֔יהָ קִנִ֥ים וָהֶ֖גֶה וָהִֽי׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב אברהם ריבלין שליט

בן אדם

נבואתו של הנביא יחזקאל נשגבה, וחז"ל התייחסו לחזונו בחרדת קודש. מבחינה מסויימת זכה הנביא להביט לפני ולפנים ולראות מה שלא ראה אדם לפניו, לבד ממשה, שעליו מעידה התורה "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים"(דברים לד י), כשרוצים חז"ל לתאר דרגה עצומה של נביא הם מסתייעים בנבואת יחזקאל: "ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי הכהן"(מכילתא בשלח ב).

מיד בתום פרק "מעשה מרכבה", בתחילת פרקנו, פרק ב', נאמר ליחזקאל: "ויאמר אלי, בן אדם עמוד על רגליך ואדבר אותך". כינוי זה לנביא מופיע בדברי ה' פעמים רבות מאוד בספר יחזקאל. הכינוי קשור ודאי לחזון המרכבה, אבל טיב הקשר הזה, ואם הכינוי בא להדגיש את מעלתו הרמה של יחזקאל על רקע הנבואה המופלאה של המרכבה, או להפך, להדגיש את היותו בסך הכל בן אדם, טעון בירור.

האדם מורכב משני הפכים: "וייצר ה' א-להים את האדם עפר מן האדמה, ויפח באפיו נשמת חיים"(בראשית ב ז). ופירש רש"י: "עשאו מן התחתונים ומן העליונים, גוף מן התחתונים ונשמה מן העליונים". והאדם בעיקרו הוא גם גדול וגם קטן: "ששה דברים נאמרו באדם, שלושה כמלאכי השרת, שלושה כבהמה"(חגיגה טז.). גם השם 'אדם' מבטא כפילות זו, מחד גיסא "אדמה לעליון"(ישעיה יד יד) ומאידך כיסא "עפר מן האדמה"(בראשית ב ז). גם את הכינוי "בן אדם" ליחזקאל ניתן לדרוש לשבח ולגנאי.

לשבח כיצד? בתחילת ספר ויקרא נאמר "אדם כי יקריב" ודרשו חז"ל, " 'אָדָם' - זֶה לְשׁוֹן חִבָּה וּלְשׁוֹן אַחֲוָה וּלְשׁוֹן רֵעוּת, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיחֶזְקֵאל בֶּן אָדָם, בֶּן אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים, בֶּן צַדִּיקִים, בֶּן גּוֹמְלֵי חֲסָדִים, בֶּן שֶׁמְבַזִּין אֶת עַצְמָן עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל מָקוֹם וְעַל כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל כָּל יָמָיו"(ויקרא רבה ב ח). וכן מפרש רש"י " 'בן אדם' – קורא ליחזקאל מתוך שראה את המרכבה הולך... ומשתמש בה כמלאכים. לומר אין כאן ילוד אישה אלא זה". כביכול זכה יחזקאל להיות בין המלאכים והוא ה"בן אדם" היחיד שזכה לכך. גם הרד"ק פירש כינוי זה על צד השבח. "והנכון בעיני לפי שראה פני אדם במרכבה הודיעו כי ישר וטוב הוא בעיניו והוא בן אדם ולא בן אריה ולא בן שור ולא בן נשר. ולפיכך תרגם יונתן 'בר אדם' ולא 'בר אנשא' ואף על פי שתרגם 'פני אדם' – 'אפני אנשא'". כדי להדגיש את הקשר בין החזון של האדם שעל המרכבה לבין יחזקאל הנביא, מכנה אותו ה' "בן אדם", ולכן תרגם כאן יונתן "בר אדם" ולא 'בר אנשא' כבתרגום הרגיל.

"האדם" שנראה ליחזקאל בחזון על הכיסא שעל המרכבה נראה להיות משהוא שמייצג את הקב"ה. ואכן בספר נפש החיים הסביר את הקשר בין התגלות "האדם" בחזון יחזקאל ל"בן אדם", יחזקאל הנביא, וכל שאר בני האדם:

כידוע בזוהר וכתבי האר''י ז''ל בסדר השתלשלות והתקשרות העולמות, שכל עולם הוא מתנהג בסידור מצבו וכל פרטי ענייניו כפי נטיית כח העולם שעליו. שמנהיגו כנשמה את הגוף. וכן הולך על זה הסדר גבוה מעל גבוה, עד הוא יתברך שמו נשמת כולם... ונשמת כל אחד הוא העולם שעליו כמו שנאמר: "ובהנשא החיות... ינשאו האופנים לעומתם כי רוח החיה באופנים בלכתם ילכו ובעמדם יעמודו..."(יחזקאל א יט). והחיות גם כן מתנהגים על ידי עולם הכסא שעליהם... ונשמת החיים של הכסא הוא סוד שורש העליון של כללות נשמות ישראל יחד שהוא יותר גבוה ומאוד נעלה גם מהכסא, שהוא האדם שעל הכסא כמו שנאמר שם: "ועל דמות הכסא כדמות אדם..."
(נפש החיים שער א פרק ה)

ייתכן שהכינוי "בן אדם" בא לקשר את האדם הגשמי הקטן בעולם הזה עם "האדם עילאה (=העליון)", שורש נשמות כללות ישראל, שראה יחזקאל בחזון.

גם רש"י וגם הרד"ק והמצודות רואים בחזון המרכבה חיזיון נשגב, אך את הביטוי "בן אדם" הם מפרשים כניגוד לפלא החזון: "ולי נראה שלא קראו 'בן אדם' אלא בשביל שלא תהא דעתו רחבה עליו מתוך שהיה לבו גס במראה המרכבה ובמלאכת עליונים"(רש"י); "פרשו המפרשים כי לכך קראו בן אדם, כדי שלא יתגאה ויחשוב עצמו כאחד המלאכים לפי שראה המראה הגדולה הזאת"(רד"ק); וכן כתב מצודת דוד.

אמנם בגמרא משמע שנבואת יחזקאל לא הייתה שיא שיאי החזיונות. בהמשך לסוגיה העוסקת בנפלאות חיזיון מעשה המרכבה נאמר:

אמר רבא: כל שראה יחזקאל ראה ישעיהו. למה יחזקאל דומה? לבן כפר שראה את המלך. ולמה ישעיה דומה? לבן כרך שראה את המלך.
(חגיגה יג:)

רש"י פירש "...ישעיהו כששרתה עליו רוח הקודש כמה שנאמר 'וארא את ה' יושב על כיסא רם ונישא'(ישעיה ו). אלא שלא חש לפרש הכל לפי שהיה בן מלכים וגדל בפלטין של מלך, ובן כרך הרואה את המלך אינו נבהל ואינו תמה ואינו חש לספר".

את דברי רש"י ניתן לפרש בשני מישורים. במישור הגשמי כפי שהבין המהרש"א את הביטוי 'בן כרך':

עוד נראה לפרש על פי... פרק הרואה, "מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא" (=מלכות הארץ כעין מלכות השמים), ולפי שהיה ישעיהו בן כרך ונתגדל בירושלים בין מלכים, כדאמרינן דאמוץ (אביו של ישעיה) ואמציה (מלך יהודה) אחים היו, והיה רגיל במלכותא דארעא (=במלכות הארץ), לא היה מתמיה גם כן אמלכותא דרקיע (=על מלכות השמים). מה שאין כן יחזקאל, שהיה בן כפר, מן הכוהנים אשר בענתות, ולא היה רגיל גם במלכותא דארעא (=במלכות הארץ), ולכן תמה גם כן במלכותא דרקיע (=במלכות השמים).
(מהרש"א חידושי אגדות חגיגה יג:)

אבל ייתכן שהביטויים 'בן כרך' ו'בן כפר' אינם רק במישור הגשמי ארצי. ישעיהו היה 'בן כרך' בנבואה, בן בית בחזיונות, ולכן לא התרגש ולא חש ממראה כבוד ה'. יחזקאל שהיה פחות ממנו בנבואה, בחינת 'בן כפר', רואה מראה השכיח אצל נביאים; אבל עבורו מראה זה מלא נסתרות ונפלאות, ולכן היה מתאר אותו בפרוטרוט רב, כשם שבעיר המלוכה לא מתרגשים ולא מתארים את מרכבת המלך העוברת בחצות הכרך יום יום, ואילו בכפרים הופעת מרכבת המלך היא מאורע מיוחד שהכל מתרגשים ממנו ויורדים לתאר את פרטי פרטיו (מלבי"ם יחזקאל א ב).

וכן על פי הפשט: "בן אדם – כאילו מתבקשת ההשלמה בן אדם ולא א-ל. וכך מובלטים מעמדו ושפלותו של האדם לעומת רוממותו של הא-ל"(דעת מקרא). גם בשיא המעמד הנשגב, במעשה מרכבה, מזכירים ליחזקאל- הנך בן אדם!

וכן מפורש במדרש, "משה ושמואל לא היו כיחזקאל, שכל מה שהוא רואה הוא אומר... לפיכך קראו הכתוב 'בן אדם' "(תנחומא ויקרא צו יג).

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך