חטא שעבוד תשובה ומושיע
הפרק נפתח בתוכחת מלאך ה' מהגלגל המתאר את החטא הנובע מאי הורשת הארץ. מות יהושע מוזכר שוב כי מורשתו מתה עימו, החטא של אי הורשת הארץ הוא העונש! והנביא ומסביר מדוע ירושת הארץ אינה ב"זבנג" וגמרנו.
"בוכים"
מיהו אותו מלאך ה' ? – אומר המדרש:
"ויעל מלאך ה' והלא פנחס היה? אלא מכאן שנקראו הנביאים מלאכים!"
(במדבר רבה פרשה טז)
כל נביא מביא עימו מסר מאת ה' ולכן ראוי להיות כמלאך ה' צבאות. הנביא פנחס עולה מה"גלגל" מהלובי של המלון המארח את ישראל בימי יהושע, אל ה"בוכים" אל מעלה ההר אל פנים הארץ ושם הוא נתקל בבכי. בכי של יאוש או של חרטה או שניהם גם יחד. גם יהושע בפתיחת ספרו (פרק ה') נפגש עם מלאך ה' אך שם מצייד אותו המלאך בהוראות פתיחה באש, באש של תורה ואילו כאן האש של המלאך מופנית אל העם!
"מות יהושע"
יהושע מת בספר יהושע, יש אפוא היגיון להזכיר עובדה זו בפתח ספר שופטים. בדיוק כמו שגם מותו של משה פותח את ספר יהושע. אבל מדוע מותו של יהושע מופיע פעם נוספת בפרק ב' בספר שופטים?
יתכן והחזרה נצרכת כדי להבין את הפער בין מפעל חייו של יהושע לבין תקופת השופטים. הנביא מתאר את התחושה כי הגיע תקופה אחרת, במילים מודרניות: "הציונות מתה", מפעל ההתנחלות של יהושע מת ודבר זה גורם לחטא עבודה זרה ולשקיעה בתרבות כנען. יתכן גם מאוד שהתרחקות זו מחזונו היא היא זו שהורגת את יהושע...
העם מתרחק מהמנהיג הזקן ואל אסיפת הפרידה ואל מסעו האחרון למנוחה אחרונה מגיעים אנשים מועטים בלבד.
"א''ר יהודה אמר רב כל המתעצל בהספדו של חכם ראוי לקוברו בחייו שנאמר (יהושע כד ל) ויקברו אותו בגבול נחלתו בתמנת סרח אשר בהר אפרים מצפון להר געש מלמד שרגש עליהן הר להורגן
(שבת קה:)
אין בנחלת אפריים הרי געש פעילים אלא הארץ מתרגשת ומאיימת להתפרץ על יושביה, העם עסוק בד' אמות הפרטי של נדל"ן ועל כן הם לא יודעים את ה' ואת יהושע נביאו, בדיוק כמו שמצרים לא ידעו את יוסף מושיעם, יהושע שהוא מצאצאי יוסף, גם כן מטיב עם העם אך לא זוכה ללוויה מכובדת. זו כנראה הטרגדיה של מנהיגים גדולים שעושים מהפכות כלכליות אדירות ומשנים את מצב האומה אך לא זוכים להכרה לקראת סוף הקריירה שלהם.
ולכן בכל אשר יצאו –יד ה' בם –אלו דברים שנאמרים על היציאה של משפחת אלימלך מהארץ והיא נכתבת ע"י שמואל הכותב גם את ספר רות.
החטא מידה כנגד מידה- עזיבת הארץ הופכת למטען צד כמו שרואים בימינו!
המעגל החוזר בתקופת השופטים
"כבר כתבתי שמאמר זה בכללו מן פסוק יו"ד עד סוף הסימן היא כעין הוצעה כוללת לכל הספר,
שספר ענין ישראל כל ימות השופטים עד שמואל הנביא כותב הספר, שבמשך הזמן ההוא נמשך חטאם בא' מג' מדרגות הנ"ל, ועונשם באחד מג' מיני עונשים הנ"ל,
ועתה יספר איך היה ענין השופטים שקמו בכל דור להושיע לישראל, תחלה אמר דרך כלל ויקם ה' שפטים ויושיעום שתמיד עת צר להם הקים להם שופטים וכן השופטים שהיו להם הושיעום מיד שוסיהם, בזה הושוו כל השופטים שהגיע לישראל תשועה על ידם. אבל היה הבדל במשך זמן התשועה "
(מלבי"ם יהושע ב טז)
"הוצעה כוללת לכל הספר",
כלל הספר נכתב בפתיחתו, כלומר המוטו של ספר שופטים הגלגל החוזר בו. חטא המביא לעונש בדמותו של משעבד תורן מעמי האיזור אשר גורר הרהורי חרטה וחזרה בתשובה המביאים לשליחת המושיע התורן שהוא השופט המקומי לאותו שבט או איזור מוכה שיעבוד.
ניסיון הגויים
ה' מנסה אותנו באמצעות הגויים שנשארו, האם נוציא את השפעת העבודה הזרה מארץ הקודש או נזרום עם התרבות השלטת בארץ כנען? האם ניישם את המהפכה האמונית או נתפעל מיצירות התרבות של המקומיים? כבר בספר שמות מוזכרת הדילמא האם מלחמות בזק הן הפתרון או אולי דווקא המחלה? האם תרבה עליך חיית השדה בעקבות השממה שתביא המלחמה? האם השמדת מפעלי האדם אינה מסוכנת באותה מידה?
לֹא אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ בְּשָׁנָה אֶחָת פֶּן-תִּהְיֶה הָאָרֶץ שְׁמָמָה וְרַבָּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה. ל מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת-הָאָרֶץ.
(שמות כג כט)
לצורך העיקרון של "קמעא קמעא"(=מעט מעט), לא מגורשים עמי כנען במלחמת בזק. בפרק ב' נוסף מימד נוסף של ניסיון האם ישמרו ישראל את דרך ה' במפגש עם עמי כנען. ובפרק ג' יש סיבה נוספת: ללמד בני ישראל מלחמה!