אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ – משה רואה שתהליכי הגאולה ארוכים

וַיְהִ֣י ׀ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֗ם וַיִּגְדַּ֤ל מֹשֶׁה֙ וַיֵּצֵ֣א אֶל־אֶחָ֔יו וַיַּ֖רְא בְּסִבְלֹתָ֑ם וַיַּרְא֙ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י מַכֶּ֥ה אִישׁ־עִבְרִ֖י מֵאֶחָֽיו׃
וַיִּשְׁמַ֤ע פַּרְעֹה֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וַיְבַקֵּ֖שׁ לַהֲרֹ֣ג אֶת־מֹשֶׁ֑ה וַיִּבְרַ֤ח מֹשֶׁה֙ מִפְּנֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיֵּ֥שֶׁב בְּאֶֽרֶץ־מִדְיָ֖ן וַיֵּ֥שֶׁב עַֽל־הַבְּאֵֽר׃
...וּלְכֹהֵ֥ן מִדְיָ֖ן שֶׁ֣בַע בָּנ֑וֹת וַתָּבֹ֣אנָה וַתִּדְלֶ֗נָה וַתְּמַלֶּ֙אנָה֙ אֶת־הָ֣רְהָטִ֔ים לְהַשְׁק֖וֹת צֹ֥אן אֲבִיהֶֽן׃
וַיָּבֹ֥אוּ הָרֹעִ֖ים וַיְגָרְשׁ֑וּם וַיָּ֤קָם מֹשֶׁה֙ וַיּ֣וֹשִׁעָ֔ן וַיַּ֖שְׁקְ אֶת־צֹאנָֽם׃
(שמות ב יא,טו-יז)

משה מכה את המצרי שמכה איש עברי. המצרי מת, ופרעה מבקש להמית את משה. משה בורח, ובדרכו מושיע את בנות יתרו מיד הרועים בבאר במדיין. בסופו של דבר זוכה משה לשאת את ציפורה בתו של יתרו.

וַתֹּאמַ֕רְןָ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י הִצִּילָ֖נוּ מִיַּ֣ד הָרֹעִ֑ים וְגַם־דָּלֹ֤ה דָלָה֙ לָ֔נוּ וַיַּ֖שְׁקְ אֶת־הַצֹּֽאן׃
(שמות ב יט)

מקשים חכמינו במדרש, וכי מצרי היה משה?

משל לאחד, שנשכו ערוד והיה רץ ליתן רגליו במים, נתנן לנהר וראה תינוק אחד שהוא שוקע במים ושלח ידו והצילו. אמר לו התינוק: אילולי אתה, כבר הייתי מת! אמר לו: לא אני הצלתיך, אלא הערוד, שנשכני וברחתי הימנו, הוא הצילך!
כך אמרו בנות יתרו למשה: יישר כוחך שהצלתנו מיד הרועים! אמר להן משה: אותו מצרי שהרגתי הוא הציל אתכם! ולכך אמרו לאביהן: איש מצרי, כלומר מי גרם לזה שיבוא אצלנו, איש מצרי שהרג.
(שמות רבה פרשה א)

משה רואה את יד ה' בכל התהליך. היכולת לראות את יד ה' בתהליכים הארוכים גם נלמדה על-ידי יתרו ובנותיו וגם נכתבה בסופו של דבר ב"תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה" (תהילים צ-צא), כמו שכתוב שם כי אורכם של המהלכים של הקב"ה אלפי שנים: "כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה", ואדם לפעמים לא רואה את כל המהלך מימי שנותיו שהם "שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה".