תנ"ך על הפרק - מלכים ב ז - "וירמסו אותו העם בשער וימת" / הרב אברהם ריבלין שליט"א

תנ"ך על הפרק

מלכים ב ז

316 / 929
היום

הפרק

וַיֹּ֣אמֶר אֱלִישָׁ֔ע שִׁמְע֖וּ דְּבַר־יְהוָ֑ה כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה כָּעֵ֤ת ׀ מָחָר֙ סְאָֽה־סֹ֣לֶת בְּשֶׁ֗קֶל וְסָאתַ֧יִם שְׂעֹרִ֛ים בְּשֶׁ֖קֶל בְּשַׁ֥עַר שֹׁמְרֽוֹן׃וַיַּ֣עַן הַשָּׁלִ֡ישׁ אֲשֶׁר־לַמֶּלֶךְ֩ נִשְׁעָ֨ן עַל־יָד֜וֹ אֶת־אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִים֮ וַיֹּאמַר֒ הִנֵּ֣ה יְהוָ֗ה עֹשֶׂ֤ה אֲרֻבּוֹת֙ בַּשָּׁמַ֔יִם הֲיִהְיֶ֖ה הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַיֹּ֗אמֶר הִנְּכָ֤ה רֹאֶה֙ בְּעֵינֶ֔יךָ וּמִשָּׁ֖ם לֹ֥א תֹאכֵֽל׃וְאַרְבָּעָ֧ה אֲנָשִׁ֛ים הָי֥וּ מְצֹרָעִ֖ים פֶּ֣תַח הַשָּׁ֑עַר וַיֹּֽאמְרוּ֙ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֔הוּ מָ֗ה אֲנַ֛חְנוּ יֹשְׁבִ֥ים פֹּ֖ה עַד־מָֽתְנוּ׃אִם־אָמַרְנוּ֩ נָב֨וֹא הָעִ֜יר וְהָרָעָ֤ב בָּעִיר֙ וָמַ֣תְנוּ שָׁ֔ם וְאִם־יָשַׁ֥בְנוּ פֹ֖ה וָמָ֑תְנוּ וְעַתָּ֗ה לְכוּ֙ וְנִפְּלָה֙ אֶל־מַחֲנֵ֣ה אֲרָ֔ם אִם־יְחַיֻּ֣נוּ נִֽחְיֶ֔ה וְאִם־יְמִיתֻ֖נוּ וָמָֽתְנוּ׃וַיָּק֣וּמוּ בַנֶּ֔שֶׁף לָב֖וֹא אֶל־מַחֲנֵ֣ה אֲרָ֑ם וַיָּבֹ֗אוּ עַד־קְצֵה֙ מַחֲנֵ֣ה אֲרָ֔ם וְהִנֵּ֥ה אֵֽין־שָׁ֖ם אִֽישׁ׃וַאדֹנָ֞י הִשְׁמִ֣יעַ ׀ אֶת־מַחֲנֵ֣ה אֲרָ֗ם ק֥וֹל רֶ֙כֶב֙ ק֣וֹל ס֔וּס ק֖וֹל חַ֣יִל גָּד֑וֹל וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֗יו הִנֵּ֣ה שָֽׂכַר־עָלֵינוּ֩ מֶ֨לֶךְ יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־מַלְכֵ֧י הַחִתִּ֛ים וְאֶת־מַלְכֵ֥י מִצְרַ֖יִם לָב֥וֹא עָלֵֽינוּ׃וַיָּקוּמוּ֮ וַיָּנ֣וּסוּ בַנֶּשֶׁף֒ וַיַּעַזְב֣וּ אֶת־אָהֳלֵיהֶ֗ם וְאֶת־סֽוּסֵיהֶם֙ וְאֶת־חֲמֹ֣רֵיהֶ֔ם הַֽמַּחֲנֶ֖ה כַּאֲשֶׁר־הִ֑יא וַיָּנֻ֖סוּ אֶל־נַפְשָֽׁם׃וַיָּבֹאוּ֩ הַֽמְצֹרָעִ֨ים הָאֵ֜לֶּה עַד־קְצֵ֣ה הַֽמַּחֲנֶ֗ה וַיָּבֹ֜אוּ אֶל־אֹ֤הֶל אֶחָד֙ וַיֹּאכְל֣וּ וַיִּשְׁתּ֔וּ וַיִּשְׂא֣וּ מִשָּׁ֗ם כֶּ֤סֶף וְזָהָב֙ וּבְגָדִ֔ים וַיֵּלְכ֖וּ וַיַּטְמִ֑נוּ וַיָּשֻׁ֗בוּ וַיָּבֹ֙אוּ֙ אֶל־אֹ֣הֶל אַחֵ֔ר וַיִּשְׂא֣וּ מִשָּׁ֔ם וַיֵּלְכ֖וּ וַיַּטְמִֽנוּ׃וַיֹּאמְרוּ֩ אִ֨ישׁ אֶל־רֵעֵ֜הוּ לֹֽא־כֵ֣ן ׀ אֲנַ֣חְנוּ עֹשִׂ֗ים הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ יוֹם־בְּשֹׂרָ֣ה ה֔וּא וַאֲנַ֣חְנוּ מַחְשִׁ֗ים וְחִכִּ֛ינוּ עַד־א֥וֹר הַבֹּ֖קֶר וּמְצָאָ֣נוּ עָו֑וֹן וְעַתָּה֙ לְכ֣וּ וְנָבֹ֔אָה וְנַגִּ֖ידָה בֵּ֥ית הַמֶּֽלֶךְ׃וַיָּבֹ֗אוּ וַֽיִּקְרְאוּ֮ אֶל־שֹׁעֵ֣ר הָעִיר֒ וַיַּגִּ֤ידוּ לָהֶם֙ לֵאמֹ֔ר בָּ֚אנוּ אֶל־מַחֲנֵ֣ה אֲרָ֔ם וְהִנֵּ֥ה אֵֽין־שָׁ֛ם אִ֖ישׁ וְק֣וֹל אָדָ֑ם כִּ֣י אִם־הַסּ֤וּס אָסוּר֙ וְהַחֲמ֣וֹר אָס֔וּר וְאֹהָלִ֖ים כַּאֲשֶׁר־הֵֽמָּה׃וַיִּקְרָ֖א הַשֹּֽׁעֲרִ֑ים וַיַּגִּ֕ידוּ בֵּ֥ית הַמֶּ֖לֶךְ פְּנִֽימָה׃וַיָּ֨קָם הַמֶּ֜לֶךְ לַ֗יְלָה וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־עֲבָדָ֔יו אַגִּֽידָה־נָּ֣א לָכֶ֔ם אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָ֥שׂוּ לָ֖נוּ אֲרָ֑ם יָדְע֞וּ כִּי־רְעֵבִ֣ים אֲנַ֗חְנוּ וַיֵּצְא֤וּ מִן־הַֽמַּחֲנֶה֙ לְהֵחָבֵ֤הבהשדהבַשָּׂדֶה֙לֵאמֹ֔ר כִּֽי־יֵצְא֤וּ מִן־הָעִיר֙ וְנִתְפְּשֵׂ֣ם חַיִּ֔ים וְאֶל־הָעִ֖יר נָבֹֽא׃וַיַּעַן֩ אֶחָ֨ד מֵעֲבָדָ֜יו וַיֹּ֗אמֶר וְיִקְחוּ־נָ֞א חֲמִשָּׁ֣ה מִן־הַסּוּסִים֮ הַֽנִּשְׁאָרִים֮ אֲשֶׁ֣ר נִשְׁאֲרוּ־בָהּ֒ הִנָּ֗ם כְּכָל־ההמוןהֲמ֤וֹןיִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁ֣ר נִשְׁאֲרוּ־בָ֔הּ הִנָּ֕ם כְּכָל־הֲמ֥וֹן יִשְׂרָאֵ֖ל אֲשֶׁר־תָּ֑מּוּ וְנִשְׁלְחָ֖ה וְנִרְאֶֽה׃וַיִּקְח֕וּ שְׁנֵ֖י רֶ֣כֶב סוּסִ֑ים וַיִּשְׁלַ֨ח הַמֶּ֜לֶךְ אַחֲרֵ֧י מַחֲנֵֽה־אֲרָ֛ם לֵאמֹ֖ר לְכ֥וּ וּרְאֽוּ׃וַיֵּלְכ֣וּ אַחֲרֵיהֶם֮ עַד־הַיַּרְדֵּן֒ וְהִנֵּ֣ה כָל־הַדֶּ֗רֶךְ מְלֵאָ֤ה בְגָדִים֙ וְכֵלִ֔ים אֲשֶׁר־הִשְׁלִ֥יכוּ אֲרָ֖םבהחפזםבְּחָפְזָ֑םוַיָּשֻׁ֙בוּ֙ הַמַּלְאָכִ֔ים וַיַּגִּ֖דוּ לַמֶּֽלֶךְ׃וַיֵּצֵ֣א הָעָ֔ם וַיָּבֹ֕זּוּ אֵ֖ת מַחֲנֵ֣ה אֲרָ֑ם וַיְהִ֨י סְאָה־סֹ֜לֶת בְּשֶׁ֗קֶל וְסָאתַ֧יִם שְׂעֹרִ֛ים בְּשֶׁ֖קֶל כִּדְבַ֥ר יְהוָֽה׃וְהַמֶּלֶךְ֩ הִפְקִ֨יד אֶת־הַשָּׁלִ֜ישׁ אֲשֶׁר־נִשְׁעָ֤ן עַל־יָדוֹ֙ עַל־הַשַּׁ֔עַר וַיִּרְמְסֻ֧הוּ הָעָ֛ם בַּשַּׁ֖עַר וַיָּמֹ֑ת כַּאֲשֶׁ֤ר דִּבֶּר֙ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר בְּרֶ֥דֶת הַמֶּ֖לֶךְ אֵלָֽיו׃וַיְהִ֗י כְּדַבֵּר֙ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים אֶל־הַמֶּ֖לֶךְ לֵאמֹ֑ר סָאתַ֨יִם שְׂעֹרִ֜ים בְּשֶׁ֗קֶל וּֽסְאָה־סֹ֙לֶת֙ בְּשֶׁ֔קֶל יִהְיֶה֙ כָּעֵ֣ת מָחָ֔ר בְּשַׁ֖עַר שֹׁמְרֽוֹן׃וַיַּ֨עַן הַשָּׁלִ֜ישׁ אֶת־אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִים֮ וַיֹּאמַר֒ וְהִנֵּ֣ה יְהוָ֗ה עֹשֶׂ֤ה אֲרֻבּוֹת֙ בַּשָּׁמַ֔יִם הֲיִהְיֶ֖ה כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַיֹּ֗אמֶר הִנְּךָ֤ רֹאֶה֙ בְּעֵינֶ֔יךָ וּמִשָּׁ֖ם לֹ֥א תֹאכֵֽל׃וַיְהִי־ל֖וֹ כֵּ֑ן וַיִּרְמְס֨וּ אֹת֥וֹ הָעָ֛ם בַּשַּׁ֖עַר וַיָּמֹֽת׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב אברהם ריבלין שליט

"וירמסו אותו העם בשער וימת"

פרקנו מסתיים בתיאור מותו של השליש אשר לגלג על נבואת אלישע בדבר סיום הרעב הכבד בשומרון. השליש אמר "וְהִנֵּ֣ה יְהוָ֗ה עֹשֶׂ֤ה אֲרֻבּוֹת֙ בַּשָּׁמַ֔יִם [רד"ק: "להמטיר, או בדרך הפלגה להוריד חיטים ושעורים על דרך ירידת המן"], הֲיִֽהְיֶ֖ה כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה?"(מלכים ב ז יט). על הספק שהוטל באמיתות הנבואה עונה הנביא: "הִנְּךָ֤ רֹאֶה֙ בְּעֵינֶ֔יךָ וּמִשָּׁ֖ם לֹ֥א תֹאכֵֽל׃"(מלכים ב ז יט). כשקרה הנס והעם נדחף מבוהל למחנה הנטוש של חיל ארם קוימה נבואת הזעם של אלישע "וַֽיְהִי־ל֖וֹ כֵּ֑ן וַיִּרְמְס֨וּ אֹת֥וֹ הָעָ֛ם בַּשַּׁ֖עַר וַיָּמֹֽת׃"(מלכים ב ז כ).

חטאו של השליש כפול: חוסר אמונה בכוחו של ה' לחולל נס, וחוסר אמונה בכוחו של הנביא לבשר אותו בטרם יבוא. וכך פירש המלבי"ם:

שהכחיש ביכולת ה', שאמר "והנה ה' יעשה ארובות", וכי יד ה' תקצר?
שהכחיש דברי נביא, שאמר "היהיה כדבר הזה?", ונתחייב מיתה כדין. והיה ענשו מדה כנגד מדה, וזה שאמר "ויהי לו כן".
(מלבי"ם מלכים ב ז טז-כ)

המקור לסיפא של דברי המלבי"ם הם דברי ר' שמואל בר נחמני בשם ר' יונתן:

שנאמר: "ויאמר אלישע..."(מלכים ב ז א)... וכתיב "ויהי לו כן וירמסו אותו העם בשער וימות"(מלכים ב ז כ). ודילמא קללת אלישע גרמה ליה(=גרמה לו. ולאו דווקא חטאו שלגלג על הנבואה) דאמר רב יהודה אמר רב: 'קללת חכם אפילו על חנם היא באה'? אם כן, לכתוב קרא: "וירמסוהו וימות"(בלי התוספת של "בשער)! מאי "בשער"? - על עסקי שער.
(סנהדרין צ.-צ:)

הציון המפורש שהשליש נרמס בשער, רומז לפי פשוטו למקום הגאוגרפי שבו נרמס השליש, "בשער[ שומרון]"; אבל הלימוד של מידה כנגד מידה, עולה מהבנה שונה במילה שער. "שער", בצירוף "עסקי שער", אין פירושו דלת כניסה, אלא ביטוי כלכלי של שווי השוק; והרי על זה באה הנבואה "כעת מחר סאה סולת בשקל וסאתים שעורים בשקל", ועל השער הזה לגלג השליש, "דהיינו במקח ובשער היוצא בשומרון"(מהרש"א אגדות סנהדרין צ:).

בספר חרדים(בפרק המוקדש ל"מצוות לא תעשה מדברי קבלה ומדברי סופרים התלויות בפה ובקנה") מביא הסבר מחודש לחטא השליש:

"אל תלשן עבד אל אדוניו... דור אביו יקלל"(משלי ל י-יא). בפרק ח' דפסחים(=של מסכת פסחים) פירשו שלא ילמד קטיגורא על ישראל אפילו הדור רשעים. וראיה (ישעיהו)[מהושע] שנתפש על שהלשינם, אף על פי שחטאו. ואיתא במדרש דהשליש שנענש שאמר "הנה ה' עושה ארובות בשמים היהיה כדבר הזה", כך אמר: ודאי ה' יכול לעשות! אך הדור הזה כדור המבול שראוי היה שיעשה ארובות בשמים כהתם(=כמו שם) דכתיב(=שכתוב) "וארובות השמים נפתחו"(בראשית ז יא), ואיך אפשר שלדור רע כזה יהיה נעשה נס גדול כזה? השיבו אלישע הנביא, דלפי שלמד קטיגוריא על ישראל - יראה ולא יאכל(והמידה כנגד מידה היא שמשום שהוא לא האמין שבני ישראל ראויים לנס - הוא עצמו אינו ראוי לנס שיבוא על בני ישראל). כן שמעתי מפי החכם ר' אברהם הלוי שראה במדרש כתיבת יד בארץ המערב.
(חרדים מצוות לא תעשה מדברי קבלה ומדברי סופרים פרק ד(מז) סעיף כג)

ואכן הקב"ה נוזף במי שמקטרג על בניו. הגמרא בפסחים מספרת על הושע:

"אמר לו הקדוש ברוך הוא להושע "בניך חטאו"? והיה לו לומר: בניך הם, בני חנוניך הם, בני אברהם יצחק ויעקב, גלגל רחמיך עליהן. לא דיו שלא אמר כך, אלא אמר לפניו 'רבונו של עולם, כל העולם שלך הוא העבירם באומה אחרת'.
(פסחים פז.)

ורק אחרי שהקב"ה נזף בו ואמר לו לגרש את אשתו שלו(שהיתה אשת זנונים), רק אז ביקש הושע רחמים על עמו. וכן מצינו בישעיהו:

שֶׁאָמַר: "וּבְתוֹךְ עַם טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי יוֹשֵׁב"(ישעיה ו ה), אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא... שֶׁמָּא בבני היית שליט?... מיד נטל את שלו, שנאמר: "וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן הַשְֹּׂרָפִים וּבְיָדוֹ רִצְפָּה", גחלת אין כתיב כאן, אלא רצפה... אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בן נחמני, רִצְפָּה... רְצוֹץ פֶּה, לְמִי שֶׁאָמַר דֵּילָטוֹרְיָא(=מלשינות) עַל בָּנָי.
(שיר השירים רבה א לט; ילקוט שמעוני ישעיהו נו. בשינוי קל)

וכן בְּאֵלִיָּהוּ, שקטרג על בני ישראל ואמַר: "וַיֹּאמֶר֩ קַנֹּ֨א קִנֵּ֜אתִי לַֽי-הוָ֣ה ׀ אֱ-לֹהֵ֣י צְבָא֗וֹת כִּֽי־עָזְב֤וּ בְרִֽיתְךָ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל"(מלכים א יט י), אָמַר לוֹ ה' "מה לך פה אליהו" - "למה יצאת ממקומך? מה יש לך פה?"(רד"ק), "מידתך הפך מה שהיה פה [משה ביקש רחמים על בני ישראל באותה מערה] האם שַׁבְתָּ מאותה מדה ותבקש רחמים על בני"(אלשיך, ועיין הרב יהושע בכרך, יונה בן אמיתי ואליהו עמודים 131-138).

וזה היה חטאו של השליש:

חטא השליש לא היה חסרון אמונה בקב"ה או בנביא, ודאי מאמין היה, אדרבה ה'יראת שמים' שלו התקוממה, ה'חרדיות' שלו לדבר ה' לא הסכימה לקבל נס כזה. הקב"ה יכול לעשות, אבל לא ירצה לעשות לדור כזה. הלגלוג הזה, הכפירה הזו בזכותם הנצחית של ישראל ובסגולתם הנאמרת מתוך 'חרדיות' ו'יראת שמים' מחלישה בבת אחת את פעולתו האדירה של אלישע להרמת רוח הדור. כל הישועה באה רק משום שעם ישראל מאמינים בזכותם להגאל. זה סודה של הישועה.
(הרב צבי טאו, לאמונת עתנו עמ' קכב בהוצאת ירושלים תשנ"ד)

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך