הקדמה לפרקים ז'-י"ב

וַיְהִ֡י בִּימֵ֣י אָ֠חָז בֶּן־ יוֹתָ֨ם בֶּן־ עֻזִּיָּ֜הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה עָלָ֣ה רְצִ֣ין מֶֽלֶךְ־ אֲ֠רָם וּפֶ֨קַח בֶּן־ רְמַלְיָ֤הוּ מֶֽלֶךְ־ יִשְׂרָאֵל֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם לַמִּלְחָמָ֖ה עָלֶ֑יהָ וְלֹ֥א יָכֹ֖ל לְהִלָּחֵ֥ם עָלֶֽיהָ׃
(ישעיה ז א)

החל מפסוק זה אנו עוברים לעסוק בתקופת אחז ואנו מדלגים על כעשרים שנה מתקופת עוזיהו.

כדי להבין את הנבואות המצויות בפרקים ז'-י"ב, נקדים כמנהגנו הקדמה שתעסוק ברקע הרוחני, המדיני, הבטחוני, הפוליטי, הכלכלי והבינלאומי של תקופות יותם ואחז.

תקופת יותם

יותם, אביו של אחז, כשמו כן הוא, היה המלך הצדיק ביותר מבין מלכי יהודה. הכתוב אינו מבקר את מעשיו ולו פעם אחת. להפך, הכתוב אך ורק משבחו, וזה לשון הכתוב:

ויעש הישר בעיני ה' ככל אשר עשה עוזיהו אביו עשה...
(מלכים ב טו לד)

ויעש הישר בעיני ה' ככל אשר עשה עוזיהו אביו, רק לא בא אל היכל ה'...

ויתחזק יותם כי הכין דרכיו לפני ה' א-להיו...
(דברי הימים ב כז א,ו)

יותם שיפץ כנראה את בית המקדש, את ירושלים ואת ערי יהודה, ותיקן את הנזקים של רעידת האדמה שהביאה להדחת אביו מכס המלכות בפועל:

הוא בנה את שער בית ה' העליון...
(מלכים ב טו לה)
הוא בנה את שער בית ה' העליון ובחומת העופל בנה לרוב. וערים בנה בהר יהודה ובחרשים בנה בירניות ומגדלים.
(דברי הימים ב כז ג-ד)

גם חז"ל לא חסכו שבחים מיותם. וזה לשונם במסכת סוכה:

ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי:
יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין - מיום שנבראתי עד עתה,
ואילמלי אליעזר בני עמי – מיום שנברא העולם ועד עכשיו,
ואילמלי יותם בן עוזיהו עמנו – מיום שנברא העולם עד סופו.
(סוכה מה:)

וזה לשון המדרש:

ומשבט יהודה יצא יותם המלך איש צדיק שנאמר בו: "ויעש הישר בעיני ה", "ויתחזק יותם כי הכין דרכיו לפני ה'".
(בראשית רבה [תיאודור-אלבק] פרשה צז) 
גם הראשונים שיבחו את יותם, וזה לשון רש"י:
יותם בן עוזיהו – צדיק היה, ועניו יותר משאר מלכים, וזכה בכיבוד אביו, ועליו נאמר: "בן יכבד אב"(מלאכי א ו), שכל הימים שהיה אביו מצורע והוא היה שופט עם הארץ, כדכתיב: "ויותם בן המלך על הבית שופט..." לא נטל עלוי כתר מלכות בחייו, וכל דינין(=דינים) שהיה דן – אומרן בשם אביו.
(רש"י סוכה מה:)

גם המיוחס לרש"י מביא:

שבכל המלכים שלפניו ולאחריו מצינו בהם חטא חוץ מיותם... אבל יותם לא נמצא בו שום דופי.
(מיוחס לרש"י דברי הימים ב כז ב)

מדברי האחרונים נביא שני ציטוטים קצרים של רבי צדוק הכהן מלובלין וזה לשונו:

ויותם, שהיה בירור שלמה המלך עליו השלום, נאמר: "רק לא בא..."(דברי הימים ב כז ב), שלא היה בו שום חסרון.
(צדקת הצדיק אות קצג)
לומר שלא היה בו שום חסרון כלל.
(צדקת הצדים אות רנח)

למרות כישלונו של עוזיהו וענישתו בצרעת, נראה שהעם תלה תקוות מרובות בבנו יותם. הציפיות לגאולה שלמה רק התחזקו עם ישיבתו של יותם על "כסא מלכות ה' על ישראל"(דברי הימים א כח ה).