תנ"ך על הפרק - יהושע יח - נחלת בנימין / הרב אליהו מאלי שליט"א

תנ"ך על הפרק

יהושע יח

205 / 929
היום

הפרק

השכנת אהל מועד בשילה, כתיבת הארץ וגורלות לשבעה שבטים

וַיִּקָּ֨הֲל֜וּ כָּל־עֲדַ֤ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ שִׁלֹ֔ה וַיַּשְׁכִּ֥ינוּ שָׁ֖ם אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהָאָ֥רֶץ נִכְבְּשָׁ֖ה לִפְנֵיהֶֽם׃וַיִּוָּֽתְרוּ֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־חָלְק֖וּ אֶת־נַֽחֲלָתָ֑ם שִׁבְעָ֖ה שְׁבָטִֽים׃וַיֹּ֥אמֶר יְהוֹשֻׁ֖עַ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עַד־אָ֙נָה֙ אַתֶּ֣ם מִתְרַפִּ֔ים לָבוֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן לָכֶ֔ם יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י אֲבֽוֹתֵיכֶֽם׃הָב֥וּ לָכֶ֛ם שְׁלֹשָׁ֥ה אֲנָשִׁ֖ים לַשָּׁ֑בֶט וְאֶשְׁלָחֵ֗ם וְיָקֻ֜מוּ וְיִֽתְהַלְּכ֥וּ בָאָ֛רֶץ וְיִכְתְּב֥וּ אוֹתָ֛הּ לְפִ֥י נַֽחֲלָתָ֖ם וְיָבֹ֥אוּ אֵלָֽי׃וְהִֽתְחַלְּק֥וּ אֹתָ֖הּ לְשִׁבְעָ֣ה חֲלָקִ֑ים יְהוּדָ֞ה יַעֲמֹ֤ד עַל־גְּבוּלוֹ֙ מִנֶּ֔גֶב וּבֵ֥ית יוֹסֵ֛ף יַעַמְד֥וּ עַל־גְּבוּלָ֖ם מִצָּפֽוֹן׃וְאַתֶּ֞ם תִּכְתְּב֤וּ אֶת־הָאָ֙רֶץ֙ שִׁבְעָ֣ה חֲלָקִ֔ים וַֽהֲבֵאתֶ֥ם אֵלַ֖י הֵ֑נָּה וְיָרִ֨יתִי לָכֶ֤ם גּוֹרָל֙ פֹּ֔ה לִפְנֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃כִּ֠י אֵֽין־חֵ֤לֶק לַלְוִיִּם֙ בְּקִרְבְּכֶ֔ם כִּֽי־כְהֻנַּ֥ת יְהוָ֖ה נַחֲלָת֑וֹ וְגָ֡ד וּרְאוּבֵ֡ן וַחֲצִי֩ שֵׁ֨בֶט הַֽמְנַשֶּׁ֜ה לָקְח֣וּ נַחֲלָתָ֗ם מֵעֵ֤בֶר לַיַּרְדֵּן֙ מִזְרָ֔חָה אֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן לָהֶ֔ם מֹשֶׁ֖ה עֶ֥בֶד יְהוָֽה׃וַיָּקֻ֥מוּ הָאֲנָשִׁ֖ים וַיֵּלֵ֑כוּ וַיְצַ֣ו יְהוֹשֻׁ֡עַ אֶת־הַהֹלְכִים֩ לִכְתֹּ֨ב אֶת־הָאָ֜רֶץ לֵאמֹ֗ר לְ֠כוּ וְהִתְהַלְּכ֨וּ בָאָ֜רֶץ וְכִתְב֤וּ אוֹתָהּ֙ וְשׁ֣וּבוּ אֵלַ֔י וּ֠פֹה אַשְׁלִ֨יךְ לָכֶ֥ם גּוֹרָ֛ל לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה בְּשִׁלֹֽה׃וַיֵּלְכ֤וּ הָֽאֲנָשִׁים֙ וַיַּעַבְר֣וּ בָאָ֔רֶץ וַיִּכְתְּב֧וּהָ לֶֽעָרִ֛ים לְשִׁבְעָ֥ה חֲלָקִ֖ים עַל־סֵ֑פֶר וַיָּבֹ֧אוּ אֶל־יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֖ה שִׁלֹֽה׃וַיַּשְׁלֵךְ֩ לָהֶ֨ם יְהוֹשֻׁ֧עַ גּוֹרָ֛ל בְּשִׁלֹ֖ה לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיְחַלֶּק־שָׁ֨ם יְהוֹשֻׁ֧עַ אֶת־הָאָ֛רֶץ לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל כְּמַחְלְקֹתָֽם׃וַיַּ֗עַל גּוֹרַ֛ל מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־בִנְיָמִ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם וַיֵּצֵא֙ גְּב֣וּל גּֽוֹרָלָ֔ם בֵּ֚ין בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה וּבֵ֖ין בְּנֵ֥י יוֹסֵֽף׃וַיְהִ֨י לָהֶ֧ם הַגְּב֛וּל לִפְאַ֥ת צָפ֖וֹנָה מִן־הַיַּרְדֵּ֑ן וְעָלָ֣ה הַגְּבוּל֩ אֶל־כֶּ֨תֶף יְרִיח֜וֹ מִצָּפ֗וֹן וְעָלָ֤ה בָהָר֙ יָ֔מָּהוהיהוְהָיוּ֙תֹּֽצְאֹתָ֔יו מִדְבַּ֖רָה בֵּ֥ית אָֽוֶן׃וְעָבַר֩ מִשָּׁ֨ם הַגְּב֜וּל ל֗וּזָה אֶל־כֶּ֤תֶף ל֙וּזָה֙ נֶ֔גְבָּה הִ֖יא בֵּֽית־אֵ֑ל וְיָרַ֤ד הַגְּבוּל֙ עַטְר֣וֹת אַדָּ֔ר עַל־הָהָ֕ר אֲשֶׁ֛ר מִנֶּ֥גֶב לְבֵית־חֹר֖וֹן תַּחְתּֽוֹן׃וְתָאַ֣ר הַגְּבוּל֩ וְנָסַ֨ב לִפְאַת־יָ֜ם נֶ֗גְבָּה מִן־הָהָר֙ אֲשֶׁ֨ר עַל־פְּנֵ֥י בֵית־חֹרוֹן֮ נֶגְבָּה֒והיהוְהָי֣וּתֹֽצְאֹתָ֗יו אֶל־קִרְיַת־בַּ֙עַל֙ הִ֚יא קִרְיַ֣ת יְעָרִ֔ים עִ֖יר בְּנֵ֣י יְהוּדָ֑ה זֹ֖את פְּאַת־יָֽם׃וּפְאַת־נֶ֕גְבָּה מִקְצֵ֖ה קִרְיַ֣ת יְעָרִ֑ים וְיָצָ֤א הַגְּבוּל֙ יָ֔מָּה וְיָצָ֕א אֶל־מַעְיַ֖ן מֵ֥י נֶפְתּֽוֹחַ׃וְיָרַ֨ד הַגְּב֜וּל אֶל־קְצֵ֣ה הָהָ֗ר אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵי֙ גֵּ֣י בֶן־הִנֹּ֔ם אֲשֶׁ֛ר בְּעֵ֥מֶק רְפָאִ֖ים צָפ֑וֹנָה וְיָרַד֩ גֵּ֨י הִנֹּ֜ם אֶל־כֶּ֤תֶף הַיְבוּסִי֙ נֶ֔גְבָּה וְיָרַ֖ד עֵ֥ין רֹגֵֽל׃וְתָאַ֣ר מִצָּפ֗וֹן וְיָצָא֙ עֵ֣ין שֶׁ֔מֶשׁ וְיָצָא֙ אֶל־גְּלִיל֔וֹת אֲשֶׁר־נֹ֖כַח מַעֲלֵ֣ה אֲדֻמִּ֑ים וְיָרַ֕ד אֶ֥בֶן בֹּ֖הַן בֶּן־רְאוּבֵֽן׃וְעָבַ֛ר אֶל־כֶּ֥תֶף מוּל־הָֽעֲרָבָ֖ה צָפ֑וֹנָה וְיָרַ֖ד הָעֲרָבָֽתָה׃וְעָבַ֨ר הַגְּב֜וּל אֶל־כֶּ֣תֶף בֵּית־חָגְלָה֮ צָפוֹנָה֒והיהוְהָי֣וּ ׀תצאותיותֹּצְא֣וֹתהַגְּב֗וּל אֶל־לְשׁ֤וֹן יָם־הַמֶּ֙לַח֙ צָפ֔וֹנָה אֶל־קְצֵ֥ה הַיַּרְדֵּ֖ן נֶ֑גְבָּה זֶ֖ה גְּב֥וּל נֶֽגֶב׃וְהַיַּרְדֵּ֥ן יִגְבֹּל־אֹת֖וֹ לִפְאַת־קֵ֑דְמָה זֹ֡את נַחֲלַת֩ בְּנֵ֨י בִנְיָמִ֧ן לִגְבֽוּלֹתֶ֛יהָ סָבִ֖יב לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃וְהָי֣וּ הֶֽעָרִ֗ים לְמַטֵּ֛ה בְּנֵ֥י בִנְיָמִ֖ן לְמִשְׁפְּחֽוֹתֵיהֶ֑ם יְרִיח֥וֹ וּבֵית־חָגְלָ֖ה וְעֵ֥מֶק קְצִֽיץ׃וּבֵ֧ית הָֽעֲרָבָ֛ה וּצְמָרַ֖יִם וּבֵֽית־אֵֽל׃וְהָעַוִּ֥ים וְהַפָּרָ֖ה וְעָפְרָֽה׃וּכְפַ֧רהעמניהָֽעַמֹּנָ֛הוְהָֽעָפְנִ֖י וָגָ֑בַע עָרִ֥ים שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃גִּבְע֥וֹן וְהָֽרָמָ֖ה וּבְאֵרֽוֹת׃וְהַמִּצְפֶּ֥ה וְהַכְּפִירָ֖ה וְהַמֹּצָֽה׃וְרֶ֥קֶם וְיִרְפְּאֵ֖ל וְתַרְאֲלָֽה׃וְצֵלַ֡ע הָאֶ֜לֶף וְהַיְבוּסִ֨י הִ֤יא יְרֽוּשָׁלִַ֙ם֙ גִּבְעַ֣ת קִרְיַ֔ת עָרִ֥ים אַרְבַּֽע־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶ֑ן זֹ֛את נַֽחֲלַ֥ת בְּנֵֽי־בִנְיָמִ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב אליהו מאלי שליט

נחלת בנימין

התכונה המייחדת את נחלת בנימין בספר יהושע היא המרכזיות. נחלת בנימין שוכנת באמצע הארץ. יהודה מצד דרום ויוסף מצד צפון (אפרים) ובאמצע בנימין. נחלת בנימין לא מגיעה לים אלא מתרכזת בהרי ירושלים, גשר צר מגיע אמנם עד לירדן באיזור יריחו, אך באופן כללי, בנימין שוכן סביב לבית המקדש. נחלתו שוכנת בין בית אל לבית ה' אשר בירושלים.

תכונת הנחלה היא אמצעיות ועמידה במרכז ללא נטיה לימין ולשמאל. זו היא גם אחת מתכונותיו הבולטות של השבט.

בנימין עומד באמצע, בין שני השבטים המרכזיים יוסף ויהודה, יוסף בשמאל הארץ (צפון) ויהודה בימין הארץ (דרום). בנימין שייך מצד אחד ליוסף שהרי הוא בן רחל, ומצד שני שמו נוטה ליהודה, בן-ימין - דרום.

השופט הראשון משבט בנימין הוא אהוד בן גרא, והכתוב מספר עליו: "והוא איטר יד ימינו" (שופטים ג ט"ו).

על אנשי בנימין מסופר כי הימין והשמאל שוים היו אצלם: "... מכל העם הזה (אנשי בנימין) שבע מאות איש בחור אטר יד ימינו כל זה קולע אל השערה ולא יחטיא". (שופטים כ טז). הימין שווה לשמאל ושניהם כאחד קולעים אל המטרה בלי להחטיא. וכן מסופר בדברי הימים על בני בנימין:  "נושקי קשת מימינים ומשמאלים באבנים ובחיצים בקשת מאחי שאול מבנימין" (דהי"א יב א - ב)

לא רק מבחינה פיזית בנימין אינו נוטה ימין ושמאל, אלא גם ביושרו הנפשי. בעימות שהתפתח בין שאול לדוד, בני בנימין אינם נוטים מישרותם הטבעית לטובת הצד המשפחתי!

בין ראשוני המצטרפים אל דוד בצקלג הם בני בנימין. "ואלה הבאים אל דויד לציקלג עוד עצור מפני שאול בן קיש והמה בגבורים עזרי המלחמה: נושקי קשת מימינים ומשמאלים באבנים ובחיצים בקשת מאחי שאול מבנימין" (דהי"א יב א - ב).

בני בנימין באים יחד עם בני יהודה. "ויביאו מן בני בנימין ויהודה עד למצד לדוד".

הקשר עם יהודה עתיק. יהודה הוא זה שמגונן על בנימין במצרים כשהוא עומד בחשש נפילה לעבדות. בהתפלגות המלוכה בין רחבעם לירבעם, בנימין מצטרף מעצמו ליהודה, אף שאחיה הנביא משאיר לרחבעם רק שבט אחד בנבואתו (מ"א יא).

בתחילה: "לא היה אחרי בית דוד זולתי שבט יהודה לבדו" (שם יב כ). אך כשרחבעם רוצה להילחם בירבעם כבר הצטרף אליו שבט בנימין. שמעיה איש האלוהים נשלח לומר לרחבעם - "אמור אל רחבעם בן שלמה מלך יהודה ואל כל בית יהודה ובנימין ויתר העם לאמור... לא תעלו ולא תלחמו עם אחיכם ישראל". הרי לנו שבנימין הצטרף ליהודה.

תכונה נוספת הבולטת בבנימין היא צידקות, חסידות ודבקות בה'. וכך אומר משה על בנימין "ולבנימין אמר ידיד ה' ישכון לבטח עליו חופף עליו כל היום ובין כתפיו שכן".

הדבקות התמידית של בנימין בה' מתוארת בחז"ל בכמה פנים: "שבעה לא שלטה בהם רימה... בנימין בן יעקב" (בבא בתרא יז א). הגמ' מסבירה כי מי שאינו מקנא כלל בשום אדם, אין הרימה והרקב שולטים בו לאחר מיתתו שנאמר "רקב עצמות קנאה" (שבת קנב ב).

ועוד מוסיפה הגמרא (שבת נה א), ארבעה מתו בעטיו של נחש, וביניהם בנימין בן יעקב... ופירש רש"י שלא היה בהם שום חטא. ולא היו ראויים למות, אילולי גזירת המיתה שנגזרה על כל זרעו של אדם הראשון בגלל חטאו.

נקיות וטהרה מחטא, מביאים למצב של השראת שכינה: "ישכן לבטח עליו".  השכינה והנשמה, אינן שוכנות על אדם חוטא. "... ולפי שהיה בנימין נקי ובטוח מכל חטא – אמר: ישכון לבטח עליו" (הגר"א אדרת אליהו).

כל הימים שהיה יעקב באבל על יוסף, לא שימש בנימין מיטתו (זהר ויצא קנג:). מובא בהלכה שכשהעולם בצער אין לאדם לשמש מיטתו (או"ח תקע"ה ב). בנימין החמיר על עצמו, לא לשמש מיטתו כשאביו היה שרוי בצער. ואולי כשיעקב שרוי בצער כל העולם שרוי בצער...

בנימין הוא השבט היחיד שנולד בארץ ישראל. הוא גם השבט היחיד שלא השתחוה לעשו! (בזמן הפגישה עם עשיו עדיין לא נולד).

תכונות אילו מזכות את בנימין שבית המקדש ישכון בחלקו. במדרשים רבים מוצאים חז"ל רמזים לכך. "ויפול על צוארי בנימין אחיו ויבך". אמר ר' אלעזר ראה יוסף ברוח הקודש ששני בתי מקדשות עתידין ליבנות בחלקו של בנימין ועתידים ליחרב (ב"ר צג יב).

"רצועה היתה יוצאת מחלקו של יהודה ונכנסת בחלקו של בנימין ובה מזבח בנוי, והיה בנימין הצדיק מצטער עליה לבולעה שנאמר חופף עליו כל היום, לפיכך זכה בנימין ונעשה אושפיזכן לשכינה" (מגילה כו א).

בית המקדש עצמו כולל גם ימינו וגם שמאלו של הקב"ה! "מקדש ה' כוננו ידיך". השמאל נכלל בימין והימין נכלל בשמאל, כל המגמות שבבריאה נכללות בבית המקדש. וזו תכונתו של בנימין - אמצעיות הכוללת ימין ושמאל.

האמצעיות של בנימין באה לידי ביטוי גם במלכות הראשונה שקמה לישראל. שני השבטים המרכזיים יוסף ויהודה נפגשים באמצע, בבנימין.

בנימין הוא החוליה המקשרת בין יוסף ליהודה . יש בו מהמלכותיות של יהודה, אך אין בו את שלמות ההנהגה של יהודה. דומה הוא ליוסף שכוחו גדול ושגיב, אך להנהיג לבד את עם ישראל לא יוכל. סוד ההנהגה השלימה של עם ישראל הוא כניסת כוחו של יוסף למרותו של יהודה, והנהגה בכוחות משותפים מתוך אחדות הרמונית.

יעקב בברכתו רומז לכך: "בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד, וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל" (בראשית מט כז). בבוקר יאכל עד, זה שאול שעט אל שלל עמלק. פירוש נוסף, שמיהר במלחמה עם פלישתים ולא חיכה לשמואל (אור החיים הקדוש). [יש שלא פירשו זאת לגנאי, אלא רמז בעלמא לשאול]. ולערב יחלק שלל זה מרדכי ואסתר שהם מבנימין, "ובבזה לא שלחו את ידם" (ב"ר צט ג).

יש בשאול תכונת ענוה מיוחדת, שהיא בסיס להצלחות מלך המשיח בישראל, אלא שביונתן בן שאול עמד טעמה, ובשאול החמיצה.

מבאר הרמח"ל: "ישראל הם הענפים של השכינה, אך המלך הוא גילוי השורש. וכיון שבשכינה שתי בחינות, פנימיות וחיצוניות - לאה ורחל, ומשם יוצאים ו"ו שבטים. והמלך גילוי השורש, מפני זה יש שני משיחים  שצריכים להתאחד. (והיו עושים זאת על ידי דוד ויהונתן) אלא ששאול החמיץ את ההזדמנות ברדיפתו את דוד. ונפלו הוא ובניו בגלבוע, ואמר דוד לציבא שיחלוק השדה ונחלקה ממלכתו בימי רחבעם נכדו" (אגרות ותעודות עמ' לד).

לסיכום, תכונת הישרות והמרכזיות של בנימין, מקבלת את ביטויה בנחלתו שהיא אמצעית לשבטי ישראל. צדקתו ודבקותו בה' מוסיפים והולכים בשוכנו סביב לנחלת ה' - בית המקדש.

בנבואת יחזקאל נשאר בנימין סמוך לבית המקדש, אך הפעם מצד דרום. מתאים הדבר לשמו: בן-ימין. רש"י פירש בן ימין שנולד בימין ארץ ישראל ליד בית לחם, מדרום לירושלים.

למרות הנדידה הקטנה דרומה, עדיין הוא שכנו של יהודה. יהודה שוכן מצד צפון של רצועת המקדש.

על רקע האמור לעיל על אודות צדקותו וישרותו של בנימין, יש להתפלא, על שבט בנימין שנחלץ להגן על אותם אנשי בליעל בגבעה. אנשים נבלים שעשו אותו מעשה בפילגש בגבעה!

מאידך יש גם להתפלא על יציאתם החפוזה של כל ישראל להילחם עם בנימין. כיצד מתגייסים כולם להילחם ללא: "ושאלת ודרשת וחקרת היטב"?

הרב ראובן מרגליות אומר הסבר מקורי, המתאים לתכונתו של בנימין. לכל שבט היתה סנהדרין של אותו שבט, וטענת אנשי בנימין היתה, שהחובה לדון את אנשי הגבעה מוטלת על הסנהדרין של שבטם ולא על כלל ישראל. לעומתם תבעו אנשי ישראל, תנו לנו את אנשי הבליעל, ונעשה אנחנו בהם דין. בנימין ראו בכך פגיעה באוטונומיה של השבט, ואולי אף הבעה של אי אימון ביושרו של השבט ובסנהדרין שלו. על כך הם יצאו להילחם.

מסתבר ששני הצדדים לא צדקו, על כך מורות תוצאות המלחמה. עשרות אלפי הרוגים מצד ישראל וכליה כמעט מוחלטת של שבט בנימין. [צדק מסוים שעליו אפשר להילחם היה לכל אחד מהצדדים].

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך