ירמיה וברוך הסופר
ירמיהו החל לנבא כארבעים שנה לפני חורבן הבית. בתחילה, ירמיהו היה מופיע לבדו בפני העם(ירמיה כו א-ח). בפרקנו, בשנה הרביעית למלכות יהויקים, מופיע ברוך לראשונה בתור סופרו של ירמיהו: "וַיְהִי בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִת לִיהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת ד’ לֵאמֹר: קַח לְךָ מְגִלַּת סֵפֶר וְכָתַבְתָּ אֵלֶיהָ אֵת כָּל הַדְּבָרִים...". ירמיה נצטווה לכתוב; אך ברוך משמש כיד ימינו – כפשוטו! וברוך הוא זה שכותב בפועל: "...וַיִּכְתֹּב בָּרוּךְ מִפִּי יִרְמְיָהוּ אֵת כָּל דִּבְרֵי י-הוה". ברוך הסתכן וקרא עבור ירמיהו נבואות חורבן בצבור. הדבר הכעיס את המלך יהויקים; ושניהם נאלצו להסתתר מפניו, "וַיְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ... לָקַחַת אֶת בָּרוּךְ הַסֹּפֵר וְאֵת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא וַיַּסְתִּרֵם ד’:". (ירמיהו לו, כו).
באדיבות הרב, מתוך 'חמדת ימים' גליון וילך תשע"ג