תנ"ך על הפרק - תהילים קלב - מצודת דוד

תנ"ך על הפרק

תהילים קלב

699 / 929
היום

הפרק

שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר־יְהוָ֥ה לְדָוִ֑ד אֵ֝ת כָּל־עֻנּוֹתֽוֹ׃אֲשֶׁ֣ר נִ֭שְׁבַּע לַיהוָ֑ה נָ֝דַ֗ר לַאֲבִ֥יר יַעֲקֹֽב׃אִם־אָ֭בֹא בְּאֹ֣הֶל בֵּיתִ֑י אִם־אֶ֝עֱלֶ֗ה עַל־עֶ֥רֶשׂ יְצוּעָֽי׃אִם־אֶתֵּ֣ן שְׁנַ֣ת לְעֵינָ֑י לְֽעַפְעַפַּ֥י תְּנוּמָֽה׃עַד־אֶמְצָ֣א מָ֭קוֹם לַיהוָ֑ה מִ֝שְׁכָּנ֗וֹת לַאֲבִ֥יר יַעֲקֹֽב׃הִנֵּֽה־שְׁמַֽעֲנ֥וּהָ בְאֶפְרָ֑תָה מְ֝צָאנ֗וּהָ בִּשְׂדֵי־יָֽעַר׃נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו נִ֝שְׁתַּחֲוֶ֗ה לַהֲדֹ֥ם רַגְלָֽיו׃קוּמָ֣ה יְ֭הוָה לִמְנוּחָתֶ֑ךָ אַ֝תָּ֗ה וַאֲר֥וֹן עֻזֶּֽךָ׃כֹּהֲנֶ֥יךָ יִלְבְּשׁוּ־צֶ֑דֶק וַחֲסִידֶ֥יךָ יְרַנֵּֽנוּ׃בַּ֭עֲבוּר דָּוִ֣ד עַבְדֶּ֑ךָ אַל־תָּ֝שֵׁ֗ב פְּנֵ֣י מְשִׁיחֶֽךָ׃נִשְׁבַּֽע־יְהוָ֨ה ׀ לְדָוִ֡ד אֱמֶת֮ לֹֽא־יָשׁ֪וּב מִ֫מֶּ֥נָּה מִפְּרִ֥י בִטְנְךָ֑ אָ֝שִׁ֗ית לְכִסֵּא־לָֽךְ׃אִֽם־יִשְׁמְר֬וּ בָנֶ֨יךָ ׀ בְּרִיתִי֮ וְעֵדֹתִ֥י ז֗וֹ אֲלַ֫מְּדֵ֥ם גַּם־בְּנֵיהֶ֥ם עֲדֵי־עַ֑ד יֵ֝שְׁב֗וּ לְכִסֵּא־לָֽךְ׃כִּֽי־בָחַ֣ר יְהוָ֣ה בְּצִיּ֑וֹן אִ֝וָּ֗הּ לְמוֹשָׁ֥ב לֽוֹ׃זֹאת־מְנוּחָתִ֥י עֲדֵי־עַ֑ד פֹּֽה־אֵ֝שֵׁ֗ב כִּ֣י אִוִּתִֽיהָ׃צֵ֭ידָהּ בָּרֵ֣ךְ אֲבָרֵ֑ךְ אֶ֝בְיוֹנֶ֗יהָ אַשְׂבִּ֥יעַֽ לָֽחֶם׃וְֽ֭כֹהֲנֶיהָ אַלְבִּ֣ישׁ יֶ֑שַׁע וַ֝חֲסִידֶ֗יהָ רַנֵּ֥ן יְרַנֵּֽנוּ׃שָׁ֤ם אַצְמִ֣יחַ קֶ֣רֶן לְדָוִ֑ד עָרַ֥כְתִּי נֵ֝֗ר לִמְשִׁיחִֽי׃א֭וֹיְבָיו אַלְבִּ֣ישׁ בֹּ֑שֶׁת וְ֝עָלָ֗יו יָצִ֥יץ נִזְרֽוֹ׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
זכור ה׳‎ לדוד. התפלל על עצמו שיזכור לו ענוי נפשו אשר טרח למצוא מקום אשר יבנה שם המקדש: לאביר יעקב. לחזקו ותקפו של יעקב והוא המקום ב״‎ה ותלה ביעקב לפי שהוא היה תחילה להנודרים: אם אבוא. הוא ענין שבועה וגזם ולא אמר וגו׳‎: באוהל ביתי. באוהל המוכן לבית שבתי הראוי למלך: ערש יצועי. מטה המוצעת כפי הראוי לי: אם אתן שנת. ר״‎ל להיות ישן להתענג יותר מההכרח להחיות את הנפש וגם זה הוא ענין שבועה וגו׳‎: לעפעפי. כפל הדבר במ״‎ש: עד אמצא. עד אשר אדע איה המקום המוכן לבה״‎מ: הנה שמענוה באפרתה. עוד הייתי באפרת מקום מולדתי כי היא בית לחם כמ״‎ש בדרך אפרת היא בית לחם (בראשית מח) ואמר כי מאז שמענו כי עתיד להיות מקום נבחר לבה״‎מ אבל לא ידעתי מקומה איה: מצאנוה בשדי יער. עתה הנה מצאתי את המקום בשדי יער הוא גורן ארונה היבוסי והיה גם שם עצי יער כי הוא המקום שנעקד עליו יצחק ובאיל תמורתו נאמר נאחז בסבך בקרניו (שם כב) שנאחז בענפי עצי היער: נבואה. עתה הואיל וידענו המקום נבואה למשכנותיו: להדום רגליו. בה״‎מ קרוי הדום רגלי ה׳‎ ואחז דרך משל כאילו מושבו בשמים ממעל ורגליו יורדים לנוח בבה״‎מ: קומה ה׳‎. לכן קומה והשרה שכינתך אל מקום המנוחה כי עד הנה היה מתהלך מאוהל אל אוהל וממשכן וגו׳‎ אבל המקום ההוא תהיה מקום מנוחה וקבוע עד עולם: אתה וארון עוזך. שכינתך תשרה בה עם הארון אשר הראת לכל את עוזך וכח זרועך בפלשתים בעת לקחו אותו בשבי כמו שכתוב בש״‎א: ילבשו צדק. בגדי כהונה נקראים בגדי צדק כי הם מכפרים ומצדיקים את החוטאים: וחסידך ירננו. הלוים ירננו בשיר: בעבור וגו׳‎. על עצמו אמר עשה זאת בעבורי וכפל דברו ואמר עוד אל תשב ריקם את פני משיחך לבל שמוע תפלתו: נשבע. וגו׳‎ אמת ר״‎ל שבועה אמתית ולא יחזור מהשבועה והשבועה היא שהבטיחו לומר מזרעך אשית מלך לשבת על הכסא שלך: זו אלמדם. אשר אלמדם ביד הנביאים: גם בניהם. של בניך עד עולם ישבו לכסא המלוכה: כי בחר ה׳‎ וגו׳‎. ר״‎ל הואיל וה׳‎ בחר את ציון ודוד הלא טרח והכין את המקום ההוא לזה יקבל בגמול שכרו את המלכות לו ולזרעו עד עולם: זאת מנוחתי. וכה אמר ה׳‎ זאת תהיה מנוחתי עדי עד ופה אשב כי מתאוה אני לה: צידה. מן המקום ההוא אשפיע לברך מזון עדתי ולהשביע אביוני עמי: אלביש ישע. ר״‎ל ע״‎י לבישת בגדי כהונה תבוא הישועה כי המה מכפרים ובאה ע״‎י התשועה: וחסידיה. הלוים ירננו בשיר: שם. בציון אצמיח קרן ממשלה לדוד ר״‎ל שם יתרבה ויתגדל ממשלתו בכל עת ערכתי נר. שם ערכתי נר ר״‎ל הארה וזריחה וממשל רב: אלביש בושת. יהיו מעוטפים בבושת כלבוש הזה המעטף את כל הגוף: ועליו. על דוד יאיר ויזרח כתר המלכות ר״‎ל תרבה גדולתו למעלה:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך