תנ"ך על הפרק - שיר השירים א - שיר השירים – השתוקקות למתן תורה בירושלים במתיקות / הרב מרדכי אליהו ז"ל

תנ"ך על הפרק

שיר השירים א

791 / 929
היום

הפרק

שִׁ֥יר הַשִּׁירִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לִשְׁלֹמֹֽה׃יִשָּׁקֵ֙נִי֙ מִנְּשִׁיק֣וֹת פִּ֔יהוּ כִּֽי־טוֹבִ֥ים דֹּדֶ֖יךָ מִיָּֽיִן׃לְרֵ֙יחַ֙ שְׁמָנֶ֣יךָ טוֹבִ֔ים שֶׁ֖מֶן תּוּרַ֣ק שְׁמֶ֑ךָ עַל־כֵּ֖ן עֲלָמ֥וֹת אֲהֵבֽוּךָ׃מָשְׁכֵ֖נִי אַחֲרֶ֣יךָ נָּר֑וּצָה הֱבִיאַ֨נִי הַמֶּ֜לֶךְ חֲדָרָ֗יו נָגִ֤ילָה וְנִשְׂמְחָה֙ בָּ֔ךְ נַזְכִּ֤ירָה דֹדֶ֙יךָ֙ מִיַּ֔יִן מֵישָׁרִ֖ים אֲהֵבֽוּךָ׃שְׁחוֹרָ֤ה אֲנִי֙ וְֽנָאוָ֔ה בְּנ֖וֹת יְרוּשָׁלִָ֑ם כְּאָהֳלֵ֣י קֵדָ֔ר כִּירִיע֖וֹת שְׁלֹמֹֽה׃אַל־תִּרְא֙וּנִי֙ שֶׁאֲנִ֣י שְׁחַרְחֹ֔רֶת שֶׁשֱּׁזָפַ֖תְנִי הַשָּׁ֑מֶשׁ בְּנֵ֧י אִמִּ֣י נִֽחֲרוּ־בִ֗י שָׂמֻ֙נִי֙ נֹטֵרָ֣ה אֶת־הַכְּרָמִ֔ים כַּרְמִ֥י שֶׁלִּ֖י לֹ֥א נָטָֽרְתִּי׃הַגִּ֣ידָה לִּ֗י שֶׁ֤אָהֲבָה֙ נַפְשִׁ֔י אֵיכָ֣ה תִרְעֶ֔ה אֵיכָ֖ה תַּרְבִּ֣יץ בַּֽצָּהֳרָ֑יִם שַׁלָּמָ֤ה אֶֽהְיֶה֙ כְּעֹ֣טְיָ֔ה עַ֖ל עֶדְרֵ֥י חֲבֵרֶֽיךָ׃אִם־לֹ֤א תֵדְעִי֙ לָ֔ךְ הַיָּפָ֖ה בַּנָּשִׁ֑ים צְֽאִי־לָ֞ךְ בְּעִקְבֵ֣י הַצֹּ֗אן וּרְעִי֙ אֶת־גְּדִיֹּתַ֔יִךְ עַ֖ל מִשְׁכְּנ֥וֹת הָרֹעִֽים׃לְסֻסָתִי֙ בְּרִכְבֵ֣י פַרְעֹ֔ה דִּמִּיתִ֖יךְ רַעְיָתִֽי׃נָאו֤וּ לְחָיַ֙יִךְ֙ בַּתֹּרִ֔ים צַוָּארֵ֖ךְ בַּחֲרוּזִֽים׃תּוֹרֵ֤י זָהָב֙ נַעֲשֶׂה־לָּ֔ךְ עִ֖ם נְקֻדּ֥וֹת הַכָּֽסֶף׃עַד־שֶׁ֤הַמֶּ֙לֶךְ֙ בִּמְסִבּ֔וֹ נִרְדִּ֖י נָתַ֥ן רֵיחֽוֹ׃צְר֨וֹר הַמֹּ֤ר ׀ דּוֹדִי֙ לִ֔י בֵּ֥ין שָׁדַ֖י יָלִֽין׃אֶשְׁכֹּ֨ל הַכֹּ֤פֶר ׀ דּוֹדִי֙ לִ֔י בְּכַרְמֵ֖י עֵ֥ין גֶּֽדִי׃הִנָּ֤ךְ יָפָה֙ רַעְיָתִ֔י הִנָּ֥ךְ יָפָ֖ה עֵינַ֥יִךְ יוֹנִֽים׃הִנְּךָ֨ יָפֶ֤ה דוֹדִי֙ אַ֣ף נָעִ֔ים אַף־עַרְשֵׂ֖נוּ רַעֲנָנָֽה׃קֹר֤וֹת בָּתֵּ֙ינוּ֙ אֲרָזִ֔יםרחיטנורַהִיטֵ֖נוּבְּרוֹתִֽים׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב מרדכי אליהו ז

שיר השירים – השתוקקות למתן תורה בירושלים במתיקות

לפי דברי רש"י בתחילת הפרק, כל שיר השירים נכתב על ההשתוקקות למתן תורה שיחזור אלינו בירושלים (וכנבואת ישעיה בפרק ב' ומיכה בפרק ד').

ואם ישאל אדם, הלא כבר קיבלנו תורה ומה לנו לקבל תורה שנית? ועוד, מה יש במתן תורה הנוסף, הלא התורה לא תהא מוחלפת!

על זה מסביר רש"י שמתן התורה הראשון היה כעין חתונה בין עם ישראל לקב"ה בין הדוד לרעיה. וכשחטאנו בחטא העגל – נשברו הלוחות שהיו כמו "הכתובה" שנקרעה, ואף על פי שקיבלנו לוחות שניים, לא נסלח לנו לגמרי שנאמר: "וְעַתָּ֞ה לֵ֣ךְ ׀ נְחֵ֣ה אֶת־הָעָ֗ם אֶ֤ל אֲשֶׁר־דִּבַּ֙רְתִּי֙ לָ֔ךְ הִנֵּ֥ה מַלְאָכִ֖י יֵלֵ֣ךְ לְפָנֶ֑יךָ וּבְי֣וֹם פׇּקְדִ֔י וּפָקַדְתִּ֥י עֲלֵהֶ֖ם חַטָּאתָֽם׃"(שמות לב לד), שהקב"ה שלח מלאכו ולא הוא מוליכנו.

לכן שברי הלוחות הראשונים עוד מונחים בארון ואנו מצפים ליום שיתאחו ויתחברו. והרי אנו כמו אישה שגורשה מבית בעלה ורוצה לחזור לחדש ימיה כקדם. גם הוא משתוקק שנחזור לחזור לאותם ימים. על הרצון הזה נכתב כל שיר השירים:

זה השיר אומרת בפיה בגלותה ובאלמנותה מי יתן וישקני המלך שְׁלֹמֹֽה מִנְּשִׁיק֣וֹת פִּ֔יהוּ כמו מאז לפי שיש מקומות שנושקין על גב היד ועל הכתף אך אני מתאווה ושוקקת להיותו נוהג עמי כמנהג הראשון כחתן אל כלה פה אל פה.

כִּֽי־טוֹבִ֥ים – לי דודיך מכל משתה יין ומכל עונג ושמחה, ולשון עברי הוא להיות כל סעודת עונג ושמחה נקראת על שם היין כענין שנאמר "אֶל־בֵּ֣ית ׀ מִשְׁתֵּ֣ה הַיַּ֗יִן"(אסתר ז ח); "בַּשִּׁ֖יר לֹ֣א יִשְׁתּוּ־יָ֑יִן"(ישעיה כד ט); "וְהָיָ֨ה כִנּ֜וֹר וָנֶ֗בֶל תֹּ֧ף וְחָלִ֛יל וָיַ֖יִן מִשְׁתֵּיהֶ֑ם"(ישעיה ה יב). זהו ביאור משמעו, ונאמר דוגמא שלו על שם שנתן להם תורתו ודבר עמהם פנים אל פנים ואותם דודים עודם ערבים עליהם מכל שעשוע ומובטחים מאתו להופיע עוד עליהם לבאר להם סוד טעמיה ומסתר צפונותיה ומחלים פניו לקיים דברו וזהו ישקני מנשיקות פיהו.

במתן תורה נגלה עלינו הקב"ה פנים אל פנים, "פה אל פה", וזה נקרא "נְּשִׁיקוֹת פִּ֔יהוּ". אנו מובטחים שהקב"ה יופיע עלינו לא לחדש תורה אחרת אלא "לבאר לנו את סודות התורה ומסתר צפונותיה". באותה שעה התורה לא תינתן לנו בכפיית הר כגיגית. רק במתיקות. "ועינינו לה' צופיות לפתוח אוצר רוח טהרה לפקוח עינים עורות ולהטות לבבות עם ה' להכיר נעימות עריבות ידידותו"(אור החיים הקדוש) אותה ידידות נפלאה שעליה נאמר "נַפְשִׁי֙ יָֽצְאָ֣ה בְדַבְּר֔וֹ"(שיר השירים ה ו, ראה שבת פח:).

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך