שופטים - הקדמה
ספר יהושע הסתיים. יהושע, משרת משה, משלים את התורה, כותב את נחלות הארץ ומצרפם אל תרי"ג מצוות תורת משה. יהושע הוא ערכה של א"י, גבולותיה ונחלות השבטים השונים המפורטים והתחומים. עתה ניתן להוציא לפועל את התוכנית האלוקים לעם היושב בארצו ומקיים את תורתו. אך התוכנית משתבשת כצפוי. בהתאם לנבואת משה בחומש דברים ולנבואת תלמידו בסוף יהושע, העם זונח את דרך ה' והולך אחרי אלוקי נכר הארץ. לולי השיבוש בתוכנית האלוקית, שופטים לא היה אמור להיכתב! לפי הגמרא(נדרים כב.) התורה שבכתב מושלמת ע"י חמשת החומשים ויהושע בלבד. כל שאר הנביאים הם תוכחות מוסר לעם שסטה מהדרך.
א"כ מי הזדרז לכתוב אותו?
הגמרא אומרת :
"שמואל כתב ספרו ושופטים ורות"
(בבא בתרא יד:)
שמואל הנביא החותם את תקופת השופטים ואשר מעביר את העם לתקופת המלוכה הוא שמנבא את ספר השופטים. הפתיחה המתאימה לתקופת השופטים היא הפסוק הפותח את ספר רות:"ויהי בימי שפוט השופטים" ועל הפסוק הזה אומרים חז"ל שהוא נבואה של צער:
"ויהי בימי אחשורוש :אמר רבי לוי ואיתימא רבי יונתן דבר זה מסורת בידינו מאנשי כנסת הגדולה כל מקום שנאמר "ויהי" אינו אלא לשון צער. {אסתר א-א} ויהי בימי אחשורוש הוה המן. {רות א-א} ויהי בימי שפוט השופטים הוה רעב"
(מגילה י.)
הצער בפסוק זה הוא הבכי על העבר וחוסר האנרגיה לשמוח מול העתיד המתחדש.
הרב צבי יהודה הכהן קוק מסביר: "ויהי" מורכב משתי מילים "וי" + "נהי" כלומר בכי וקינה על העבר שהרי ו' ההיפוך הופך את מילת העתיד "יהי", אל העבר. זו נסיגה שכולה פסימיות שאין לה שמחה כלל. לעומת זאת המילה "והיה" בלשון חז"ל מציינת את התקופה המשמחת העומדת בפתח. גם כאן יש ו' היפוך אך היא מהפכת את העבר אל העתיד זו גישה אופטימית וללא שמץ של צער.
איזה דור שכולו הבל? הוי אומר זה דורו של שפוט השופטים!
(בבא בתרא טו:)
וא"ר יוחנן, מאי דכתיב: -רות א'- ויהי בימי שפוט השופטים? דור ששופט את שופטיו, אומר לו: טול קיסם מבין (עיניך) [מסורת הש"ס: שיניך]-, אומר לו: טול קורה מבין עיניך.
(בבא בתרא טו:)
הייסורים הרוחניים מודגמים בזלזול במנהיגות ובדרישה להסרת כל המעמדות עד כדי חוצפה כנגד השופטים. הקורה בין העיניים מחליפה את התפילין בין העיניים, החציצה בין השיניים הופכת לקורה שמסמאת את העיניים.
מבנה הספר:
שני פרקים ראשונים המהווים כעין הקדמה לחטא הקדמון שממנו נגררו כל שאר החטאים. חטא זה הוא ההתרשלות בהורשת הארץ, ההכלה של עמי כנען בתוך ארץ כנען לשעבר, מאפשרת את הנהירה אחרי התרבות הכנענית המפתה. תרבות האלילות לא מוגרה מהארץ והפכה למוקש לכובשים החדשים. ההתבוללות בעמי כנען העמיקה את הע"ז וגרמה לעונש העם בדמותו של משעבד חיצוני. הריטואל החוזר בכל ספר שופטים הוא של דפוס קבוע הכולל: חטא-משעבד-תשובה-ומושיע. החטא העיקרי הוא עזיבת דרך ה' וחיקוי חוקות הע"ז, המשעבד יכול להיות אומה תורנית מחוץ לא"י או מהנשארים בתוכה. ואז כאשר הלחץ גובר, חוזרים ישראל וזועקים לה', אשר נענעה להם ושולח שופט מיוחד להושיע את ישראל. ארבעה עשר פרקי שופטים מעותניאל משבט יהודה ועד שמשון מדן, (מעניין שבדומה להתנחלות בספר יהושע זהו אותו כיוון, מיהודה ועד נחלת דן המאסף לכל המחנות במדבר) ולבסוף חמישה פרקים העוסקים בשלוש העברות החמורות בתורה, עבודה זרה בפסל מיכה, גילוי עריות בפילגש בגבעה ושפיכות דמים במלחמת ישראל בבנימין. חמשת הפרקים האחרונים כנראה התרחשו בתחילת תקופת השופטים ובאים בסוף כדי לבטא את סיכום התקופה - התדרדרות מוסרית בעם ישראל.