תנ"ך על הפרק - במדבר יג - חזקוני

תנ"ך על הפרק

במדבר יג

130 / 929
היום

הפרק

שליחת המרגלים, חזרתם ודבריהם

וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃שְׁלַח־לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֙רוּ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד לְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם׃וַיִּשְׁלַ֨ח אֹתָ֥ם מֹשֶׁ֛ה מִמִּדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן עַל־פִּ֣י יְהוָ֑ה כֻּלָּ֣ם אֲנָשִׁ֔ים רָאשֵׁ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל הֵֽמָּה׃וְאֵ֖לֶּה שְׁמוֹתָ֑ם לְמַטֵּ֣ה רְאוּבֵ֔ן שַׁמּ֖וּעַ בֶּן־זַכּֽוּר׃לְמַטֵּ֣ה שִׁמְע֔וֹן שָׁפָ֖ט בֶּן־חוֹרִֽי׃לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֔ה כָּלֵ֖ב בֶּן־יְפֻנֶּֽה׃לְמַטֵּ֣ה יִשָּׂשכָ֔ר יִגְאָ֖ל בֶּן־יוֹסֵֽף׃לְמַטֵּ֥ה אֶפְרָ֖יִם הוֹשֵׁ֥עַ בִּן־נֽוּן׃לְמַטֵּ֣ה בִנְיָמִ֔ן פַּלְטִ֖י בֶּן־רָפֽוּא׃לְמַטֵּ֣ה זְבוּלֻ֔ן גַּדִּיאֵ֖ל בֶּן־סוֹדִֽי׃לְמַטֵּ֥ה יוֹסֵ֖ף לְמַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֑ה גַּדִּ֖י בֶּן־סוּסִֽי׃לְמַטֵּ֣ה דָ֔ן עַמִּיאֵ֖ל בֶּן־גְּמַלִּֽי׃לְמַטֵּ֣ה אָשֵׁ֔ר סְת֖וּר בֶּן־מִיכָאֵֽל׃לְמַטֵּ֣ה נַפְתָּלִ֔י נַחְבִּ֖י בֶּן־וָפְסִֽי׃לְמַטֵּ֣ה גָ֔ד גְּאוּאֵ֖ל בֶּן־מָכִֽי׃אֵ֚לֶּה שְׁמ֣וֹת הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח מֹשֶׁ֖ה לָת֣וּר אֶת־הָאָ֑רֶץ וַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה לְהוֹשֵׁ֥עַ בִּן־נ֖וּן יְהוֹשֻֽׁעַ׃וַיִּשְׁלַ֤ח אֹתָם֙ מֹשֶׁ֔ה לָת֖וּר אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם עֲל֥וּ זֶה֙ בַּנֶּ֔גֶב וַעֲלִיתֶ֖ם אֶת־הָהָֽר׃וּרְאִיתֶ֥ם אֶת־הָאָ֖רֶץ מַה־הִ֑וא וְאֶת־הָעָם֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עָלֶ֔יהָ הֶחָזָ֥ק הוּא֙ הֲרָפֶ֔ה הַמְעַ֥ט ה֖וּא אִם־רָֽב׃וּמָ֣ה הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־הוּא֙ יֹשֵׁ֣ב בָּ֔הּ הֲטוֹבָ֥ה הִ֖וא אִם־רָעָ֑ה וּמָ֣ה הֶֽעָרִ֗ים אֲשֶׁר־הוּא֙ יוֹשֵׁ֣ב בָּהֵ֔נָּה הַבְּמַֽחֲנִ֖ים אִ֥ם בְּמִבְצָרִֽים׃וּמָ֣ה הָ֠אָרֶץ הַשְּׁמֵנָ֨ה הִ֜וא אִם־רָזָ֗ה הֲיֵֽשׁ־בָּ֥הּ עֵץ֙ אִם־אַ֔יִן וְהִ֨תְחַזַּקְתֶּ֔ם וּלְקַחְתֶּ֖ם מִפְּרִ֣י הָאָ֑רֶץ וְהַ֨יָּמִ֔ים יְמֵ֖י בִּכּוּרֵ֥י עֲנָבִֽים׃וַֽיַּעֲל֖וּ וַיָּתֻ֣רוּ אֶת־הָאָ֑רֶץ מִמִּדְבַּר־צִ֥ן עַד־רְחֹ֖ב לְבֹ֥א חֲמָֽת׃וַיַּעֲל֣וּ בַנֶּגֶב֮ וַיָּבֹ֣א עַד־חֶבְרוֹן֒ וְשָׁ֤ם אֲחִימַן֙ שֵׁשַׁ֣י וְתַלְמַ֔י יְלִידֵ֖י הָעֲנָ֑ק וְחֶבְר֗וֹן שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ נִבְנְתָ֔ה לִפְנֵ֖י צֹ֥עַן מִצְרָֽיִם׃וַיָּבֹ֜אוּ עַד־נַ֣חַל אֶשְׁכֹּ֗ל וַיִּכְרְת֨וּ מִשָּׁ֤ם זְמוֹרָה֙ וְאֶשְׁכּ֤וֹל עֲנָבִים֙ אֶחָ֔ד וַיִּשָּׂאֻ֥הוּ בַמּ֖וֹט בִּשְׁנָ֑יִם וּמִן־הָרִמֹּנִ֖ים וּמִן־הַתְּאֵנִֽים׃לַמָּק֣וֹם הַה֔וּא קָרָ֖א נַ֣חַל אֶשְׁכּ֑וֹל עַ֚ל אֹד֣וֹת הָֽאֶשְׁכּ֔וֹל אֲשֶׁר־כָּרְת֥וּ מִשָּׁ֖ם בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃וַיָּשֻׁ֖בוּ מִתּ֣וּר הָאָ֑רֶץ מִקֵּ֖ץ אַרְבָּעִ֥ים יֽוֹם׃וַיֵּלְכ֡וּ וַיָּבֹאוּ֩ אֶל־מֹשֶׁ֨ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־כָּל־עֲדַ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־מִדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן קָדֵ֑שָׁה וַיָּשִׁ֨יבוּ אוֹתָ֤ם דָּבָר֙ וְאֶת־כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּרְא֖וּם אֶת־פְּרִ֥י הָאָֽרֶץ׃וַיְסַפְּרוּ־לוֹ֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ בָּ֕אנוּ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר שְׁלַחְתָּ֑נוּ וְ֠גַם זָבַ֨ת חָלָ֥ב וּדְבַ֛שׁ הִ֖וא וְזֶה־פִּרְיָֽהּ׃אֶ֚פֶס כִּֽי־עַ֣ז הָעָ֔ם הַיֹּשֵׁ֖ב בָּאָ֑רֶץ וְהֶֽעָרִ֗ים בְּצֻר֤וֹת גְּדֹלֹת֙ מְאֹ֔ד וְגַם־יְלִדֵ֥י הָֽעֲנָ֖ק רָאִ֥ינוּ שָֽׁם׃עֲמָלֵ֥ק יוֹשֵׁ֖ב בְּאֶ֣רֶץ הַנֶּ֑גֶב וְ֠הַֽחִתִּי וְהַיְבוּסִ֤י וְהָֽאֱמֹרִי֙ יוֹשֵׁ֣ב בָּהָ֔ר וְהַֽכְּנַעֲנִי֙ יֹשֵׁ֣ב עַל־הַיָּ֔ם וְעַ֖ל יַ֥ד הַיַּרְדֵּֽן׃וַיַּ֧הַס כָּלֵ֛ב אֶת־הָעָ֖ם אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֗אמֶר עָלֹ֤ה נַעֲלֶה֙ וְיָרַ֣שְׁנוּ אֹתָ֔הּ כִּֽי־יָכ֥וֹל נוּכַ֖ל לָֽהּ׃וְהָ֨אֲנָשִׁ֜ים אֲשֶׁר־עָל֤וּ עִמּוֹ֙ אָֽמְר֔וּ לֹ֥א נוּכַ֖ל לַעֲל֣וֹת אֶל־הָעָ֑ם כִּֽי־חָזָ֥ק ה֖וּא מִמֶּֽנּוּ׃וַיּוֹצִ֜יאוּ דִּבַּ֤ת הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר תָּר֣וּ אֹתָ֔הּ אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הָאָ֡רֶץ אֲשֶׁר֩ עָבַ֨רְנוּ בָ֜הּ לָת֣וּר אֹתָ֗הּ אֶ֣רֶץ אֹכֶ֤לֶת יוֹשְׁבֶ֙יהָ֙ הִ֔וא וְכָל־הָעָ֛ם אֲשֶׁר־רָאִ֥ינוּ בְתוֹכָ֖הּ אַנְשֵׁ֥י מִדּֽוֹת׃וְשָׁ֣ם רָאִ֗ינוּ אֶת־הַנְּפִילִ֛ים בְּנֵ֥י עֲנָ֖ק מִן־הַנְּפִלִ֑ים וַנְּהִ֤י בְעֵינֵ֙ינוּ֙ כַּֽחֲגָבִ֔ים וְכֵ֥ן הָיִ֖ינוּ בְּעֵינֵיהֶֽם׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

[שלח לך אנשים גלוי וידוע לפניו שלא היתה דעתו של הקב״‎ה שלימה, שישתלחו].תשלחו כל נשיא בהם כל נשיא ישלח איש אחד משבטו.כלם אנשים פירש״‎י אותה שעה כשרים היו כלומר בשעה שנבחרו אבל מכאן ואילך החמיצו כמו שפירש״‎י וילכו ויבואו.ראשי בני ישראל המה שרי אלפים.כלב בן יפנה הוא כלב בן חצרון ונקרא שמו יפונה על שפנה מעצת מרגלים.למטה יוסף למטה מנשה אעפ״‎י שבמקומות אחרים נקרא יוסף על שם אפרים כאן כללו על שבט מנשה לפי ששניהם הוציאו דבה, יוסף על אחיו ונשיא מנשה על הארץ, ומהאי טעמא בפרשת מסעי ובספר יהושע נקרא עוד יוסף על שבט מנשה משום דשם משתעי בחלוקת הארץ ועל הארץ היתה הדבה ולפי שנשיא אפרים לא הוציא דבה הפרידם כאן זה מזה.אלה שמות האנשים. משבט לוי לא נשתלח מרגל לפי שלא היה לו חלק בארץ.ויקרא משה להושע בן נון יהושע לא שקראו עתה יהושע אלא כך הפירוש הוא שקראו משה יהושע כבר כשנעשה משרתו ומצא חן בעיניו שכן הוא המנהג שכן מצינו באברהם ושרה ויעקב דניאל חנניה מישאל ועזריה צדקיה שכבר שמו מתניה ונחמיה שנקרא התרשתא. וי״‎מ שינה שמו על שהוצרך להיות מן המרגלים ולעבור דרך עמלק בשם הושע.עלו זה בנגב של ארץ כנען.ועליתם את ההר וכיון שתדעו איך תכבשו את ההר העמק יהיה נוח לכבוש.[ועליתם את ההר הר האמורי].אם רעה אם משכלת יושביה כמו שמצינו והמים רעים והארץ משכלת יושביה ועל זה השיבו ארץ אוכלת יושביה היא.והתחזקתם היו צריכים חזוק לפי שהימים ימי ביכורי ענבים והשומרים מצויים שם. ממדבר צן עד רחב לבא חמת באלכסון מרוח דרומית מזרחית עד קרן מערבי צפוני והמקראות שבפרשת מסעי מוכיחים.ויבא עד חברון כלב לבדו הלך שם ונשתטח על קברי האבות שלא יהא ניסת לחבריו וכו׳‎ כך פירש״‎י, והטעם לפי שלא בקש משה עליו רחמים כמו שעשה על יהושע. ד״‎א ויבא עד חברון דרך הפסוק לקרא לכמה מרגלים ואורבים לשון יחיד כדכתיב והאורב קם ממקומו.ושם אחימן לפי שעתידין לומר וגם ילידי הענק ראינו שם מפרש לך הכתוב היכן ראום.וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים ועדיין לא מתו הנפילים שהיו שם מימים קדמונים והכתוב בא להכחיש המרגלים שעתידים לומר ארץ אוכלת יושביה היא.לפני צען מצרים פירש לך הכתוב חשיבות א״‎י על חשיבות ארץ מצרים לפי שיצאו ממנה והיו בקיאים בה ומכירין בטובתה וחשיבותה.ויכרתו משם זמורה ואשכול מלשון ואשכול ש״‎מ ב׳‎ נינהו ומן הזמורה עשו מוט.וישאהו במוט בשנים נשאוהו במוט הזמורה על שני מוטות אחרים.מקץ ארבעים יום שהתחילו בכ״‎ט בסיון שנשתלחו המרגלים וכלו בח׳‎ באב לערב דתמוז דההיא שתא מלויי מליוהו.אל מדבר פארן קדשה מדבר פארן ומדבר צין וחצרות וקדש ברנע ורתמה סמוכים זה לזה דהא כתיב הכא נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן. והוא רתמה כמפורש בפרשת מסעי ושם כתיב ויחנו במדבר צין היא קדש וכאן כתיב אל מדבר פארן קדשה ובפ׳‎ מטות כתוב בשלחי אותם מקדש ברנע.אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלות תרתי לריעותא. וגם ילדי הענק ראינו שם שנא׳‎ עליהם מי יתיצב לפני בני ענק.עמלק יושב בארץ הנגב עד שאתם שואלים משבע אומות שאלו מן העם היושב על הגבול הוא עמלק שנזדווג להם בצאתם ממצרים.והאמרי יושב בהר והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן ואין לנו מקום פנוי ליכנס לארץ.ויהס כלב את העם אל משה וגו׳‎ מתוך כך תבין את דברי משה את אשר דבר כנגד המרגלים ואינן כתובים כאן אבל בפרשת דברים נתפרשו ואומר אליכם לא תערצון ולא תיראון מהם.ושם ראינו את הנפילים י״‎מ נפילים גבוהים כמו הר נופל יבול דאיוב שפירשו גבוה לשון נפילים.בני ענק פירש רש״‎י שמעניקין את החמה בקומתם מרוב גובה קומתן דומים כאילו צוארן נוקב ועונק בנקב שהחמה יוצא בו כך פרש״‎י בפרק אלו נאמרים.כחגבים ולאו דוקא כחגבים אלא קטנים ביותר וכן דרך המקרא לדבר ויושביה כחגבים.

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך