תנ"ך על הפרק - רות ד - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

רות ד

802 / 929
היום

הפרק

וּבֹ֨עַז עָלָ֣ה הַשַּׁעַר֮ וַיֵּ֣שֶׁב שָׁם֒ וְהִנֵּ֨ה הַגֹּאֵ֤ל עֹבֵר֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר־בֹּ֔עַז וַיֹּ֛אמֶר ס֥וּרָה שְׁבָה־פֹּ֖ה פְּלֹנִ֣י אַלְמֹנִ֑י וַיָּ֖סַר וַיֵּשֵֽׁב׃וַיִּקַּ֞ח עֲשָׂרָ֧ה אֲנָשִׁ֛ים מִזִּקְנֵ֥י הָעִ֖יר וַיֹּ֣אמֶר שְׁבוּ־פֹ֑ה וַיֵּשֵֽׁבוּ׃וַיֹּ֙אמֶר֙ לַגֹּאֵ֔ל חֶלְקַת֙ הַשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר לְאָחִ֖ינוּ לֶאֱלִימֶ֑לֶךְ מָכְרָ֣ה נָעֳמִ֔י הַשָּׁ֖בָה מִשְּׂדֵ֥ה מוֹאָֽב׃וַאֲנִ֨י אָמַ֜רְתִּי אֶגְלֶ֧ה אָזְנְךָ֣ לֵאמֹ֗ר קְ֠נֵה נֶ֥גֶד הַֽיֹּשְׁבִים֮ וְנֶ֣גֶד זִקְנֵ֣י עַמִּי֒ אִם־תִּגְאַל֙ גְּאָ֔ל וְאִם־לֹ֨א יִגְאַ֜ל הַגִּ֣ידָה לִּ֗יואדעוְאֵֽדְעָה֙כִּ֣י אֵ֤ין זוּלָֽתְךָ֙ לִגְא֔וֹל וְאָנֹכִ֖י אַחֲרֶ֑יךָ וַיֹּ֖אמֶר אָנֹכִ֥י אֶגְאָֽל׃וַיֹּ֣אמֶר בֹּ֔עַז בְּיוֹם־קְנוֹתְךָ֥ הַשָּׂדֶ֖ה מִיַּ֣ד נָעֳמִ֑י וּ֠מֵאֵת ר֣וּת הַמּוֹאֲבִיָּ֤ה אֵֽשֶׁת־הַמֵּת֙קניתיקָנִ֔יתָהלְהָקִ֥ים שֵׁם־הַמֵּ֖ת עַל־נַחֲלָתֽוֹ׃וַיֹּ֣אמֶר הַגֹּאֵ֗ל לֹ֤א אוּכַל֙לגאול־לִגְאָל־לִ֔י פֶּן־אַשְׁחִ֖ית אֶת־נַחֲלָתִ֑י גְּאַל־לְךָ֤ אַתָּה֙ אֶת־גְּאֻלָּתִ֔י כִּ֥י לֹא־אוּכַ֖ל לִגְאֹֽל׃וְזֹאת֩ לְפָנִ֨ים בְּיִשְׂרָאֵ֜ל עַל־הַגְּאוּלָּ֤ה וְעַל־הַתְּמוּרָה֙ לְקַיֵּ֣ם כָּל־דָּבָ֔ר שָׁלַ֥ף אִ֛ישׁ נַעֲל֖וֹ וְנָתַ֣ן לְרֵעֵ֑הוּ וְזֹ֥את הַתְּעוּדָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃וַיֹּ֧אמֶר הַגֹּאֵ֛ל לְבֹ֖עַז קְנֵה־לָ֑ךְ וַיִּשְׁלֹ֖ף נַעֲלֽוֹ׃וַיֹּאמֶר֩ בֹּ֨עַז לַזְּקֵנִ֜ים וְכָל־הָעָ֗ם עֵדִ֤ים אַתֶּם֙ הַיּ֔וֹם כִּ֤י קָנִ֙יתִי֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר לֶֽאֱלִימֶ֔לֶךְ וְאֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר לְכִלְי֖וֹן וּמַחְל֑וֹן מִיַּ֖ד נָעֳמִֽי׃וְגַ֣ם אֶת־ר֣וּת הַמֹּאֲבִיָּה֩ אֵ֨שֶׁת מַחְל֜וֹן קָנִ֧יתִי לִ֣י לְאִשָּׁ֗ה לְהָקִ֤ים שֵׁם־הַמֵּת֙ עַל־נַ֣חֲלָת֔וֹ וְלֹא־יִכָּרֵ֧ת שֵׁם־הַמֵּ֛ת מֵעִ֥ם אֶחָ֖יו וּמִשַּׁ֣עַר מְקוֹמ֑וֹ עֵדִ֥ים אַתֶּ֖ם הַיּֽוֹם׃וַיֹּ֨אמְר֜וּ כָּל־הָעָ֧ם אֲשֶׁר־בַּשַּׁ֛עַר וְהַזְּקֵנִ֖ים עֵדִ֑ים יִתֵּן֩ יְהוָ֨ה אֶֽת־הָאִשָּׁ֜ה הַבָּאָ֣ה אֶל־בֵּיתֶ֗ךָ כְּרָחֵ֤ל ׀ וּכְלֵאָה֙ אֲשֶׁ֨ר בָּנ֤וּ שְׁתֵּיהֶם֙ אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וַעֲשֵׂה־חַ֣יִל בְּאֶפְרָ֔תָה וּקְרָא־שֵׁ֖ם בְּבֵ֥ית לָֽחֶם׃וִיהִ֤י בֵֽיתְךָ֙ כְּבֵ֣ית פֶּ֔רֶץ אֲשֶׁר־יָלְדָ֥ה תָמָ֖ר לִֽיהוּדָ֑ה מִן־הַזֶּ֗רַע אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֤ן יְהוָה֙ לְךָ֔ מִן־הַֽנַּעֲרָ֖ה הַזֹּֽאת׃וַיִּקַּ֨ח בֹּ֤עַז אֶת־רוּת֙ וַתְּהִי־ל֣וֹ לְאִשָּׁ֔ה וַיָּבֹ֖א אֵלֶ֑יהָ וַיִּתֵּ֨ן יְהוָ֥ה לָ֛הּ הֵרָי֖וֹן וַתֵּ֥לֶד בֵּֽן׃וַתֹּאמַ֤רְנָה הַנָּשִׁים֙ אֶֽל־נָעֳמִ֔י בָּר֣וּךְ יְהוָ֔ה אֲ֠שֶׁר לֹ֣א הִשְׁבִּ֥ית לָ֛ךְ גֹּאֵ֖ל הַיּ֑וֹם וְיִקָּרֵ֥א שְׁמ֖וֹ בְּיִשְׂרָאֵֽל׃וְהָ֤יָה לָךְ֙ לְמֵשִׁ֣יב נֶ֔פֶשׁ וּלְכַלְכֵּ֖ל אֶת־שֵׂיבָתֵ֑ךְ כִּ֣י כַלָּתֵ֤ךְ אֲ‍ֽשֶׁר־אֲהֵבַ֙תֶךְ֙ יְלָדַ֔תּוּ אֲשֶׁר־הִיא֙ ט֣וֹבָה לָ֔ךְ מִשִּׁבְעָ֖ה בָּנִֽים׃וַתִּקַּ֨ח נָעֳמִ֤י אֶת־הַיֶּ֙לֶד֙ וַתְּשִׁתֵ֣הוּ בְחֵיקָ֔הּ וַתְּהִי־ל֖וֹ לְאֹמֶֽנֶת׃וַתִּקְרֶאנָה֩ ל֨וֹ הַשְּׁכֵנ֥וֹת שֵׁם֙ לֵאמֹ֔ר יֻלַּד־בֵּ֖ן לְנָעֳמִ֑י וַתִּקְרֶ֤אנָֽה שְׁמוֹ֙ עוֹבֵ֔ד ה֥וּא אֲבִי־יִשַׁ֖י אֲבִ֥י דָוִֽד׃וְאֵ֙לֶּה֙ תּוֹלְד֣וֹת פָּ֔רֶץ פֶּ֖רֶץ הוֹלִ֥יד אֶת־חֶצְרֽוֹן׃וְחֶצְרוֹן֙ הוֹלִ֣יד אֶת־רָ֔ם וְרָ֖ם הוֹלִ֥יד אֶת־עַמִּֽינָדָֽב׃וְעַמִּֽינָדָב֙ הוֹלִ֣יד אֶת־נַחְשׁ֔וֹן וְנַחְשׁ֖וֹן הוֹלִ֥יד אֶת־שַׂלְמָֽה׃וְשַׂלְמוֹן֙ הוֹלִ֣יד אֶת־בֹּ֔עַז וּבֹ֖עַז הוֹלִ֥יד אֶת־עוֹבֵֽד׃וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־דָּוִֽד׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
ובועז עלה השער וישב שם והנה הגואל עובר. במדרש ארשב"א אפילו היה בסוף העולם הטיסו הקדוש ברוך הוא והביאו לשם וכולי. וכפי האמור דבעז היה קרוב שיפטר הדבר מוכרח להביא הטו"ב כדי שיגמר הדבר וישא בעז את רות: יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה. פירשו ז"ל דכיונו לומר האשה הבאה אמש אל ביתך לברר אם היא מותרת לבא בקהל עכ"ד ורוח ה' דיבר בם בזקנים לומר יתן ה' את האשה כרחל וכלאה דהיא היתה בחינת רחל ולאה כמ"ש ז"ל ולפי מ"ש בשם ספר התמונה דהיתה גלגול תמר יצדק מאד מה שכתבו יהי ביתך כבית פרץ אשר ילדה תמר. וזקנים משער עלו בכב"ש כבשי דרחמנא סו"ד שתו השערה: ויקח בעז את רות. ראשי תיבות באר פירוש שביאר את ההלכה דמואבי ולא מואבית כמו שכתבו בירושלמי פרק הערל ואיתמר בי מדרשא על פסוק דברי הימים א' סימן ח' ושחרים הוליד בשדה מואב מן שלחו אותם חושים ואת בערא נשיו ויולד מן חדש אשתו. ופירשו בירושלמי ובמדרש ושחרים זה בועז שהיה משוחרר מן העונות הוליד בשדה מואב שנשא את רות המואביה מן שלחו אותם שהיה משבט יהודה דכתיב ואת יהודה שלח לפניו חושים ואת בערא נשיו וכי יש לך אדם שהוא מוליד נשיו אלא שחש כנמר וביאר את ההלכה ויולד מן חדש אשתו לא צריכה אלא ויולד מן בערא נשיו אלא על ידו נתחדשה הלכה עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית. ופירש הרב פני משה ז"ל וביאר את ההלכה נוטריקון חושים ובערא לשון ביאור והוליד לשון לימוד וכו' עיין שם. ולפי זה אתי שפיר הראשי תיבות שכתבנו בעז את רות ראשי תיבות באר. ועוד יש לרמוז מה שכתבנו בסמוך ממארי רזין דהיה ברות בחינת רחל ולאה. וכן ראשי תיבות את רות ותהי לו גימטריא רחל עם הכולל. גם תיבת לו גימטריא לאה. והלא במאמר אחד מהירושלמי שהבאתי אפשר לרמוז דהנה יש מי שכתב והוא ספר חלק בני יהודה דף מ"ג וזה לשונו וכפי הסוד לפי מה שעשה מריבה עם הקליפות בסוד חיל בלע ויקיאנו עד שהוציא בלעם מפיהם קטרגו עליו על איזה חטא שעשה כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ומת באותה הלילה עד כאן לשונו ואם מגווית האר"י רדה דבש דבריו ברוח הקדש ודבריו נאמנו מאד אך עתה כי לא פירש מי בעל דברים אפשר לומר דלאפוקי זה אתא קרא ושחרים זה בועז שהיה משוחרר מן העונות ואמר לשון רבים דהוא היה חסיד והיה משוחרר מן העונות ונוסף עוד דהנושא אשה מוחלים לו כל עונותיו ולכן אמר ושחרים לשון רבים הוליד בשדה מואב שנשא רות המואביה ובכחו וכח שבט יהודה הרמוז מן שלחו אותם חושים ואת בערא שמיהר וביאר להוציא ניצוצי הקדושה ממואב ברות וביאר ההלכה דמואבית מותרת ואמר נשיו דהיה ברות בחינת רחל ולאה. ויולד מן חדש אשתו חידוש גדול דרות בעצמה עד עתה היתה אסורה ועתה נתחדשה הלכה והיא מותרת והפליא לברר מקליפת מואב. ולא מת בשביל זה כי היה משוחרר מן העונות רק כי היה זקן מופלג והגיע זמן פטירתו. ולכן רמז חושים שהיה הכל מהר מה שבא טוב ותכף נשא ובאותה הלילה נתעברה כי לא היה זמן: ותקראנה שמו עובד הוא אבי ישי אבי דוד. כתוב בלקח טוב פסיקתא זוטרתא מרבינו טוביהו זכרונו לברכה הביאה הרשב"א הלוי זכרונו לברכה בספר הבהיר מנות הלוי וזה לשונו מי כתב ספר רות אמרו רבותינו זכרונם לברכה שמואל כתב ספרו וספר רות וספר שופטים ומפני מה נכתב כדי ליחס בו דוד בן ישי וכן דוד אמר אז אמרתי הנה באתי במגילת ספר כתוב עלי אמר דוד בזמן שמשחני שמואל הרואה אז אמרתי הנה באתי לגדולה וכבוד במגילת ספר כתוב עלי זו מגלת רות שבו מספר שבחו ויחוסו של דוד עד כאן לשונו. ולפי זה אפשר לרמוז אז אמרתי אז לשון שירה כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה בכמה מקומות דאז לשון שירה. אמרתי ראשי תיבות אשירה מגילת רות תמיד ייחוסי. ולא עוד אלא הנה באתי בתורה דכתיב בנותיך הנמצאת וכתיב מצאתי דוד עבדי. ואם תאמר שמואל הנביא אמאי לא כתב זה בספר שופטים גבי אבצן שהוא בעז. והתירוץ לזה שנכתב בכתובים שהוא בחינת דוד שהיה לו רוח הקדש וזה שאמר במגלת ספר אם יקשה עליך במגילת ספר אמאי לא נכתב בנביאים לזה אמר כתו"ב עלי כלומר היתה מגלת רות בכתובים עלי שהוא בחינתי. ודרך פשוט יש לפרש במגלת ספר מה שנעשה מגלה בפני עצמה לפרסם שנכתבה מגילה זו ליחוסי ולכך לא נכתב בנביאים והיא מגילה בפני עצמה עלי לידע ולהורות ולפרסם יחוסי. ודוד המלך ע"ה עשירי לפרץ דוד איש האלהים עשירי קדש נושא משך הזר"ח מפרץ קאתי מלכי בקדש קדושים אשר בארץ המה ואדירי חלקם בחיים:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך